לעת עתה אני כאן מציירת, מאיירת, אוהבת אותיות ומילים
בקציצה אחת
לא ליטוף, לא מילה חמה, לא תשומת לב. רק קציצת עוף אחת ברוטב עגבניות, זה מה שהוא היה צריך בשביל שהיא תתייחס אליו . הכירו את המהממת: מאצ'י
לא יודעים עליה הרבה רק שהיא בסביבות גיל שלוש ושלא היו לה חיים טובים. שהתה בכלביה כשלושה חודשים. היא רזה מאוד ומפוחדת אבל מקסימה.כשנשכבת על הגב לליטופים על הבטן שערות הבטן והחזה זוהרות כמו זהב.גם הזנב מפואר. מלכה.
ועוד עדכון:
רישום שלי בזוטא ואני בחברה טובה
ועוד:
למוישלה בהמשך לפוסט שלו "מניה"
השכן, רישום על נייר, 9X11 ס"מ.
ועוד אחרון ודי:
תערוכה בה אני משתתפת ברעננה: חיילים יצאו לדרך- צה"ל במכחול ובצבע.
את ההזמנה להשתתף בתערוכה קיבלתי לפני כשמונה חודשים. אז לא היה לי רעיון, לא הייתה מחשבה. עליתי לארץ מתוך ציונות, ועדיין אני מרגישה כך, גאה בארצי, למרות הכל. גם בצבאה. למעשה קבלית על עצמי את האזרחות הישראלית כשבני עמד להתגייס, וכעשרים ושבע שנים לאחר עלייתנו ארצה. אז אמרתי לעצמי שדי להזנחה וזה עניין שיש להסדיר. הלכתי למשרד הפנים והודעתי שברצוני לקבל את האזרחות הישראלית. כעבור כמה זמן הוזמנתי למשרד הפנים לקבל את תעודת הזהות. מנהל המשרד קיבל אותי בכבוד רב, לחץ את ידי וברך אותי.
חיילנו- ילדינו. איך אפשר להביע זאת בציור? הרבה מחשבות התרוצצו בראש, חודשים, עד שהתחילה המלחמה בעזה. פחד גדול, חרדה עצומה. עכשיו בתי בצבא, אז בתפקיד תצפיתנית, ואנחנו מרגישים מאוד את המתיחות. אמנם היא עצמה לא הייתה באזור אבל הרבה מאוד מחבריה כן. במשך כל שעות היום רק תפילות היו בראש לצאת בשלום ושובם בשלום.
לא יכולתי לחשוב על תהילה, על מעשי גבורה, על הדרתו של הצבא. אלא רק להתפלל שיחזרו בשלום. שייגמר.
הציור שלי מתייחס לתהלים קכ"א שהסתובב הרבה במיילים כתפילה לשלום החיילים.אין לי תמונה של העבודה מאחר שכחתי לצלם לפני שמסרתי. ברגע שאקבל את הקטלוג, אוכל לסרוק מתוכו.
רישום חזק לוסי
תודה דפנה. המקום, המצב האנושי, הם אלה החזקים.
לוסי את לא מפסיקה להפתיע, הרישום נפלא ובהצלחה!
חני, תודה. מי יודע איזה שפנים יש לי עוד בכובע? תודיעי לי במה הפתעתי אותך, שאדע…
רישום מצוין!
אני אראה אותך בפתיחה?
מרינה, תודה. וגם תודה על תגובתך בפוסט על ההדפס. אני מקווה להיות בפתיחה, בהחלט.
לוסי יקרה
מרגש מזלה הטוב של מאצ'י. היא יפהפיה, ובמסך שלי נראית אדמונית.
רישום השכן מצוין. הקוים רגישים מאוד והפנים מכמירי לב.
ממתינה בסבלנות לסריקת עבודתך. סקרנית לפסוקים מהם יצאת.
בהצלחה!
סמדר, תודה לך.השהות במקומות האלה (בתי חולים) עושים אותך רכיכה.
מאצ'י אדמונית, חומית, צהבהבית, שחרחרית ולבנבנית.כל הצבעים.
לוסי
הכל נהדר!
אני מציעה לך לשים את כל שלושלת הפלוסטים בנפרד. כל אחד עומד בפני עצמו ויוצר אנרגיה מיוחדת משלו.
אנא הפרידי וכל אוכל להתייחס לכ אחד מהם.
תודה על ההמלצה. בסה"כ עדכוני חדשות…נראה.
טוב לוסי, אם את מתעקשת, אז הרישום מופלא ביותר. כל כך נוגע. ואני בטוחה שגם נוגע במי שכתב את מניה. מצבי הקצה האלה- מה כבר אנחנו יכולים לעשות? אולי רישום, נסיון, פרפור אחרון להציל, להנציח רגע, רגע לפני, רישום בשארית הדמעות שבקצה המכחול (או העפרון)
ולהבדיל: מאצ'י- החיים בעצמם. נולדה מחדש אצלכם. אני בטוחה שאת ושלמה תתנו לה אהבה שהיא ראוייה. יפיפיה.
ואחרון- בהצלחה בתערוכה. מסקרן.
תודה איריס שזרמת איתי…אני לא מתעקשת, בדרך כלל. לא עניין של התעקשות אלא עצלנות.אבל מקבלת את המלצתך להבא, להפריד דברים.
יפה כתבת: "רישום בשארית הדמעות שבקצה המכחול"
עם המאצ'י הבעיה היא שהיא בוכה כשנשארת לבד. מקווה שיעבור לה.
נושא התערוכה, חיילים, הוא לא פשוט.קצת נאטמתי ומה שנשאר לי היה להתפלל.
כמו שהגבתי למשה, אין גרועה מזיקנה חולה…והרישום שלך מאשר את גזר דיני.
והיא חביבה, הכלבה.
תודה לבנה, וצודקת. הכי טוב צעיר, בריא ועשיר… (:
מאצ'י נהדרת, קצת חרדת נטישה אבל נתגבר.
יש לך שתי אזרחויות?
בעלי שמר על שלו .
הרישום יפה ובהצלחה בתערוכה.
אביטל, תודה. אכן יש לי שתי אזרחויות, שני פספורטים.
לוסי, הכלב – מתוק אמיתי, הרישומים – מרשימים (איך אומרים – מינימום מקסימלי, מעין ביטוי אקספרסיוניסטי אבל בדיוק), והתערוכה – איזה יופי ובהצלחה 🙂
חן, תודה רבה.
לגבי הרישום, מצבי כאלה מוציאים ממני רק ביטוי אקספרסיוניסטי, כמו שכתבת.
רישום מעולה. תודה
גיורא, רבת תודות לך!
לוסי שלש שמחות בקציצה אחת 🙂
מאצ'י מתוקה עם עיניים ענקיות
רישום חזק ובהצלחה בתערוכה
יופי חי !!!
ריקי, צחקתי מהשלוש שמחות בקציצה אחת !תודה!
איזו מאצ'י! הכלבים צועדים על קיבתם. ואין כאן כוונה נסתרת לגזור גזירה שווה עם הצבא.
🙂
יופי של עבודות, לוסי.
בהצלחה!
שחר-מריו תודה.כל העולם צועד על קיבתו. זה לא נכון מה שכתוב בשיר שכסף מסובב את העולם…
לוסי, הרישום שובה לב, עצוב כשחושבת שזה קשור לסיפור של מוישלה..איזו נפיחות בפנים וכמעט שומעת את החרחורים…
כל הכבוד על אימוץ המקסימה…
בהצלחה בתערוכה!.
הרישום נוגע רואים בו את הסבל, הכלבה מתוקה ומוזהבת ובהצלחה בתערוכה ,לוסי עשי חיל!
חנה תודה רבה!
תמי, תודה. הסיפור של מוישלה כל כך מדויק. אין בציור שלי את המצב המוטרף שנוצר שם. אבל תאור המקום והכמעט דוממים השוכבים שם הזכיר לי מיד את הרישום הזה, שציירתי לפני כעשרים שנה.
רישום מרשים וקשה. תמשיכי.
לוסי דייקת ברישום העולם הזה שניסיתי להעביר במילים. הרישום שלך ממחיש מאד למה הייתי זקוק להכניס טירוף בסיטואציה. תודה לך את נפלאה. ובהצלחה
תודה לך מוישלה שבזכות הפוסט שלך הרישום הזה יצא לאור אחרי כעשרים שנה באפלה, אז צוייר.