בננות - בלוגים / / המקום הכי מדהים בהודו
יעל ישראל עושה אהבה
  • יעל ישראל

    סופרת, עורכת ספרים, מבקרת ספרות וקולנוע, מנחת סדנאות כתיבה, מייסדת ומנהלת את "בננות בלוגס". זוכת פרס אס"י של איגוד סופרי ישראל לשנת 2009 על הרומן "אני ואימא בבית המשוגעות"

המקום הכי מדהים בהודו

 

 בכל הטיול הקשה שלנו בהודו, שבכלל הצטערתי שעשיתי כי נורא סבלתי, היה מקום אחד שבשבילו הייתי נוסעת שוב: מערות אלורה ואג'נטה. לפני הטיול, אחותי ואני קנינו כמה מדריכים, ועשינו מסלול טיול בצפונה ובדרומה של הודו. חודש וחצי של טיול עמוס מאוד, שבו נראה כמה שיותר.

רק ה"לונלי פלנט" הצביע על מקדשי אלורה ואנג'נטה,  בהם יש ציורי קיר וסמלים בודהיסטים, ג'איניסטים והינדואיסטים, כמקום שכדאי מאוד לראות. המדריכים האחרים בכלל לא הזכירו אותו. וזה עוד היה לפני 12 שנה. גם היום המדריכים לא ממליצים על המקום כעל מאסט הכרחי.

אבל אני קראתי עליו ונורא רציתי שניסע לשם, למרות שאחותי אמרה שבשביל להגיע אליו צריך לסטות מבומביי באופן מיוחד, כי הוא תקוע באיזה חור, ולכן לא מתחשק לה שניסע אליו. בסוף ויתרתי.

 

אבל אז קיצרנו את הזמן בגואה, שלא נהנינו ממנה במיוחד, ונותרו כמה ימים ריקים. וכך יצאה מזימתי לראות את אלורה ואנג'נטה לפועל. עד היום אחותי מודה לי שהתעקשתי על זה.

 

נסענו עשר שעות מבומביי לאורנגבד, עיר קטנה הסמוכה למקדשי מערות אלורה ואנג'טה. עשר שעות ארורות, קשות, שבהם נחבלתי בחזי מן הנסיעה, אבל הכול היה שווה. 

כשהגענו למערות אלורה אני כמעט נפלתי מהרגליים מהיופי, העוצמה, הנדירות של המקום. מדובר בשורת מקדשים ענקיים שמשתרעים על פני קילומטרים, שהמרכזי בהם הוא חציבה בצור הר גבוה, דבר שיוצר את אחד המונומנטים האדירים בעולם. הולכים והולכים שם ברגל, ולא חדלים להתפעל מהפיסול הנפלא.

 

ממש התקשיתי לעזוב את המקום עוצר הנשימה, אבל סגרו בחמש בערב, אז עזבנו. כל מה שרציתי היה לראות שם את הזריחה והשקיעה. ישנו ליד בית הארחה, שצופה על מקדשי המערות, וכל מה שרציתי היה להישאר שם איזה שבוע, ולהתעורר כל יום מול ההוד הזה. אז אם אתם נוסעים לשם, קחו בחשבון נופש נדיר כזה. לא רק ים הוא נופש. גם מערות יכולות לפתוח את הלב.

 

מערות אג'נטה היו לא פחות מדהימות, ויש כאלה שמעדיפים אותן על פני אלורה. גם כאן יש שורות מערות על פני קילומטרים לאורך הרים וגבעות, חצובים באבן, ובתוכן ציורים מדהימים. בחיי שמעולם לא נתקלתי במפגן אדיר כזה של אמנות, הוד ויופי. אפילו פסל גומטשוורה הענקי בדרום הודו, שמתנשא לגובה 23 מטרים, ועולים אליו לרגל לאיזה הר, לא הימם אותי כמו מערות אלורה ואג'נטה.

 

ובכל זאת, מעטים הם המטיילים שנוסעים לשם, ועושים את הסטייה הזו מבומביי באופן מיוחד. קחו המלצה חמה אם אתם נוסעים להודו. על תפספסו את זה. זה יפה בהרבה מהטא'ג מהאל, מדהים יותר מהסלע האדום, מורכב וענקי בהרבה ממערות אלפנטה באי ליד בומביי. במיצו פיצ'ו לא הייתי. אולי שם ההוד משתווה לאלורה ואג'נטה.

 

לצערי, התמונות, גם אלה שצילמתי, וגם אלה שיש כאן באתר הזה, לא מעבירות את היופי וההוד של המקום. אני חוששת שזו עוד סיבה שגורמת למטיילים לוותר על המקום הזה. חייבים לראות אותו בגודל טבעי, רק ככה חשים בגדולת במקום.

 

והיו עוד שלושה מקומות שבגללם שמחתי שנסעתי להודו: רג'סטן היפיפייה, ובייחוד ארמון הרוחות, שאינו ארמון, אלא בסך הכול קיר שעוביו לא יותר ממטר, שנראה כמו ארמון, ארמוו שטוח, ממנו הציצו נשות המלך. קיר אדום ומדהים ביופיו, כמו עוגת תחרה. המקום שני היה הבק ווטר המדהים של קראלה. והשלישי היה ארמון במייסור, עיר קטנה ויפיפה בדרום הודו.

 

ודווקא לא התלהבתי מכל מיני מונומנטים ידועים ושגורים כמו הטאג' מהאל, הארמונות של דלהי, ווארנסי המקוללת, שופעת הרוחות הרעות, שחמש שעות בעיר העתיקה שלה גרמו לי להרגיש שעכשיו אני יודעת אך נראה הגיהינום.

 

אז אם אתם בהודו, עשו טובה לעצמכם, אל תפספסו את המקום הלא פופולרי הזה, אלורה ואג'נטה.

 

 

 

 

 

11 תגובות

  1. הי, יעל, אני זוכר שסיפרת לנו עליו בפוסט שלי "כמו למעלה ככה למטה" כשדיברנו על השירה ההודית הארוטית ועדנה הביאה תמונות מקג"ורהו.

    נשמע עכשיו עוד יותר מעניין.

  2. משה יצחקי

    יעל, אני לחלוטין מזדהה עם האמירה שמערות זה מקום לנופש, לא פחות מחוף הים. מעורר מחדש את התשוקה לנסוע לשם, לאחר שגנזתי את הרעיון בשנה שעברה. בנסיעה האחרונה שלי לארה"ב סיימתי בטיול מערות, בעיקר נטיפים -ארמונות תת-קרקעיים.
    אגב, הלינק לא נפתח – כתוב שיש שגיאה בכתובת.

  3. עושה המון חשק. תודה.

  4. הי, שתי נקודות ל"לונלי פלנט"!

השאר תגובה ל אמיר אור ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות ל