בננות - בלוגים / / שלוש שנים
יעל ישראל עושה אהבה
  • יעל ישראל

    סופרת, עורכת ספרים, מבקרת ספרות וקולנוע, מנחת סדנאות כתיבה, מייסדת ומנהלת את "בננות בלוגס". זוכת פרס אס"י של איגוד סופרי ישראל לשנת 2009 על הרומן "אני ואימא בבית המשוגעות"

שלוש שנים

Normal
0

false
false
false

MicrosoftInternetExplorer4


/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"Times New Roman";
mso-ansi-language:#0400;
mso-fareast-language:#0400;
mso-bidi-language:#0400;}

לפני שלוש שנים עלינו לאוויר – סיבה לחגיגה. אביב והתחלת קיץ דביק של הכנות התלוו לזה. ניסיון למצוא למקום צביון. הרבה תהיות. הרבה ניסיונות. התחלנו מעטים. עם הזמן עלו עוד. לי זה היה ניסיון מרתק – גם טכנולוגי, גם אנושי. בטכנולוגיה אני מבינה עכשיו ממש טיפה יותר, באנשים אולי טיפה פחות. בייחוד במהות הזו של "אנושיות וירטואלית". מנסה לגבש לעצמי כל הזמן מה זה בלוג, מה זה אומר לי אישית בלוג.

 

בהתחלה, כשראיינו אותי בכמה מקומות ברשת על הפרויקט החדש, אמרתי: בלוגייה לנשים. שירלי רצתה לעשות משהו כמו בחו"ל. שכל הנשים השוות יכתבו פה. אבל הרי בלי גברים לא הולך. אפילו ב"סלונה", מגזין הנשים המקוון הדי חדש, רונית הבר הכניסה מהר מאוד שניים-שלושה גברים, כמו בועז גאון, שנכון שהוא פמיניסט ידוע, אמה-מה, בכל זאת גבר…

 

אז לצד כמה גברים, ניסינו לפנות לכל מיני אושיות נשיות. שני טלפונים הזויים אל שולמית אלוני, הבהירו לי שהיא כבר לא תפתח אצלנו. לא הסתדרה עם המטריה. אני זוכרת שעמיחי שלו, שראיין אותי אז ל"וואלה", התפלא שיש אצלנו בלוג אפילו לגלית לוי, האופנאית של שמלות כלה. אז זהו, שבהתחלה באמת חשבנו על כל מיני נשים מצליחות מכל מיני תחומים. אבל הן לא ממש התלהבו, אז עם או בלי מחשבה האפיק פנה לכיוון אנשי ספרות.

 

למעשה, הרעיון לבלוגיית סופרים עלה במוחי שנתיים קודם לכן, עוד לפני עלייתי לרשת בכלל. אבל לא ידעתי איך עושים את זה, אז ירדתי מזה מהר מאוד. כאשר חברתי לשירלי בפתיחת הבלוגייה, חשבתי שאולי עכשיו ניתן יהיה להגשים את החלום.

 

בהתחלה, כשעלינו, היינו חודש בהרצה. היו כמה בלוגים, אבל חוץ מבעלי הבלוגים אף אחד לא ראה אותם. רק בסוף יולי עלינו ממש רשמית, שגם בגוגל יוכלו למצוא אותנו. אני זוכרת לפחות שני ראשונים מאוד חלוציים, שמאוד התלהבו, לי עברון ועקנין ומיכה שמחון, שהגיע דווקא בהמלצת אשתו. וגם גייסנו כותבות שכתבו באתר "בננות" הראשי, למשל, רונית בר לביא. והבאתי כמה אנשים מהדה מרקר כדי לעבות את השורות.  

 

אבל אז התחיל זרם טיפין טיפין של משוררים, שהפך למבול כמעט. וניסיונות בלתי נלאים שלי להשפיע על סופרים לפתוח…  ואת השאר אתם יודעים.

 

 

וכך נראה לאחרונה כיסא המנהלות, עם הרבה קוצים…


 

 

 

11 תגובות

  1. שולמית אפפל

    תודה ליעל ושירלי

  2. גיורא פישר

    תודה לשירלי ולך על המיזם הנהדר הזה. לי הוא תרם רבות.
    גיורא

  3. תמי כץ לוריא

    היי יעל
    מזל טוב לך ולכולנו, עשית פה משהו נפלא, ואני בטוחה שגם עם כל הקוצים שבדרך, לא תתייאשי….

  4. חני ליבנה

    יעל, הבלוג הזה חשוב ונותן מקום להרבה אנשים, לי הוא תרם הרבה,גרם לי להכיר אנשים נפלאים ויצירות נותנות השראה, היוזמה נפלאה וכמה רוחות רעות לא תתנה לשבש אותה, את זה אני אומרת גם לעצמי, ואני שוב אכתוב ואגיב כי יום בלי בננות הוא יום עצוב…

  5. איריס קובליו

    הכתיבה עם הצילום- נהדר.
    הכל משתנה כל הזמן. לא צריך להבהל מכלום.
    ואעפכ המקום -מקום טוב ושיהיו עוד שנים רבות של פעילות מגוונת

  6. יעל היקרה שלום.
    אני מוצא יופי רב בבלוגייה הזו. התגבשה כאן קבוצה של אנשים מוכשרים ורגישים.
    תענוג לקרוא אתכם.
    בנוגע לנושא שהעלת, של זהותם המיגדרית של הכותבים: אני, אישית, מתחבר יותר לכותבות – נשים. זו העדפה פרטית שלי, ולמען האמת קשה לי לנמק אותה.
    יחד עם זאת, אני שמח על כך שהצטרפו לכאן כותבים גברים. כמובן שגם להם יש כאן מקום.
    אסיים בנימה אישית: כאשר אני קורא את הבלוגים באתר, אני חש באהבה הרבה שהושקעה בהם. אני נהנה לבקר כמעט מדי יום, לטעום פה ושם מפרי עטם של הבלוגרים, ולהרגיש חלק מקבוצה שמנסה לעשות משהו יפה ביחד. באופן אסוציאטיבי עולה לי, בהקשר הזה, המשפט של אמא תרזה על "הצורך לעשות צעדים קטנים באהבה גדולה".
    אז שיהיה מזל טוב לכולכם, ואלף נשיקות.

    עמית.

  7. מירי פליישר

    ואמניות…:)
    יופי של בלוגייה. שורדת מתקפות ואיכותית הן מבחינת הרמה המקצועית (בדרך כלל) והן מבחינה אנושית.
    ואם נמצאים בתקופה קשה- חיבוקית
    תודה לכן יעל ושירלי!

  8. יום הולדת שמח!

    עברו שבעה חודשים עד שהצטרפתי, אבל היה שווה. ואני מבין שאני שייך למחלקת המבול…
    🙂

  9. רונית בר-לביא

    יעלה,
    מזל טוב לכולנו !!

    ותודות רבות לך ולשירלי על היוזמה, הסבלנות והאיזון הנפשי נוכח סערות מקומיות ..

    על אף כמה מגבלות, אני מאד אוהבת את הבלוגייה וקשורה אליה, היא בשבילי חלק מהחיים בשלוש שנים האחרונות, סוג של חוג כזה שנעים ללכת אליו,
    כשלפעמים צצים מולו רגשות מעורבים.

    כמה פעמים כבר קרה שהרגשתי שאין לי חשק יותר ואין לי יותר מה לעשות כאן לעולם,
    אבל ל ע ו ל מ י ם,
    ואחרי 4 ימים בדיוק חזרתי כמו טאטלע 🙂

    אנשים מצביעים ברגליים.
    ונדמה שהרבה רגליים מסתופפות כאן.

    עבורי המקום מהווה סוג של קהילה וגם כר לפעולה מבחינת כתיבה וניסוי ותהייה.

    שמת לב שצילום הכסא מנהלים ששמת כאן – קוציו פונים לא לכיוון ישבנו של המנהל/ת, אלא לכיוון שאר העולם:
    כלומר: בלוגרים, טרולים וסתם בני אדם 🙂

  10. לך יעל ולשירלי, תודה, על בריאת העולם הזה שנקרא "בננות" שרק התחלתי להכיר. ואני מגלה בו מכל טוב הארץ, פנינים ומטבעות זהב.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות ל