כְּשֶׁקִּלַּפְתִּי אֶת עוֹרוֹ שֶׁל הָאֵיקָלִיפְּטוּס

כְּשֶׁקִּלַּפְתִּי אֶת עוֹרוֹ שֶׁל הָאֵיקָלִיפְּטוּס
מִשַּׁשְׁתִּי אֹשֶׁר

האיקליפטוס נמצא אחראי לפיסות אושר בחיי. באורוגואי גרנו מול פארק ועצי איקליפטוס רבים, מהם  אספנו את הפירות, ואיזה ריח! ספרתי פעם על מקום בו נפשנו בילדותינו, מקום קסום. שם יצרנו מחרוזות מפירות האיקליפטוס שמכרנו, בפרוטות לנופשים במקום, חברים של הורי. הם הרוויחו כמה שעות של שקט ואנחנו הרגשנו מאוד יצרניות.

כשאחותי נסעה לטיול שורשים קצר, היא צילמה מקומות בהם היינו, קנתה שבשבת קטנה בלונה פארק והכינה לי מחרוזת, כמו אז. היא שמורה היום בבית ב"ארון של המיוחדים" (ככה קראנו לויטרינה בסלון כשילדי היו קטנים ומידי פעם קבלו רשות להוציא הכל ולשחק בחנות לממכר עתיקות)

ריקי דסקל

היום חורשת איקליפטוס נמצאת בחצר האחורית וכשאני יורדת לטיול עם הכלבה בודקת אם יש קליפות מעניינות. לזן הזה של האיקליפטוס אין את הפירות שאני זוכרת מילדותי, אבל יש לו קליפות חלקות, נקיות. מהן הכנתי עבודה ל"חורשת האיקליפטוס" ( נעמי שמר) וכתבתי את מילות השיר על העלים והקליפות. את השיר הזה שרנו בטקס בת המצווה שביה"ס היהודי ארגן לכל הבנות.

הכל קשור…

תודה לריקי דסקל על השיר שנגע בנקודות אושר.