בננות - בלוגים / / נעל מחרסינה, תיק קונצרטינה
יעל ישראל עושה אהבה
  • יעל ישראל

    סופרת, עורכת ספרים, מבקרת ספרות וקולנוע, מנחת סדנאות כתיבה, מייסדת ומנהלת את "בננות בלוגס". זוכת פרס אס"י של איגוד סופרי ישראל לשנת 2009 על הרומן "אני ואימא בבית המשוגעות"

נעל מחרסינה, תיק קונצרטינה

 

 

 מי שרוצה ממש לפנק אותי יצטרך לקנות לי כמה תיקים לי גל פלדמן. לא הכרתי אותה קודם, גם לא את האמניות השימושיות האחרות שבעבודותיהן נתקלתי בחנות של מוזיאון ארץ ישראל, בביקורי הטראומטי שם בשבוע שעבר, בתערוכת החתולים.

   האמת, לא ביקרתי שנים במוזיאון הזה, ולא ידעתי שיש שם חנות מצוינת, עם מוצרים של המון מעצבים נהדרים. החנות של מוזיאון תל אביב נופלת בהרבה, בגודלה ובהיצע שלה, מזו של מוזיאון ארץ ישראל.

   דבר ראשון נדלקתי נואשות על קולקציית התיקים של גל פלדמן. גיגלתי קצת וראיתי שמוכרים את התיקים המופלאים שלה גם בחנות של המומה, המוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק. כל תיק עולה וואחד מחיר, ואני לא בטוחה שבמחיר כזה הייתי מוציאה את התיק מהבית, מקסימום תולה על הקיר ומביטה עד שיישברו לי העיניים – ובכל זאת, בתור חולת תיקים, אני יכולה להעיד שמדובר בעסקה שווה.


   גל זו מחוללת נסים ונפלאות עם עור הנאפה הרך שממנו היא יוצרת תיקים חלומיים, שדמיוני לא היה מעלה בכוחות עצמו. תיקים גדולים מעור מקומט, תיקי ערב קטנים מעודנים, תיקים שנראים כמו קונצרטינה, כל אחד בסביבות האלף ₪. הייתי משלמת כל גרוש מזה, אם היה לי. 


   
המעצבת השנייה שעשתה לי את זה בגדול היא הקדרית רחל לונדון כץ, עם פסלוני חרסינה קטנים בצורת נעלי פלטפורמה. מכיוון שאני גם חולת נעליים, בייחוד נעלי פלטפורמה, נשפכתי על הוויטרינה הקטנה שהציגה את חפצי החן הקטנים. רציתי לרכוש לעצמי את כל פסליה הקוקטיים של הגברת לונדון: נעל פלטפורמה מנומרת וארסית, נעל פלטפורמה בסגנון בובה – הכול בהתאם לאופנה האחרונה ממילנו. 


  
  לו אני פולניה עשירה, הייתי רוכשת את כל האוסף ומציבה אותו במזנון מפורמייקה לבנה, עם ויטרינה מזכוכית חלבית. אבל אני לא פולניה, אין לי מזנון, וגם לא 300 ₪ לקנות לי זוג נעלי פלטפורמה מצויצים ומדהימים מחרסינה. מי שרוצה לפנק אותי, יודע עכשיו איך אפשר לעשות זאת בקלות.

    בתור בת של סוחר תכשיטים, תמיד אהבתי תכשיטים, בייחוד שרשראות מטורפות. כאלה מצאתי כפול שלוש בחנות המוזיאון: נועה גורן, איריס אוליבר ואירית דקל מציגות קולקציות הורסות של תכשיטים צבעוניים, חלומיים ומקוריים, שממש בא לאכול אותם: חלקן נראים כמו סוכריות, אחרים מזכירים מעט משחקי ילדים, והאחרים נראית כלקוחים מקולקציה של נסיכות. 

   המחירים לא זולים. מצד שני לא תראי אותם על כל פרכה שעוברת ברחוב. אז במחשבה שנייה אולי שווה להשקיע בהם את הכמה מאות שקלים שהם עולים. 

   בכל אופן, אני התאהבתי בכל היוצרות האלה, ומחכה שיהיו לי כמה זוזים להשקיע אותם ביצירות המופת הקטנות שלהן.  

    

 

 

 

 

14 תגובות

  1. מירי פליישר

    יעלה
    באמת חנות יפיפיה למרות שאת היצירות שלי לא יציגו שם כי הן לא בשביל הויטרינה וגם לא בשביל ללבוש.אמנות מהסוג שלא בא לקחת הביתה. בינתיים
    אבל כולי הערכה למעצבים טובים.ולעבודות שנעים פשוט נעים להתבונן בהן.
    לגבי המחיר. כל כך עצוב לי שרחל לונדון כץ תקבל ליד חצי מהמחיר ותחשבי כמה עבודה הושקעה שם. ממש זול עד כדי בושה.
    אני גם חושבת שזו חנות לתפארת

    • מירינקה, למה באמת עבודותייך נפקדות משם? הן יפות לא רק במובן של יופי אלא גם של אמנות, מצד שני הן באמת נורא יפות, מבלי להוריד מערכן האמנותי. אני הייתי קונה לי את הספל והתחתית שיורד מהם דם ומציבה במקום הכי טוב בסלון.

      • מירי פליישר

        טוב אז אם כבר שאלת
        יש משהו בעבודותי עד היום שבועט במסורות האסתטיקה המקובלות בקרמיקה
        קצוות חדים ומשוננים,כלים שאינם לשימוש אלא לביטוי רעיון,פויה שאתבייש לי,נושאים קשים כמו מוות , דם וכו'
        לפני כמה שנים היתה הביאנלה השלישית. האוצר מרק צצולה בחר את עבודתי קומקום בנוי משברי חמר-יעלה בקרוב לבלוג-כאאיקון של הביאנלה הן על הבאנרים בכל תל אביב הן על שער הקטלוג
        והן בפרסומים בעיתונות.
        את יודעת מה אמרה לי מנהלת החנות?
        אני שונאת את הקומקום שלך. והאמת התייחסתי אל זה כמחמאה. כי כן החנות יפה והעבודות יפות אבל הן נזהרות בכבודו ובטעמו של הקונה. וזה לא המקרה שלי.אמנות בקרמיקה שמשוחררת מתובענות הטעם של כל קונה פוטנציאלי
        והערכה לאמירה האוטונומית שלי-זו מלחמתי הפרטית.ילדה מרדנית במשפחה.
        מה שכן בעולם האמנות דוקא זכיתי ללא מעט הערכה וזה הישג למדיום. זה שאת מוכנה לשים עבודה עם גלזורה דם שהיא לדעתי גם יפה, זה רק מעיד עלייך ותודה.לא על החנות . ואין לי תלונות .רק עובדות.

    • תודה מירי….נכון….המון עבודה מושקעת, בשביל אפס כסף!

  2. היינו שם שלשום ולא הספקתי להיכנס אל החנות! עכשיו אני מצטערת, אך גם נתת לי לטעום קצת בכל זאת. תודה.

  3. איציק אביב

    כמה עולה כזה תיק?

  4. גם אני רוצה!

  5. רונית בר-לביא

    "נעל מחרסינה, תיק של קונצרטינה", זה ממש הסגנון של אלתרמן.

    צילום הנעל עושה חשק לנעליים ממש מיוחדות, אבל ללא הפלטפורמות, כאלה שאני לא מוצאת.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות ל