בננות - בלוגים / / למה צריך לתת כותרות?
לעת עתה אני כאן
  • לוסי אלקויטי

    ילידת אורוגואי (1958), בארץ משנת 1973. בוגרת תלמה ילין והמדרשה למורים לאמנות. קורסים שנתיים ב"בסיס- בי"ס לפיסול". www.lucy-elkivity.com

למה צריך לתת כותרות?

 

שבתי? או ביקור קצר? רגע, זה הבלוג שלי, אמנם אני בביתי, אבל פרסום פוסט הוא ככניסה לסלון מלא אורחים, ושלום שלום מה נשמע? אפה נעלמת, ולמה לא רואים אתך?
הרבה מאז הפוסט הקודם: שתי תערוכות קבוצתיות (אחת בלונדון) ותערוכת יחיד, במכללת דוד ילין (עדיין אפשר לראות!)
ובין לבין עזרה וליווי להורים קשישים (קשה-קשה) וכלבה שאובחנה כחולה במחלת כליות (זה אומר טיפול תרופתי לכל חייה). מאוד מעציב אותי לראות אותה מכורבלת ומרגישה לא טוב.

ויש בשורות טובות ולידות חדשות: "יושקה" נולד בשעה טובה. ההתחלה הייתה כאן במטע כשגרא פרסם את "יושקה" בבלוג שלו. אהבתי את המתיקות של הילד הזה והתחברתי לשובבות ולעקשנות שלו. אז ציירתי באופן ספונטני כמה יושקות ושמתי בבלוגי.

גרא מצא הוצאת ספרים ויצאנו לדרך. היה תענוג אמיתי, עבדתי בהוצאת הקיבוץ המאוחד מול יונה טפר ואבנר גלילי. התוצאה לפניכם.

 

!!!בהצלחה לנו

58 תגובות

  1. ברוך שובך והישארותך. חסרת במלוא מימדייך

    • ענת יקרה, תודה (מלוא מימדיי ? או וויי כמעט 70 ק"ג )

      • ענת לויט

        הבננות באמת מטע גלוי לב ופתוח לכל רוח. מיותר לציין, כמו שנהגו לכתוב אי פעם בעיתונות, ובכל זאת אציין – רובנו כאן מעלים רק מילים, לך יש מימד נוסף ואשרינו שזכינו.

  2. לוסי יקרה איך שהתגעגעתי!
    ברוך שובך ובהצלחה לך ולגרא , האיורים מקסימים

    • חנה, תודה! גם אני התגעגעתי. תקופה לא פשוטה עוברת עליי. אני אוהבת את הביקורים כאן, לקרא חומרים של חברים, להגיב. אבל התקופה היא תקופה של מצבי חירום שונים ומשונים, של כיבוי שריפות וגם התארגנויות.
      והשאלה היא תמיד: מה זה בא ללמד? בטח לקבלה יש הרבה תשובות לזה…
      חיבוק

      • מכל מקום חזרת בזמן טוב התחדשות ויצירה בבננות וספרים חדשים: שלך ושל גרא, של אבי אליאס ואנתולוגית ספורים הכוללת ספוריה של חברתנו עדנה שמש
        ויש לי הרגשה שזו רק ההתחלה
        אביב

  3. רונית בר-לביא

    לוסי, איזו הפתעה !!
    הציורים כל כך כל כך מקסימיםם
    שאין לי כבר מילים.

    כשאני (ואם) אוציא את ספר הילדים שלי, הדבר שהכי הייתי רוצה הוא לעבוד איתך על האיורים.

    אני מאד מאד אהבתי את הסיפור על יושקה בזמנו, לא ידעתי שאתם הולכים על זה ועוד בקיבוץ המאוחד,
    שיהיה בהצלחה !!

    • רונית, אל תשארי ללא מילים! צריך אותן מידי פעם. מילים זה דבר שימושי… (:
      תודה!

      • רונית בר-לביא

        הי לוסי.

        איןמילים הוא מצב מצויין בשבילי.
        מנוחה..

        אני לרוב לא מתלהבת עד כדי כך מאיורים,
        אבל אלו מבחינתי – מילה שאני אף פעם לא משתמשת בה – מושלמים או נכונים בדיוק בעיני.

  4. גיורא פישר

    מקסים
    שיהיה לכם בהצלחה, אתם ראויים לה!

  5. איריס אליה כהן

    היייי! בהצלחה רבה! ציורים מהממים וגם אני זוכרת את הסיפור…
    גם אני רוצה אותך לספר הילדים שלי! מחלקים פתקי המתנה…?

    נשיקות ועוד.

  6. יעל ישראל

    החלמה מהירה לכלבה, שיהיה קל יותר להורים, והציורים שלך לגרא פשוט נפלאים. לפני שנה, כשעשיתי לו עריכה על הספר, והוא אמר שאת המאיירת, פשןט דמיינתי לי את האיורים שלך, וככה דמיינתי.. נהדר.

    • יעל יקרה, תודה על האיחולים.
      תוהה,וזה החלק הפולני מסוכיסטי שלי:
      כשאת כותבת שכך דמיינת, האם זה אומר שלא הופתעת? ז"א צפוי? (((: אמרתי החלק הפולני לא מאפשר לקבל מחמאות.
      תודה !!!

    • איריס קובליו

      יעלה יקרה, תיקון קטן, אמנם את הגשת הצעת עריכה לספר יושקה אבל הספר עבר עריכה מהטקסט המקורי ע"י העורכת הרשמית של הוצאת הקיבוץ המאוחד

      • יעל ישראל

        אה, לא ידעתי שהספר עבר עריכה אחרת. אבל מה זה חשוב, העיקר שראה אור ונקווה שיצליח. רק בשמחות.

  7. תלמה פרויד

    בהצלחה ליושקה, בהצלחה ללוסי ובהצלחה לגרא.
    איזו משפחה עליזה ציירת שם, לוסי. מקסים.

  8. לוסי, האיורים ליושקה כל כך מהנים את הדס וגם אותי !
    כיף לדפדף בספר היפה שאיירת לגרא ולמצוא הפתעות בדמויות ובכלל. אנחנו מאד נהנות.
    איחולי הצלחה לספר המקסים.
    ורד והדס.

  9. יעל ישראל

    אוף, את באמת מזוכיסטית דארלינג :)))))

    התכוונתי לכך, שכאשר ערכתי את הספר, קראתי אותו כמה פעמים. והתמונות חיו לנגד עיני, והצמדתי לכך את הסגנון שלך, והיתה לי חגיגה בעיניים. ואת הגשמת את החגיגה הזו שדמיינתי.

  10. גליה אבן-חן

    צר לי על הבשורות הרעות, ושמחה אתכם על הוצאת הספר. האיורים מקסימים עם המון הומור. ברוכה השבה.

  11. רקפת זיו-לי

    בהצלחה רבה. ציורייך מקסימים, ההומור שלך ניכר בהם, אהבתי. קראתי אצל גרא בארכיון הבלוג את הסיפור ואני מקווה שתצליחו.
    רקפת – חדשה כאן 🙂

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות ללוסי אלקויטי