יהונדב פרלמן משורר ואיש תיאטרון

    הולדת / אמיר גלבע הַגֶּשֶׁם חָלַף. וְהוּא עוֹד מִגַּגּוֹת וּמֵעֵצִים מְזַמֵּר בְּאָזְנֵי וּמְכַסֶּה עַל רָאשִׁי בְּהִינוּמָה כְּחַלְחֶלֶת אַשְׁרֶיךָ אֱלֹהַי, בְּרִישְׁתְּך נָצוֹד הַיֶּלֶד. הִנֵּה אַקְרִיב עָלֶה אֶל עָלֶה וְאֶרְאֶה אֵיךְ מְכַסֶּה עָלֶה עַל עָלֶה וּמִתְמַזְּגִים הָרְסִיסִים. וְאֶקְרָא לִכְלוּלוֹת מִשָּׁמַי אֶת הַסִּיסִים. וְכָל חַלוֹנַי אֲעַטֵּר עֲצִיצִים. אַשְׁרֶיךָ אֱלֹהַי, בְּרִשְׁתְּך נָצוֹד  הַיֶּלֶד. אֲנִי פּוֹקֵחַ אֶת עֵינַי   – אַדְמָתִי רְחָבָה מְאוֹד וְכֻלָּהּ ...

שבת יורדת על העיר חיפה שַׁבָּת יוֹרֶדֶת עַל הָעִיר חֵיפָה כְּמוֹ טִפַּת מַיִם עַל אֲדָמָה לַחָה כָּךְ אֲנִי נִמְהָל בָּעוֹלָם גּוּפִי מִתְמוֹסֵס לְתוֹך מִקְשַׁת  אֱלֹהִים אֶת צְלִילֵי הָעוֹלָם הַזֶּה אֲנִי נוֹשֵׂא עִמִּי לָעוֹלָם הַבָּא. לָמָּה קוֹרֵעַ הָעוֹרֵב אֶת גְּרוֹנוֹ בִּזְמַן שֶׁהָרוּחַ גְּבִישׁ הָעוֹלָם מִתְאַחֶה בַּשְּׁקִיעָה וְלֹא יַפְתִּיעוּהוּ מַעֲשַׂי בּוֹלְעָן שָׁחֹר מְחוֹלֵל בְּתוֹכִי  מָחוֹל אָיֹם וְנִפְלָא אִם הָיָה לִי פֶּתֶק לָבָן ...

מכוש אילם מַצַּב כְּתִיבָה חָצַב מָקוֹם בָּאֶבֶן לְמַצַּב תְּפִלָּה מִצַּב תְּפִלָּה הֵנִיחַ הַמַּכּוֹשׁ נוֹתַר מַכּוֹשׁ אִלֵּם בְּעוֹד מַצַּב תְּפִלָּה מַמְשִׁיךְ וּמִתְרוֹנֵן

דמדמעות דַמְדְמעוֹת בַּאֲבִיב מְטַפְטֵף עַל הָרֹאשׁ מִמִּזְרֶקֶת הַדָּם בְּפּוֹלִין וַאֲנִי מְשַׁנֵּן לְעַצְמִי בְּעִקְבִיּוּת לֹא לְהִתָּפֵס לְרַגְשָׁנוּת זֶהוּ קֶטַע שֶׁמַּתְאִים לְיוֹמַן דָּם וְעוֹד דָּם וְעוֹד דַּם   גּוּף וְעוֹד גּוּף וְיָד מַהוּ יִהוֹנְדַב אִם לֹא שֶׁרִיר הַקִּבֹּרֶת הַנּוֹזְלִית, הַצְּפִיפוּת הַמְּסֻיֶּמֶת שֶׁל שַׂעֲרוֹת בֵּית הֶחָזֶה, הַבְטָחָה שֶׁל חֹם הִלַּת הָאוֹר הַנִּמְשֶׁכֶת מִתֵּל אָבִיב הַדְּרוֹמִית   הַזִּכָּרוֹן מִתְבַּקֵּעַ כְּמוֹ בֵּיצָה וְאֶפְרוֹחַ אוֹשְׁבִיץ בּוֹקֵעַ ...

  מלצר זיכרון שׁוּב תְּלוּיִים בְּיַעֲרוֹת הַכַּרְמֶל אֶשְׁכּוֹלוֹתֶיהָ הָאֲדֻמִּים שֶׁל הַקִּיסוֹסִית מְלַטְּפִים בִּתְנוּעַת הָרוּחַ אֶת הַטָמוּס הַנֶּחְבָּא בִּזְרוֹעוֹתֵיהֶן חֹרֶף יוֹם הֻלַּדְתִּי הִגִּיעַ לְבַקְרָנִי אוֹרֵחַ קָרוּא פָּחוֹת וּפָחוֹת מִשָּׁנָה לְשָׁנָה. מִמֶּרְחַקִּים מְשַׁדֶּרֶת לִי הַיֵּשׁוּת הַמְּגֻלֶּמֶת בְּגוּפִי אוֹתוֹת שֶׁל כִּלָּיוֹן כְּאֵבִים בִּזְרוֹעַ שְׂמֹאל נְשִׁימָה כְּבֵדָה בַּמַּדְרֵגוֹת עַל הַמִּקְלֶדֶת שֶׂעַרִי נוֹשֵׁר עִם הַחֶשְׁבּוֹן שֶׁפְּרָטָיו נִטַּשְׁטְשׁוּ  רוֹכֵן עַל כְּתֶפִי מֶלְצַר הַזִּכָּרוֹן מְגָרֵד בְּרַקָּתוֹ אוֹמֵר ...

שאם יניחו ידיהם ממנו אין להם מה יעשו בעולם ". . . החכמים מושכים את ידיהם מהנהגת העולם, מפני שהם יודעים שיש חכמים מהם ורוצים שיתנהג העולם על ידי חכמים גמורים, בתוך כך קופצים הטיפשים והרשעים ובאים ונוטלים את העולם לידיהם ומנהגים את העולם כפי זדונם וכפי טיפשותם. מעתה היאך נותנים החכמים לעולם שיאבד על ידי השוטים והרשעים, אלא מתוך ...

  לשון של זהורית גוששת בַּלַּיְלָה הַהוּא הֻתְרוּ הַחַרְצֻבּוֹת וְלָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית יָצְאָה גוֹשֶשֶת אַחַר גּוֹרָלָהּ. שְׁנֵי שְׂעִירִים שֻׁלְּחוּ מֵרֹאשׁוֹ שֶׁל צוּק לְכַפֵּר עַל עֲבָרָם בָּתְחִילָּה אָחֲזוּ יָדַיִם אַךְ בְּטֶרֶם הֵאִיר הַיּוֹם כְּבָר צָנְחוּ פְּשׁוּטֵי גַּפַּיִם עַל הַסְּלָעִים בָּאָה מוֹנִית וְאָסְפָה אֶת הַשָּׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ בָּא הַיָּם וְאָסַף אֶת הַשָּׂעִיר לַחַטָּאת וְלֹא עָמְדוּ הַלְּוִיִּים בְּעֶזְרָה וְלֹא הַכֹּהֲנִים וְלֹא כָּל הָעָם אֶלָּא ...

עפיפון דואה באוויר בשובה ונחת / יהונדב פרלמן (במה ריקה. עפיפון דואה באוויר בשובה ונחת) מטוס: (קרוס מהיר של מטוס קרב) יוהו עפיפון: וואי מטוס: וווווווווווווווווווווווווושם עפיפון: איפה אתה ? מטוס: פפפפפפפפפפפפפפפפפפפיייייייייייייייייייייייייישם עפיפון: הגעת כבר ? מטוס: פפפפפפפפפפפפפפפפפייייייייייייייייייייייייייישששששששששם עפיפון: עצור רגע ! מטוס: (נעצר בחריקה) ראית ! עפיפון: מה ? מטוס: איזה ביצועים הה ? עפיפון: ענק, ענק. מטוס: פפפפפפפפפפפפפפפפיייייייייייייייייייייייששששששששששם. ...

רמזור ירוק מאיץ ברמזור אדום   ירוק: נו. . . אדום: מה נו . . . ? ירוק: תתחלף כבר. . . . אדום: לא בא לי. ירוק: מה זאת"ומרת: "לא בא לי" ? אדום: לא בא לי וזהו. ירוק: אבל עכשיו תורי ! אדום: תחכה קצת, לא יזיק לך . . . ירוק: מה ז"אתומרת: "לא יזיק לי" ? ...

ליל שבת בשפיץ של בת גלים לֵיל שַׁבָּת בַּשְּׁפִּיץ שֶׁל בַּת גַּלִּים לְאוֹר פָּנַס קְוַרְץ שֶׁל מַחֲנֶה צְבָאִי סָמוּךְ לֹא הַרְחֵק מֵזוּגוֹתָיִם בְּנֵי תִּשְׁחֹרֶת הַמַּצְמִידִים אַגָּן לְאַגָּן וּפֶה לַפֶּה עַל הַסְּלָעִים הַחֲשׂוּפִים עַל הַיְּצִיקוֹת הַמְּבֻטָּנוֹת נֹכַח הַגַּלִּים – כִּמְעַט בְּהֶשֵּׂג טִפּוֹתֵיהֶם בַּיְּרִידָה מֵהָהָר לַיָּם  הִבְקִיעַ נִגּוּן יָשָׁן "וְלִירוּשָׁלַיִם עִירְךָ בָּרַחֲמִים תָּשׁוּב" וְכָעֵת, בְּהֵיכַל יְרוּשָׁלַיִם עַל חוֹף בַּת גַּלִּים כַּלְבָּתִי הַטְּמֵאָה ...