לעת עתה אני כאן מציירת, מאיירת, אוהבת אותיות ומילים
חלום אחרון לפני התעוררות ואני נטושה כל היום. מנסה להבין, לקרא את החלום, ללמוד ממנו. כל כך הגיוני הכל, כל כך מתחבר. צפנת פענח, בוא !
עיירה דרומית. אני נוסעת לשם בעקבות הזמנה של חברה ללימודים בהריון, שאומרת לי שאמצא אותה בבניין שמעל למרכז המסחרי היחיד. אני מגיעה ברכב, המקום הוא תערובת של עליבות ופאר. העליבות באנשים שנתלים בפאר הקניון. כל המותגים הנוצצים, מזללות כמו בכל קניון עירוני. האנשים מבלים ומרגישים קצת נוגעים בצבע, בעושר.אושר מדומה. אני לא מוצאת את החברה, שואלת אנשים אבל אף אחד לא יודע. ואני מבינה שהפרטים שהיא מסרה לי מועטים מידי. אני מוותרת ופונה לחזור. אבל קודם צריכה לשירותים. ביציאה משם פונים אלי בצורה מאיימת מאוד חבורת צעירים ודורשים את התיק שלי. אני מפחדת שיפגעו בי ואני מוסרת להם. ואז אני מבינה שאני נשארת תקועה בעיירה שכוחת אל. טוב, לפחות יש לי את המכונית ואני הולכת לחניון. אבל אז אני מבינה שהמפתחות היו בתיק. אני בוכה, קוראת לעזרה אבל מי שבא לעזור אין לו מה לעשות ויותר בא מתוך סקרנות. אני מנסה להתקשר וכל ניסיון נכשל. המספרים בורחים, האותיות נכתבות ונמחקות. ואני נטושה הולכת ברחובות, יוצאת מהמרכז ורק חול ואבק.
הכל כל כך הגיוני, וברור לי כל פרט מאפה הוא לקוח. עכשיו נשאר לי לברר למי אני מנסה להתקשר ולא מצליחה. מי הנוטשים האמיתיים.
ישו חרקי נישא על צלב מרחף מעל העיירה
מזנב ומזדנב אחריו זבוב הזבל הראשי של העיירה.
החרק שהוא בעצם חרקת עדין ורוחני בסגנון ימי ביניימי
והזבוב המאיים, אולי הוא זבובה ,מתת קבוצה חזירית של הזבובים.
לא פתרתי שום חלום אבל כשהוא מהדהד בתוכי
עיינתי ברישום המופלא,שיש בו איום וחסד,גשמיות ורוחניות גם יחד.
במקום של חסר ונטישה יש כאלה שזוכים בחסד ממלא .
אמונה למשל,יצירה,משל אחר.
נא למלא את הפרטים רבי המשמעות האחרים במשך החיים.
מירי
מירי יקרה, תודה רבה. נתת לי כמה רעיונות לעבודות חדשות.
אני לא מחפשת פתרונות, או למלא פרטים. אוהבת את השאלות שזה מציג כחומר מחשבה.
לוסי החלום מוכר,אצלי הוא מופיע כשאני בהתלבטות, בפרשת דרכים ואת הכנסת אותי לתוכו בדרך התאור שלך,והציור ספק מרחף ספק תלוי, אולי לכוד, יש בו אני חשה מאימת החלום. והפתרון בתוכך בלבד, אבל בפעם הבאה בחלום או לא, תוכלי להתקשר אלי אבוא לחלץ אותך בכל מצב, מבטיחה!!
חני תודה, את אדם נדיר, גם בהמשך לשחתינו.
החלק הקשה בחלום הוא זה שבו אני מנסה להתקשר והטלפון לא משרת אותי, או שאותיות בורחות, או שאני לא מוצאת את המספרים…
לוסי, בדרך כלל כל מה שמופיע בחלום הנראה מחוץ לנו הוא השתקפות של משהו בתוכנו. החברה בהריון היא אולי הדמות היוצרת בתוכך, את,שבאה ונעלמת, שקובעת איתך ומאכזבת, שהיא מושא חיפושייך ומושא כאבייך. השודדים הם גם אותם גורמים בתוכך שמנסים להסיט אותך מדרכך כאישה עצמאית יוצרת וכו'. החנויות הם השקרים הקטנים של החיים ביומיום, התחפושות, הנימוסים, המחוייבויות, האילוצים, המפתחות והארנק הפחדים שלך מאובדן, העיירה הנטושה, החול, האבק, הפחד מהריק, מאובדן היצירתיות
שאלת מי הם הנוטשים האמיתיים, הם הדיאלוג התמידי שלך עם האמת והשקר, עם הכוחות ועם החולשות, עם הויתורים ועם האומץ
האסוציאציה הראשונה שעלתה לי- שעיירה דרומית זו היא מקום הולדתך בדרום אמריקה, מן חווית ילדות, והחברה ההריונית האבודה היא החברה שלך שעושה שינוי בחיים שלה ומצד אחד את מעודדת אותה ומצד שני זה כאילו מאיים עליך, ואת לא מוצאת אותה כי היא נעלמת בתוך השינויים שלה…
ועוד הרבה מחשבות מעלה בי חלומך
אז הרישום נ ה ד ר . יפיפה. רגיש. נוגע.
ונהדר שיש חלומות. אפשר ללמוד מהם המון.
איריס יקרה, תודה על הכיוונים שנתת לי למחשבה, לשיעורי בית. מעניינת הפריזמה שאת מציעה שהכל השתקפות של משהו בתוכי.
יצירה כהריון ולידה מקובל עלי.
אני מקווה שחברתי לא נעלמה, לא בתוך עצמה ולא בכלל. לא פוחדת. באמת רציתי למצוא אותה שם.
חלום שמשאיר את הלב ריק ואת המוח עמוס בתהיות ודאגה.והציור אומר הכל – ציפור על חוט תיל.
לבנה, בדיוק. לא יצאתי ממנו שעות רבות, שעות של כובד ומועקה.
לעומת זאת אתמול היה לי משהו עם חללית, זה היה די משעשע.
לוסי,
אני חושב שביום עלינו להוכיח התמצאות וגבורה, ורק בחלום אנו עומדים על מהותנו ה אבודה ועל כי בעצם אין כל דרך לצאת ולהיגע ואין עוזר בערבה, שאנו לבד בלא שנפש תוכל לעזור לנו, אדרבא, אולי יש להם מה בלב על חרותנו וחוויותינו ורוצים לשלול מאיתנו את החבילה, משהו עקרוני וראשיתי וכחי מניע או כיו"ב.
משה יקר: שמחה מאוד שבקרת אצלי. פעם ראשונה, כך נדמה לי. וכתבת תגובה נפלאה. תודה!
לא פעם תהיתי על החרקים שלך, לוסי,
ופה – מין אינקויזיציה או גיהינום.
קשה ומעורר אופל יותר מן החלום שסיפרת.
אמיר, תודה. החלום הוא רק תירוץ. החלום הוא השאלות.
כנראה שבפנים יש לי אינקויזיציה וגיהינום.
בסוף מתעוררים, לוסי, ובחוץ שמש, והכל בסדר.
ענת, נכון מאוד! מי כמוני יודע!
לוסי יקרה
זה לא חלום …הגעת לבאר שבע !!!
סתאאאאאם צחוקים 🙂
הציור מיוחד ביותר
החרק שלך מלך שהוצא להורג
ריקי, דווקא באר שבע טובה! וזה לא היה. (:
חלום לא מיוחד כשלעצמו, אבל השאיר עננה לכמה שעות.
מלך שהוצא להורג…שווה סדרה של עבודות.
הי לוסי, חלום הוא כמו כתב חידה וחוץ ממך אולי רק אנשים קרובים יכולים להאיר לך רעיונות לפרשנות אני רק שמתי לב למילה שבחרת כצמד לנטושה- "שוב".
סיגל יקרה, טוב ששמת לב. שוב, כי החוויה לא חדשה.הרבה חלמתי על גילי שמת, לפני שזה ממש קרה, וזה לא מעניין אף אחד. התחושה הייתה של נטישה גם.
מה אומר לך יקרה? אני רגילה לשוב שכזה ומשתדלת להיות מוכנה ודי לא לפתח ציפיות שאנשים יהיו בשבילי דווקא ברגע שבו אני צריכה אותם. משפחה, חברים, חֶברָה.
כבר למדתי שאדם בצר לו, במיוחד אם הוא דמות חייכנית ומלאת שמחה, הוא כנראה מלחיץ, ולא כל כך יודעים מה לעשות, ובסך הכל מה? חיבוק. זה הכל. כל השאר הוא עניין של זמן ועבודת התמודדות פנימית. אז אני כורה לך אוזן וירטואלית ושולחת חיבוק וירטואלי ומחזקת אותך גם כשזה רק חלום שמציף את התחושה.
שם בפנים יש לך אותך והיא/את לעולם לא תיטוש אותך כשהספינה טובעת, היא איתך גם בשמחות וגם בעצב, ואחת שכזו היא העולם, והיא החברה, והיא אהבת אמת.
סיגל, תודה רבה ! מסכימה!
לוסי, אני אוהבת את הציור וחושבת שאת בכלל לא ננטשת. חלום מפחיד, להישאר כך באמצע שומקום…אבל תארי לך שהיו באים ולוקחים ממך את כל דאגותייך,באמת לוקחים, את הכסף את המפתחות ..הכל. מה שנותר זו את לעצמך וליצירה- נראה כהזייה? , אולי…ואולי קוראים לזה חופשה..:)
תמי, תודה רבה. רעיון מעולה. סוג של פנטזיה שאני מגלגלת בראש לפעמים. להעלם (אבל הצד הפרקטי שלי כל הזמן אומר לי לקחת כרטיס אשראי…) למקום אחר, בלי כלום לחופש מוחלט, להתחלה מכלום.
לוסי יקרה
בעיני זהו חומר גלם נפלא
מרתק מה שקורה למספרים (מעלה בי את הפוסט בו עסקת בהם)
ולאותיות, שהם מרכיב כל כך מרכזי בעבודותייך. גם אני סבורה שרק לך הפתרונים. בסדנת התיאטרון פענחנו חלומות באמצעות אסוציאציות, זה היה מדהים, כי לעיתים היה פער עצום בין החלום למקומות אליהן האסוציאציות לקחו. אוהבת מאוד את היותו כתב חידה.
הציור נהדר, העין נמשכת מאוד להתרחשות בחלק העליון, הפריצה הזו של מעופף, או ענף, קו התנועה או הקו הפיזי
דרך העורף של הדמות שהיא בעיני שילוב של אדם וחרק, ומזכירה לי פתאום את קפקא והגלגול. ומהדמות העין נמשכת שמאלה, אל החלק התחתון. סבוך ופורח וגלוי מקצה אל קצה.
סמדר יקרה, רב תודות. אכן אני אוהבת להתייחס לזה כאל חומר גלם, חומר ממקום שאין לי שליטה עליו.
לפי תנועת העין שלך, יש קומפוזיציה טובה, אה?
קומפוזיציה מעולה
עכשיו, לוסי, אני רואה פה ממש סרט
מעוף מתוכנן של שני יצורים
ציור מדהים!!
הציור מהפנט, לוסי.
(המפתחות לאוטו – בתיק שנשדד, אבל המפתחות לפענוח החלום – בתיק הפנימי של חייך).
שחר-מריו, רב תודות. לא סתם הגשש אומרים "המפתחות בפנים!"
לקום מחר בבוקר עם שיר חדש בלב
לשיר אותו בכוח לשיר אותו בכאב
לשמוע חלילים ברוח החופשית
ולהתחיל מבראשית.
נראה לי לוסי, שהשיר הזה מכיל משהו מהחלום שלך ואולי זו שירת רבים.
די לפירואטים!
אורה יקרה, רב תודות! שיר כזה על הבוקר מפזר כל עננה!