בננות - בלוגים / / ספרים ברשת בחינם???
יעל ישראל עושה אהבה
  • יעל ישראל

    סופרת, עורכת ספרים, מבקרת ספרות וקולנוע, מנחת סדנאות כתיבה, מייסדת ומנהלת את "בננות בלוגס". זוכת פרס אס"י של איגוד סופרי ישראל לשנת 2009 על הרומן "אני ואימא בבית המשוגעות"

ספרים ברשת בחינם???

 

 

 בעקבות הפוסט "לא תיקח איתך מחשב למיטה?", בו כמה סופרים העלו הצעות ושאלו שאלות, מצאתי לנכון לפרט קצת על ההתנסות שלי בפרסום ספריי ברשת, איך לעשות זאת, כיצד לקדם, לפרסם, ובעיקר, כיצד להבטיח לעצמנו דריסת רגל בעולם הרשת, שבעוד כמה עשורים יבטל את כל מערכות ההוצאה לאור הקיימות, בספרות ובעיתונות.

 

   נתחיל בספרים שראו אור בעבר. ראשית, הביצוע קל בהרבה ממה שחושבים. כל סופר שקיבל בחזרה מן ההוצאה את הזכויות על ספרו, רשאי ויכול להעלות אותו בחינם לרשת ולהעניק אותו לקוראים בחינם, או בסכום סמלי. יש כמה דרכים לעשות זאת, וניתן לשלב את כולן להגברת האפקט.

 

    לדוגמה, אני בכלל עליתי לרשת לראשונה לפני שנה וחצי, רק בגלל שהזכויות על אחד מספריי חזרו אלי, וחשבתי כמה עצוב שהוא גמר סופית את הקריירה שלו. במקום ההוא התחלתי את הקריירה שלי עם הבלוגים. בדיוק מקום ההוא הבנתי את הפוטנציאל העצום של הרשת כמקדמת ספרותית, למרות שהיום, בארץ, אני מהסופרים הספורים המבינים זאת. (לשמחתי, נאוה סמל העלתה מחזה ישן שלה לרשת בחינם, כמוני. היי נאוה, מצדיעה לך על שהתגברת על הפחד הוירטואלי. מחכה לעוד סופרים שיקבלו אומץ).

 

   דבר ראשון, העליתי את הרומן באתר שהוא שרת לקבצים גדולים. יש מאות כאלה, כולם בחינם. חלקם מציעים פרקי זמן בלתי מוגבלים לאכסון, חלקם לא. צריך לבדוק את זה. דבר שני פתחתי בלוג, ופירסמתי פוסט על כך שהעליתי את הרומן להורדה ולקריאה ברשת בחינם, ובו לינק לאתר בו מאוכסן הספר. דבר שלישי, התחלתי לפרסם זאת בכל מיני אתרים אחרים, עד ש-NRG עלו על זה שמדובר ברומן הראשון שנמסר בחינם בבלוגים, וכתבו על כך.

 

   עוד דרך להעלות לרשת היא להשתמש בשירותי האתר "esfarim", שמאכסן ומפרסם ספרים מכורכים שהזכויות חזרו לבעליהם. ניתן לתת את הספר בחינם לקוראים, או בסכום סמלי, ממנו יפריש בעל האתר לסופר אחוזים מסוימים.

 

   עוד דרך היא לפרסם את הספר באתר המצוין של זוהר, "מועדון קריאה". באתר זה יש דפי סופרים. צריך לפנות לזוהר ולבקש ממנו לפתוח דף סופר, ולהעלות את הספר לשרת שלו. זוהר מפרסם באתר פרקים ראשונים מספרים חדשים, שהוא מקבל מההוצאות לאור. אבל אם תפנו אליו, הוא ישמח להעלות ספר שלם שלכם שראה אור בעבר, באתר החשוב שלו.

 

  וכמובן, אם יש לכם כמה בלוגים, העלו בכל בלוג פוסט המבשר על ההורדה בחינם, עם לינק לקובץ שנמצא באתר המאכסן, שבו אכסנתם את הספר. כך תגדילו את מספר הנחשפים לספר שלכם.

 

    האם כל מי שמוריד קורא? קשה לדעת. אבל את ספרי "סוף סוף רומן" (חרגול), הורידו כבר אלפי קוראים, שזה המון לעומת מה שקנו אותו. אני מקווה שחלק לא קטן מהם גם קרא, לא רק הוריד.

 

    כרגע, רק סופר שקיבל לידיו את הזכויות יכול לעשות זאת, וביוזמה עצמית, בבלוג שלו או באתרים הנ"ל. אני קוראת כבר הרבה זמן להוצאות ספרים ליזום בעצמם מהלך כזה, שרק יעודד כניסה לאתרים שלהם. לרוב ההוצאות יש היום אתרים, משוכללים יותר או פחות. לו יוסיפו ההוצאות לאתריהם ממשק שמאפשר העלאת ספרים שכבר לא נמצאים בחנויות ואין להם ביקוש, הדבר יעלה את הביקוש שלהם ברשת, בחינם, או בסכום סמלי.

 

   עלות האחסנה של הספרים באתר כזה אינה גדולה. להוצאות הגדולות בכלל לא צריכה להיות בעיה עם זה. את הספרים ש"גמרו על הקריירה" שלהם בחנויות, שעברו כמה שנים מיציאתם, יוכלו להעלות לאתר ההוצאה. ניתן יהיה לפרסם אותם בחינם, או בתשלום סמלי. אני משוכנעת שכאשר דבר זה יקרה, יהיו ספרים שתהיה להם עדנה מחודשת. שלא לדבר על כך, שההון התרבותי של הספרות העברית רק יגדל כך.

 

   את המהלך הזה יזמתי, ואני גאה להיות הראשונה שקראה לו, כבר לפני שנה ברשימות. אני מאמינה שבעוד כמה שנים ההוצאות יבינו שהן חייבות להתמחשב ולהתחבר לרשת, מעשית ומילולית.  

 

   איציק אביב ידידי, הגיב בפוסט הקודם שאפילו אתר שאינו אתר של הוצאה, יכול לעשות זאת, ולרכז מאות ואלפי ספרים לקריאה חינמית ברשת. למשל אתר כמו "בננות", שמסנף אליו זה כמה חודשים את הבלוגיה הזו, שאם ירצה אלוהי הבלוגים, תגשים את חזוני להפוך לבלוגיית היוצרים הכי גדולה בארץ, עם דגש על סופרים ומשוררים.

 

    אני בהחלט קוראת לצ'לצ'ינסקית לייצר פלטפורמה כזו ולממש את הממשק שלה. אני גם מאמינה שעצם היוזמה שלה ושלי לבנות בלוגייה שראש החץ שלה הוא סופרים ומשוררים מובילים, שבה אני מעודדת סופרים לעלות לבלוג, תרכך את הפחד שלהם מהרשת, ובסופו של דבר חלקם יעלו את ספריהם שחזרו, לרשת.

 

   ומה לגבי כתבי יד חדשים? איך ניתן להעלות אותם לרשת? כאן זה קצת יותר בעייתי. אבל מי שמוכן לוותר על תמלוגים (שחוץ ממקרים של רבי מכר הם ממש זניחים), וכן על התחושה החגיגית של לשאת את ספרו המכורך ביד, יכול לבצע זאת באותו אופן עם כתב יד חדש.

 

   עוד דרך להשתמש ברשת להוצאת לאור של כתב יד, היא לפנות לאתר "לולו" שבו  ניתן להירשם, להעלות את הספר, לבחור עיצוב וכ'ו. הספר יהיה ברשת, מי שיעלה לאתר ויראה אותו יוכל להזמינו בתשלום, ורק אז "לולו" ידפיסו עותק וישלחו למזמין. דבר זה מוזיל מאוד את תהליך ההפקה של הספר, מצמצם את השימוש בנייר, ומבטל את ההדפסה של מאות או אלפי עותקים, שעלולים להעלות אבק במחסנים או להיגרס. כך תודפס בדיוק כמות העותקים שתוזמן. ישנו סופר אחד שמשתמש בשיטה זה כמה שנים בהצלחה, מואיז בן הראש, ואפשר לראות איך הוא עושה זאת אצלו באתר.

 

   וכמובן, ישנה את הדרך שאני שמחה להיות המבצעת הבלעדית שלה בארץ. לא בדקתי לגבי העולם, אבל בוודאי בארץ: לפרסם רומן בהמשכים באתר גדול ברשת! בראשית 2007, התפרסם ב-YNEY הרומן"יקירנט", שחברתי נולי עומר ואני כתבנו יחד. אחרי משא ומתן עם כמה חברות תוכן ברשת, סגרנו חוזה עם YNET, והרומן פורסם במשך כחודשיים מדי יום, בערוץ יחסים. כלכלית, אני יכולה לומר שזה היה שווה יותר מלפרסם ספר כרוך בהוצאה טובה.

   

   מה גם, שזו בכלל חוויה מדהימה. כי על אף שלא כתבנו את הרומן "און ליין", אלא תקופה ארוכה לפני שראה אור ברשת, היה מסעיר לקרוא את התגובות היומיות של הטוקבקיסטים. בידור גדול הלך שם. מה גם שהפרקים הוצגו בתחילה כטקסטים ביוגרפיים, מעין וידוי אישי.

 

   עוד אייחד פוסט שלם על הדרך לבנות, לכתוב ולהעלות רומן רשת לאתר גדול, כולל הסיכונים והרווחים שבכך, הכלכליים והספרותיים. כרגע אומר שההתנסות החלוצית הזו הייתה מדהימה מבחינתי כסופרת.

 

   בהמשך, יש לי המון תוכניות להרחיב את המנעד הזה של העלאת ספרות לרשת. וגם בבלוגיה יש לשירלי ולי תוכניות להעשיר את הממשק, עם כיוונים שונים ליעל ולהעצים את נוכחותה של הספרות העברית ברשת.

 

  

 

 

 

  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

12 תגובות

  1. תודה על העיצות. למדתי !

  2. רונן אלטמן קידר

    דרך אגב, בימים אלה ממש מפרסם תומר ליכטש את ספרו החדש "לורם איפסום" בהוצאה עצמית ובמקביל עומד להעלות אותו לרשת להורדה חופשית. ראי כאן:

    http://loremipsum.co.il/

    • שכחתי להזכיר שגם זיו קיטרו עשה זו לאחרונה, ואפילו בקבצי קול שבהם הוא מקריא את הספר שלו.

      וחבל שתומר ויתר בסוף על הבלוג כאן, כי היה יכול להעלות לינק גם כאן.

  3. קודם כל מידע חשוב וחדש, לפחות לי.
    יעל, נהיית שאקלית באינטרנט.
    כמו שאת יודעת אני מתפרנס מתוכנה,
    אוכל בשמחה לייעץ מבחינת הארכיטקטורה
    למתכנת שיעלה דבר כזה בבננות (בהתנדבות כמובן).
    ואז באמת זה יהיה אתר היוצרים ב-ה" הידיעה.
    בלי קשר לשאלה האם אכן אלפי מלים נוח כיום לקרוא מהמסך. זה צריך לראות בפועל.

  4. וידויה (האחרון) של הגולדי, עכשיו אצלה בבלוג – המסכה יורדת – אל תחמיצו!

  5. תודה על הפרישה והייעוץ. אכן, אמיצה את. באשר לספרים הישנים, אם אין תנאי בחוזה שיוחזרו לבעליהם – וחובה להכניס – הרי שהמצב בעייתי ומסורבל. ישנם מו"לים שמחזיקים בזה כבקרנות המזבח… המצב האידאלי (שלא לטובת העצים) היה גם וגם. כמו שקורה בדיסקים (למעט שכאן הכל פלסטיק, כידוע). אבל כמו שאת אומרת – שווה לבדוק ולחשוב. שבת יפה, אגב.

    • לאה, יש דרך קלה יחסית להתמודד מול המו"לים.

      אם לא נשארו עותקים, צריך לשלוח למו"ל מכתב רשום, ולהצהיר שאם הם לא מדפיסים עותקים נוספים, על פי החוזה, וזה בכל בכל החוזים הסטנדרטיים, בתוך חצי שנה הזכויות חוזרות לסופר.

      במקרה של עותקים שתקועים במחסן, ישנם הוצאות שנוהגות היום בתוך כמה שנים, להודיע לסופר שגורסים את ספריו ואז הזכויות חוזרות אל הסופר.

      יש כמה הוצאות שלא גןרסות, וגם לא מחזירות. איתן יש באמת בעיה, וצריך לערב עורך דין.

      אבל מניסיון, רוב ההוצאות כבר מוציאות לגריסה אחרי כמה שנים.

      • כוונתי לא לזה ולא לזה (ההתחכמויות הרי הן אינסופיות). כוונתי לאלה שאין להם במלאי, כי אזל, אבל הן תמיד מדפיסות בקטן וממשיכות הלאה…מכיוון שאינן רוצות לוותר על עצם החזקה.

        • לאה, המקרה שלך באמת בעייתי. כי את סופרת מאוד נחשבת, וההוצאות רוצות לשמור ספרים שלך על אש קטנה. הם בוודאי אומרים, אם לאה תזכה נניח בפרס נובל בעוד עשרים שנה, נוכל להדפיס את הספר ולהרוויח ממנו, אז למה שנחזיר לה זכויות? אז זו באמת בעיה גדולה. אם את מאוד רוצה להחזיר לעצמך את הזכויות, לדעתי מלחמה עם עורך דין היתה פותרת את זה, או כל מיני מניוברים מולם. ויש דרכים….

          אבל, רוב הסופרים, שספריהם לא הצליחו, נידונים לשנים של הסרחת ספריהם במחסנים. זה מצב בלתי אפשרי.

          לכן אני רוצה שאנחנו הסופרים נצא באיזה קמפיין נגד הוצאות, בדרישה מהם להעלות ספרים שמסריחים במחסנים, לרשת, בחינם או בסכום סמלי.

          • יעל החלוציות שלך היא סיפור בפני עצמו, והיותך מקור פתוח ללמידה – לא מבוטל בעיני. לא כל אחד חולק ככה בעולם הספרות, ואת היודעת… תודה. ובאמת האפשרויות ברשת פנטסטיות ועדיין מתפתחות. ולעניין האישי , מכירה את התקופות בחיים (במיוחד מגיל 45) שעורכי דין משולים למשווקי שואבי אבק בטלפון, קרי פרסונה נון גרטה? אז זה המצב כרגע. אבל דבריך עמי.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות ל