בננות - בלוגים / / המלך והמלכה של שבת
יעל ישראל עושה אהבה
  • יעל ישראל

    סופרת, עורכת ספרים, מבקרת ספרות וקולנוע, מנחת סדנאות כתיבה, מייסדת ומנהלת את "בננות בלוגס". זוכת פרס אס"י של איגוד סופרי ישראל לשנת 2009 על הרומן "אני ואימא בבית המשוגעות"

המלך והמלכה של שבת

 

 

עומריקול, הבן של בת-אחי, מתנדב להיות כל שבוע המלך של שבת. בשבוע שעבר, כשבאו לקחת אותו מקבלת שבת בגן, הוא אמר: "אני רוצה להיות מלך גם בבית!" אז הוריו אמרו לו: "אבל אתה כבר מלך, שכחת?" 

המבוכה….

והנשיקה!

11 תגובות

  1. מירי פליישר

    נראה כמו מלך , מביט כמו מלך , מלך!

  2. אכן חזות מלכית יש לו, וגם מלכה ראויה שיודעת להסיט מבט הצידה ממבט הגבר שבפניה. לתחושתי, יעלה, עלייך לכתוב סיפור ילדים שיתאים לעטיפה עם התמונה הזאת עליה. לי זה קרה עם עירומה על גב סוס במונגוליה. דבר מה במציאות חיי גרם לחברה לומר – זה שם טוב לספר. אמרתי לה – אבל אין ספר. ואז כשהיה הבאתי אליו את השם. תתגייסי לתמונה החל משבת.

  3. ענתוש, זו היתה רק המבוכה שלפני. עכשיו הוספתי את תמונת הנשיקה!!!

    • הנה עכשיו יש גם תמונת גב. ומאז הם חיו באושר. ובינינו, אין דבר כזה לא יוצא… גיוס והחלטה נחושה. איך אבא היה אומר? בלי תירוצים. ואין שני מלכים בממלכה אחת. ולבן הבכור תמיד שמורה הבכורה-מלוכה. לסגן יש יתרונות משלו – פחות לחצים מצד הממליכים.

      • מעניינת מאוד תמונת הנשיקה. שימי לב שכאן העלמה נראית הרבה יותר יוזמתית כנגד ביישנות העלם. ככה זה מתחיל, ומי אמר שהגברים הם הציידים?!

      • ענתוש, לי היה אבא אחר… היה אומר "דשה לה", שזה בלאדינו תעזבי אותה. תמיד היה מוותר לנו. על הכול. ככה יצאנו מפונקים נורא.

        והמלך (או המלכה) החדש, מקווה שעמרי לא ייפגע מזה. עשיתי חור הלבת אחי שתחכה עד שהוא יהיה בן 6, אבל היא לא שומעת בקולי כמובן.

        • בת אחיך צודקת. "טראומות" שכאלה מוטב להקדים, שלא יתרגל יותר מדי כי ההלם יהיה גדול יותר. זה או לפני שש או אחרי שש-עשרה. ובא לי רעיון אנטי פינוק. מכירה את הפרסומת: חומוס עושים באהבה או שלא עושים בכלל? אז הנה אני מתנדבת להיות המאמנת האישית שלך. אל תחכי למוזה כי היא לפעמים כמו המשיח… הציבי לעצמך מטרה ותג זמן. נכון שאת אוהבת מאוד את התמונות האלה? אז תיצמדי אליהן מתוכך ותמציאי להן סיפור. ובעוד שבועיים כעת חיה אני מצפה לראות סיפור בפוסט. ואני אומרת – בלי תירוצים, ובסוף אני אגיד תודה לאבא שלי… וגם את!

          • אבל זהו ענתוש, שהמצב כאן יותר מורכב ממצב רגיל. לילד יש מחלת מעיים גנטית, ובגיל שנה הוא עבר כריתת מעי גס. המצב במעי במחלה הזו מתייצב לקראת גיל 6. והרבה קשור למצב הנפשי, לפי טענת הרופאים. ככל שיש פחות סטרס, הסיכוי להחלמה מלאה גדול יותר. הוספת ילד חדש בגילו כיום, 3.5. היא סטרס ללא ספק.

            תוסיפי לזה שהמחלה גנטית, והילד שעומד להיוולד עלול גם הוא להיות חולה בה (סיכויים גבוהים), וזה אומר שכל תשומת הלב תעבור לילד החדש, בגלל המחלה והניתוח שהוא חובה, כי אחרת מתים.

            בעיה.

            אבל ממתי נשים הורמונליות שומעות בקולו של מישהו?

            ולגבי העניין השני, גם זה מורכב, יו נו. אני חמור עבודה בכל הנוגע לעבודה. אבל ביצירה אני חייבת שזה יזרום. לא מסןגלת לכפות על עצמי.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות ל