בננות - בלוגים / / הקץ לעבדות!
יעל ישראל עושה אהבה
  • יעל ישראל

    סופרת, עורכת ספרים, מבקרת ספרות וקולנוע, מנחת סדנאות כתיבה, מייסדת ומנהלת את "בננות בלוגס". זוכת פרס אס"י של איגוד סופרי ישראל לשנת 2009 על הרומן "אני ואימא בבית המשוגעות"

הקץ לעבדות!

Normal
0

false
false
false

MicrosoftInternetExplorer4

/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"Times New Roman";
mso-ansi-language:#0400;
mso-fareast-language:#0400;
mso-bidi-language:#0400;}

אני קוראת לסופרים, לכל הסופרים – הידועים והפחות ידועים, הוותיקים והצעירים, המצליחים והפחות מצליחים – לממש את איומיהם, להתנתק מהוצאות הספרים וליצור יחד הוצאת ספרים של סופרים, "הסופרים המאוחדים", ויחד נשלוט בכל הגורמים ונוציא לאור את ספרינו במהדורות דיגיטליות. הקץ לעבדות!

 

זוהי העצומה שהוציא היום איגוד כללי של סופרים בישראל:

חוק הספרים לא יועיל לספרות וגם לא לסופרים.

 הוויכוח על החוק, שאולי יחוקק ואולי לא, הוא הולכת שולל ואחיזת עיניים.

זהו ויכוח בין המו"לים לבין רשתות הספרים.  הוא מסיט את הדיון הציבורי מן העיקר: מצבו של הסופר.

אם  יתקבל חוק הסופרים – שיאסור להציע בהנחה ספרי מקור במשך השנתיים הראשונות להופעתם – תהיה לחנויות הספרים עילה חוקית לא להציע למכירה שורה ארוכה של ספרים איכותיים: שירה, מחזות, עיון, תרגום של ספרים מופת, שגם היום – ללא החוק  – אינם מוצעים למכירה, או מוצעים במשורה.

ומצד שני, מחברים של רבי מכר רשאים גם היום, ללא חוק הסופרים, לסרב להיכנס למבצעים.

לא רק הספרים המוצעים למכירה סובלים ממדיניות מכירות מבזה ואומללה. סובלים ממנה גם ספרי האיכות שאינם מוצעים למכירה, כיוון שלא עמדו במבחן הזילות של סוחרי הספרות הזולה.

אילו היו יוצאים לאור היום סיפורי "ספר המעשים" של עגנון,  "בכפיפה אחת", קובץ הסיפורים הראשון של עמליה כהנא כרמון, או "טבעות עשן", ספר שיריה הראשון של לאה גולדברג, הם לא היו מגיעים לחנויות  הספרים.

יצירותיהם של סופרים צעירים, קובצי סיפורים קצרים, ספרי שירה של משוררים בתחילת דרכם, אינם זוכים היום לעמוד על הדוכנים של חנויות הספרים.  

אם יתקבל  חוק הספרים, יקבל הסירוב להכניס את ספרינו לחנויות, תוקף חוקי. 

אנו מסרבים להיות סחורה בשוק הספרים.

כי בישראל של שנת 2012  מרוב ספרים לא רואים את הספרות.

סופרים את הספרים, אבל לא "סופרים" את הסופרים.

כי זילות הספרים הוא הצד השני של מטבע הזלזול בתרבות. אם חונקים את הספרות ואת הסופרים תרבותנו תתגלגל לביבים ולאשפתות.

אנו דורשים מרשתות הספרים לחדול ממדיניות המכירות המבישה, לפתוח לרווחה את חנויות הספרים לא רק לרבי-המכר, ולהקצות בכל חנות מדור מיוחד לספרי איכות של הספרות הישראלית והעברית לדורותיה.  ומהמדינה אנו מצפים שתפיץ את ספרינו, באמצעות קרן מיוחדת, לכל הספריות הציבוריות בישראל ולספריות של בתי הספר.  רק כך יצליחו שרת התרבות ושר החינוך לא לתת יד לקבורת חמור של ספרותנו.

 

אתם מוזמנים לחתום עליה.

גם אני אחתום עליה כנראה, למרות שמרוב ייאוש מהמצב ומתוך סולידריות עם חבריי, חתמתי גם על המכתב שיזם צור שיזף, והם שניהם קצת מתנגשים.

מכל מקום, אני חייבת לומר מהי תקוותי. באיזשהו אופן אשמח אם המים באמת יגיעו עד נפש, וסופרים יממשו את איומיהם ולא יוציאו יותר ספרים אצל מו"לים, כי אז אולי נוכל לעשות הוצאה  של סופרים, מעין וריאציה על "יונייטד ארטיסט" שהקימו שחקנים בהוליווד במאה שעברה, כמחאה נגד שיטת האולפנים הנוראה והנצלנית.

כבר שנים אני צועקת בעד מעבר טוטלי של שוק הספרים למהדורות דיגיטליות, שאז נוכל לחסוך את ההדפסה, הכריכה, ההפצה ורווחי חנויות הספרים, ובכך נחסוך באופן משמעותי את רוב העלויות, וסוף סוף נרוויח שכר סופרים הוגן.

ואם נעשה כמו כוכבי הוליווד בעבר, נתאגד ונפתח הוצאת ספרים של כל סופרי ישראל, לא נהיה כפופים לעבדות שכופות עלינו ההוצאות, וגם נחסוךבכך  את הרווחים שהן עושות על הגב שלנו.

אי לכך, אני קוראת לסופרים, לכל הסופרים – הידועים והפחות ידועים, הוותיקים והצעירים, המצליחים והפחות מצליחים – לממש את איומיהם, להתנתק מהוצאות הספרים וליצור יחד הוצאת ספרים של סופרים, "הסופרים המאוחדים", ויחד נשלוט בכל הגורמים ונוציא לאור את ספרינו במהדורות דיגיטליות. הקץ לעבדות!

 

 

12 תגובות

  1. יש לי לפחות תהייה/הסתייגות אחת. יעלה, סופרים הם בדרך כלל מין יצורים מאוד מאוד מאוד אינדוודואליסטים על כל המשתמע מכך. נראה לי שמסיבות שונות ולא ספרותיות יהיה להם לא קל לנהל בית הוצאה לסופרים אחרים. הכי טוב שכל סופר יקים הוצאה עצמאית שהוא יעשה בה הכול…

    • יעל ישראל

      צ'רלי צפלין הקים את יונייטד ארטיסט, והוא היה אינדווידואליסט וצנטרליסט, ובכל זאת…

      • שחקנים הם זן אחר. הם גם בנויים לשיתוף פעולה. כמו מול הזרקורים. לתחושתי ולצערי הפתרון היחיד הוא "הסופי". הקלחת הרותחת חייבת להתפוצץ ומתוך ההריסות יצמח מצב שאיש עדיין לא יכול לשערו. כל הצעה/אחרת עתה לא תשנה את הבלגן מעיקרו. חכו ותראו.

  2. כל מילה זהב. אני חתמתי בשמחה על המכתב של צור שיזף, הרי הוא הרע במיעוטו, כי המבצעים הנלוזים הם זוועה וגיהינום בכפיפה אחת. מה שאת מציעה יעל הוא נפלא שבעתיים. אדרבה, אני אהיה הראשון המוכן לתרום מכתביי חינם אין כסף למיזם מעין זה. ברוכה תהיי על הרעיון ולוואי ויתממש. רני.

  3. לגב' יעל ישראל,
    תודה על המחשבה שהשקעת במכתבך. יונייטד ארטיסטס – לשבור את כוחם של האולפנים.
    מכתב זה שאני כותבו בזה מגמתו לשמש כמעין כר חשיבה.
    איפה השור ואיפה הן קרניו.
    איגוד סופרים מוציאי לאור יש בו חידוש. הוא אינו כפוף לכל הליכים המנשלים את הסופר מפרי עמלו, כל העלוקות החיים על חשבון הסופר ומוצצים את דמו, החל מהמו"ל דרך המפיץ המפיץ כידוע דרך מפיצים אחרים ( סטמצקי או צומת ספרים), שרשרת ארוכה של כאלה החיים כטפילים על גב הסופר והספר.
    איפה שוברים את זה?
    לשוק יש חוקים. לא רק היצע וביקוש, גם שטחי אחסון, כוחות עבודה העושים במלאכה וחייבים לחיות, להתפרנס. בעולם וירטואלי אידיאלי כל זה לא קיים. נמצא מתנדבים שיעשו למען הכלל, למען הרעיון, למען הספר והספרות. אולי יקומו גיבורים שיילחמו לנו.
    יקום גוף מפיץ עצמאי שלא יפיץ דרך מפיצים אחרים, בעיקר לא דרך סטימצקי וכו'. אמנם בהכרח גם גוף זה יהיה כפוף לחוקי השוק (יפיץ למזמיני הספר, ידפיס קטלוגים בהם יציע מפרות יצירות הסופרים, ישלח סחורה בעבור מחיר המשלוח וכו' – יהיו הוצאות: וספר לא-מבוקש עדין לא יימכר – בצדק או שלא בצדק) – ) אבל תיאסר בחוק התאגדות קרטלית של השתלטות גוף אחד על כל השוק. למשל – ייאסר על גוף כלשהו, ממשלתי או פרטי, להתנות הפצת ספרים לספריות באמצעות גופים מורשים בלעדיים: ייאסר על גופים ( כגון "מרכז ההדרכה לספריות ציבוריות" או כל כיו"ב) להנפיק תלושים לספריות שהספריות תהיינה מורשות לרכוש ספרים רק באמצעותם, ממו"לים המאוגדים בקרטל כזה שמנפיק את התלושים. סופרים יסרבו להפיץ ספריהם דרך מוסדות כאלה המתנים מכירה ורכישה באמצעים נלוזים אלה, שבהם לסופר אין חלק, כי לא הוא היכול להנפיק תלושי קנייה כאלה. ספרים יירכשו על ידי ספריות או אנשים פרטיים בכסף מלא ולא בתיווך גופים המשתלטים בדרך זו על שוק הספרים. שהספר ימכור את עצמו ולא סטמצקי וכיו"ב יקבעו מה יפיץ ומה לא בחנויות.
    יקום גוף עצמאי כזה שיקים חנויות ספרים ודוכני ממכרי ספרים בערים השונות, שיפיץ את ספרי הסופרים המאוגדים בגוף זה. ניתן לקוות שמפעל כזה יוכל לשבור את כוח הקרטלים הגדולים, ויתחרה איתם. על יד הפחתת משתתפי שרשרת המתווכים ההוצאות תפחתנה ותוכלנה להיות מופנות לרווחת הספר והסופר והגוף המקיים את המפעל. הסופר – לבסוף – יוכל לקבל בעבור כל עותק הנמכר יותר מ-2 שקל, (לפני ניכויי המס) ויוכל אולי להתפנות לכתיבה. ובכלל, – כל עוד הענף לא יישא את עצמו, יבוטלו כל מיני מסים החלים עליו, כולל על הסופר הכותב. שהרי ידוע הסיפור שהמפיץ, אחר שהוא לוקח לו כמות עותקים מהספר לרווחתו שהוא מוכר על חשבון עצמו, מחשב לסופר, או למו"ל, המגיש לו את ספרו להפצה לא רק את עלויות דמי התיווך, אלא שמהסוכם הנותר הוא משלם ע"ח הסופר גם מס הכנסה ומע"מ ומה לא, וזאת מהעותק הנמכר הראשון. לו לקח אחר – נניח – 1000 עותקים, או 10000, הייתי זוקף זאת על חשבון הצדק – אך במצב הנוכחי למדתי מנסיוני לדעת כי הכל מבוסס על רמאות ואשליה.
    אלה רק מחשבות ראשונות, המוסקות מהמצב האמיתי של מה שמתרחש בשטח ולא מנתונים קלוטים מהאוויר.
    מ. ג.

  4. יעל ישראל

    רני, למה בחינם? הכוונה להוצאה רווחית, רק שהכסף ילך אל הסופרים, ולא לשרשרת המזון העלוקתית כמו היום.

    הרי רובנו, הסופרים, מממילא עובדים בהוצאות ספרים ובקיאים בתהליכי המו"לות. היה טוב לנצל זאת לטובתנו. אנו הרי העורכים והלקטורים והמתרגמים בהוצאות הספרים. יכולנו להרים דבר4 כזה.

    ענת, אם סופרי ישראל, כולל המאוד רבני מכר, היו מסכימים לזה, יכולנו כמה סופרים (כמוך וכמוני) שעובדים במו"לות, ךהרים הוצאה כזה, רווחית ומשתלמת.

    משה, תודה רבה. הוספת צדדים מעניינים לדבר.

    • טוב! עוד יותר טוב, אז לא בחינם. השאלה היא רק במה זה כרוך מבחינה ארגונית וכספית. אני מאוד-מאוד בעד. זה רעיון מבריק. שמעתי מידידה שלי מו"לית כי הספר האלקטרוני זה לא עורבא פרח ואפשר בהחלט להרוויח מזה באופן נאה לאורך זמן.

  5. יעל שלום
    דברייך נכונים
    הצעתי לדוגמא שבשבוע הספר כל מי שאין לו מדף יצטרף לאקום וימכור את ספריו ללא תיווך

    את מדברת בהכללה על כל ההיקף של ההוצאה וההפצה במשך כל השנה
    הדלת פתוחה והיד רושמת
    אך אם לא יהיו משוגעת או משוגע לדבר שירים את העניין זה לא יקרה
    ודאי לא בין אנשים בעלי אופי מאד עצמאי כמו שאמרה ענת
    לצורך העניין אם לקחת על עצמך תתחילי בפגישה של כל המעוניינים ליסד את הגוף הזה
    להקים חברה אגודה או עמותה ומשם להמשיך
    אגב אילו רצה איגוד הספרים להרים את הכפפה הרי יכלו לעשות כך
    וכך גם בתי ביאליק וטשרניחובסקי ואחרים
    אבל מה קרה בפועל
    דן מירון השתלט על תקציבים ומוציא על חשבון הציבור אוסף מוזר כבד בעל כריכה קשה של דורי מנור

    הגוף החדש צריך להתעלות מעל האגו והפוליטיקה
    לסיכום אני מאחל לך הצלחה ואשמח לשתף פעולה

  6. חני שטרנברג

    היי יעל,
    גם אני מסכימה עם דברים רבים שאת אומרת כאן, חושבת שאכן הסופרים וגם המשוררים צריכים לקחת את גורלם בידיהם ולאחד כוחות. השאלה היא אם סופרים וגם משוררים אכן מסוגלים לאיחוד שכזה. הלואי שכן, ובינתיים גם אני התייחסתי לנושא הזה ברשימה שהעליתי
    http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=23651&blogID=251

  7. גבריאלה אלישע

    היי יעל, נושא מעניין שאני מהרהרת בו, והוא מדובר לאחרונה בין השאר סביב חוק הספרים…
    כדי לקבל תמונה יותר ספציפית, מעניין אותי לדעת האם את עצמך קוראת ספרים דיגיטליים? במחשב אישי או בקורא ייעודי? באיזה פורמט או מה הפורמט המועדף עלייך?

    שבת שלום

    • יעל ישראל

      הרוב במחשב. כבר שנים. אני קןראת כתבי יד וכמובן עורכת ספרים במחשב, אז התרגלתי. זה רק עניין של הרגל. אנשים מחפחים מזה כי זה מוזר להם, אבל ברגע שהם יתרגלו, כל הפחד יתפוגג. אני מנסה לעשות לזה נפשות כבר 6 שנים לפחות, ועכשיו כבר יש את כל האמצעים, ואנשים עדיין נרתעים.

השאר תגובה ל דוד ברבי ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות ל