בננות - בלוגים / / אל תבואו לאכול איתי!
יעל ישראל עושה אהבה
  • יעל ישראל

    סופרת, עורכת ספרים, מבקרת ספרות וקולנוע, מנחת סדנאות כתיבה, מייסדת ומנהלת את "בננות בלוגס". זוכת פרס אס"י של איגוד סופרי ישראל לשנת 2009 על הרומן "אני ואימא בבית המשוגעות"

אל תבואו לאכול איתי!

 

 איני צופה בתוכניות ריאליטי. צפיתי בעונה אחת של "האח הגדול", הרגשתי שאני משקיעה את נשמתי בחרא, והחלטתי לא לסבול כך יותר. אין סיבה שאצפה בחבורת אנשים שמתאוות הפרסום הפאתטית שלהם, מוכנים להציג את עצמם בשיא עליבותם ולסבול כמו מטורפים במחלקה סגורה.

אבל יום אחד, נתקלתי במקרה בתוכנית הריאליטי "בואו לאכול איתי" בערוץ 1, וצפיתי בכמה פרקים. בתור תוכנית ריאליטי "מיילד", ז"א, לא סטריפטיז חולני עד הסוף, כמו בשאר הריאליטיס, אלא משהו מתון יותר, יחסית, גם כאן גיליתי את המגף הטלוויזיוני הגס שדורס אנשים, שאומנם מתנדבים לכך בשל רצונם לקבל את 15 דקות הפרסום המחליאות שלהם, אבל לא מבינים איזה צחוק הם עושים מעצמם.

הסיבה שבכל זאת צפיתי בכמה פרקים בתוכנית הזו היא כי אני מתעניינת באוכל ואוהבת לראות אנשים מבשלים בביתם. מסיבה זו איני צופה לעולם ב"מאסטר שף", הקרקס הטלוויזיוני האולטימטיבי שמזמין בעיקר שקית הקאה.

אבל חשבתי שכמה אנשים מתורבתים שמארחים בסלונם אנשים לארוחת ערב מתורבתת, זה יהיה נחמד. התוצאה (למרות שהיא מועתקת מתוכנית בריטית), היא דורסנית ומבזה בדיוק כמו כל הראליטיס האחרות, אולי אפילו יותר, בגלל פס הקול העוקצני, המשפיל והמעליב.

מעבר לעובדה שהמשתתפים מתבקשים להיות "לא נחמדים" ולומר רעות זה על זה מאחורי הגב, כמו בכל ריאליטי, ומעבר לכך שכרגיל הם מקבלים "הוראות בימוי" לעשות רעש, ומעבר לעובדה שמלהקים שם במיוחד טיפוסים הזויים וכמה טרבל מייקרים, ומצוותים חבורות שבהן תמיד יהיה אחד או שניים שיורדים אנושות לחיי כל הקבוצה – מעבר לכך, עוד תקעו קריינות ארסית ודורסנית במיוחד (בקולו של שי אביבי), שאם הפרסונות האומללות של המשתתפים לא הרסו לעצמן את התדמית האנושית עד עתה, עכשיו תעשה זו עבורם הקריינות המבזה, היורדת על כולם עד הפרט האחרון.

אני שואלת את עצמי האם ידעו המשתתפים שאישיותם תוכפש ככה מול פני העם, או שאולי קיוו באיוולתם ובתסביך גדולתם (ובסרטים שהם חיים בהם) – שהם בטח יעברו את זה כמו כוכבים בהוליווד. שרק האחרים ייצאו מגוחכים, ואילו הם ייצאו שאקלים. אם כן, הרי אין זאת אלא שמדובר בתמימות נוראית.

לא אתייחס כאן לסיבות שבגללן מוכנים אנשים שיעשו מהם ככה צחוק, רק כדי להיראות בטלוויזיה. גם לא אתייחס לרמת הפסיכופטיות והמפלצתיות שכמה מהמשתתפים שם מגיעים אליה, בשל אישיותם הגבולית המבעיתה. גם אין טעם לנזוף שוב ושוב בטלוויזיה, אפילו לא בערוץ 1 הישנוני, שרוצה לעשות כמה אחוזי רייטינג מביזוי בני אדם. דשו בכך השכם וערב.

אבל מצער אותי שניתן היה להרכיב מזה תוכנית אוכל חביבה ואנושית, גם מבלי להציג את בני האדם במלוא מערומיהם ואישיותם העלובה.

בפורמט כזה, שהוא ספק דוקו-ספק ריאליטי, ניתן היה ליהנות מאוד רק מהכנת הארוחות, מן המפגש האנושי וכל העיסוק במזון – שמעניין רבים – גם בלי שיהיה צורך לבייש שם אנשים, ולגרום גם לצופה בושה או בחילה על שאנשים מתנדבים להגחיך את עצמם ככה, ועל שאנשים אחרים (מפיקי התוכנית) מוכנים לעשות להם רצח אופי כזה, רק למען כמה אחוזי רייטינג בזויים ועלובים.

מובן שברור לי מאוד שעכשיו, ייתכן שמי שיקרא שורות אלה ויגלה שיש ריאליטי בערוץ 1 הנידח, שגם בו ישנם אנשים "שהולכים מכות" – מיד ירוץ לראות את זה, כדי לא להפסיד עוד כמה מלחמות אנושיות המציגות את בן האנוש במלוא מערומיו, כגמד עלוב ובזוי. ובכל זאת החלטתי לומר את דבריי. הגם בערוץ 1 נפלה שלהבת? הגם הוא הצטרף לחינגת ההשפלה האנושית? ועוד על חשבון הכסף שלי?!

 

 

 

תגובה אחת

  1. גלית וסקר

    ראיתי פעם אחת ונגעלתי. לאן הגענו?

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות ל