בננות - בלוגים / / שבוע ישוע – פוסט מאוד מאוד סובלני ומאוד מאוד אישי
יעל ישראל עושה אהבה
  • יעל ישראל

    סופרת, עורכת ספרים, מבקרת ספרות וקולנוע, מנחת סדנאות כתיבה, מייסדת ומנהלת את "בננות בלוגס". זוכת פרס אס"י של איגוד סופרי ישראל לשנת 2009 על הרומן "אני ואימא בבית המשוגעות"

שבוע ישוע – פוסט מאוד מאוד סובלני ומאוד מאוד אישי

 

והנה אני, מנהלת הבלוגיה שלכם, אומרת שאוהבת את ישוע מכל הלב, כי בזכות אהבתו חזרתי לאמונה באלוהים, שאבדה לי בנעוריי המוקדמים בשל קנאות הדת.

 

והנה אני, סובלנית לכל הגוונים והאמונות שבאות לידי ביטוי בבלוג הזה, גם לחרדים ולדתיים שקיבלתי הנה, למרות שמטבעי אני סולדת מדתות וכתות ומכל התקבצות דתית שהיא.

 

והנה אני, מוצאת כאן חוסר סובלנות והתלהטות הרוחות כאשר מישהו מעלה את השם ישוע בטון חיובי, כאילו חס וחלילה מדובר במיסיון.

 

והנה אני, כמנהלת הבלוגיה, אומרת: איש באמונתו יחיה. דווקא אנו, המחשיבים עצמנו אנשי רוח, צריכים לגלות סובלנות, שאינה נחלת העולם הגדול, לצערי. 

אני נורא מקווה שנשמור כאן תמיד על סובלנות לכל אדם באשר הוא אדם, תהיה אמונתו, מינו, דתו, לאומיותו ,צבעו, נטייתו המינית ואפילו אישיותו המיוחדת אשר תהייה.  זה מה שאני למדתי ממורי הרוחני, ישוע.

ולא, אני לא שייכת לשום פלג, כת, דת או קבוצה כל שהיא. אני מאמינה פרילנסרית באלוהים. בעיני, רק כך ניתן להאמין. אבל אני מכבדת כל אדם שמתאים לו להאמין בדרך אחרת. 

אז בואו נאיר את העולם באהבה ובסובלנות.

(ושום מילה על הפייסקו שקרוי פרס ספיר).

 

 

 

 

 

10 תגובות

  1. היי יעל
    את באמת משהו את מביאה רוח של שיתוף ריגשת אותי בבלוג הזה, יש לך דיבור פנימי שנוגע בלב
    שלך טובה

  2. אומיין!

    סוף סוף בחרו ספר קריאה פשוט ולבבי…
    למה לאמץ את המוח? גם הדוכיפת המפוארת לא עושה את זה…
    בחירות עליך ישראל …

  3. יעלה, גם לי אין כל כך זמן להיות כאן, אבל ממה שקראתי, מפתיע אותי עד כמה ישו נוגע באנשים אלפיים שנה לאחר שהלך לעולמו.
    גם אני, כמו מיכל ברגמן, נבחנתי על הבשורה, בבית הספר להיסטוריה.
    הבשורה של ישו אנושית ורחומה, משהו שחסר לי ביהדות, באל הנוקם ונוטר על שילשים ועל ריבעים.
    אבל היהדות התפתחה כאלף שנה לפחות לפני בשורת ישו, וסוחבת אלמנטים קדומים עוד יותר, והיא חסרה אלמנטים שהתפתחו וקיימים בבשורה.
    מאידך, הנצרות כדת, עוללה ליהודים זוועות שלא יתוארו, ומובן שלכל יהודי ויהודי הנצרות צרובה בגנים כחושך.
    אני חושבת שכל דת שנושאת עימה את הידיעה שהיא היא האמת הצרופה הבלעדית ואין זולתה, מסוכנת לבני האדם.
    ברגע שיש לה כוח אמיתי, אין לשער איך תתנהג.
    לכן, כמוך, אני לוקחת את אלוהים בתוכי, או משתדלת לקחת, אלוהים שלי לא כתבו את חוקיו, הם חרותים בבשר.
    צדק, יושר, חמלה, עזרה לזולת, זה החלק של אלוהים שנמצא בכל אחד מאיתנו.
    אלוהים שלי לא מעניין אותו מה אני אוכלת, ומה מתערבב לי בקיבה, לא מעניין אותו כמה תפילות אמלמל ביום ומתוך איזה ספר, הוא לא מבקש תיווך דרך רבנים, כמרים, ושאר מתיימרי ודוברי שמו.
    אני לוקחת אותו אתי בכל רגע, ונלחמת בכל רגע ורגע בקולות החשוכים שמדברים מתוכי, הקולות השופטים, האנוכיים, המכלילים.
    לכן אין לי בעיה לראות את הצדדים היפים בבשורה של ישו, גם אם אינני נוצרית, ולהיות מודעת לכך שהנצרות, כדת, תקועה עדיין בטקסים פגאניים של אכילת בשר ישו ושתיית דמו.
    ואין קשר בין כל הנאמר לבין שריפת ספרים, שריפת ספרים זו דחיה של האחר, זה איום על תפיסת החיים שלו.
    והזכות לאמונה דתית חופשית היא זכות יסוד.
    באור יהודה המצב מורכב מאוד, יש שם קבוצות של ש"סניקים, שלא יכולים לקבל את העובדה שמדינת ישראל מעלה בני פלשמורה נוצרים, שהולכים לכנסיה ביום שבת. ומתקיימת פעילות מיסיונריות נוצרית מול אפם ממש.
    כל כך טיפשי לשכן את שתי הקבוצות הללו יחד. אבל ישראל חיפשה את המקומות הכי זולים לעולי אתיופיה, ובכך מנציחה אותם כקבוצה מוחלשת.
    אני מאוד מקווה שאוכל להגיע מחר להפגנה, יתכן ולא אוכל לשנות התחייבות קודמת.
    יום טוב יעלולה.

  4. צודקת במאה אחוז! קצת סובלנות לא תזיק לנו.

    מה היה נורא בפרסי ספיר? ראיתי חלק קטן.

    • מאמינה פרילנסרית באלהים. נפלא. כך צריך להיות אדם רחב נפש ואופקים. אפשר לכבד ולהעריך אדם . יצירת כתות אתות ואמונות היא למי שצריך להאחז בגבולות. לא משנה אם הגבולות הם צרות מוחין של החברה.

    • מיכל ברגמן

      אחד הסימנים להזדקנותי הוא שאני כבר לא יודעת מה זו סובלנות – בחיי.
      בכולופן את ויודית מחזקות את דעתו של בעלי שאני לא ממש מבינה דתיים ואת הדחיה של אנשים מהדת כי לא גדלתי בבית שהתייחסו למלמול תפילות ברצינות (ויש לי אימא שהיא פרופסור להיסטוריה קתולית! בחיי!!!). מי שנולד לתוך רשימת הוראות הפעלה דתיות – זה חייב להיות זוועה. בכל דת. פויה!
      אני לא יודעת איך נשארים תמיד סובלנים וגם לא בטוחה שזה אפשרי – מה שחשוב נורא לאחד יכול להיראות לשני חסר חשיבות גם בלי שום כוונה רעה.
      להשתדל צריך – זה על בטוח.

      • אני חושבת שאת צודקת מיכל.

        גם בקשר להוראות הפעלה דתיות.

        בדיוק דברנו אתמול על כך בשיעור שהרבה פעמים חוזרים בתשובה רואים אורות ומתפללים בלהט ודתיים ותיקים מבית רגיעים אותם ומפצירים בהם להרגע.

        כאילו:"מה יש , אצלינו זה הרגל".

        אין ספק שגם המחנה הדתי – חרדי זקוק לתשובה.

  5. אכן, אין כמו ישו אדוננו מושיענו מלך המשיח לעולם ועד.

    היהודי האמיתי. בעצם, המשודרג.

    אגב, האם ידעת שראשי תיבות שמי המלא כשמו (יוסף שלמה וקסמן – יש"ו… המהדרים אצלנו בבית קראו לי גם "ימח שמו וזכרו" – יש"ו אף הוא)

    וחג שבועות שמייח!

השאר תגובה ל טובה גרטנר ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות ל