בננות - בלוגים / יהונדב פרלמן / על לד זפלין: חיקוי ומקור. . .
יהונדב פרלמן
  • יהונדב פרלמן

    משורר ואיש תיאטרון.  יליד קבוצת יבנה 1960 תנועת הקיבוץ הדתי בוגר לימודי משחק בבית צבי תואר ראשון  בתיאטרון עיוני באוניברסיטה וגם תואר שני מורה לתיאטרון  לפרנסתי.   ספרי: * אלישבע כובשת את שער ברנדנבורג, עמדה, 1996. שירים. * טנגו עם זקף קטן, סצנה/עמדה, עורכת: תרזה בירון, 1999, שירים. * ריקוד השמיניות, ספריית הפועלים, מאיירת: הלה חבקין, עורכת: מירה מאיר, 2004  ספר לילדים. * על פי הדיבור, כרמל, עורך: רן יגיל, שירים 2007.

על לד זפלין: חיקוי ומקור. . .

בשבועות האחרונים נתלו ברחבי חיפה מודעות המבשרות על הופעת להקת החיקוי "לד זפלין 2". במודעה רואים דמות מצוירת, כביכול של רוברט פלאנט, סולן הלהקה המקורית.
טורסו לבוש חולצה פתוחת כפתורים החושפת טבור המוטח לקדמת התמונה בעוד היד האוחזת במיקרופון המופז בהילה של אור מונפת למעלה והראש, ארך השיער, מוסב לאחור ברגע של התעלות, ברגע של התפרצות רגש רוקנרולית טהורה ונסערת.
כבר כמה ימים אני הולך ברחובות העיר, מביט בתמונה ומנסה לפענח את אי השקט שהיא עוררה בי. היום הצלחתי לפענח את התעלומה והנה פתרונה לפניכם.
הרי, הפרסומת היא למופע מחווה, ללהקה המחקה את הלהקה המקורית. הקהל יודע היטיב כי הוא איננו בא לצפות בלהקה המקורית, שלא מאסטרו ג'ימי פייג' יהיה על הגיטרה ולא רוברט פלאנט יעמוד על הבמה אלא איזה זמר משיקגו, שמתהדר אמנם ברעמת שיער דומה ואולי גם בקול בעל עוצמות דומות אבל הוא איננו המקור אלא חיקוי בלבד.
אם כן, אם מלכתחילה יודע הקהל כי המופע הוא מופע של קאברים הדחף האפשרי היחידי לרכישת כרטיס במחיר של למעלה מ300 ₪ למופע שכזה הוא הרצון לשחזור של חווית ההאזנה לשירים של הלהקה המקורית – מלכת הבלוז הלבן ומשווקי המופע מסמנים ומגדירים את החוויה הזו באותה מודעה מצוירת של זמר כלשהו המותח את גופו לאחור.

אבל מהי החוויה המתוארת במודעה ? מדובר פשוט בחוויה אורגאסטית ובכדי להצדיק את הטיעון הזה אתבונן בשיר היותר מפורסם של לד זפלין: "מדרגות לגן עדן" – Stairway to Heaven.
אני מניח שתלי תילים של פרשנויות כבר נערמו על הטקסט של השיר אבל קריאה "יחפה" בטקסט המבולבל לא מוציאה הבנה חד משמעית באשר לפשר הדברים המתוארים בו. בתחילתו מופיעה אותה אישה ש"קונה את המדרגות לגן עדן", דמות לא ממש מפוענחת. לאחר מכן הדובר הופך לדובר בגוף ראשון יחיד ומוחלף שוב, הפעם בנמען בגוף שני.
גם החלילן מהמלין נרמז בתוך השיר או שמא זהו החלילן המחלל בשערי השחר כשם תקליטם המוקדם של פינק פלויד השאול מפרק ההתגלות הנוצרית ב"רוח בערבי הנחל" של קנת גרהאם. הקשר ליצירה של גרהאם מתחזק באחד הבתים בהם מוזכר מבצע הניקיון לכבוד "מלכת מאי" והרי "הרוח בערבי הנחל" נפתח בפרק המתאר את ניקיון האביב שעושה העכבורש בביתו.
מיד לאחר מכן נזכרת שוב אותה אישה מהמדרגות לגן עדן שמחזיקות מעמד בהתרחשות שהולכת ונהיית סוערת.
הבית האחרון של השיר מאחד את כל הנמענים לכלל חוויה אחת ולהלן תרגום חופשי שלו:

ובעוד אנחנו מתפתלים במורד הרחוב
צילנו מתגבהה מעל נשמותינו
הנה שם צועדת גברת מוכרת לכולנו
שמאירה באור לבן ורוצה להראות
איך הכול הופך זהוב
ואם נקשיב ממש בריכוז
נצליח סוף סוף לשמוע את הנעימה
כשהכול אחד והאחד הוא הכול
ונהפוך מוצקים כסלע ולא נתנדנד

And as we wind on down the road
Our shadows taller than our soul.
There walks a lady we all know
Who shines white light and wants to show
How ev'rything still turns to gold.
And if you listen very hard
The tune will come to you at last.
When all are one and one is all
To be a rock and not to roll.

השורותיים האחרונות, " כשהכול אחד והאחד הוא הכול" יכול להחזיק בחובו את הפסוקים המסתיימים באמירה: ". . .והיו לבשר אחד". ואיזה בשר ? מוצק כסלע – ללא ספק חוויה אורגאסטית.

עד כאן התיאור החפוז של הטקסט ומכאן – למוזיקה. ל TUNE.
המבנה המוזיקלי של השיר בן שבעת הבתים הוא כדלקמן:
ארבעת הבתים הראשונים – מולחנים בלחן איטי, מהורהר ומנומנם. בתים מספר חמש ושש מרימים הילוך והבית האחרון הופך למטווח גיטרות קיצבי המגבה את זעקותיו של פלאנט ומסתיים בחזרה לנימה האינטימית שבה נפתח השיר.
ניתן לומר כי כל ארבעת הבתים הראשונים הם מעין "משחק מקדים", בתים חמש ושש בונים את התלהטות היצרים ואילו הבית האחרון מייצג את שיא האקט המיני והוא גם מתנהל בקצב מהיר ודחוס כאשר השורה האחרונה מסמנת את הרפיון שאוחז בגוף עם הגעתו לפורקן.

ואם נחזור למודעה לרגע, הרי הזמר המתואר בה, הופך כולו, גופו, לסילון של זרע הנורה לאוויר דרך המיקרופון המונף באוויר, עטור הילה של אור.

אכן יודעים אנשי השיווק את מלאכתם. עובדה, לראשון משני המופעים שנותרו בארץ אזלו הכרטיסים ולמופע השני, המופע החיפאי – נותרו בודדים בלבד. חיפאים – אוצו רוצו לקופה. עכשיו, משהתבהרה החוויה המצפה לכם במרכז הקונגרסים.

התמונה של ‏‎Yehonadav Perlman‎‏.
לייק

לייק
אהבה
חחח
וואו
עצב
כעס

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות ליהונדב פרלמן