בננות - בלוגים / לוסי אלקויטי / תערוכת יחיד בבית האמנים "תלויים"
לעת עתה אני כאן
  • לוסי אלקויטי

    ילידת אורוגואי (1958), בארץ משנת 1973. בוגרת תלמה ילין והמדרשה למורים לאמנות. קורסים ב"בסיס- בי"ס לפיסול".סדנאות בנושא ספרות ילדים ב"בית אריאלה",תל-אביב. עד כה ארבע תערוכות יחיד: "קולות אילמים", גלריה עשרים וארבע, תל-אביב , "קליגרפיה פיגורטיבית" באגף לאמנות עכשווית במוזיאון חניתה, "לפעמים בחושך", גלריה טובה אוסמן, תל-אביב, "ללא שם", מכללת דוד ילין. השתתפתי בתערוכות קבוצתיות רבות בארץ ובחו"ל. הוצאתי לאור שלושה ספרי ילדים בהוצאת "כנרת", ואיירתי לאחרים. חברה באקו"ם . יותר פרטים אפשר לקרא ב- www.lucyelkivity.com  ולראות מבחר עבודות מתחומים שונים.

תערוכת יחיד בבית האמנים "תלויים"

חברים יקרים, למרות שאני לא מבקרת הרבה כאן (זמנים לחוצים) שמחה להזמין לתערוכת יחיד, בבית האמנים בתל-אביב.

 
יצירתה של לוסי אלקויטי עוסקת בסימנים פיזיים על הבד, סימני נוכחות כהוכחות קיום. הדימויים המופשטים הנבראים בדיו שחור על הבד הם גם כתם וגם קו ויוצרים מערכת חדשה ובעלת חיות משל עצמה. מקור הדימויים בצורות בטבע. על אף שהדימויים בעלי גוף, ההתפעמות והעיסוק הם ברוח. הדימויים נמצאים במצבים נפשיים מסוימים, התהוותם לא שלמה והם יכולים לעבור שינויים ותהפוכות עד אין סוף. "אני רוצה לצייר את מה שאין" אומרת אלקויטי "אני רוצה לצייר את מה שיוצא לנו מהפה, את מה שהעור מקרין, את הרווח בין מה שנבלע לבין מה שאין". האמנית מבקשת לצייר את הקולות  הנשמעים במציאות הפנימית שלה רק על ידה. עד שהיא נוטלת על עצמה להפוך אותם לנראים ומשמיעי קול. ומאחר והמציאות ממילא נראית ומתפרשת על ידי כל אחד באופן שונה בהתאם לתרבותו ותולדותיו, דימויים אלה יכולים להיות המציאות שלה.
 
יש משהו אוטומטי, לא מודע בתהליך העבודה. החל בדימוי שמרחף בעולם לא מוגדר, ניצוד ונלכד בבד. אחר כך מגיע הריחוק מהבד, ויש להניח לדבר לזמן מה, ואז לראות מה הוא מבקש עוד. הבד עכשיו הפך לבית שלו, לעולם שלו, שם הוא דר. אלקויטי מסדרת את הדימויים המופשטים המרחפים כ"תלויים" על פני הבדים גם על פי הגיון ביולוגי כלשהו. אך לא כזה הנהוג בביולוגיה בה יש שיטת מיון של עולם הטבע על פי קטגוריות ותת קטגוריות כמו: ממלכה-מערכה-מחלקה-סדרה-משפחה סוג ומין. הדימויים ביצירתה פתוחים ואמביוולנטיים במהותם. הם במכוון אינם סגורים ואינם גמורים, אלא נמצאים במצב רב משמעי, אמורפיים, חסרי מין וצורה שיש לה מקבילה כלשהי במציאות הנראית. הם תוצר המשחק של האמנית עם מערכות הכללים הביולוגיים
 
בסוף אולם התצוגה רחב הידיים של בית האמנים בתל אביב, ממוקם פתח צר המוביל לחלל תצוגה אינטימי ובו מרחפות מריונטות. האמנית כמו הפיחה רוח חיים ביצורים המרחפים המצוירים על פני הבדים בתערוכה. המריונטות תלויות על חוט אשר מאפשר גם להפעיל אותן על ידי משיכה בו, מצוירות בשני הצדדים, בטכניקות שונות, בקולאז" וחומרים מגוונים. המריונטות הן מעין ציורים נעים ההופכים לברואים, בעלי ביטוי חזק בתנועה ובמחוות שלהם. תנועת החומר מרתקת את האמנית, מדימויים מצוירים סטטיים לאובייקטים בתנועה ברי הפעלה. רגע משיכת היד המפעילה בחוט, יוצר סוג של קסם, שמעלה גם זיכרונות מילדותה אודות בובות קטנות על חוט שסבתה נהגה לבנות מקרטון, שמשיכה בחוטיהן והפעלתן גרמה לה לשמחה רבה מאוד.
 
הצורך לתת ביטוי בתנועה הוביל את האמנית למריונטות תלויות על חוט שהן מבחינתה הביצוע הממשי של התנועה בחומר. ואכן, האושר שבתנועה בא לידי ביטוי בתערוכה במריונטות מכמירות לב בד בבד עם מבע של הומור ילדותי. איבריהן אינם שלמים, והסימטריה של הגופים מינימאלית – אך יחד עם זאת נשמרים הכללים הביולוגיים/מבניים של הדימויים: גוף מרכזי בעל איברים מרובים, ככל יצור חי המעוגן במטענים עשירים ובזיכרונות ילדות.
 
היצורים האמורפיים הניבטים מעבודותיה של לוסי אלקויטי מופשטים ואניגמאטיים מיסודם. הם אינם נמצאים במערכות יחסים עם הסביבה, אך יש להם חוקיות ביולוגית משל עצמם. באולם המרכזי של התערוכה, הם מעין פורטרטים שחורים/אפורים סדורים בחלל התצוגה האחד בצידי השני, על גבי בדים גדולי ממדים לבנים וחשופים. האמנית בונה מערכות חדשות ומחפשת שהיצורים יצליחו להתקיים בדרך כלשהי ולצורך כך היא בונה להם מערכת חיים על הבד. הבחירה בדיו השחור באה מאחר והוא מהווה דרגה מסוימת של מים, מאפשר דילול עד אין סוף, ונוסך הרגשה של חמצן בהירות וניקיון. הדיו משמש אותה לדבריה לכתוב חיים.
 דניאלה טלמור

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות ללוסי אלקויטי