בננות - בלוגים / / בזיון ספרותי
יעל ישראל עושה אהבה
  • יעל ישראל

    סופרת, עורכת ספרים, מבקרת ספרות וקולנוע, מנחת סדנאות כתיבה, מייסדת ומנהלת את "בננות בלוגס". זוכת פרס אס"י של איגוד סופרי ישראל לשנת 2009 על הרומן "אני ואימא בבית המשוגעות"

בזיון ספרותי

 

במקרה יצא לי לראות תוכנית ספרותית בשם "קראתי לך" בערוץ 33, בהנחיית אחד, אריה יאס, למיטב זכרוני מכתבי העבר של מעריב בתחום התרבות.

הסיבה שנשארתי לראות את התוכנית המביכה והמשעממת הזו היא שהיה כתוב ששחר מריו מרדכי חברנו גם הוא מנחה את התוכנית, אז נתקעתי איתה כדי לראות אותו. בסוף ש"מ שלנו לא הופיע בכלל, אבל מה שאני ראיתי היה בושה ספרותית גדולה. עוד תעודת עניות למצב הספרות בארץ.

 

כל התוכנית הוקדשה לאחת שהוציאה ספר ראשון במימונה העצמי באחת ההוצאות במימון מחבר. ההוצאה  המדוברת, שאמנע מהלזכיר את שמה, מנקזת אליה גרפומנים שמוציאים את זבליהם בכסף טוב. עבדתי באותה הוצאה בעריכה לפני כעשור, אז אני יודעת על מה אני מדברת, ואני גם יודעת כמה שילמו האנשים שערכתי את "ספריהם".

 

אם כן, אותה מרואיינת שניתנה לה מלוא מחצית השעה של התוכנית, הוציאה איזה קובץ סיפורים ראשון בתשלום באותה הוצאה. אינני יודעת מי היא, ואין לי דבר נגדה, ולכן אינני מציינת את שמה, כי הסיבה היחידה שאני נטפלת אליה היא כדי להמחיש את הזילות הנוראה בעולם הספרות, ובתוכניות התרבות שמשקפות אותה.

 

חצי שעה קשקש המנחה, קשקשה היא, הראו איזה שהם סרטים בוסריים ומביכים שעושים תלמידיה לקולנוע באיזו מכלכלה בה היא מרצה, והשעמום היה גדול, וכמוהו גם התמיהה מדוע הזמינו אותה בכלל, ועוד לחצי שעה, במקום להזמין סופרים ראויים.

 

הרי מדי חודש יוצאים כאן המון כותרים בעברית, חלק מאוד ראויים, ועם זאת יש מעט מאוד תוכניות תרבות בארץ, ותוכניות ספרות כמעט שאין בכלל. אז למה לבזבז חצי שעה על גרפומנית ששילמה על הוצאת ספרה? וגם אם נניח שספרה טוב וראוי, מה לעשות, אני עדיין חושבת במונחים מיושנים: אני מאמינה "שיהללך זר ולא פיך". אני עדיין מאמינה שמישהו צריך להאמין בך, לראות את כשרונך ולהוציא לך ספר על חשבונו. ורק מי שזוכה להכרה ספרותית בהוצאה ספרותית טובה ראוי לדעתי להתייחסות רצינית. ולעומת זאת, מי שמוציא ספר על חשבונו לא ראוי לדעתי להיכנס למרכז בעזרת "תוכניות ספרות".

 

אז נכון, תגידו לי שזה לא משמעותי, כי מי בכלל רואה את התוכנית העלובה הזו בערוץ 33 הנידח. הנה, אפילו אני לא ידעתי על קיומה של התוכנית, עד שזיפזפתי לי השבוע ונתקלתי בה.

 

ובכל זאת, כשיש אינפלציה כזו גדולה של ספרת ומקור, ומאידך כל כך מעט תוכניות תרבות, מין הראוי לבצע סלקציה ראויה, ולהקדיש את הזמן המועט כל כך לסופרים ראויים, שספריהם ראו אור בהוצאות ראויות.

 

אם המנחה הקשיש מכיר את הבחורה או את אביה ועשה לה טובה והזמין אותה בגלל קשרים אישיים, זו בעיני שערורייה, ועוד בערוץ ממלכתי. אפילו שני סופרים ראויים שהתראיינו בתוכנית הנוספת של "קראתי לך" שהוקרנה באותו יום, זכו כל אחד מהם לרבע שעה כל אחד. 

מבחינתי, צריך לפטר את האנשים שאחראים למחדל כזה. ערוץ ממלכתי שאנחנו משלמים עליו בכספי האגרה, לא יכול להתנהל כמו מערב פרוע ולתת לקשרים אישיים להשפיע על בחירת המרואיינים.

נכון ש"רשות השידור" ידועה כבר מזמן בזנות המתנהלת בה, אבל עד כדי כך??

 

 

139 תגובות

  1. יעל ישראל

    הכוונה כמובן לפרוזה, גיורא. תמיד אני שוכחת את המשוררים.

    וכפי שציינתי, במסגרת גוונים יוצאים ספרי פרוזה שההוצאה משלמת עליהם, ואילו בחלונות יוצאים ספרי פרוזה במימון המחברים.

    לגבי ההוצאות הרגילות והראויות, על פרוזה אין משלמים בשום מקום. זה בדוק.
    על שירה משלמים על פי רוב.

    • יעל ישראל

      אני יכולה לתת למי שיבקש רשימה של הוצאות במימון מחבר האחרות.

      לעומת זאת, בהוצאות הגדולות וגם הקטנות הטובות, וגם כאן אני יכולה להביא רשימה, מוציאים פרוזה על חשבון ההוצאה בלבד.

      • יעל ישראל

        גיורא, למיטב ידיעתי, רוב ההוצאות דורשות תשלום או השתתפות של קרנות על שירה. מעטים זוכים שיוציאו להם שירה על חשבון ההוצאה.

  2. לאפי לרנר

    קרא טוב – יעל כבר הודתה בטעות.היא רק לא מבינה שהודתה,בבלוג שכתבה
    (אריק ג.)

    • יעל ישראל

      נא האר את עיני. אגב, זה נקרא פוסט, לא בלוג.

    • יורם עדיה

      מה,מריו מרדכי עדיף עלאריה יאס?
      טעמו בתוכנית הזאת טוב משל אריה יאס?
      לא התרשמתי כך כלל!
      האם זה בגלל שהוא מ"חברינו"?
      טלי קורה מבין עינייך,יעל!

      • יעל ישראל

        מה זה קשור? לא אמרתי שש"מ טוב מאריה יאס, סתם שנתקלתי בשמו ורציתי לראות אותו. זה הכול. למיטב ידיעתי היאס הזה אחראי על התוכנית ותכניה ולא שחר מריו.

  3. יעל ישראל

    טעות לרנר, או יהיה שמך אשר יהיה. דבריך מעידים שאין לך מושג ירוק על עולם הספרות. יש הבדל ענקי ועקרוני בין ביקורת ספרות בעיתון למערכת הלקטורה והעריכה בהוצאות ספרים. ואני אומרת זאת כמי שעובדת 25 שנים בשתי המערכות האלה: ספרות ועיתונות.

    אשר לבלוגיה, אין לה דבר וחצי דבר על מערכת לקטורה של הוצאת ספרותית או עם ביקורת. מתקבלים הנה על פי רוב אנשים שהוציאו ספרים. על פי רוב זה הקריטריון. לגבי משוררים שהתקבלו מאז יולי 2008, אין לי מושג, לא אני קיבלתי אותם. היום אני מקבלת רק סופרים. שירלי מטפלת במשוררים וביתר האנשים.

    • יעל ישראל

      אגב, הבלוגיה הזו היא יוזמה פרטית של שירלי צלצילנסקי, היא לא מתנהלת בכסף של אף אחד, ולכן לא חייבת דין וחשבון לאיש.

      • יעל ישראל

        כשרשות השידור שערוץ 33 שייך לה לא תמומן מכספיי, לא אפצה פה.

        • בארץ בה הוצאת ספרים נחשבת(אולי), עושה כמו חגיגה ספרותית סביב בלוף כמו יודית שחר, כל בזיון ספרותי אפשרי ומתקבל על הדעת, ואם את בעסקי הספרות והעיתונות כבר עשריםוחמש שנים, מוכרח להיות שפספסת מעט מאוד.

          • תהיה רגוע.

            לא עומדים בתור לרכוש את ספריה של שחר
            וגם של דפנולה ואחרים.לא רק אתה יודע איך בלוף נולד.

            • ירון ירושלמי

              למיטב ידיעתי הספר של שחר נמכר והרבה. שלא לדבר על הביקורות המהללות בכל העיתונים ברדיו ובטלויזיה. איזה שמוקים קטנים וקנאים מסתובבים כאן.

              • תהיה רגוע

                מברוכ! בכל לב שיהיה לה בהצלחה.
                א גוט מזל,פרנוסה מיט הצלוחה!
                לספרות זה לא כל כך קשור,גם המהללים
                ברדיו ובטלוויזיה,לא כל כך קשור.והכל לשון המעטה של נימוס.

              • ירון ירושלמי יקר,שמוקים-עלובים – לא אחווה דעה,כי יהללך זר,ככתוב,ולא כנהוג פה.ולגבי שחר – אכן היא פועלת באורח אפקטיבי בתחום צר של מצוקה ורגישות חברתית,זה נכון,והתגובה לספר- ברדיו ובטלוויזיה,היא חלק מרגשי האשם
                הסמויים.בהחלט יש לה תובנות נאות ויכולת התבוננות,ניסיון חיים,אבל שירה בעלת ערך ממשי אין כאן,מצטער.
                זה לא ברכט ואפילו לא רביקוביץ בשירי החאה הפחות טובים שלה.כדיווח משדה הקרב של המצוקה הקיומית זה נוגע אל הלב,בהחלט,לא הרבה למעלה מזה.שמוקים – אולי.קוראי שירה בקיאים ומנוסים – כמעט בטוח.

                • הנחבא בין הכלים

                  אם הייתי כותב שירה, ואת כל הדברים האלה היית כותב על שירתי, הייתי מסופק ומרוצה.
                  ואת היתר, נשאיר לנצח להחליט

                • ירון ירושלמי

                  אהה, המבקרים לא מבינים, ורק כבודו המר מקנאה, מקנאה, מקנאה מרה, הוא המבין בשירה.
                  אכן שוכנעתי. קנאה קנאה קנאת סופרים. שחר היא שימבורסקה הישראלית ואנחנו עוד נשמע עליה רבות.
                  ויעל, יצאת כאן לא טוב, לא הבנתי אם את בעד ביקורת, חוסר ביקורת, או היררכיה סיפרותית.

                  • שימבורסקה?

                    לא תתן לשימבורסקה הנחה קטנה כדי שתגיע,במאמצים,על קצות האצבעות,למדרגת סוליות הנעליים של גב' שחר?
                    עד נעכשיו קינאתי קנאה מרה בשימבורסקה.חרקתי שיניים.התהפכתי על משכבי בלילות.האמנם טעיתי כל השנים האלה במושא קנאתי?
                    ואם אינך מבין מה דעת גב' יעל על ביקורת והירארכיה ספרותית,איך נסמוך על חוות דעתך המלומדת באשר ליהודית שחר שימבורסקה?

                    • ירון ירושלמי

                      אם לא הבנת מה לא הבנתי איך תבין את שחר? אתה מדור משוררים מקשקשים בקומקום. הסיגנון שלך מבהיר מי אתה.

                    • אתה מזכיר לי! חלומי הגדול והיחיד היה להיות משורר.אפילו משורר קטן,
                      אפילו קלומית של קש פואטית,ולא הלך.אין את הכישרון ולא את יכולת הבוננות המשוררית.סבותי בעיר,ועד
                      לאמיר גלבוע הגדול הגעתי עם מחברת שירי,והוא אמר,בטון רחום,לא.מאז אני מסתפק בקריאה מלאת קנאה במשוררים.
                      יהודית אינה אחת מהן,למרבה הצער.אבל נשארו מספיק לקנא בהם ואותם,אל דאגה.

                  • מירי שחם

                    חה. שימבורסקה. שימבורסקה היא גאון חד-פעמי בעוד שחר היא כותבת בינונית מאד שהתפתחה כאייקון שירה עכשווי/סלב שירה בעיקר בשל צירוף נסיבות שיווקי. השירה של שחר היא שירה פשוטה שלא לומר פשטנית, נעדרת ראיית עומק, חפה משימוש כישרוני בכלי שפה. אלה פני הזמן שלנו, אלו המשוררים העכשוויים שלנו, וכנראה שזה מה שמגיע לנו.

                    • הסלחנות היא ככלות הכל מידה הכרחית
                      לכל מי שהוא מבקר אמיתי.
                      שימבורסקה אינה זקוקה להגנות פומביות כאן בבלוג.
                      הרי מי שמבין קצת בשירה קורא את הירושלמי הלהוט ומחייך לעצמו בחשאי.
                      אין פורצים דלת פתוחה
                      מבקר אמיתי מתעקש לא להתיימר ולהיות ארביטר אלגנצירום במקום שבו הטעם הטוב
                      הקולקטיבי הפך מזמן ביצה מעופשת.בוקר טוב לך,ממני,מבקר ספרות וותיק

                    • ירון פריד

                      מירי שחם, שנאתך ורדיפתך אחרי שחר ברשת ידועה, פיך רעיל, כולם יודעים. אולי תנוחי קצת.

                    • מירי שחם

                      אה כן. ברור שכל מי שלא מסוגל להכיל ביקורת בלתי אוהדת, ירון פריד (ירון פריד?), יעטה על עצמו את איצטלת הקדוש המעונה הנרדף. טריק משומש. אין לי דבר אישי נגד יודית שחר, אני מאחלת לה מכל הלב שתמכור המון המון ספרים. היא באמת נותנת מענה לציבור רחב. הבעייה היא הזילות והקלות שבה ממהרים להכתיר פה(בתרבות הרייטינג. תרבות. רייטינג) כתרים. תנוח דעתך – גם את הכתיבה של אגי משעול אני לא אוהבת, וגם את השירים האחרונים של רוני סומק, ויש עוד המון טקסטים שהם, איך להגיד, קצוצי שורות – אבל לא שירה.

                  • יעל ישראל

                    ירון ירושלמי,
                    צריך לעבוד במערכת הספרותית כדי להבין איך היא עובדת. הוצאת ספרים היא לא היררכיה ספרותית, תאמין לי. ממש לא.

                    לעומת זאת, ביקורת היא כן, היא יוצרות אליטות, ולכן אני נגדה. עוד אסביר את דעתי במאמר גדול שיש בדעתי לכתוב הרבה זמן, אבל אני צריכה זמן בשביל זה. אז תובן דעתי במלואה.

                    • הוצאת ספרים היא לא הירארכיה ספרותית.
                      היא יכולה לשאוף להות חלק מההירארכיה הספרותית.
                      גם הביקורת
                      גם הבלוג
                      או שלא!
                      זה הכול.
                      מאמר – לא צריך.

                    • יעל ישראל

                      ליעל,

                      גם בלוג הוא לא שום היררכיה או אליטה.

                      כבר אמרתי, היום יש בלוג לכל אחד, ואם לכל מיני פאקצ'ות יש בלוגים בישרא או תפוז או דה מרקר, מדוע לא יהיו לסופרים ולמשוררים? אנחנו לא קובעים כא שום היררכיות ושום אליטות, סתם פותחים דף אישי ברשת, כמו שכל אחד בעולם יכול לפתוח.

                      ובטח שרשימות שלי כאן אינן מתכוונות להיות קובעות טעם, לפחות מבחינתי. אני רק אומרת את דעתי בבלוג הפרטי שלי. זה הכול. מתי כבר תיכנסו לפרופורציות?

                    • היא לא,היא רק יכולה לשאוף
                      הוא לא,הוא רק יכול לשאוף
                      (להיות חלק מההירארכיה הספרותית)
                      (הירארכיה היא לא אליטה
                      ו
                      תמחקי מה שאת רוצה

                      כולל דיונים ביקורתיים מנומסים,שמחקת לא פעם בעבר,
                      למשל,על רחל איתן וערכה הספרותי

                      רק שאל תבואי בתלונות אל מריסה רוצמן
                      שמוציאה מה שחשוב לה בכספה
                      ואת השאר והיתר,במחיר כפול ומפולפל.

                      כי כשאין ביקורת,מי יפריע לרוסמן ולכל
                      אחד אחר,לעשות מה שהוא רוצה?
                      מותר לו למחוק,להדפיס כראות עיניו,לאריה יאס לצלם או לא לצלם כראות עיניו,וליעל לגרש מבקרי ספרות כראות עיניה,זה הכל
                      חחחחחחחחחחחחחחח!(הצניעות,הצניעות)
                      אף אחד מכם לא באמת מחוייב לספרות
                      לשיקול דעת ממשי בדבר שלומה וטובתה של הספרות העברית!
                      אני נזכר שכתבת פעם למישהו:
                      מה,אני מייצגת את הספרות העברית?
                      אז מה את מייצגת? יושרה מסחרית שצריכה להיות למריצה גרוסמן?
                      את שמאי רכושה וביתה שבמגדלי השד יודע?

                    • ואם כולם פה פאקאצות בלוג,
                      שלא יעסקו בספרות ויתימרו לפרסם עצמם כבלוגיית סופרים!

                      על החתום
                      השמוק מהתגובה לירון ירושלמי
                      וכו'

        • לגלות לך סוד?

          לרשות השידור יש מבקר שאת יכולה לפנות אליו!
          אריה יאס מעולם לא אמר בתוכניות שלו,שהוא יגרש או ימחוק כל מבקר
          שיבוא לבדוק מה קורה אצלו!
          בניגוד למישהי אחרת,לא חשוב מי.

          • יעל ישראל

            לסודי ביותר,

            אז מה אצה אומר בעצם, שלכל פאקצ'ה בעלת בלוג ברשת מותר למחוק תגובות מגעילות ולי לא? לחה?

            ומה, אתה משווה את הבלוג העלוב שלי לרשות השידור?????

            חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

            • לא משווה.
              לא משווה.
              אני אומר: מי שימוכן להחיל על עצמו
              התנהגותספרותית ערכית – טוב
              מי שלא – אז לא.
              רק שאז אין שום סיבה למריצה לצעוק על יעל או להפך,בשם הספרות!

              • יעל ישראל

                סלח לי אפי, אני עדיין לא גנבתי גרוש משום איש בעזרת מצגת שווא כמו שעושה הרוסמנית.

      • טעות בידך,גברתי!(צפויה ואוטומאטית)
        שילמתי לרשה'ש,לאינטרנט,לכבלים,עבור החיבור!
        הםלא התחייבו בפני על תכנים!
        העניין הוא התנהגות ספרותית!
        כי אם זו יזמה פרטית,כאן בבלוג,ועושים מה שרוצים,אז למה להתלונן על חלונות,שזה יזמה פרטית
        שעושה מה רוצה?
        עריכה? לקטורה? זה אותו סוג של הירארכיות.כמו ביקורת הספרות בדיוק.
        אי אפשר להוציא לבנה מן היסודות ולקוות שהבית לא יקרוס,לאט לאט.
        והבית זה הספרות.
        את – רוצה רק שלא יהיו מבקרים.
        גוונים – שלא תהיה לקטורה ועריכה.
        גורם שלישי – לא רוצה הגהה.זה יקר.
        גורם רביעי – שיכתבו עליו ביקורת רק החברים הכי טובים שלו.
        אריה יאס – רוצה לעשות תוכנית רק על
        הסופרת שהיא אולי החברה הכי טובה של
        הסבתא שלו.(נניח,זה בבדיחות הדעת)
        האקאדמיות -רוצות שיקבלו פה תואר שני בלי לכפות על הדוקטוראנט אפילו שורה אחת של מקרא בברנר,ברדיצ'בסקי,גנסין,עגנון.מספיק לקרוא את מישל פוקו.
        ובדיוק כמו ציצרינסקי או מי שזאת,אף אחד לא חייב דין וחשבון לאף אחד!
        וגם אריה יאס לא,גברתי.
        (ואני לא מכיר את אריה יאס כלל,לא לקפוץ!)
        אז בסוף יוצא,שאו שמתנהגים איך שרוצים,או שלא,אבל אז,אין מה להאשים אפילו את חלונות שאין להם עורך,אבל יחסי ציבור אצל יאס אולי יש.

  4. לגיורא ולאחרים.

    היגיון מסחרי אפשר להבין (אך לא לקבל)
    בספרות,אין אפילו היגיון מסחרי! היא מאכלת את עצמה,פוגעת באמינותה בעיני קוראיה,עושה מעצמה צחוק.

    • בלגן! רני ,איפה אתה מתחבא פתאום?
      ואיה הוא ברקוביץ,נכדנו הקט אך הנמרץ?

      • אני מריח את הבושם של יהודית אוריין
        או שאני סתם עיוור לָקים?

  5. אני שולח לך נשיקה וירטואלית

  6. רני יגיל!

    אילן ברקוביץ!

    הצילו!

    • שמח בבצה הספרותית!

    • אני לא מכירה אותו ולא קוראת את עיתון "הארץ" .
      כדאי לקרוא את אביבה אייזנברג , אם עזרתי לה במשהו אני שמחה.
      כותבת ענקית, אבל אישה.

      • מבחינת נושאי כתיבתה אני מתכוונת, משבר גיל העמידה אצל נשים, ועוד.
        ספרה נשי עד כלות ולכן היא כנראה פוספסה וספרה יצא בהוצאה עצמית.
        איני מכירה את סופרי חלונות, אבל בטוח שרבים מהם נדחו מהסיבות הלא נכונות, כמו שרבים מהספרים העברים שאני קוראת בהוצאה מכובדת ,הם, הם הביזיון בכבודו ובעצמו.

        • http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=5885&blogID=161 מרים נבו שאף התארחה בבלוג של שירה ארד המקסימה, כותבת נוספת שהוציאה ספר בהוצאה עצמית ולא הצליחה לשווקו בחנויות של סטימצקי.
          אתם מוזמנים לסייע לה ולשבור את תאורית הגראפומניה שמוזכרת כאן.

          • סליחה מראש על הרהורי הכפירה שתיכף אעלה כאן, אבל למה להתעקש להוציא לאור ספר בפורמט מודפס, ועוד בהוצאה עצמית? הרי הסיכוי להחזיר הוצאות קלוש. האינטרנט פתוח ויש אינספור במות לפירסום טקסטים בחינם. פרסום באינטרנט הוא גם יותר אקולוגי וגם יותר אינטראקטיבי. לא חאראם על ערימות הנייר המצטברות בירכתיים המאובקים של מחסני ההוצאות?

            • התבונני סביבך פה בבלוגייה ותיווכחי למה כדאי לחזור למאה התשע עשרה.
              ולדפוס האופסט.
              בדרך אל בית הדפוס,אולי כמה גראפואנים יתעייפו,וכמה לא יעמדו בהוצאה הכספית
              ובא לציון גואל.

              • בדיוק להיפך. צריך לשעוט קדימה ובמלוא הקיטור (=הומאז' למאה התשעשרה). הרי האינטרנט סובל הכל. לכל כותב-רשת יש קבוצת התייחסות שמתגבשת סביבו, ואפילו הטקסטים הכי בנאליים זוכים לתהודה. מתפתחת דינמיקה חברתית של 'הגבת לי היום-אגיב לך מחר', ומונה הכניסות נוסק. ככה כולם מרוויחים – או כמעט כולם (אבל ממילא אף אחד לא סופר את הוצאות הספרים הקיקיוניות). שוק הספרים נפוח, הגיע הזמן למזער את הבועה הגרפומנית בתקווה שעם מיעוט הכותרים תעלה שוב האיכות. אין רע בכתיבה כתחביב, זה תחביב נהדר. אבל שטף הספרים (כמעט כתבתי שילשול) מסתיר מעין הציבור ספרים מעולים, שמתפוגגים אל הלא-כלום. כמה מקוראי בלוג זה ניסו להתמודד עם 'בקצה הכדור' של רמה לוסקי?

            • את ממילא מאומרי ה"לא" בפונטציה, גם כשהחזן בבית הכנסת אומר: משיב הרוח ומוריד הגשם, גברת שחם.

              • יקירתי, על מנת להעליב אותי באופן אפקטיבי תצטרכי לטרוח ולהסביר לי את דבר השנינה שלך ברחל בתך הקטנה. כחילונית גמורה איני בקיאה בפרוצדורות הורדת גשמים ובאמת אשמח להבין מה שכתבת כאן.

                • יהונתן אלי

                  אמנם אינני דתי, אבל הכוונה שלמעלה ברורה. יש אנשים, כמוך, גב' מירי שחם, שמרוב תסכול עצמי הפכו את עצמם לבדיחת רשת. יצרת לעצמך שם של נוקמת ונוטרת שמשתתפת בפורומים של טרולים תחת הכינוי ממירי, שם את יורה במררתך חיצים על כל מי שמוצלח. את גם לא מתאפקת ומדברת בשמך ושלא בשמך בכל אתר ברשת, מרשימות, לבננות, דרך פורומי טרולים ועד לפורום זה מה ש..
                  בקיצור, התנהלותך המבישה לא מביאה לך כבוד. וכבר מוכרת רדיפתך אחרי פרסונות מוכשרות שהיו בפורום שניהלת כמו מיה סלע, סיגל בן יאיר, יודית שחר, שהן גם נשים מוכשרות וגם נאות מראה, משהו שקשה לך להתמודד מולו ואת רודפת נשים כאלה בחורמה וללא פשרות.
                  בקיצור, צרות לבך וקנאתך הפכו אותך לשם דבר ברשת. לא זכור לי זכר שרדפת כפי שאת רודפת אחר הנשים הללו באיצטלא של 'איכות כתיבה'.

                  • קצת עידון לא הזיק לשום משוררת פרולטרית.
                    (((:

                    את יפה ממני ומשוררת ממני ואינטליגנטית והכל. הנה, הודיתי. אבל על הטקסטים שלך אני יכולה לכתוב מה שבא לי, והם לא עושים לי זה. וגם לא עשו לי בעבר. עכשיו תניחי לי או שתמשיכי לרדוף אחריי לכל מקום ולצעוק שאני רודפת אחרייך?

                  • יהונתן תודה, הסברת אותי לעילא ולעילא למתחסדת שחם שאינה יודעת לקשוט את עצמה.

            • יצאתי מהויכוח ואאחל לכם כל – טוב.
              אני לא בעניין של השמצות ולכן התנגדתי לפוסט.ולמה מוציאים? ככה.
              כל- טוב.

  7. יש בפוסט הזה הרבה מן העלבון וההכללה- גראפומנים נמצאים בכל ההוצאות גם בגדולות לא תמיד מתפרסמים מיטב הספרים הרבה שיקולים מסחריים נכנסים לתמונה

    • כמעט תשעים אחוז מהפוסטים שפורסמו פה טוב היה אילו לא פורסמו.
      ספינת השוטים של הירונימוס בוש!
      (וגם תשעים אחוז מהתגובות,כמאמר
      התלמוד "קרב ליידי חזירא – ואיתחזירא")

  8. אם הספרות העברית צריכה לחיות על-פי רמתה של ליזי דורון, נו…

    • אני שמחה שזיהית שם אחד בין הסופרים שהזכרתי, גיורא.

    • המעיינת בדממה

      קראתי את ספרה של ליזי דורון "ימים של שקט והתחלה של משהו יפה", בינוני, לעיס. הבקורת התמוגגה מ"למה לא באת לפני המלחמה", לא השגתי את הספר, לא יודעת אם הכצעקת, אם הוא דומה לראשון שמוזכר לעיל, אז הצדק עם גיורא לשם.

  9. גם אני הוצאתי את שני ספריי הראשונים ב"גוונים" במימון מלא של ההוצאה. גם ספרו הראשון של שמעון אדף הופיע שם "המונולוג של איקרוס", אבל להציג את מריצה רוסמן באור חיובי זה ממש מגוחך. יעל מאוד צודקת בעניין הזה. זו תעשייה של אשליות. באים ואומרים לאדם "אתה סופר". תמורת האמירה הזאת הוא ישלם עשרים אלף שקל פלוס מע"מ ויוציאו לו ספר. זה נשמע לך הוגן ענת? זה לא לרכוב באופן ציני על חלום של מישהו להיות משהו. הרי מריצה רק התחילה את זה והיום הוצאות רבות וגדולות עושות את זה. אי אפשר לדעתי להסתכל על הכול דרך הפריזמה של האני הפרטי. אז מריצה הוציאה את שני ספרייך במימונה. יפה. אין מה להגן עליה. בזמן הזה היא הוציאה לשוק עוד שנים עשר כותרים, רובם גרועים, במימון המחבר, וזה עוול בעיניי וסיפור שנגמר תמיד במפח נפש. רני.

    • רני,אתה פה?

      רווח ללבי.נשאר רק ברקוביץ.לאן הוא הלך? מה העליב אותו עכשיו?
      אני מתחבט יום וליל בשאלה,מה מעליב את ברקוביץ,אבל תמיד הוא מפתיע אותי מחדש.
      תמיד הוא ימצא אותנו לא מוכנים!

      • קחי לך תפוחים ותמרים
        המתיקי את יומך
        הוא לא שווה את הכאב
        שמתרוצץ אצלך בלב

        שורר לו איתן נחמיאס גלס משורר התפוחים והתמרים, אך להיכן נעלם משורר התפוזים והחרובים?

        ישוב אלינו במהרה ויחזיר לנו את עטרת השירה. רק רגע, אני מתחיל לכתוב חרוזים גרועים וזה מאוד מעיק עליי. אשלח שיר מיידית ל"הו!". היכן דורי הסובטילי?

        • די עם הרדוקציה. לא רק השירה. גם הפרוזה של איתן נחמיאס גלאס מעולה ומומלצת.

          • אכן כך. קו של עושר לשוני עילאי ועומק תרבותי נמתח מסימון נחמיאס אל משוררנו הלאומי חיים נחמן ביאליק. הרי גם הוא אהב בשל תפוח. נאה דרשת מירי, די לרדוקציה. ילך משורר זה ישר אל הגנון, סליחה אל הקנון. רני.

            • רגע, רגע. קראת פרוזה שלו? ואתה חושב שהיא לא מספיק טובה? ומצד שני אתה חושב שהשירה של יודית שחר מרגשת?
              משעשע!
              עוד!

    • ואיך לדעתך מריצה רוסמן יכלה לממן על חשבונה לא רק את שני הספרים הצנועים והלא מסחריים שלי, וספרי שירה של משוררים טובים אבל לא מסחריים, אלא גם עשרות תרגומי מופת מספרות העולם שההוצאות הגדולות סירבו להוציא, ונאמנה עליי עדותה של חברתי דינה קטן בן-ציון שמריצה רוסמן שילמה לה על תרגומיה את השכר הטוב ביותר, בעוד הענק ידיעות אחרונות, שאינכם מעזים לתקוף כאן, קיפח אותה בנבזות. ממש מביש להתגולל על מו"לית פרטית קטנה שתורמת כל כך הרבה, בעוד שהוצאות ענקיות ורבות ממון כמו ידיעות אחרונות מקדמות זבל שבזבלים בכל אמצעי התקשורת האפשריים, שלא לדבר על התככים והלכלוך ב"כתר" וב"עם עובד" המהוללות, שמוכרים היטב לכל מי שנמצא בתחומי התרגום והספרות. פשוט מביש.

      • מה שאמרת על ידיעות מדויק, עקבתי אחרי הפירסומים שלהם ונבכותי.
        ועל "כתר" יש לי דיעה ברורה שלא אשמיע כרגע.

        יש זילות ספרותית ואין קשר לתוכנית זו או אחרת.
        אני דווקא שמחה שסופרת "מחלונות", הגיעה לתוכנית, כי זה מה שהבטיחו לה, פירסום.

        אז לפחות אחת זכתה.
        מגיע לה.

      • ענת, רוצה לשמוע דברים כנים – אין בעיה. הוצאת ידיעות אחרונות היא פח זבל בעיניי. איזו איכות יכולה להיווצר כשמוציאים מאות כותרים ומעסיקים עשרות עורכים. מובן מאליו שיוצאים שם ספרים גרועים בעיניי ובמהירות מסחררת. עם עובד וכתר לא יותר טובות. יוצאים שם כותרים שלא הייתי נוגע בהם עם מקל. אבל מריצה רוסמן עם כל הכבוד וההערכה שיש לי אלייך, לא ראויה להגנתך הנאמנה. למה שהספר של מוישה פושקוצע "על מדרכת חיי דרוך דרכתי" יממן את תרגומה המעולה – ואני מסכים שדינה קטן-בן- ציון היא אשת ספרות מרתקת ומתרגמת כנראה טובה. אינני קורא סרבו-קרואטית – אבל הסופרים שהיא בוחרת לתרגם נפלאים. למה שהמסכן ההוא יממן את שכרה של דינה. מריצה צריכה למכור את התרגומים שהיא מוציאה ומתוך הרווח הזה להמשיך להוציא את ספריה או להיתמך בקרנות ציבוריות כמו "מ" של תרגומי מופת, או מפעל הפיס או השד-יודע-מה. שוב, אינני מבין את היגיון של דברייך. למה משורר צעיר, אגב גם ספרו הראשון של ליאור שטרנברג, שזכה כעת בפרס נתן יונתן יצא ב"גוונים". למה המשורר הצעיר צריך לממן למריצה היקרה את שכרה של דינה, עודד פלד או כל מתרגם איכותי אחר. זה פשוט לא הוגן. רני.

      • ענת ועוד דבר טורד אותי. אני מאמין לך לחלוטין כי עשו לך עוול בהוצאת עם עובד וסיכלו את צאת הספר שלך. אינני מכיר את המקרה הספציפי הזה, אבל כבר ראיתי בהוצאות גדולות עורכים כוחניים המסכלים ספרי סופרים גם לאחר חתימה על חוזה. באשר לגיורא לשם, אני ממליץ לך לקרוא את האנתולוגיה המרגשת והמעניינת של סיפורי העם האיריים שתרגם "החלילן ושדון ההר" שהופיע איפה? נו איפה? בהוצאת "גוונים" כמובן. שם גם תרגם גיורא לטעמי באופן מופתי את הרומן של אמן הרוק המורכב ניק קייב "ותרא האתון את המלאך". אבל יכול להיות שכבר קראת ספרים אלה. רני.

  10. מכונה ישנה ואיטית

    זבובייה של זבובי שוק
    רוב הבלוגרים פה הם לוח מודעות לנפלאות יצירתם תחת תירוצים מתרוצים שונים ומשונים
    מוזר שאנשים שהשקיעו את מיטב מרצם
    בלימודים אקדמאיים ובהשגת תארים,
    בוזמנית עיקרו עצמם מדעת, מה באמת עושה שיר טוב ומה סיפור.
    נראה לכאורה שלרוב פה, הכי טוב אולי
    שימצאו איזו עבודה בטלמרקטינג או במכירות מדלת לדלת. יותר מזה עדיף בשום פנים ואופן לא .
    כי נניח, שכבר יש איזו הסכמה, שככה זה וככה צריך במערכת יחסי מסחר "הוגנת", כיצד לא השכיל אף אחד פה לייצר איזו שפת פרסום ומכירה שיש בה איזה גרם יצירתיות,
    או גרם הומור או ציניות
    ראוייה

    אולי בכלל טוב יותר, שהמשתתפים יחסכו מהקוראים האפשריים באתר את הקריאה ביצירותיהם
    ןיפנו את הקוראים ישירות למה שנאמר עליהן ומי אמר .
    או שאולי אפילו לחסוך את ה"מה" ולהשאיר את ה"מי".

  11. הרצל נבו

    נו במת.
    למה לא תחפש לך עבודה מועילה.
    קח אתך גם את ברקוביץ ואת יודית שחר.
    זה ייטיב עמכם.
    מבחינה התפתחותית אתה מחזר אחר מה שמת מזמן.
    אם ביאליק היה מתעורר מקברו בטרומפלדור ורואה רק אותך ומקשיב רק לך,
    הוא היה חושב שהוא נרדם רק לכמה דקות ואומר: כן, שיר נפלא אם בשירת עקרות בית עסקינן. למה הוא מועיל ולמי.
    זה שיר אוי וואיי שאתה נוטה להתרגש ממנו בקלילות מעוררת רחמים.
    מילא היית מבטא כזו התרגשות כאדם מהשורה, אבל כאחד שלכאורה אמור להשפיע, אתה תקוע ותוקע.

    • הרצל, מבטיח לתקוע גם אותך. רני

      • התגובה שלי לתגובה הזו יכולה להיות הרבה יותר כואבת .
        אני רק לא מעוניין להשפיל אותך פה
        לפני הבננות ולספר למה לעולם לא תוכל לתקוע אותי.

  12. חוץ מהשורה "איני יכולה לשלוף ממך כלום" בהקשרה,השיר חיוור צפוי ובנאלי.השורה הזאתאולי מגביהה אותו מעט,אבל זה לא.הלאה.

    • ידידי, שום דבר כאן לא חיוור חוץ ממסדרונות בית החולים שלשם כולנו כנראה נגיע במוקדם או במאוחר, אם נספיק. צר לי שלא הצלחתי לשכנע אותך, אבל אותי השיר הזה ריגש ומכיוון שביחס להערה הקודמת אני חסיד של אמירת גבריאל מוקד "כרתנו את הברית הגדולה שלנו עם עצמנו, אי אפשר לפטר אותנו." הרי שאיני מתכוון להתפטר כלל ואמשיך להציק עם שירים של יודית שחר מכאן ולהלן. אני מכין פוסט נאה עליה שיתפרסם כאשר הבאזזז סביב ספרה ישקע, כדי לעורר שוב דיון בשירתה. נשיקות וחיבוק, רני.

      • כורע ברך ומשתחווה.משוררים גרועים,
        אחרי שזכו למילים המתארות שלך,נראים בעיני פתאום עתירי סיכוי.ועדיין,צר עולמה כעולם נמלה,ולא עמוק באמת.
        יש פער לא תמיד עביר בין רגש עמוק ואותנטי לבין שירה טובה.בפער הזה
        שחר נופלת.אבל בתנאים של היום,שירתה
        מתפקדת כסוג של איפוס כוונות,וזה לא מעט!מודעך ק. ג.

      • איך עלית ברשת הסלב-יחצ"נות בקלילות עולצת. לא תגובה אינטליגנטית במיוחד יש להודות. שחר היא משוררת "מרגשת" ותו לא. ספקית ריגושים. עובדת קשה (עם ההוצאה שמוסריותה לא מזכירה את זו של מריצה – הרומניה? -רק עם סקס-אפיל צרפתי נניח) כדי להיות האלטרנטיבה של הבלבוסטע הבורגנית מטעם אגודת אוהבי השירה של וארשה – אגי משעול. אז קבלו את מאמא שחר (מטעם אגודת ידידי השירה של איסטנבול) משוררת הפועלים. זו צווארון לבן (עם כפתורי זהב), וזו חולצה כחולה עם כפתורי חאקי. מה חסר לנו עוד? איזו משוררת תייצג למשל את אגודת חסידי השרלטנים הכללית יוצאי כל הגלויות?! תמהני. נחכה. בוא יבואו

    • אנרגיות רעות

      אנרגיות רעות מרחפות לאחרונה בבלוגיה הזאת מעכירות את האווירה וטורדות את הנפש הפוסט הזה טורד ומעליב במיוחד יש בו נימה של שחץ והתנשאות מעליבה ופוגעת של אשת האליטה הספרותית הנפגעת כביכול מדגי הרקק שבאו להתחכך בסביבה הספרותית שלה את המגיש הטלוויזיוני היא מכנה "אחד" ואת הסופרים שהוציאו ספריהם ב"גוונים" ו"חלונות" היא מכנה גרפומנים שוכחת שהרבה סופרים טובים נדחו בהתחלה בשל האנונימיות שלהם. לא לכולם יש מזל מה לעשות, ובאשר ללקטורה פעמים רבות זה להק של קוראות לא אנינות מונחות על ידי שיקוליה המסחריים של ההוצאה – מוכר לא מוכר. יש הרבה זבל ספרותי גם במה שמוציאות ההוצאות הגדולות אסור לעשות הכללות! הכתבה מעליבה ופוגעת. די עם היד הקלה על המקלדת! למי זה עושה טוב? תראו איזה תיבת פנדורה יצרית זה פותח -אש אש מדורה באמת!צודקת ענת פרי מהבלוג.לא נעים להיות כאן לאחרונה אכן ביצה טובענית וסרוחה נדרש גרוש שדים מיידית!!!!!

      • אנרגיות רעות

        ובאשר ליהודית שחר תרגעו! פעם הסתירו את הקנאה במילים יפות ואלגנטיות היום היא גלויה ושורפת. די עם המלחמות יש מי שאוהב את שירתה ויש מי שאינו אוהב זו מדינה חופשית.למה לבזות, למה להשמיץ צריך לזכור שבן אדם מסתתר מאחורי ספר השירה המבוקר ולאדם הזה יש רגשות והוא פגיע ושביר. די עם תאוות הדם אכן צדקה וולך הדם כאן הוא הקינוח "קצת דם לקינוח הדבש" אנחנו בני אדם לא ערפדים אסור לשכוח ומאחורי כל יצירת ספרות מסתתר קודם כל בן אדם לא סופרמן

  13. אכן,למרות הפטתיות שואפת הגדולה
    והתמודדות עם מבני על שלמעלה מכוחותיה
    לפי שעה,משוררת מבטיחה מאוד.
    וגם השיר של הבאה בתור דיי מעמיד בצל
    את יהודית שחר.
    (אבל בכך אין רבותא)
    ברוכה תהיי,גברתי,מאנונימוס ותיק
    הפלת תבלול מעיני!

  14. לא צריך אקשן בכל מחיר!!!!!!

  15. רן, יודית שחר משוררת נפלאה, לא רק אתה חושב כך, ולא רק אני. בינתיים כל המבקרים שקראו את ספרה מהללים. הצרה עם המקום הזה ששורצים בו מתוסכלי כתיבה ששיריה של יודית הם כסדין אדום אל מול שור. חלקם מקשישים וכבר סניליים, חלקם דמויות רשת כמירי שחם שרדיפתה אחרי יודית, ברחבי הרשת, הפכה לבדיחה עגומה. יודית שחר החלה את דרכה ברשת וזה אומר שברשת ישנם הרבה יוצרים מתוסכלים שהתחילו איתה אבל לא סיימו בקו שלה, וזה מאוד כואב להם. על יודית עוד נשמע הרבה, אין לי ספק, היא משוררת מהוורידים, משוררת אמת, אינטיליגנטית ומוכשרת בטירוף, יודעת לתפוס מהבטן ומהראש ולרגש, לא כולם יכולים לראות את זה או מוכנים לראות את זה.

    • אילנית ארציאל

      לפי הגועל נפש שנשפך כאן אני מבינה שיודית שחר כתבה ספר טוב, תודה, שכנעתם אותי לרוץ לקנות. מיותר לומר שעל ספר גרוע לא הייתם מתאמצים כל כך.
      ובכל זאת לא הבנתי, מה קשור כל זה לדבריה של יעל, למיטב ידיעתי שחר הוציאה בבבל, ולא בגוונים.

      • יודית מספיק לכתוב תחת שמות בדויים.. שבענו ממך בתקופה שהיית חברה בבלוג שוחרת מריבות עד שסולקת.

    • ואם תחזור על שקריך עשרות פעמים, זה יהפוך אותם לדבר אמת?
      במקום לפזר כאן בעילום שם מחמאות ללא כיסוי ונאצות ללא כיסוי, למה שלא תשב ותכתוב חיבור על השירה הנ"ל, שתוכיח באותות ובמופתים למה השירה שלה כל כך עושה לך את זה. מי יודע, אולי אשתכנע. תראה לי את העומק בו איני מבחינה. בינתיים, ככל שקראתי, הסופרלטיבים השונים נשארים במימד הריגשי ו/או חשיבות חברתית שיש לקול הזה. מאד קל לפטור ביקורת כקינאה. מאד לא מתוחכם. נסה לאתגר אותי, לא להקטין אותי. להקטין אותי זה נורא קל.

      • יהונתן אלי

        בתור אחת שנמצאת בכל אתר ורודפת כל אישה מוכשרת שהייתה בפורום שלך, ראי מקרה מיה סלע, סיגל בן יאיר ויודית שחר, אל תדברי על כיסויים. כבר יודעים מי את, מירי שחם. למה שלא תכתבי עוד כמה הודעות נאצה בעילום שם כפי שאת עושה בפורומי הטרולים בהם את משתתפת? אישה מלוכלכת ורעה.

        • בעילום שם אני לא כותבת ואת יודעת את זה. עד כאן.

          • מזועזע ממה שקורה כאן

            שקרנית. יודעים היטב היכן את כותבת, באיזו טינופת ותחת איזה כינוי. שנספר לכולם באיזה טינופת את מתבוססת? הרשת עגולה מירי שחם.

            • תכתבי מה שאת רוצה יודית. אבל למה בעילום שם? יכול להיות שמי שמקנאה ברעותה כבר שנים זו את ולא אני? יכול להיות שמי שהנציחה דפוסים מכוערים של קינאת נשים לאורך כל הדרך זו את ולא אני, ועכשיו את משמיצה מהמחבוא בו את מתחבאת? לא, לא יכול להיות. אין סיכוי. תפסיקי לעשות מעצמך צחוק, אהבלה. ותנגבי את הקצף מהשפתיים. בזמן שאת מתבזה כאן את יכולה לעשות דברים מועילים, כמו ללמוד תיאוריה ולהוציא סוף סוף רישיון נהיגה, למשל.

              • מי האהבלה האמיתית

                תפסיקי לבזות את עצמך, את רואה את שחר בכל צל ובכל רוח. הייתי במספיק פורומי כתיבה בכדי להכיר את מעללייך, טרולית בשני גרוש. מתי את חוזרת לפורום סמי, אה, כבר חזרת..

            • איזה לול! יהודית אוריין,מלכת הלול!
              בואי תעשי פה קצת סדר!הצילו!

        • מזועזע ממה שקורה כאן

          אני מעתיק את ההודעה הזאת כלשונה:
          "אמנם אינני דתי, אבל הכוונה שלמעלה ברורה. יש אנשים, כמוך, גב' מירי שחם, שמרוב תסכול עצמי הפכו את עצמם לבדיחת רשת. יצרת לעצמך שם של נוקמת ונוטרת שמשתתפת בפורומים של טרולים תחת הכינוי ממירי, שם את יורה במררתך חיצים על כל מי שמוצלח. את גם לא מתאפקת ומדברת בשמך ושלא בשמך בכל אתר ברשת, מרשימות, לבננות, דרך פורומי טרולים ועד לפורום זה מה ש..
          בקיצור, התנהלותך המבישה לא מביאה לך כבוד. וכבר מוכרת רדיפתך אחרי פרסונות מוכשרות שהיו בפורום שניהלת כמו מיה סלע, סיגל בן יאיר, יודית שחר, שהן גם נשים מוכשרות וגם נאות מראה, משהו שקשה לך להתמודד מולו ואת רודפת נשים כאלה בחורמה וללא פשרות.
          בקיצור, צרות לבך וקנאתך הפכו אותך לשם דבר ברשת. לא זכור לי זכר שרדפת כפי שאת רודפת אחר הנשים הללו באיצטלא של 'איכות כתיבה'."

          • נו, יודית שחר משמיצה ומשקרת בעילום שם. מה עוד חדש. זה לא הופך את מה שנכתב לנכון. הנה למשל, אני יכולה לכתוב ששירתה של יודית מצויינת, שירת מעיינות זכה וצרופה. זה הופך את מה שכתבתי לנכון? מישהו בכלל התייחס לגופה בכל השירשור הזה? דובר על הטקסטים שלה, למיטב הבנתי. זאת היא שהכניסה את הפן האישי. כהרגלה, אגב.

            • מי האהבלה האמיתית

              ושוב, למה את פונה אל שחר, איפה את רואה את הצל שלה, תקני משקפיים מטורללת.

            • זה לא יודית שחר
              זה העובדים שלה , אלה שהיא לכאורה לא יודעת, שהם כותבים בשמה כל זבל אפשרי
              אחרי ששוחחו איתה טלפונית או דרך המייל.
              יש חבורה של אנשי סוד כאלה.
              הם יודעים דברים שלא יאמן שהיא מספרת להם.

              • מזועזעת ממירי שחם

                אהה.. עכשיו כבר שחר מעסיקה עובדים.. פשש… כמה מרגש. מירי שחם, הבל פיך המצחין הבאיש את בננות.

        • שמואל גולדברג

          לא זכורות לי הודעות נעצה של מירי שחם נגד מיה סלע ו\או ס. בן יאיר
          ואני יודע כמה דברים על מירי שחם.
          למיטב הבנתי גם לא נגד יודית שחר.
          הביקורת של מירי מדוייקת מאוד
          והיא מכוונת כבדרך קסם, שלא תשוער איכותו, ישירות ליצירות המוצעות.
          יש בה רמת הגינות שהוכחה בכל דיון, שאי פעם קראתי אותה מנהלת.
          היא ישרה וישירה, יוצרת מופלאה ושנונה וניהלה פורום ספרותי
          בדרך שמעולם לא נוהל פורום ספרותי
          ברשת.
          יש לה חוש הומור מבריק ומפליא אותי כמה היא חוסכת בו לנוכח הארוע הדי מופלץ שמתרחש פה סביב היותה כביכול
          מנוולת הרודפת את יודית.
          היא לכל היותר, די בצדק, תובעת לעצמה
          דיון, שיסביר בדרך שדנים ,
          הכיצד קורה, שבממלכת ענקי ספרות(ומסתובבים פה נפילים), קורה ששירה פשטנית ומוגבלת עושה לה דרך ואיש אינו שולף איבר חיוני ומראה שבאמת, אבל באמת, עומד לו(נו טוב הם נפילים, הם לא צריכים שיעמוד להם\ן).
          לדעתי, יאה לו ניתן למירי שחם
          לעצב בדרכה את הבלוגייה של בננות
          ולהוסיף את התנאים הדרושים על מנת להפוך את הבלוגייה למקום נושם ומנשים.

          הנך מערב מין בשאינו ממינו
          הדברים שלך הם הבל וזבל וראוי שתחזור במהרה לפורום הבית שלך.

          • תודה, באמת, אבל אתה לא צריך להגן עליי. אני חושבת שכל מי שעיניו בראשו לא לוקח יותר מדי ברצינות תגובות מופרזות ו"מזועזעות" בעילום שם, ומן הסתם מריח שיש פה עניינים של חשבונאות אישית. אין טעם אפילו להתחיל להכחיש את מסכת הקישקושים הזאת שהוא מרח כאן. שישתולל. יום הפרעון הרי יגיע.

      • אנונימוס ותיק

        מירי,אין מה להתרגז ואין מה לכתוב על מבנה העומק של שירת שחר.והיא אינה גרועה במזיד או מעמידה פנים – היא כותבת בתחום חוויתי צר (אבל נטוש)
        במקומותינו – ובזה כוחה ורגישותה.במקרים מעטים זה מתבלט למדרגת שירה ממש.אין זאת אומרת שהיא גראפומאנית או משוררת גרועה מראש,והיא יודעת ע ל מ ה היא כותבת,אבל לא תמיד יודעת מ ה היא כותבת,וכאן ההבדל הקטן.לפעמים זה מתקיים ונהיה,ולעיתים (קרובות יותר) זה נותר בתחום הבנאלי שבין רגש אוטנתי ושירה טובה.מכל מקום,יש ערך מוסף מסויים שמעבר למצוקה הפרטית של המשוררת,שהפכה משותפת לרבים בשנים האחרונות.בהיותי פרח מבקרי ספרות,תבעתי טוטאליות של אמירה והמראה
        לגבהים לא ישוערו ממסלול המראה קצר.
        היום אני יודע שהאמת היא בתחום אפור מסויים.וגם מה שזוהר,נוצץ או עמוק,
        צבוע בסופו של דבר אפור.
        ועניין התקבלותה של יהודית שחר כגיבורת תרבות,סלב,וכיוצא בזה אינו טח
        תפל על רואותי- זה לא רלוונטי להתבוננות נקייה על שיריה.הטענה שאת יכולה,אולי,לעלות היא,שיהודית שחר באה במקום דיון על סופרים חשובים יותר או הרי פוטנציאל מראש,אבל,שוב,
        ההירארכיות הישנות לא קיימות עוד,ואי אפשר לקומם אותם (הרי כל הפוסט הזה עוסק מבלי דעת בכשל הזה!),ואין שורה של מבקרי ספרות שתעצב הירארכיות מתוך דיון וויכוח אמיתי.זה המצב,ואנחנו שרידים על ההריסות.והרבה מה לריב אין.

        • אנונימוס ותיק למגיב הקודם

          זו אינה תגובה במקום זו של גב' שחם,
          תהא אשר תהא,אבל בגילי מראה חיצוני משפיע פחות מהמצופה.פעם הלכתי לקונצרטים לחזות בעיקר בנגניות צעירות
          ולוהטות,היום אני מקשיב בעיקר למוסיקה,והדברים זהים בהקשר לשמות שהועלו פה.נאות מראה? טחו עיני מראות.
          טקסטים ערכיים,כישרון עז? אולי,בעתיד היותר רחוק,ובבניין הארץ ננוחם.

        • מסכימה. אבחנות יפות. אני לא שוללת שירה עממית, אני רק מתנגדת לסופרלטיבים הליריים המפליגים שהוצמדו לשירה הזו וניסו להגדיל אותה מעבר לגודלה האמיתי. שונאת את השפה היחצ"נית שבעיניי מזנה את הלשון, או לכל הפחות מרדדת אותה. אהבתי במיוחד את הקביעה 'והיא יודעת ע ל מ ה היא כותבת, אבל לא תמיד יודעת מ ה היא כותבת'. זה ניכר לעין, כמו בשיר על הפועל הזר שכתוב לכאורה מתוך שותפות גורל אך כל כולו פטרוניסטי וקולוניאליסטי. קיים פער מרתק תמיד אבל לא תמיד מחמיא בין הטקסט לסבטקסט, מסכימה איתך. הייתי שמחה לקרוא עוד משלך. אני מניחה שמיותר לשאול איפה עוד אתה כותב, אבל זה המייל שלי אם יתחשק לך mirishacham@gmail.com

          • האם מדובר במירי שחם בתו של הסופר האיכותי נתן שחם ? סתם סקרנות

            • אם כן, הרי את חומץ בן יין ,ואם לא סתם חומץ חמוץ!

              • מקסים לגמרי בבלוגייה הכה קרתנית הזו הפער בין הדיבור הרך תחת השמות הגלויים לבין השינאה המפעפעת במיסתרים. תלכלכו עליי כמה שתלכלכו, לפחות לי יש ביצים להביע את דעתי תחת שמי.

              • שמואל גולדברג

                אני חושב שאתה צריך לעבוד קצת על המצלול
                ועל הדרך אולי גם על ההומור

  16. מה זה האותיות אי טי?

    • היא מתכוונת לזיהוי IP
      ככה במקרה של לשון הרע אפשר לבקש מבעלי האתר לחשוף את זהות המלעיזים ולתבוע אותם

  17. רן יגיל התכוון ל IP.
    קמתי היום בחמש וחצי, לימדתי רצוף, חינוך מיוחד, לא יודעת מה אתם מבינים בללמד שבע שעות רצופות בחינוך המיוחד, בתיכון, אבל הראש שלי מפוצץ עכשיו. רק עכשיו חזרתי הביתה, אמרו לי שמדברים עלי ובשמי פה.
    אין לי בעיה שישנאו/שיאהבו, כל אחד וטעמו, יש לי בעיה שפונים אלי ומדברים אלי כביכול בשמי.
    אני לא מוכנה להיות רוח רפאים כאן, יעל, שלחתי לך מייל לפני כמה ימים בעניין, בשיר של חדווה הרכבי. זה חמור שאין בבננות זיהוי IP, וזה ממש מחרבן לי את מצב הרוח כשמכניסים אותי להאבקויות בוץ ושאר טיפלויות, כשאני עובדת קשה בכדי להתפרנס.
    שבו לכם אתם בבתי הקפה הוירטואלים, תעזבו אותי בשקט. אפילו לכתוב בבלוג שלי ברשימות לא היה לי זמן בשבועיים האחרונים.
    לא דיברתי פה עם אף אחד, אם זה לא ברור מה שאמרתי.

    • יעל ישראל

      הבהרה בעניין יודית שחר ובננות,

      יודית לא סולקה מכאן בבושת פנים כפי שכתב מישהו, אלא עזבה מרצונה בעקבות אותה מריבה שהיתה בקיץ. אני זו שהתפטרתי אז, וביקשתי ממנה ומחברתה שלא יעזבו. בכל זאת הן החליטו לעזוב. זה כל מה שהיה.

      • יעל, לא אכפת לי כלל שיגידו שזה דביקי ושזה מתחנף. את מבחינתי נכס לבלוגייה הזאת. תעיד ההצהרה הכנה הזאת. מצד אחד, חופש ביטוי כמו שצריך בבלוגייה. הרי לא ייתכן שרק אריסטו יכתוב כאן דבריו על גבי גווילים. בלוגייה זה עסק לאנשים – לא בהכרח לסופרים. מצד שני, את סופרת נהדרת, ואנשי הספרות שבחרת עד היום כחברים בבלוגייה מאוד קרובים לטעם שלי. ואם יורשה לי, גם איכותיים. כמובן כולל ענת פרי שעושה לטעמי אידיאליזציה נוסטלגית של עולם המו"לות הישראלי. הרי את ואני יודעים על בשרנו עד כמה הוא בעייתי וגחמתי. רני.

      • ליעל ישראל

        אני חושב שזה לא הוגן שמחקת את ההודעה עם הלינק לפורום שיודית הייתה בו (והייתה בו ביקורת לגיטימית על שירתה של יודית שחר) ואת תגובות הנאצות והקללות נגד מירי שחם את משאירה(כולל הודעה אחת שבה כתוב שהיא אישה מלוכלכת ורעה ועוד כמה מעין אלו)

        • חחחחחחחחחחח

          ביקורת 'לגיטימית' מהפורום שלך, מירי, מ 2002..

          • הכוונה לביקורת לגיטימית בתגובה שנמחקה כאן בבלוג. (וכן, גם בפורום).

  18. אבל פה המחברת לא נדפקה.אז למי זה כואב?
    מפריע לי שהשרירותיות בכתיבת הדברים שהביאה לתגובות רעות.
    כי לשם זה מוביל.
    מן הראוי לחשוב לפני ששולפים.

  19. יעל, אני מסכים איתך לגמרי. דברייך נכוחים. רני

    • הם באמת נכונים, אולם הספר הנדון לא נקרא על ידינו והפוסט נראה לי מיותר ועמוס בהאשמות לא מוכחות.
      כמי שעבדה בקולנוע וטלויזיה הרי הכל קשרים, אז כשזה זה עובד לטובתנו זה מצוין וכשלא הם מושחתים.

      • יעל ישראל

        אביטל, איך האשמות לא מוכחות כשעבדתי שם, אה?

        לא מאמינה לי? תשאלי גם את רני ואת ירון אביטוב. גם הם עבדו שם.

        ואת יודעת מה אביטל, לא מאחלת לך ליפול בידיים של הכרישים האלה. רק מי שעבד שם או נפל בידיים שלהם כשהוציא את ספרו, יכול ל בין את גודל הזוועה.

        • לא שלא עבדת, אני ממש מאמינה לך וגם לזה שהם כרישים אבל לא על התנפלותך על הכותבת הזאת שלא קראת וקיבלה זמן תוכנית.
          דרך אגב מריצה הוציאה בחלונות ספר בשם: מקומות שאין בהם אהבה.
          זה הספר הראשון שקראתי שעניין אותי בענושא של מחלות נפש והיה אמין, אך קצר מידי לטעמי.

          • כאם שמתעדת לחתן ילדים אני ממש לא בעניין של מריצה או דניצה, אני מתנגדת להכפשות של כותבים לא מוכרים, כי גם המוכרים לוקים בחסר בעיניי.
            זה הכל.
            כל – טוב.

  20. למה לא רלוונטי. מאוד רלוונטי. ההערה כאן אינה רלוונטית כי הפוסט הוא לא על יודית שחר. אני כן רלונטי ועוד איך רלוונטי. תמיד רלוונטי. רק רלוונטי. לעד רלוונטי. לנצח רלוונטי. כי אני חושב שיודית שחר משוררת אמת ומנמק את זה ואף ארחיב בזאת להנאתך ולהנאת הקוראים.

    לכותב היקר בעילום שם, נסיים בפרפראזה על המשורר האהוב על מירי שחר, סליחה שחם התבלבלתי כבר: כותב יקר,
    זה לא שווה את הכאב, שמתרוצץ אצלך בלב.
    לה לה לה
    לה לה לה
    לה לה לה…

  21. יחצנות זולה ולא רלוונטית לאיכות השירה .בא לי להקיא.

    • לה לה לה
      לה לה לה
      לה לה לה
      לה לה לה

      • מירי, אולי תניחי לשחר, כמה אפשר. רחמים עלייך.
        דווקא לפי הלינק שלך היא כותבת בשמה ב 2003, לא מצאת תאריכים יותר עתיקים ל'הסגיר' אותה.

      • רן יגיל עשוי מחומרים דומים לאלו שיודית עשוייה מהם
        גם הוא אוהב לייצר כלפיו אמפטייה.
        גם הוא רכלן.
        ולענייני כתיבה ברשת הוא תמים לגמרי
        הוא ממש מאמין לכל מלה של יודית שחר
        על סמך מה שהוא קורא באוספי כתבי העת שלו. הוא לא יוצר ולא מבקר. הוא רכלן ופנקסן.
        הוא עוד מפנקס לעגנון ולברש.
        תגידו שם של שיר ורן יגיד מי היוצר
        מתי כתב , את מי היה מזיין כשכתב וכו'. רק אל תשאלו על מי שעדיין חי הוא לא יודע. הוא עדיין חוקר
        ארועים ספרותיים שהתרחשו בארץ בתחילת המאה העשרים. כשנדרשת ממנו התייחסות למשהו עכשווי הוא עושה מהר מאוד שיקולי כדאיות ויוצא בכתבת קיס אסס נוסח זו על י. נפשי(הגנב מבגדד) או למצער זו על י. שחר, "אם כל אומללי העולם".
        קשה להאשים את רן על כך שהוא
        מתמסר לשיריה המחבקים, כפעוט דומע.

        בעולם ספרותי מתפתח, לאנשים כמו רן ראוי לתת לשמור על ארכיב במרתף.
        לסדר לו שם מנורת נאון , מיטה וכמה כריכים טובים ופעמון לצלצל כל פעם שבא לו להשתין או לחרבן.
        הוא קורא הרבה, מה זה הרבה, המון וכותב דברים שלא מעניינים איש.
        מיותר לנסות להסביר לו מי זו יודית שחר.
        הוא מבין מהירויות איטיות מאוד.

  22. חבל באמת שאין כאן אפשרות לזהות IP
    כל כך ברור מי את.

  23. עוד פסיכית

    • מזועזעת ממירי שחם

      מירי שחם את אישה מפחידה. העלית לכאן הודעה מהפורום שבניהולך משנת 2003. כמה רחוק את צריכה לרדוף אחר יודית שחר. ומה כל כך בוער לך שאת טורחת לפשפש ולהעלות הודעה די תמימה שלה מ 2003. חבל מאוד שיעל הורידה את ההודעה הזאת, משום שהיא חשפה אותך בכיעורך, בשנאתך. היה טוב אילו נשארה והצביעה עלייך לדראון עולם. בנוסף, עושה רושם שכל מי שכותב כאן בזכות יודית מייד מתפרש כאילו הוא יודית, גם אם שמו רן יגיל. על רן כתבת שהוא לא רלוונטי.. כל מי שאוהב את שיריה של שחר הוא לא רלוונטי? וכל מי שכותב בעדה הוא גב' שחר עצמה? בינתיים בכל הביקורות שקראתי וב ynet גם, ברדיו ובטלויזיה, מדברים כולם בשבח הספר שלה. האם כולם לא רלוונטיים, האם את כולם שחדה יודית, לכי לטיפול מירי, ויפה שעה אחת קודם. מעולם לא נתקלתי בקנאת סופרים כל כך יוקדת וחולנית.

      • למזועזעת

        את מזועזעת שכל מי שמדבר כאן בזכות יודית מתפרש בשם יודית, אבל מאשימה שכל מי שכותב בגנות יודית הוא מירי שחם?
        אם לרגע תהיתי, עכשיו אני משוכנע מי את.

        • לא הייתי כאן כמה שעות טובות, אני מבינה שנכתבו דברים בשמי תוך ניצול הפלטפורמה הפרימיטיבית מבחינה טכנית. לא אוסיף על מה שנכתב כאן, הנפש האומללה שכל עיסוקה הוא להכפיש מעוררת בי חמלה רבה, אפילו לא רוגז. מאחלת לו החלמה מהירה וחיים טובים.

          • בלה בלה בלה מירי

            רק את, מירי שחם, יכולת להעלות הודעה מהפורום שלך מ 2002, על מי את עובדת. היית פה ועבדת קשה, ולפי הסיגנון הבאת גם חברים, את אסף למשל, שקורא לעצמו שמואל למעלה, שגיאות הכתיב והסיגנון ההזוי המגומגם השיכורי זועקים עד שמיים. את כל פורום סמי לדורותיו את גוררת לכאן.

      • אתה אכן מיטיב לקרוא
        אולם הבנת הנקרא שלך לקוייה.
        ראוי שתקח לך חופשה קצרה בהרי ירושליים כפי שלקחת בעבר ושם בין פריחות האביב בשלל צבעים וסלעי הגיר והאדמה הלחה, תמצא טיעון , שיש בו גם שמץ סבירות לכך ששירתה של יודית ראוייה למתקפת הרייטינג, שנוצרה סביבה.אם לא תמצא, נסה במרווח שבין העננים לשמש.
        אינך מסוגל לכך ואתה גם מפחד פחד מוות
        כי תצא מה זה דביל ואתה יודע את זה.
        כשרן יגיל, ביום מן הימים יצא בחיבור על שירתה של יודית, לא ייצא שם דבר, שהוא ביקורת ספרותית לשמה כך שעדיף
        שלא ינסה אפילו.
        די בבזיון הספרותי שבכתיבת החיבור על יחזקל נפשי.

  24. שמואל גולדברג

    לא קראתי בספר אבל השם "דליה רבדים"
    הרחיק אותי ממנו
    "דליה רבדים" זה שם שנותנים לאשה שצוחקים עליה.
    אני לא יודע אם תהיה לי סבלנות לקרוא את זה תוך ידיעה שלא קראתי את רוב הספרות הקאנונית של העולם.
    אני תוהה אם הייתי מסוגל למשוך פרק שלם תוך שאני נושא עימי את רגש האשמה
    שעוד לא רכשתי את ספרה האחרון של יודית שחר

  25. חמדה מחלוף חלפון

    את לא משום עולם או יקום
    לכן קחי את המעט שהשאיר לך בעלך לטובת נקיונות והסעת הילדים וקני לך לחג עותק של "הלו זה אני מדברת" והציצי מדי פעם בבלוגייה של בננות, לראות שאינך מחמיצה חלוקת בננות חינם.

© כל הזכויות שמורות ל