לעת עתה אני כאן מציירת, מאיירת, אוהבת אותיות ומילים
גן החיות הפרטי שלי. אני מאמינה שלא כולם יצאו ובאו…אבל רובם כאן.
.jpg)
לעת עתה אני כאן
גן החיות הפרטי שלי. אני מאמינה שלא כולם יצאו ובאו…אבל רובם כאן.
וואו נפלא!
תודה מירי יקרה.
פנטסטיקו. אני אוהבת במיוחד את סדרת הציפורות.
ללי, שמחה שאהבת. את זוכרת את מצגת הציפורים? לא בטוחה שהעליתי אותה לכאן. אולי אעשה זאת.
לוסי, איזו יציאה מהתיבה…מרהיבים הציורים…
תודה רבה תמי. אולי בגלגול הקודם הייתי קשורה לנוח? אולי הייתי בתיבה ואלה זיכרונות ?
זה פשוט נפלא. והחיות בשחור לבן לא פחות צבעוניות מאחיותיהן ברות המזל… לכאורה. אח לוסי. זה פוסט חייתי.
איריס, תודה. למה ברות המזל? הם ממוזלות מאוד! הנה יצאו…
איזו זרימה וקלילות יש בציורים שלך, כאילו החיות בתנועה.
יעל יקרה, תודה. הן בתנועה, מה זה כאילו. מרקדות אצלי בראש, דוהרות, מדלגות.
חיות מאוד אנושיות ולכל אחת אישיות מרהיבה אפילו אם היא בשחור לבן
כמו בסרט אנימציה לוסי
החיות שלך רוצות לדבר
אהוד, רב תודות.למה אפילו? מה פחות בשחור לבן?
הכל יש בתווך הזה. אני לא מפסיקה לגלות את האפשרויות שלו.
חיות אנושיות…אבל לא בטוחה שזו תהייה להן מחמאה.
((:
איזה יופי!
נפלא! שימחתיני. תודה 🙂
חנה, לאה ולי יקרות. תודה על ביקורכן ושמחה שנהניתם.
מתוק ביותר (אבל לא קיטש)
מקסים, מרנין, חכם!!!
חני וגיורא רב תודות על ביקורכם ושמחה שאהבתם
נפלא, לוסי. כל מה שאני אוהבת בדף אחד. טעים. תודה 🙂
שירה, שמחה שעברת פה… אבל, הצילו ! למה טעים???
מה/מי את הולכת לאכול מגן החיות שלי????
לוסי, הציורים שלך טעימים ולא רק טעימים, הם מריחים נפלא והצלילים שלהם ערבים לאוזן! ככה זה, את פועלת על כל החושים, יקירתי. 🙂
שירה שירה…נרגעתי!
תודה!
לוסי כמה מרהיב יש לך סגנון 🙂 !!
אהבתי את השטראוסית , שטראוס בגרמנית זו בת יענה, ( גם זר פרחים ועוד )
אבל בתיה לא ענה.
פעם הציעוני לעברת את שמי לעבנר יעני
אבל זה נגנז עם הלהיט המזרחי שהקלטתי בסגנון השרוף 🙂
אבנר, לא ידעתי שזה הפירוש של שטראוס!
לעברת, זה בעיה.
שם המשפחה של בעלי אמור להיות אל-כווייתי (זה שבא מכוויית) פקידי העליה, קרוב לוודאי האשכנזים, לא הבינו או לא קיבלו או לא ידעו ורשמו לו אלקויטי. לפחות היו עושים אלקויתי או אל-קויתי. וזו הסיבה שנשארנו עם שם מוזר…
יש לך קישור לשמוע את אותו להיט? (לא אהבתי את סיפורו של השרוף, היה טריק לא הוגן)
לוסי יקרה…תודה תודה תודה, זה מקסים לגמרי, החזרת אותי למחוזות שכבר נדמה כי שכחתי.
סיגל, תודה לך. הגעגוע והבקשה שלך להיות שם שוב רגשו אותי. נדמה לי שאם יש געגוע למחוזות ילדות שווה לחזור לשם מידי פעם.
אני לא זוכר שראיתי חיות עם אישיות כמו אלה. ישר רוצים להיות חברים שלהן!
שמעון, תודה על ביקורך. מוזמן להתחבר למי מהן. מוזמן גם לכתוב עליהן, או על אחת שלא רואים כאן, ונשלים את החסר בגן החיות שלי.