אילן ברקוביץ' מתארח וממליץ על ספרי שירה לשבוע הספר

ספרי שירה מומלצים לשבוע הספר מאת המשורר אילן ברקוביץ",

במיוחד עבור יעל ישראל ובננות בלוגס!

שלום ליעל ולבלוגיסטים של בננות באשר אתם. שבוע הספר החל. אני רואה בקנייה של ספר שירה אחד לפחות במהלך השבוע הזה (הנמשך כעשרה ימים כמדומני) מעשה תרבותי ראשון במעלה. לפיכך זו ההמלצה העיקרית שלי, ואין זה משנה כלל איזה ספר תקנו, העיקר שתקנו. אני החלתי על עצמי מנהג לקנות ספר שירה אחד לפחות פעם בחודש, עד כמה שיכולתי הכלכלית משגת, והאמינו לי שגם אתם תוכלו לעמוד בזה. יש לכך חשיבות גדולה מבחינת קידום השירה העברית שלנו. האמינו לי, אני אומר את זה גם כמשורר וגם כמי שרואה לגורלם של ספרי שירה שמוחזרים למחסנים ונגנזים כאילו לא ראו אור מעולם.

להמלצה הפרטנית שלי יש שתי הסתייגויות חשובות: אני מחויב למוסף לתרבות וספרות של עיתון "הארץ", ולכן יש ספרים שאולי אכתוב עליהם בעתיד שם ושלא אתייחס אליהם כאן. כמו כן – לא אתייחס לספרי שירה שלכם עצמכם, להוציא אולי מקרה אחד. הפעם: אתם הקהל!

הרשימה הקצרה שלי לא תכלול ספרי שירה של משוררים מוכרים וותיקים, מהטעם הפשוט שלהם אתם לא זקוקים להמלצה מאיש. בערב הפתיחה של שבוע הספר נכחתי בכיכר רבין במעמד חתימה על הספר שלי. מישהי קרבה לדוכן והציעו לה את הספר של ברקוביץ". היא אמרה, ואני מצטט: "בשירה אני קוראת רק את ביאליק". זה פחות או יותר המצב בקרב הציבור הרחב (כמובן שאנשי ספרות מעודכנים יותר).

להלן אפוא ספרי השירה המומלצים שלי:

"ציוּן" מאת שי אריה מזרחי, 2003, הוצאת כרמל.

"הממלכה" מאת אשר גל, 2006, הליקון.

"דיוקן עצמו", מאת משה עזוז, 2008, צבעונים.

"מות מטע האגס" מאת ינאי ישראלי, 2007, הקיבוץ המאוחד.

"איך להיכנס אל חדר ממנו לא יצאת לעולם" מאת ישראל אלירכז, 2005, אבן חושן.

"זעזועים בג"לי" מאת גלעד מאירי, 2006, כרמל.

"שירי תמיר" מאת דניאל כסיף (פסאודונים מוכר לכם כאן כמדומני), 2007, הקיבוץ המאוחד.

"קפה השמש הכחולה" מאת טל ניצן, 2007, אבן חושן.

"מה שממלא את הפה" מאת ורד לוינשטיין, 2008, כרמל (עורכים: ישראל בר כוכב ואילן שיינפלד).

נדמה לי שיש כאן תשעה ספרים. את העשירי תצטרכו לבוא ולבחור בעצמכם. בין הספרים שבחרתי ספרי ביכורים וספרים בשלים יותר. בכולם יש חתירה אמיתית לכתיבה של שירה אמיתית, כזו שנחצבת ממעמקי הנפש. זו השירה שאני אוהב לגלות ונהנה למצוא. חלק מהספרים עוסקים באירוטי, חלק במטאפיזי, חלקם ליריים יותר וחלקם מוחצנים יותר. בכל מקרה גם במקומות שבהם יש בוסר ניתן לחוש בלישה האמיתית של בשר השירה, וזו כל התורה כולה על רגל אחת. אני קורא עכשיו ספרי שירה מוכרים יותר, אבל אם אציין כאן רק אחד מהם, כל התשעה שברשימה נופלים לרגליו ולא תגיעו אליהם. לכן לא אעשה זאת. זה לא צודק. הלוואי ותגיעו לדוכנים, בעיקר הסופרים והאמנים שבכם, אבל גם המשוררים.

שלכם בברכה, המשורר אילן ברקוביץ".