בננות - בלוגים / / לא תיקח איתך מחשב למיטה?
יעל ישראל עושה אהבה
  • יעל ישראל

    סופרת, עורכת ספרים, מבקרת ספרות וקולנוע, מנחת סדנאות כתיבה, מייסדת ומנהלת את "בננות בלוגס". זוכת פרס אס"י של איגוד סופרי ישראל לשנת 2009 על הרומן "אני ואימא בבית המשוגעות"

לא תיקח איתך מחשב למיטה?

 

 

  "בסופו של יום לא תיקח אתך את המחשב למיטה," צוטט פעם עמוס עוז. ואני אומרת, באמת, למה לא? בתור אדם שכבר לא נחשב צעיר במיוחד, בגיל 47 אני היחידה כמעט שמצדדת בתקיפות בקריאה על גבי המחשב. צעירים ממני, מיני ינוקות בכייניים, נבהלים מהרעיון וטוענים שלא קל לקרוא על גבי מחשב – על אחת כמה וכמה קשישים ממני.

 

   אבל קריאה במיטה עם ספר-מחשב בוא תבוא, ומהר מכפי שאתם חושבים. עם מסכי הפלזמה שיש היום, אין שום סיבה לא לצאת לשוק עם ספר ממוחשב קל, קליל ונוח, עם צג נעים לקריאה, ובו יאוכסנו כל הספרים שנחשוק בהם, שיורדו בקלילות מהרשת, ואנחנו נהנה מתרבות קריאה חדשה ומשופרת.

 

   והיתרונות? הוזלה משמעותית של ספרים! באין הוצאות נייר, יצור, הדפסה, הפצה, אכסנה ושיווק, באין חנויות ספרים שמעסיקות אלפי עובדים – יוזלו הספרים בעשרות אחוזים. ספר שנמכר כיום ב-70-80 ₪, יימכר ב-30 ₪, וכולם יהיו מרוצים: המו"לים והסופרים.

 

   אני מניחה שעכשיו תיאנחו ותגידו: ומה עם לשוטט בחנות ספרים בנחת ולעלעל בספרים? מה עם השכיבה במיטה עם ספר שאפשר לשאוף אליך את ריחו? אני מכירה את הסנטימנטים האלה. גם אני התרפקתי עליהם לפני עשרים שנה, עת חדרו המחשבים האישיים לחיינו. מאז הבנתי שאי אפשר להיתקע בעבר, וביי הוק וביי קרוק יש צורך לפנות מקום לקדמה, בין אם אוהבים אותה, אם לאו.

 

    את מי זה ישרת? דבר ראשון את הסופרים. כך הם ייחשפו לקהל רב יותר, שמשוטט להנאתו ברשת וצד כל מיני דברים מעניינים. קחו בחשבון את ההוזלה המסיבית במחיר הספרים, ותקבלו רוכשי ספרים רבים יותר. אני מכירה הרבה אנשים שאוהבים לקרוא, אבל מצמצמים מאוד את סל הספרות שלהם בגלל המחירים היקרים. חבילת של עשרה ספרים עולה כמעט 1000 ₪, שזה הון לא קטן עבור משפחה ממוצעת. ומה לגבי הנוסטלגיה? הסנטימנטים? אתם תתרגלו! זה הכול.

 

    מי יסבול מעקירת הענף? חנויות הספרים, הספריות שיהפכו וירטואליות בלבד, המפיצים ויצרני נייר. מי ייהנה? הצרכן שיזכה במחיר נוח יותר, הסופרים והוצאות הספרים שיזכו לשגשוג כלכלי, ובעיקר העצים המסכנים שכבר לא ייאלצו לעקור אותם לתעשיית הנייר.

 

   סוגיות כמו גניבות פיראטיות אפשר יהיה לפתור בדרכים יצירתיות, מה גם שהוזלת מסיבית של מחירי הספרים תגרום לרבים לרכוש את הספרים ישירות מהוצאות הספרים באתריהם ברשת, במקום להסתבך בצריבות פיראטיות.

 

    מדוע זה עדיין לא קורה? כי כולם בענף הזה ישנוניים ולא מסוגלים להסתגל לחדירת המחשב. קשה להם להיפרד מהרעיון של ספר מנייר כרוך בקרטון, או כמו שעוז אמר: "לא תיקח אתך ספר למיטה". הם תקועים, זה הכול. וזה עוד יעבור להם.

 

   מה אפשר לעשות בינתיים? האם לקחתם בחשבון את עשרות אלפי הספרים שיצאו בארץ מאז שיש כאן תעשיית ספרים, שסיימו מזמן את ימיהם בחנויות הספרים ובמדפי הספריות, ואיש לא נחשף אליהם עוד? כולם תקועים במחסנים או במחשבי ההוצאות, מעלים אבק במקום שיוצגו לחינם לקריאה ברשת לכל דיכפין. ביניהם ישנם פנינות ספרותיות של ממש, שפשוט נעלמו לתהום הנשייה. לא חבל? איזה אובדן תרבותי!

   עד היום, אני היחידה בארץ שהעליתי כאן וברשימות את ספרי השלישי, "סוף סוף רומן" שזכויותיו חזרו אלי מהוצאת "חרגול", ואני נותנת אותו ברשת חינם אין כסף. אתם יודעים כמה ספרים כאלה שוכבים אצל סופרים ואצל מו"לים, שאין סיכוי שכבר יעשו פרוטה שחוקה? ספרים שגמרו את הקריירה שלהם כספר כרוך, וכל מה שאפשר לעשות כדי להעניק להם חיים ולהעשיר את התרבות העברית ברשת, הוא פשוט לשים אותם שם חינם אין כסף, לכל החפץ לקוראם? אין בכך הפסד כספי לאף צד, שכן הספרים הללו כבר לא ירוויחו גרוש. מצד שני, אין בכך גם הוצאה כספית גדולה, כי זול מאוד לאכסנם ברשת.

 

    הגיע הזמן שהוצאות הספרים יעלו לרשת את כל הספרים שאיש כבר אינו מזמין בחנויות! ותאמינו לי, מתוך היכרות מבפנים, יש עשרות אלפי ספרים כאלה, אם לא מאות אלפים, מאז שיוסדה הספרות העברית!

 

   אני קוראת גם לסופרים שספריהם גמרו את הקריירה בחנויות הספרים, להעלות את ספריהם לרשת בחינם. זה רק יכול לעזור לכם. מאז שהעליתי את ספרי לרשת, רבים לקחו אותו לקריאה, וגם קיבלתי המון תגובות חמות. בכל השנים בהם ספריי נמצאים בספריות, לא שאלו אותם כפי שלקחו אותו ברשת. אינני מבינה מה הטעם לשמור על אוצר תרבותי בתוך מחסנים אפלים ועל מדפים מאובקים. יש כיום ברשת שני אתרים שמעניקים חוויות קריאה בחינם: "אי ספרים" שאוסף ספרים שכבר אין להם זכויות או ספרים שסופרים תרמו, ו"מועדון קריאה", שנותן בינתיים רק כמה פרקים ראשונים לקריאה בחינם, מרוב הספרים שיוצאים בארץ. כל סופר שספרו גמר את הקריירה כספר כרוך, וקיבל את הזכויות בחזרה, יכול להעלות את ספרו לאתרים אלה כבר עכשיו. היתר ייאלצו לחכות שהוצאות הספרים ירעננו את דעות פתח-תקווה שלהם, ויפה שעה אחת קודם.

 

  תתעוררו – קוראים, סופרים, מו"לים, העתיד כבר בפתח. הספר האלקטרוני הממוחשב יגיע, תרצו או לא. וכל הטרוניות על כך שקשה לקרוא במחשב, ייעלמו מהר מאוד. אתם פשוט תתרגלו לתרבות קריאה אחרת: שווה יותר, מהירה יותר, יעילה יותר, זולה יותר!    

      

 

 

 והנה הפלא לו חיכינו כולם, הספר האלקטרוני כבר כאן:

 http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3474177,00.html

 

 

9 תגובות

  1. אני חושבת שהרעיון להעלות ספרים לרשת בחינם הוא רעיון מעולה. זה יכול לאפשר לקהל להכיר ספרים נהדרים שכבר לא נמצאים על המדפים בסטמצקי (למשל ספרים שיצאו לפני חודש, הרי הם כבר לא על המדפים לצערי), וכמובן לאפשר לסופרים לחשוף את הכתיבה שלהם לעוד ועוד קהל.
    יחד עם זאת אני חייבת להודות שחטפתי התקף חרדה קל עם קריאת הרשימה שלך.
    יש לי קטע עם ספרים. אני זקוקה להם לידי, אני צריכה לגעת בהם, צריכה להיות מוקפת בהם. מרגישה מוגנת לידם. אני לא יכולה להחליף אותם במחשב. זו מחשבה בלתי נסבלת..

  2. נו, תארגני בבננות, עוד מדור שבו כותבים מעלים רומנים שעברו 3 שנים לפחות מאז יצאו לאור (מדובר בשלב ראשון רק על ספרים שעברו עריכה, הוצאה לאור ובילו במדפי החנויות, כי עבורם נעשתה בקרת איכות).
    זה צריך להיות באתר שיש בו קוראים ואוהבי קריאה. אם 1000 כותבים יעלו את הספרים שלהם שיצאו לאור ב-1000 בלוגים אישיים שלהם, אני וגם אחרים לא יתחילו לנדוד בין הבלוגים שלהם.
    לסיכום, מה שאמרת נכון מאוד ועכשיו עלייך, כמנהלת שלנו ליישם אותו פה – כלומר לדאוג לתשתית האינטרנטית הנדרשת. בהצלחה.

  3. רעיון מצוין! איך עושים את זה?…

  4. גם אני בעד, אם כי קשה לקרוא ספר במחשב. אחר כך מסתובבים חצי יום עם ריח אקספלורר באצבעות הידיים..

  5. אני מסכימה איתך, אם-זאת הטיול היחיד שממנו אני נהנית, הוא להסתובב שעות על גבי שעות בחנויות ספרים.
    אך, מה שכן יש אפשרות להזיל את הספרים, כמו שעשו בצרפת, עם נייר פחות איכותי, ככיכה רכה. ספרים כאלה עולים משהו כמו 30-40 ש"ח במקום 80-100 ש"ח, חצי מחיר.
    הייתי רוצה לתרום את הספר שלי "הקמיע" – יש לי בעיות עם המו"ל. כל פעם שאני מתקשרת, אומרים לי שיצא. בקיצור, הוא אינו רוצה להחזיר לי את הזכויות שלי, מסיבות כאלה ואחרים – ואני עוד רחוקה פיזית, לא מקל עלי.

  6. ומה עם נכסי צאן ברזל שאני רוצה שיהיו אצלי על המדף בכוננית?

  7. אני מנויה לספריה העירונית. כך שאפשר לקרוא גם ב 30 ש"ח לשנה, ויותר מעשרה ספרים. אך הנגישות לקוראים היא המהירה והיעילה ביותר דרך האינטרנט. ללא ספק.

    • בתור קןראת ספרים הלהבת, אופציית הספרייה תמיד מאוד מתישה אותי. נכון מה שאת אומרת לגבי העלות, אבל בחיים העמוסים של ימינו, מעטים פוקדים ספריות, לכן האופציה הזו הולכת ומתיישנת.

      בילדותי ונערותי לעומת זאת, הייתי מחליפה כל יום שני ספרים בשתי ספריות שונות. ואכן, געגועי לספריה מופיעים ברומן שלי "רואות מכאן את כל העולם", אבל זה היה לגבי שניפ עברו, שנות השישים.

      בעוד עשרים שנה, כל הספריות יהיו וירטואליות. מאוד ברור לי. הקדמה, מה לעשות.

השאר תגובה ל לילך גליל ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות ל