בננות - בלוגים / / דרך קצרה ארוכה
יעל ישראל עושה אהבה
  • יעל ישראל

    סופרת, עורכת ספרים, מבקרת ספרות וקולנוע, מנחת סדנאות כתיבה, מייסדת ומנהלת את "בננות בלוגס". זוכת פרס אס"י של איגוד סופרי ישראל לשנת 2009 על הרומן "אני ואימא בבית המשוגעות"

דרך קצרה ארוכה

 

 

הפוסט הקודם על המחשבפוביה ההיסטרית שלי (היסטריום מחשובס, בלטינית), גרם לי לחשוב איך בתוך זמן די קצר נכנסתי בעובי הקורה של חיי הרשת. התחלתי ברשימות במאי 2006, בלי לדעת דבר על בלוגים והרשת. 

    כלום לא ידעתי. ממש נבערת מדעת. אם אמרו לי טרקבק, הייתי עונה: מה, דרעקבק? 

   לו היו אומרים לי שבתוך שנה ורבע אפרסם רומן רשת בהמשכים ב-YNET (עם נולי עומר); אעלה לרשת את הרומן "סוף סוף רומן", שראה אור בחרגול לפני 7 שנים, הזכויות חזרו והשקתי אותו דיגיטלית לכולם, חינם אין כסף; אהפוך לפתע "אושיית רשת" מבוקשת; אפתח עוד שני בלוגים פוריים (בעל השולחן ובדה מרקר), ועכשיו אהפוך למנהלת פלטפורמת בלוגים חדשה, כאן בבננות – הייתי בוודאי סבורה שמישהו כאן יצא בדעתו, וזה לא אני.

   מוזר, חיי הרשת העשירו אותי בכל מיני דברים: חברים חדשים, אנשים מעניינים, טכנולוגיה מרתקת, והכי חשוב, האפשרות לצמוח איתה.

   זו הסיבה שאני כאן. זו הסיבה ששמחתי כאשר שירלי, בעלת אתר בננות, הציעה לי להצטרף אליה בהקמת הפלטפורמה הזו של בננות בלוגס.

    כבר בפוסטים קודמים ברשימות כתבתי את חזוני: לעודד סופרים לעלות לרשת, ולהעלות גם ספרים שלהם לרשת. 

   בעיני, הצעד הזה כאן הוא התחלה של הגשמת חלום וירטואלי שנתקע לי לראש לפני שנה וחצי, כשחרגול החזירו לי את הזכויות על הרומן השלישי שלי, ואני שברתי את הראש איך להחיות אותו מחדש.

   עכשיו אני מגייסת סופרים, כדי שיצטרפו הנה, וימשיכו את החזון.

   וכל זה התחיל בעשר שעות מפוחדות, בהן התמודדתי באימה נוראית עם התוכנה של האתר הראשון שלי. 

 

 

 

8 תגובות

  1. כל כך הזדהיתי עם הפתיח שלך. כאילו המילים יצאו מפי(מקלדתי) על עצמי..
    כל טוב!

  2. כמה בלוגים יכול לתחזק אדם אחד, כשיש לו עוד אי אלו עיסוקים "זניחים" בחיים…
    השבוע פתחתי בדה-מרקר (בנוסף לקבוע ב"נענע"), וגם איתו אינני ממש מסתדרת, לעת עתה.
    התגלגלתי לכאן, הבוקר, בעקבות ההודעה הדרמטית שלך ב"רשימות".
    מבקרת לראשונה ב"בננות בלוגס". מפתה.
    צריכה לחשוב.
    בינתיים את וקוראותיך מוזמנות לבקר אצלי, ב"משולחנה של אילנה", הראשון, הוותיק (בסך הכל שנה) והנאמן.

  3. מזדהה איתך יעלי
    המחשב הציל את חיי ומאציל עליהם צמיחה בלתי פוסקת. אני רק צריכה ללכת להתעמלות יותר כי הגוף מקבל צורה של ל או ר .
    תוך שנתיים נעשיתי מנהלת הפורום לקרמיקה פעיל ונברוטי,כותבת מאמרים על אמנות במארב,בעלת אתר משלי באתר על שאני מאוד מעריכה(חברה במועדון…)
    ועכשיו בעלת בלוג שאני ממש אוהבת לגור בו וגם נהנית משכניי.
    טוב שאר הזמן הולך להוראה בסטודיו שאני מאוד אוהבת , וכמובן לעבודה על פרוייקטים אמנותיים שאני כבר מתה להעלות לרשת ומתאפקת. בכל זאת עוד קשר אל הלא וירטואלי. קשר שקשה לי להאמין שאנטוש אותו אי פעם. יהיו פשוט יחסי גומלין.
    כן התרחבתי במובן הרוחני והנפשי ואני אסירת תודה לכל ממלכת הרשת. יהיה בוראה או בוראתה אשר יהיה.
    וכן שכחתי לציין את הידידים האמיתיים שרכשתי. אלה שיש להם את זה שאני אוהבת. אפשר להרגיש את זה גם בלי מפגש פיזי. בינתיים.

  4. יוסי וקסמן

    יעלה יעלה,

    מחזק את ידייך ומאחל שכל חלומותייך הווירטואלים (וגם הגשמיים, כמובן)יתגשמו.

    חיבוק חם
    יוסי

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות ל