יעל ישראל עושה אהבה סופרת, עורכת, מבקרת ספרים וסרטים, מנחת סדנאות כתיבה, מנהלת את "בננות בלוגס".
ראיתי אתמול אצל אילנה דיין את מצבם של הפליטים מאפריקה: ישנים במקלטים מוצפים מיים ומחלות בדרום תל אביב, נעזרים רק בתרומות של כמה אנשים רחמנים, שמביאים להם קצת אוכל, בגדים ושמיכות. אבל הרי זה לעולם לא מספיק.
אני מעלה הצעה שכולנו כאן בבננות, ואולי גם שכננינו ברשימות, נתערב למענם בקריאה ציבורית רמה ובתרומה מכל סוג שהוא.
אם נתרום יחד אוכל, שמיכות ובגדים, אולי מישהו בעל רכב יסכים לאסוף את החפצים ולהעביר אליהם.
מה אתם אומרים?
אנחנו פליטים אנחנו. כל חיינו אנחנו פליטים. עד היום אנחנו היהודים פליטים אנחנו. אז איך אין לנו לב לפליטים מעמים אחרים? הרי דם הפליטות עדיין על שפתותינו.
"דם הפליטות על שפתינו"
ורוממות "צונאמי" גזעני
בפי מנהיגנו!
הרצון קיים וגם הדברים ישנם אבל בעיית התארגנות,ניידות, הבאה וכו". (כשאני תורמת בגדי ילדים מצעים וכו" זה ליעד קרוב לבית) אז אם מישהו יכול לסייע לי בזה אני אשמח לתת.
דווקא לקראת פסח זו תקופה מצויינת לתרום בגדים וכו". הם צריכים הכל? אולי עובדים עבור רופאים לזכויות האדם יהיו מוכנים לקחת דברים איתם באוטו?
יעל, מחר אברר איך ניתן לעשות את זה בצורה מאורגנת דרך תמי שכנאי שהופיעה בכתבה הזו. אעדכן בהמשך.
תודה שירה.
לדעתי הם צריכים הכול, כי הם רבים, בגדים, אוכל, שמיכות, צעצועים לילדים, טיפול, ובעיקר מגורים, אבל את זה קשה לעשות.
אבל אוכל ומצרכים זה ניתן לעשות בהתארגנות פרטית.
חשבתי שאולי מישהו יסכים שיאספו אצלו את המצרכים, ומישהו אחר בעל רכב יסיע.
וכולנו נביא אוכל וכל היתר כפי יכולתנו.
הי יעל, דיברתי עם תמי. הנה הפרטים – מחר אני אסע לשם בסביבות 11
http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=4106&blogID=114
אמח לעזור נא ליצור קשר לנייד תודה
כל הכבוד לך על היוזמה!
התכונתי אליך יעל!!!
תודה תמר.