בננות - בלוגים / / יעל ישראל נגד אמיר אור
יעל ישראל עושה אהבה
  • יעל ישראל

    סופרת, עורכת ספרים, מבקרת ספרות וקולנוע, מנחת סדנאות כתיבה, מייסדת ומנהלת את "בננות בלוגס". זוכת פרס אס"י של איגוד סופרי ישראל לשנת 2009 על הרומן "אני ואימא בבית המשוגעות"

יעל ישראל נגד אמיר אור

 

 טוב, זה לא באמת יעל ישראל נגד אמיר אור. זה זעקת הלא-המעשנים מול זעקת המעשנים. כמה פעמים שמעתם את זה בחיים: מעשנים או לא-מעשנים? במסעדה, בבית קפה, במטוס… לא פעם יצא לי לטוס במחלקת תיירים בלא-מעשנים, והמושב שלי היה בשורה שמרוחקת כולה שורה או שתיים מ"מחלקת המעשנים". מה יצא לי מההפרדה המגוחכת הזו? כל הדרך הארוכה הייתי אפופה עשן כאילו נולדתי במאפרה.

    לקח לי די הרבה שנים להבין שאני לא מוכנה לחיות בתור אוד עשן, ושאני מתחילה לעמוד על זכותי לחיות ללא סרחון הטבק. רוב צעירותי חייתי מבלי להעיר לחברים שעישנו לידי. עד היום אני לפעמים מסכימה לזה, כי "לא נעים לי". וכך סבלתי מהגועל, וגם מהתחושה שאני פריירית.

 

    תשאלו למה לא אמרנו לכם כלום? כי שנים רבות היה מקובל פה לעשן, ולא העלינו על הדעת למנוע "זכות אלמנטרית" זו מהאדם שחפץ לעשן. על זכותנו האלמנטרית לחיים בלי עשן, לא חשבנו. לא חשבנו שמותר לנו להתנגד. היינו מנומסים מדי. טוב שלא מתנו מרוב הנימוס הזה.

 

   ואני אפילו לא מדברת על הזכות לחיים נטולי סכנת סרטן הריאות. סתם על איכות חיים, בלי ריח של מעשנה. בארבעים ומשהו שנותיי, היו לא מעט פעמים שכן ביקשתי בעדינות, כאילו אני האשמה כאן, שיכבו את הסיגריה. מה קיבלתי? בוז בפנים וזנב עשן בפרצוף.

 

   וכך הסתרנו שנים רבות, אני ועמיתי הלא-מעשנים, את הסבל שלא יתואר שלנו, ולא פצינו פה. שנים לא מעטות גם הסכמתי שיהיו בחיי גברים שמעשנים. היום, גם אם יגיע הגבר הכי יפה, סקסי, מדהים ומקסים, ומצידי שיהיה גם תאום הנפש שלי, הפוטנציאל לאהבת אמת נצחית, עם סיגריה אני לא מקבלת אותו. רוצה, שקודם ילך לגמילה.

 

   אני מוכנה גם להתוודות, שבשנים שמחלתי על כבודי ואיכות חיי והסכמתי להיות עם גברים שמעשנים, לא יכולתי להתנשק איתם. ממש לא יכולתי. טעם הטבק עורר בי קבס. עד כדי כך. ואני כבר לא מדברת על מיטות עם ריח חריף של עשן, על גוף בריח טבק. אלוהים, זה כל כך לא סקסי!

 

    למזלי, אני ממשפחה של לא מעשנים. והרי ידוע שעישון גם הוא חצי גנטי, וכי אם במשפחה עישנו, רוב הסיכויים שגם אתם תעשנו. אני זוכרת את השכטה הראשונה שלקחתי פעם. הייתי בת 14 ושנוררתי סיגריה כדי לעשן אותה בחדרי. איזה עישנתי? אחרי השכטה הראשונה, שצרבה את הגרון והגעילה בטעמה, אמרתי לעצמי: אם כל הכבוד לפוזה, גועל כזה אני לא חווה שנית.

 

    עד כדי כך הייתי אנטי סיגריות בצעירותי, שגם הגראס שעישנתי בעבר גרם לי לסבל. העשן צרב, ובפעם הראשונה שניפסתי השתעלתי את כל העשן הממסטל החוצה, למגינת ליבם של החבר'ה, שהתעצבנו על בזבוז חומר טוב על אחת ירוקה כמוני.

 

    למזלי, מהר מאוד למדתי מה לעשות כדי להתגבר על השלב הדוחה הזה בעישון הגראס, כדי לבלוע את העשן פנימה בלי לסבול כל כך, כי רציתי את האפקט הנלווה של המסטול. אבל את הריח והעשן המשכתי לסבול.  

 

    והנה היום, כשפתאום מעזים לפגוע למעשנים בחלקת אלוהים הקטנה שלהם," וגוזלים" להם את "זכותם הטבעית" לעשן, את "חירות הפרט" לעסוק בתחביב המגעיל הזה, הם צווחים השמיימה. שנים הם לא שאלו את עצמם אם זה מפריע לנו, וגם אם שאלו, אתם יודעים כמה חברים שאלו אותי את השאלה הזו, כאשר ברור היה שהם לוחצים עלי, ממש לוחצים שאגיד: "בסדר, תעשנו"? כמה לחץ לא מתון כזה הופעל עלי במשך השנים, שארשה לאנשים שלידי לעשן. ואני כמו אהבלה הרשיתי. גם אתם, לא-מעשנים יקרים, בוודאי נכנעתם לפוליטיקלי קורקט הזה: אוי ואבוי היה לגזול מהמעשן את חירותו לעשן!

 

   וזה גבירותי ורבותי המעשנים והלא-מעשנים היה הדיקטטורה של המעשנים. לא פחות ולא יותר, דיקטטורה. בלחץ סביר או לחץ מתון, ולפעמים גם בלחץ לא מתון, הם הוציאו מאיתנו הסכמה שמותר להם לבצע בנו את המעשה המגונה הזה בפומבי.  

 

   אבל לא עוד. ברוך רחמי שמיים, הגענו לעידן בו נפסקה ההפקרות. אז עכשיו המחנה האויב מתחיל ליילל, מבקש רחמים, רוצה הקלות בגזר הדין. הנה, אמיר אפילו מציע לחלק אותנו לשני מעמדות: המעשנים והלא-מעשנים. מסעדות למעשנים, מסעדות ללא-מעשנים. מה הלאה? מטוס ללא-מעשנים, ומטוס למעשנים? בתי מלון למעשנים, ובתי מלון ללא-מעשנים? עד היכן יגיע האפרטהייד?

 

   עידן העישון מתקרב לקיצו. לא יודעת מתי זה יקרה, אבל אנחנו בשלהי הקיץ של התקופה הדוחה הזו בהיסטוריה. וכמו שאנחנו קיבלנו את דין המעשנים כל כך הרבה שנים, אני מציעה שהמעשנים – אלה שעדיין מעשנים מוטב לומר, יתגברו על חוסר הנעימות ועל הסבל, כפי שאנחנו הבלגנו והתגברנו במשך כל כך הרבה שנים.

 

   יאללה, עכשיו מותר לכם לקרוא לי פשיסטית. לפחות אינני שייכת לסיירת העישון שתוקעת קנסות לבתי עסק שלא כופים על החוק.

 

   וגומרת. 

 

 

28 תגובות

  1. אורה ניזר

    יעל, הלא תסכימי להקצות מקום סגור בבתי קפה, מסעדות למעשנים? עד כדי כך הכעס?

  2. חשבתי פעמיים לפני ההתערבות בנושא טעון כל-כך (מכל הצדדים) אבל בתור לא-מעשן יש לי תחושה שהחוקים החדשים הולכים צעד אחד יותר מדי, וחוצים את הקו שבין בריאות הציבור לחופש הפרט (לא שיש לממשלת ישראל או לממשלות אחרות בעיה על חופש הפרט – ראו האיסור על מעשני המריחואנה, שאסור להם באופן חוקי אפילו לעשן בביתם-שלהם). הרעיון של "מקומות למעשנים" ו"מקומות ללא-מעשנים" דווקא קוסם לי, אבל בתנאי שיתבצע באופן שיבטיח ללא-מעשנים את זכותם לבלות.
    ההצעה שלי היא שהממשלה תאשר לכל עירייה להקצות רשיונות ל"מקומות למעשנים". העירייה תדאג שמספר הרשיונות יהיה מוגבל (נניח עד 10% אם 20% מכלל המקומות), ושהם יהיו מפוזרים גיאוגרפית (כך שבאזור בילוי מסוים יהיו אופציות הן למעשנים והן ללא-מעשנים). מקומות שאנשים חייבים להיות בהם (נמלי תעופה, מטוסים, משרדי ממשלה) יהיו חופשיים מעישון.
    מה שההצעה הזו תגרום הוא דילמה מעניינת למעשנים שיש להם חברים לא-מעשנים: הלא-מעשנים יסרבו הרי בתוקף ללכת למקום אפוף עשן "למעשנים", וכך יאלצו המעשנים ללכת למקום של לא-מעשנים (ולקפוץ החוצה לסיגריה) או לוותר על חלק מהחברים שלהם.

    (אני יודע שזה דיון עקרוני ולהוט, אבל זה מה שאני חושב).

    • רונן, זה בערך מה שהצעתי ליעל כשהגיבה לפוסט שלי "עורו המעשנים". אבל נראה לי שלאחר שהיא סבלה כדבריה, יש פה ממש רצון בנקמה ובהשפלה של המעשנים.
      כל העניין חורג לדעתי בהרבה מעישון בלבד, ונוגע למשטור המחשבה, לרווייווליזם הנוצרי, ולדיכוי העונג.
      על כך אמשיך ואכתוב ב"עורו המעשנים"

      • אמיר הצעות החלוקה שלכם הן גרועות ומראות שאתם ממשיכים לחשוב רק על עצמכם.
        אתם רוצים שמאות עסקים יוכלו להגדיר עצמם כעסקים בהם מותר לעשן. מי יעבוד במקומות הללו? האם טרחת לחשוב בכלל על המלצר או על הברמן כשהדלקת את הסיגריה? האם אתה רוצה שכל העובדים שסובלים את זיהום האוויר המחריד שיש במקומות בהם מותר לעשן במשך כל שעות העבודה?
        האם אתה מתכוון להגיע למצב שמאות מקומות בילוי יהיו סגורים בפני ברמנים, מלצרים ועובדי מטבח רק בגלל שהם לא מעשנים?

        יעל ישראל צודקת. אתם מייללים כי מונעים מכם להמשיך עם ההתמכרות המטופשת הזו. צאו וראו מה קורה בעולם כולו. הייתי באירלנד ובארה"ב. מעשנים יוצאים החוצה ודיברתי עם בליינים מעשנים וראה איזה פלא – הם לא סובלים מזה ויוצאים לכמה דקות כדי להכניס לגופם את כל הרעלים הללו. ובמקומות הבילוי?? איזה תענוג. איך סתמנו את הפה במשך כל כך הרבה שנים. יעל צודקת – אתם חבורת דיקטטורים שמנסים לכפות את עצמם על הציבור.

        • רררררררררררררררררר!!!!!
          מתסדת יקרה,תקריא בבקשה את התגובה שלי למטה..
          ובנוגע לשאלה שלך,
          אני שומר כשרות חשבת פעמים לפני שהזמנת קלאמרי?
          הגיון בריא אומר שכל אחד ימצא את המקום שלו (סטטוס קוו).
          כלומר ברמן מעשן- בר למעשנים
          ברמן לא מעשן-בר ללא עישון

          כל דרך אחרת,פוגעת ב1 מהם..
          לא מסובך נכון?

    • הצעה מצוינת – רונן.

  3. יעל, אני שומע את הכעס, אבל לא את הצדק. בפוסט הראשון של "עורו המעשנים" לא דיברתי על חלוקה ל"מעמדות"(?) וכל ההשוואה לאפרטהייד מוזרה. המעשנים הם לא הכושים של הלא מעשנים, וגם לא להפך. אבל אין סיבה שלא לתת להם אפשרות לבלות במקומות למעשנים או להקצות להם מתחם סגור למעשנים. כשיוצאים במשותף יתפשרו אלה ואלה, אני מניח, על יעד הבילוי.http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?blogID=182&itemID=2770#post2770

  4. זה מעניין, אני מרגישה מזדהה איתך אבל מסיבות אחרות לגמרי.
    אני לא מעשנת, אבל עשן סיגריות מעולם לא הפריע לי. גדלתי בבית של מעשנים, היו לי בני זוג מעשנים ואפילו בצעירותי אהבתי במיוחד להתנשק עם מעשנים (ואם לפני זה הם גם שתו אלכוהול זה בכלל היה נהדר).
    משהו אחר מפריע לי בכל מאבק המעשנים הזה. בעצם שני דברים.
    הראשון זה ההתעלמות המוחלטת שלהם מהעובדה הפשוטה שהם מזיקים לסביבה שלהם ומסכנים אותה. עשיתי פעם עבודה סמינריונית על נזקי העישון הפאסיבי. זה היה מזעזע.
    הדבר השני שמפריע לי זה שאני לא מבינה איפה כל המעשנים הלוחמנים הללו נמצאים כשיש מאבקים חברתיים אחרים, חשובים לא פחות (ובעיני הרבה יותר), למה אז לא שומעים את קולם, למה הם התעוררו רק עכשיו כשמשהו פוגע בהם. יש כל כך הרבה עוולות בעולם שצריך למחות נגדן ולהילחם נגדן, והגבלות העישון הן מהקטנות והשוליות בעוולות האלה. אז איפה המעשנים הלוחמים כשנעשות עוולות אמיתיות?
    (ויסלח לי כל מעשן שמוחה גם נגד עניינים אחרים- לא אליך הכוונה.)

    • אליענה היקרה:
      מצאתי אותם!! מצאתי לך את ה-"..כל המעשנים הלוחמנים הללו.."
      הם נמצאים ביחד עם אלה שפתאום פיתחו מודעות בריאותית(רק בנוגע לסיגריות כמובן,כי אין עוד דברים מזיקים בחיים שלהם!) הם יושבים שם ביחד

  5. אמיר, אתה חירש?

    על מה אני מדברת פה, על כך שבחלל אחד, נניח מסעדה, לא עוזר כלום שיש אזור מעשנים ואזור לא מעשנים, כי אזור הלא מעשנים קולט את העשן והופך לאזור מעשנים. אתה רוצה לשמוע עוד בכיינות קטנונית שלי על כמה פעמים הושיבו אותי באזור לא מעשנים, שהיה סמוך לאזור מעשנים, והרגשתי כאילו מעשנים לי בפרצוף?

    אז ההצעה שלך, או של רונן, לחזור למה שהיה קודם, אזור מעשנים ואזור לא מעשנים, היא לא מעשית. תפנים את זה.

    לגבי מסעדות רק לכאלה ורק לכאלה, זה גובל בריח האפרטהייד. תגיד מה שתגיד, זו גזענות בצורה סמויה, גם נגדנו, גם נגדכם. זה ממש להיסחף רחוק. זה רעיון מגוחך, דוחה וגם לא מעשי. שום מסעדה או בית קפה לא יסכימו אם לאבד קהל זה או אחר באופן גורף.

    ולגבי נקמה, נו באמת! מה נקמה? אני ושכמותי פשוט רוצים חלל חופשי מעישון, ואין דרך לעשות זאת אלא למנוע מהמשענים לעשן במקומות ציבוריים. זה שזה נראה לכם כמו נקמה, זה גם המשך של הדיקטטורה שלכם. זה שאתם רוצים להמשיך לכפות עלינו את המנהגים שלכם.

    כפי שאמרתי, הדיקטטורים הפשיסטים הם אתם.

    • יעל, כנראה לא הבנת את ההצעה של רונן.
      קראי שוב. הגידופים מיותרים.

      • אבל כפי שאמרתי, זה לא רעיון מעשי. שום מסעדה או בית קפה לא יסכימו לאבד קהל זה או אחר באופן גורף. ואם כן, זה יצור הפרדה מלאכותית בין שני קהלים, ויש בזה משהו מאוד לא מסביר פנים.

        שלא לדבר על כך, שמאליה עלולה להיווצר כאן קסטה נמוכה של לא מעשנים, שלא יוכלו להיכנס למקומות של מעשנים, כי רוב בתי הבילוי כן יגדירו עצמם כמקומות לעישון. רונן יכול לבקש עד מחר שלא יפלו אותנו, אבל ברור שזה יקרה. אנחנו מכירים את האופי נטול המוסר של אנשי העסקים.

        • יעל, תשימי לב להצעה שלי. זו הצעה של רגולציה. היא לא משאירה את ההחלטה בידי בתי העסק, אלא בידי העיריות – שם יושבים נציגי התושבים. היא דואגת שרק אחוז מסוים – וקטן – של המקומות יהיו מיועדים למעשנים. באיזשהו מקום היא משווה את מצב עישון הסיגריות למצב עישון הגראס בהולנד – יש קופי שופס ששם מותר, ומותר גם בבית בד" אמותייך, אבל בשאר המקומות אסור. לא מדובר על "מאות בתי עסק" אלא על כמות מוגבלת, כאשר דואגים שלא יהיו יותר מדי באותו אזור.
          רצוי אולי להוסיף גם עוד כמה סייגים – למשל שבמקומות למעשנים לא יגישו אוכל (אלא רק משקאות), ושבית עסק המיועד למעשנים יציין זאת במפורש בכל הפרסומים שלו – אבל בסך הכל, באמת לא ברורה לי ההתנגדות להצעה כזו.
          אם בכלל הייתי חושב שההתנגדות תבוא מצד המעשנים, שנסגרים ב"גטו" שבו כולם מעשנים (ולכן יש הרבה יותר עשן). אני אישית מעדיף מצב שבוא אני יודע ש-80-90% מהמקומות בעיר נקיים לגמרי מעשן מאשר מצב שבו כל פעם שמישהו מדליק סיגריה ובעל הפאב מעלים עין אני צריך להחליט עם לנשום עשן או לגרום למישהו לשלם קנס של אלף שקל. את חוק איסור העישון הכולל קשה עד בלתי אפשרי לאכוף, בגלל שהוא לא מותיר למעשנים אלטרנטיבות; והאלטרנטיבה "תפסיקו לעשן" היא לא ריאלית, לפחות עש שהמדינה תממן לכל מעשן טיפול גמילה תרופתי + פסיכולוג צמוד.

          • יפה רונן, הצעה מצוינת.

            • יעל ישראל

              היי רונן, גם אני רוצה פסיכולוג צמוד, תסדר לי שהעירייה תשלם לי על זה. וגם תסדרו לי כל מיני הטבות כי אני בנאדם עצבני עם בעיות. עכשיו אתם מבינים על מה אני מדברת, על רמת העיקרון? אם מתחשבים במיעוטים, אז שיתחשבו בעוד מיעוטים סובלים בכל מיני רמות. בעיני מרגע שהוחלט שהעישון אסור בציבור, יש לאכוף אותו בלי הלכת לקראת הזה. צריך להתחיל עם זה מתי שהוא, ונראה שזה הזמן. שוב אני נסחפת לרמת הדמגוגיה, כמו בתגובה שלי אצל אמיר, שכמובן נוצלה בידי אחת המגיבות כדי לנגח אותי בדבר ליברליותי (שינצלו קטינים, כאילו זה מה שאמרתי. אני נניח למנצלים בשלהם).

              ובכן, הדוגמה הקצת דמגוגית: יבוא אדם ויגיד שהוא מכור להירואין, והוא צריך להזריק כאן ןעכשיו בקפה. מה לעשות, לא בא לי לראות את זה. רוצה להזריק, אדרבא, שיעשה זאת, אין לי בעיה עם שאיפות ההתאבדות של אחרים. אבל אני לא חייבת לצפות במחזה הקשה של מישהו מזריק. ובאמת שיכולתי להביא עוד אלפי דוגמאות כאלה. הבנת את הכוונה.

              בנוסף, רונן, הצעתך על אף שדהיא נראית פשרנית וליברלית ונורא הגיונית, בכל זאת יוצרת הפרדה בין "קסטות". בכל זאת מעוררת תחושה לא נוחה, שאני לא אוכל להיכנס לבר מסוים או קפה מסוים כי הוא למעשנים. ולהפך. אני אומרת דבר נורא פשוט: חוקקו חוק. אז אפשר לללכת איתו, אפשר להתאפק ולצאת לעשן בחוץ ולחזור פנימה.

              והנה בא הפוסט הבא.

              • "חוקקו חוק" זה טיעון רע. זה טיעון רע מכיוון שמי שמחוקק את החוקים הם הנציגים שלנו, וזכותנו (ואפילו חובתנו) להפעיל ביקורת על החוקים האלה. אני, כמי שמעולם לא עישן, חושב שהחוק שחוקקו קצת מוגזם. לא הרבה מוגזם, קצת מוגזם. אני חושב שחוק שמתחבש טיפ-טיפה יותר במעשנים יהיה יותר אפקטיבי.

                אגב, אם אני לא טועה למכורים להירואין המדינה כן מממנת טיפולי גמילה. למה האפליה?

                • יעל ישראל

                  נכון, דוגמה רעה באמת. אתה יודע מה, מה לגבי כל המציקים בבתי קפה: חולי נפש, קבצנים? גם הם מסכנים, אבל אני לא צריכה לסבול את נוכחותם. המדינה צריכה לספק להם פרנסה, טיפול למציקנים חולי הנפש, אבל לא עושים זאת. כשקודם ינתנו לאלה כספים לחיות כראוי, וטיפול פסיכולוגי, נדבר על המעשנים.

                  רונן, בוא לא נהיה דמגוגיים. כולנו יודעים שהמדינה צריכה לתמוך בהמון אוכלוסיות שבאמת זקוקות לכך (יש לי אחות חולת נפש, אני יודעת על מה אני מדברת), ואילו המעשן יכול להתמודד עם זה לבדו. איכשהו התביעה הזו להתחשבות במעשן נראית לי כלעג לרש.

                  אגב לגבי החוק. הנה, אני לא סבורה שהוא מוגזם. תקרא לי קיצונית. אני חושבת שהוא טוב החוק החדש. מה יכריע? אם נלך למשאל עם ורוב העם יגיד שהוא רוצה שמעשנים לא יעשנו יותר בפומבי, גם לא בקובות עישון, זה יספק אתכם?

              • "..ובכן, הדוגמה הקצת דמגוגית: יבוא אדם ויגיד שהוא מכור להירואין, והוא צריך להזריק כאן ןעכשיו בקפה.."
                דמגוגית?! חח פעם אחרונה שבדקתי סיגריות לא נמצאות בפקודות הסמים האסורים, בניגוד להרואין.
                ואם במטפרות, דימויים,משלים אז למה לעצור בהרואין יעל? למה לא רצח? הדלקתי סיגריה בפאב בום! סרטן ריאות ל20 אנשים רצח בכוונת תחילה! למה רק קנס..? נו באמת!

                "..בכל זאת מעוררת תחושה לא נוחה, שאני לא אוכל להיכנס לבר מסוים או קפה מסוים כי הוא למעשנים.."
                סליחה שלא ראיתי את התגובה הזאת לפני אצלי היא רשומה בתור "תגובת הבליינים הלא מעשנים" בנוגע להצעת חוק של מסעדות כשרות בלבד!

    • יעל, כתבה יפה מאוד, כל מלה – אמת לאמיתה.

      אמיר סימן טוב
      LINSHOM.COM

    • "…לגבי מסעדות רק לכאלה ורק לכאלה, זה גובל בריח האפרטהייד. תגיד מה שתגיד, זו גזענות בצורה סמויה, גם נגדנו, גם נגדכם. זה ממש להיסחף רחוק. זה רעיון מגוחך, דוחה וגם לא מעשי. שום מסעדה או בית קפה לא יסכימו אם לאבד קהל זה או אחר באופן גורף."
      חחחחחחחחח
      ומה את אומרת יעל, אם נקיים הצבעת חוק עם3 חברי כנסת ו2 יצבעו בעד?
      אזזזז.. מה שיקרה זה שהמסעדות יסכימו –ברצון– לוותר על ציבור שלם של לקחות מעשנים, אופס!! זה לא מה שאמרת,את אמרת "לא יסכימו אם לאבד קהל זה או אחר באופן גורף."
      סליחה זה פשוט מ-מ-ש דומה.
      אבל את צודקת הרעיון לא יעבוד כי הם פשוט לא יסכימו.. אה! אבל רגע העברתי חוק אז הם יהיו -חייבים-!
      נק" למחשבה קצת יעל היקרה…

  6. את צודקת בכל מילה יעל. אני איתך.

  7. יעל אני מסכימה איתך בעניין הסיגריות.
    מי שרוצה להתרעל שיעשה זאת לבדו הוא לא חייב להרעיל אחרים מסביבו. הרי שידוע שעישון פסיבי מסוכן יותר מהמעשן עצמו.

    • יעל בר שם היקרה,
      לא שאני מומחהמדען דגול אבל:"הרי שידוע שעישון פסיבי מסוכן יותר מהמעשן עצמו."

      נשמע לי קצת טיפשי לא?
      בואי ננסה לראות:
      מעשן פסיבי=נושם אויר(עשן)מהחדר עצמו
      מעשן אקטיבי=נושם 2 מליון חומרים מסרטנים ~~~+~~~ נושם אויר(עשן)מהחדר עצמו.
      מה יש לכם תחשבו טיפה לפני שאתם מגיבים!? מתחסדים יקרים…

  8. איזה יכולת שימוש במילים…
    ממש תיארת אחד לאחד את התחושות שעולות בי.

  9. עישון מזיק נכון.. פוגע בסביבה נכון..
    אבל אין מצב שאת לא מזהה את הכפיה על ציבור המעשנים?
    תגידי לי את אם זה נראה לך הגיוני שביום שמחתי (חתונתי וכו..) אני משלם על אירוע שוכר אולם, ואני לא יורשה לעשן בו!? פשוט בזיון!
    קיימים מקומות ללא עישון שכן עובדים,ובנוגע לאלה שפשטו רגל,אזי המסקנה מובנה,לא?
    הפרדה בין המקומות בילוי היא לגיטימית,וצריכה להיות מעוגנת ברשיון עסק.
    אולי תוכלי לענות לי על שאלה שאף "מתחסד" לא ענה לי לעניין: אם כל המסעדות בארץ יהיו מחוייבות לספק אוכל כשר(דהיינו להיות כשרות למהדרין),מה אז היית אומרת?
    כפיה?, כפיה דתית? כול התשובות נכונות,והם גם נכונות לגבי העישון..
    בעסקי המזון יש הפרדה שמעוגנת בתעודה,ושני הצדדים די מרוצים (לא נפגעים משמעותית). למה? כי זכות הבחירה שלך בתור לקוח,מנווטת בין זכויותיך לזכויות אחרים. ואת בוחרת להכנס למסעדה שמתאימה לך,וככל הידוע לי 2 הסוגים עובדים לא רע.
    אני אוסיף ואומר ששומרי כשרות הדוקים מאמינים שקיימים נזקים ממשים ואמיתים באכילת טרפה,מצחיק? לא הוכח מדעית? תנחשי מה עוד לא הוכח? רמז-סרטן). וחוץ מזה למה למנוע מהם להכנס למסעדה כזאת או אחרת? (נשמע מוכר?טיעון הבליינים הלא מעשנים..)
    מתחסדים:
    אם הבריאות היא הסוגיה שמטרידה אותך כמו רבים שלא מעשנים, הרי את יותר ממוזמנת בתור אחת שלא "מתחסדת" אלה ממש מודאגתאיכפתית לקדם חוק שידרוש להנמיך את עוצמת המוסיקה בכל מקומות הבילוי (דיסקוטקים,פאבים,אירועים.. כי הרי כולנו יודעים כמה זה מזיק לשמיעה, היי! את יודעת מה קיים חוק כזה,חח מה את אומרת יותר מיובל,אבל הוא גם לא נאכף
    הממ..? מעניין..? מזכיר לך משהו? (תגובת לא מעשן טיפוסית:"זה חוק ישן רק עכשיו אוכפים")
    בכל מקרה עד אשר לא תצביעי נגד כל מה שלא בריאמזיק בלה בלה.. תרשי לי לקרוא לך ולכל אלה שמחזיקים בדעות דומות לשלך ,מתחסדים סוציומטים! כי ברגע שנגיע לכפות עליכם משהו שיפרע לכם ולי לא,אז נפגש ונחדש את הדיון הזה.
    לסיכום החוק הזה מיסודו פופוליסטי שנועד להסיח את את השיח הציבורי מעניינים שיותר קריטים ובוערים,ואם בטובות הציבור עסקינין,הרי את מוזמנת לגלגל קצת למעלה,וליישם את כל הגזרות ה"טובות" האלה ודומותיהן..
    נ.ב
    אני מעשן,ואני בעד הפרדה מוחלטת,זכותה של כל משפחה לאכול במסעדה האהובה עליה ללא צרוך לדאוג לבריאות הילדים,
    כמו שזכותו של כל מעשן, להדליק סיגריה אחרי הארוחה,ולא להזדרז ולצאת החוצה ולעשן ליד הכניסה כמו מסכן!
    אבל כמו שאמרתי, הרבה יותר פשוט לכפות חוק על ציבור שלם מאשר להגיע לפשרה מוסכמת…
    יעל מספיק ל"התחסד", כי זה ממש מזלל בי ובציבור שלם,אם ממש בא לך להגיב אז פשוט תגידי : "בונא איך זיינו אותכם,יופי יופי.." מעליב אבל לפחות את לא תסתתרי מאחורי אמרות ריקות ומתחסדות!

    "…לקח לי די הרבה שנים להבין שאני לא מוכנה לחיות בתור אוד עשן, ושאני מתחילה לעמוד על זכותי לחיות .."
    ואני מניח שאת יושבת בבית קפה בת"א ועובר אוטובוס מפרקית(ארוך) של "דן" והאגזוז שלו (שאגב מכוון למטה)
    יורה לעברך חתיכות (כן כן ממש חתיכות) של זיהום זה בסדר גמור! עמדת על זכויותך יופי יופי..

    "..תשאלו למה לא אמרנו לכם כלום? כי שנים רבות היה מקובל פה לעשן, ולא העלינו על הדעת למנוע "זכות אלמנטרית" זו מהאדם שחפץ לעשן. על זכותנו האלמנטרית לחיים בלי עשן, לא חשבנו. לא חשבנו שמותר לנו להתנגד. היינו מנומסים מדי. טוב שלא מתנו מרוב הנימוס הזה.."
    תעשי את האנלוגיה לדוגמא עם האוטובוס לבד. אגב זה תופס גם לגבי מפרץ חיפהחברת חשמל וכו…

    "..ואני אפילו לא מדברת על הזכות לחיים נטולי סכנת סרטן הריאות…" "..מה קיבלתי? בוז בפנים וזנב עשן בפרצוף.."
    לא נראה שמפריע לך כל כך היום? או שכן? שתפי…תכתבי תגובות אולי איזה בלוג חמוד בנושא?

    "..וכך הסתרנו שנים רבות, אני ועמיתי הלא-מעשנים, את הסבל שלא יתואר שלנו, ולא פצינו פה…"
    כי זה לא באמת הפריע לך.. כי אם כן היית הולכת למקום שהעישון אסור בו (וכן קיימים כמה מקומות כאלה).

    חוק חדש נגד מכירת טריפה ומזון בלתי כשר בכל רשתות השיווק..
    תגובת שומר כשרות: "והנה היום, כשפתאום מעזים לפגוע למעשנים(לכופרים) בחלקת אלוהים הקטנה שלהם," וגוזלים" להם את "זכותם הטבעית" לעשן(לאכול שרימפס), את "חירות הפרט" לעסוק בתחביב המגעיל הזה, הם צווחים השמיימה. שנים הם לא שאלו את עצמם אם זה מפריע לנו,
    הממ… נק" למחשבה? אגב אם את בעד כשרות אז פשוט תבחרי לך כל נושא אחר שאת אוהבת ומשהו אחר לא.

    "לפחות אינני שייכת לסיירת העישון …"
    למה לא באמת? מה לא איכפת לך מהנושא? אני אגיד לך למה: כי את צבועה כמו כל השאר..

    —–אם ממש בא לך להגיב אז פשוט תגידי : "בונא איך זיינו אותכם,יופי יופי.." מעליב אבל לפחות את לא תסתתרי מאחורי אמרות ריקות ומתחסדות!——-

    פשוט כפייה לשמה! מעניין מה היה קורה אם היו מחליטים להפסיק לשווק מוצרי קולה? (הרי מחקרים קבוע שזה ממש אבל ממש לא בריא!)
    חח הצחקתי את עצמי דבר כזה לא יקרה בחיים כי זה קשור לכסף, שזה בפוליטיקה הרבה יותר מרווחת הציבור
    לסיכום:
    הרעיון מאחורי החוק חכם ואני מסכים איתו,אבל יש דרך לכול דבר! וגם דיי לתגובות המתחסדות של ציבור הלא מעשנים!!!!!!!!!!!!!

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות ל