יעל ישראל עושה אהבה סופרת, עורכת, מבקרת ספרים וסרטים, מנחת סדנאות כתיבה, מנהלת את "בננות בלוגס".
משבר הגיל היחיד שחוויתי עד עתה היה כשהגעתי לגיל 20. לא יכולתי לשאת את המחשבה שעברתי מגיל העשרה לשנות העשרים, שנראו לי כמסמלות זקנה, הסתיידות ומוות. כמה ימים הלכתי כמו אבלה, נדהמת מהשינוי בשנתון. וכולה עשרים, דחילק!
גיל שלושים פסח עלי בלי הנד עפעף, כאילו כלום. יראתי ממשבר גיל הארבעים שכולם מדברים עליו, אבל כשהגיע, שום כלום, תודה לאל.
עכשיו אני חוששת ממשבר החמישים. יש לי עוד שנתיים עד שיגיע, אבל גיל 48 כבר דוחק את הקץ. עוד שנתיים יה מנאייקה. אני מקווה שגם כאשר יגיע הגיל העגול הזה, הספרה המעוגלת 50, לא אתקף שום משבר.
בינתיים רק 48. רק… פחחחח.
בניגוד לאלה שטוענים שאחרי גיל ארבעים החיים רק משתפרים, אני דווקא מודעת לכשלי הגיל. נכון, קצת יותר רגועים נפשית בשנות הארבעים לחיים, אבל המיחושים יימח שמם נכנסים מהדלת האחורית.
עד גיל 40 הייתי סמל הבריאות. מעולם לא חליתי, גם לא בשפעת תמימה, ולא חוויתי שום מיחוש.
אחרי ארבעים החלו להסתנן להם כל מיני מיחושים ברגליים, בגב. השינה נעשתה מושג הרבה יותר חמקמק, שעורגים אליו. השנה חליתי בשרשרת של התקררויות מגעילות. נו, הגוף לא כמו שהיה פעם. ומה בדבר צרות גיל המעבר? כבר בפתח, sadly.
לאיזה גיל אני הכי מתגעגעת? מתי הייתי במיטבי, נפש וגוף כאחד? בראשית שנות השלושים לחיי. גם נראיתי עדיין נהדר, גם הרגשתי מצוין נפשית, וגם המיחושים והאויש והקרעכצן עדיין לא הפכו אצלי לדיירי קבע.
נו טוב, אז עוד שנתיים יה מנייקה. חכי חכי. אומרים שהחיים נהיים עוד יותר נפלאים אחר גיל חמישים, עם הכורלסטרולים שעולים, הטריגלצורידים שמזנקים, הסוכר, הלב, הרגליים, הגב… אויש.
בגיל עשרים נפלתי ממיטה
בגיל שלושים נפלתי ממך
בגיל ארבעים נפלתי מסולם
בגיל חמישים אפול מהשמיים
מתוך "כיסופים לסוף"("ו" שרוקה)
כנרת,יפה. מסקרן ההמשך
אולי המספר פחות סקסי, אולי המשמעות קצת מאיימת, אולי הגב באמת קצת מציק יותר, והדאגה לבוגרים במשפחה, וכן הלאה.
אבל…מבחינתי, אין הבדל בין 52 או 50 לבין 48.
אפילו קמטים אינני מחפשת. בטוחה שיש פה ושם, אבל אני…ממש לא רואה אותם.
ולכן, בלי איףףףףף, הכל בסדר ושיהיה הרבה מזל-טוב. זה מה שחשוב. וכמובן-
העיקר הבריאות.
לחיים!
🙂
היי יעל, על מחושי הגוף אפשר להתגבר בחלקם עם תחזוק נכון של הגוף למען הנפש…זה מה שאני עושה וזה עובד. (קצת פילאטיס, הליכות, משהו מתון אך עיקבי) מעבר לכך גם בגיל 60! (הרחקתי הלאה) אפשר להיות מדהימות סקסיות ויצירתיות (המממ ויש הרבה גברים צעירים יותר שמעוניינים, דוקא בבנות 40-50, כן…) מכירה כמה וכמה נשים כאלה.
🙂
זה לא חרדות חמקמקות שמחופשות לקרעכצנים?
איףףףףףףףףףףףףף… עלייך ועל ראשך!
זה הכול תירצים למה את לא באה לשתות איתי קפה בשוסטר, יימח שמך.
חכי, חכי, אני אשלח לך את גולדה גת ואת אריאדנה המסופלסת שישירו לך סרנדות מתחת לחלון שלך, יעשן לך בושות אצל השכנות שלך…
יעל ישראל, את לא מתגעגעת אלי????????????????????.
יוסי.
אני דוקא נהנית מגיל 60+ אבל קשיי הגוף לא קלים אולי כי נזכרתי מאוחר להפעיל את הגוף היקר שלי. יאללה פילאטיס,יוגה,מדיטציה. יאללה ביתר!
פיייי טרונץ", בטח שמתגעגעת!!!! אבל אני פודרידה אני !!!!!!!
ומה זה שאתה רועה עם גולדי בשדות זרים? תפסתי אותך עושה לה בסטיקה בדה מרקר. פיכככככ.
בקיצור מזל טוב.
מזל טובבב, יעל.
שנתיים להתכונן למשבר… את באמת שור!
(נראה לי שעשרות שוורים רועים בבלוג הזה. גם לי היתה יומולדת בשבוע שעבר)
חחחחחחחחחחח יעל, כמה שאת צודקת. לא חשבתי על זה. מתכוננת שנתיים לפני… אכן, שור זה שור. ומזל טוב!!!!!!!!!!
מזל טוב יעל!
כל גיל והמשבר שלו…:)
אני מרובת קרעכצים כבר בגילי הצעיר…
יעל, כבן 62 טרי אני יכול להעיד שאם אתה משקיע בתחזוקה כהלכה אתה מרגיש
מצוין ואפילו עושה שגיאות של אדם צעיר. מזה כמה שנים הרופא שלי מבטא קנאה למראה תוצאות הבדיקות שלי וחוקר אותי הכיצד? התשובה:יוגה איינגר. המחשבות על קרבת המוות אמנם מעכירות את מצב הרוח לעתים,אבל המוות הוא גם מורה גדול. אם אתה לא מתנפח לכלל "אישיות" בגלל הישגים מצטברים גם יצירתך שומרת על רעננותה.מכל מקום, ברכותיי ליומההולדת: עוגת נרות, חיבוק ונשיקות.
מוטי, אתה נותן נשיקות!
הכל נשמע נחמד גמרנו את כל ההתחיבוית לילדים ולמשפחה וכעת יש לנו זמן לחברים …. מחפשים שתיים שלוש זוגות בגילים 60+ליציאת ובילויים משה
יעל, יעל
אם ביעלות נפלה שלהבת מה יגידו היחמורים…
שרעננות היצירה שלך תפכה ותנצח את היותנו בני חלוף. כדברי שימבורסקה: "נצחונה של היד בת התמותה".
מזל טוב
תודה על הברכות, יקרים!!!!! איזה מקבץ חברים אתם. תודה!
אוף, ואיזה אופטימים אתם!!!! משהו.
קודם כל מזל טוב, יעלה.
אני מוקפת שוורים במשפחה.
ולגבי הגיל:
היתרון בחלוף השנים הוא שבדר"כ
אנחנו לומדים משנה לשנה איך לחיות
טוב יותר או עם פחות סבל,
זה אם אתה בהתפתחות מתמדת ולמידה.
יותר טוב ככל שמתבגרים, נפשית,
וחבל שהגוף לא צועד יד ביד עם זה,
אלא מתדרדר לכאורה.
אני עדיין חושבת שמצב הגוף גם נגזר ממצב הנפש לפחות חלקית,
אז יש עדיין למה לשאוף …..
מצד שני אני מזל גדי,
והחוויות שלנו בוודאי שונות.
מזלט יעלה יקרה! ! !
שונא ימי הולדתו יחיה!
תודה שירתי המתוקה.
דארלינג, על הגדיים אומרים שהם משתבחים עם הגיל, ושדווקא בגיל צעיר הם "זקנים" בראש וככל שמתבגרים נעשים צעירים ברוח. כיף לכם, אם זה נכון.
ןתודה.
בדיוק.
אני זקנה כבר הייתי.
עכשיו זמן להצעיר.
מצד שני גם את יכולה.
אני חושבת שהראש שלך מאד צעיר,
את חושבת כמו סינגלית וזה הרבה חופש,
בנוסף את אמנית.
אז מה את מתלוננת ??
:))
יותר עדיף אם היית רואת חשבון בת 30במשרד ממשלתי אפור ?
רוניתוש, לא, עדיף להיות מבקרת קולנוע בת 30, כוסית, מרגישה ונראית עשרים, לא רק עשר, נוסעת בעולם וקורעת תכבישים, מבלה באטרף, כמו שהייתי פעם. אני מתגעגעת לגיל ההוא. זיקנה זה לא להיט.
אני לא יודעת מה אני אעשה לך.
זיקנה עאלק !!!
כולה 48, אפרוחית ינוקא.
אני מצווה עלייך בזאת לחזור להרגיש כוסית ולהפסיק לשגע את השכל,
:))
ידיד טוב שלי היה אומר עלייך את משפט המאה שלו:
"באתי לזיין ויצאתי מזויין"
:))))))))))))))))))
אנחנו כמעט תאומות!!!!! אתמול מלאו לי 52, אבל שום משבר לא פקד את דלתי. בני אמר לי שהפרוייקטים הם המגדילים את המרחק ביננו לבין המוות. העיקר, לפעול, לתכנן, להפעיל את המוח ולטפל בגוף. קשה מידי? מזל טוב ונשיקות!!!!
מה תמרה, גם את? מתרבות השווריות בבלוגיה. תודה יקירתי.
מזל טוב מואר שמח וכותב ומכתיב ועוד ועוד ועוד טוב וחוגג
יעל אגב רציתי לספר לך שהתפתיתי היום וקניתי בשנקין לשתי בנותיי חתול פרסי קטנטן ומדהים כבן חודשיים
אפור עם אף פחוס ומלא חן. אשמח לקבל ממך טיפים כי אין לי שום ניסיון עם חתולים
הבנתי שגם את קנית לראשונה חתול, לא?מלבד כמובן האחרים שקראתי עליהם. אני לא מוצאת את הפוסט שסיפרת על קנית החתול
איזה חתול קנית? את יכולה לכתוב לי גם למייל אם בא לך
ושוב מזל טוב
תודה דפנולה, כבר עונה לך במייל.