חוץ מהקשקושים הספרותיים, את עדיין פעילה מינית?

 

Normal
0

false
false
false

MicrosoftInternetExplorer4

/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"Times New Roman";
mso-ansi-language:#0400;
mso-fareast-language:#0400;
mso-bidi-language:#0400;}

למירינקה, קצת לשעשע אותך במיטת החלמתך!

בחיי, הורגים אותי לפעמים דברים שאנשים שלא מכירים זה את זה, מרשים לעצמם לכתוב למישהו ברשת, רק בגלל שאין זהות ואין הזדהות ואת פנים ואין בטיח והכול וירטואלי-מטאלי-ויראלי.

 

הנה למשל הודעה ששלח לי מישהו בקפה דה מרקר לאחרונה: " חוץ מהקשקושים הספרותיים, את עדיין פעילה מינית?"

 

מעת לעת אני מקבלת כל מיני הצעות מגונות, למרות שבבלוגיי "המכובדים" לא מרמזים על שאיפתי לאיזו פעילות מינית עם טיפוסים וירטואליים, ואפילו לא על כוונות השתדכות כלשהן.

 

יש כאלה, שלמרות שלא עונים להם בכלל, הם ממשיכים להתעקש ולהציף אותך בהודעות ובניסיונות לתקשר במסנג'ר של הדה מרקר. כאילו, רבק, זה לא אתר שידוכים, לכו ל"ג'יי דייט" אם אתם נורא מחפשים.

 

ונכון שזה מזכיר את ההתחלות ברחוב, מין פנייה אקראית, "בשרית" בעיקר, אבל ברחוב בכל אופן נוצרת איזו אינטראקציה, קשר עין, מבט חטוף על הגוף, על שפת הגוף, ואפשרות מיידית לחוש את מה שמשדר הצד השני, ולו רק כימית, באמצעות הריחות שאנחנו מריחים, ולפי זה כנראה בוחרים בבלי דעת – כך לפחות, על דעת החוקרים.

 

ואילו בהתחלות הוירטואליות אין מאום. מישהו דיפדף לו בתמונות של הדה מרקר או הפייסבוק, ראה תמונה שנראית לו, ויאללה, כותב משהו, איזו התחלה גסה או פיוטית או סתם סתמית, תלוי באישיותו של הקאווליר.

 

והלוא, לך דע מאיזו שנה התמונה ששמה עלמת החן או הגברבר החטוב. ואם זה מנערותם? והלוא אנשים תמיד שמים תמונות מחמיאות שלהם, אז למה שתאמין/י?

 

יש משהו נחמד בערוץ התקשורת הגלובלי הזה, כולם מתקשרים עם כולם, אבל יש בו גם הרבה רמייה והונאה עצמית, כאילו שזה באמת קשר, כאילו שזה יכול להיות קשר – ואני יודעת שכאן אין בעצם מה להגיד, כי תמיד יצוץ לי הזוג הזה או הזוג ההוא שנפגשו ברשת, והנה, עכשיו הם זוג יונים.

 

ובכל זאת אני לא מצליחה להשתחרר מתחושת "הכאילו" שעולה בי לגבי כל שידוכי הרשת, כולל באתרים המיועדים לכך, ובוודאי שבסתם אתרים, כמו בלוגיות.

 

וכמובן, מי שטבל פעם את הרגל באתר שידוכים, יוכל לספר לכם כמה קטעים ברמות, למרות שאני מניחה שאין צורך, בטח כולם כבר טעמו מזה…

 

פעם נרשמתי ל"ג'יי דייט". בחודש שהייתי רשומה שם הוצפתי פניות, כמו כולן. חלקן היו "נורמטיביות", מה שנקרא. נער פוגש נערה. אולי למטרה "רצינית", אולי סתם לסטוץ', אבל "נורמטיבי". אבל הקטע ההורס והמבדח היו הפניות התמוהות, כגון כמה שהציעו להיות עבדים שלי. ואני זוכרת ששאלתי את עצמי האם משהו בי משדר "אדונית מרשעת", או שסתם הם שולחים הצעה כזו לכל אחת ואחת, אולי מישהי תעלה בחכתם ותסכים לחבוט בהם בשעות הפנאי.

 

בצער מסוים ויתרתי על "שירותי העבדים", כי ידעתי שיש בזה גם צד פרקטי לא רע, כמו למשל שיעשו לי את כל הבית ספונג'ה, כולל פאנלים (היתה לי חברה שהיה לה עבד כזה איזה זמן, אז אני יודעת מה כלול ב"עסקה"). הצרה היא שכל הקטע שצריך לבוא מצדי בתור "המאדאם", להלקות את גבו של העובד בזמן שהוא רוחץ אצלי כלים או חובט את השטיחים, לקטע הזה, איך להגיד את זה בעדינות, לזה לא בדיוק נמשכתי.

 

וכך הפסדתי עוזר-בית בחינם, בהבנה ברורה שאין מה לעשות, אומנם ויתרתי על משהו שאפשר למדוד אותו בכסף (עוזר-בית טוב עולה 80 ₪ לשעה!), אבל מצד שני, לא השחתתי את מידותיי הטובות.

 

במהלך אותו חודש ב"ג'יי דייט", עברתי כמה חוויות וירטואליות אנושיות ביזאריות ביותר, לפחות מבחינת התפיסה שלי את העולם, אולי אחרים יחשבו שזה רגיל מאוד.

 

שלוש פעמים עניתי על פניית מסנג'ר, ובכל המקרים האלה זה היה מגברים שונאי נשים, שמטרתם כנראה להפיק הנאה סדיסטית מדו-שיח שבו הם ישפילו את האישה שאליה פנו. אחרי חלופת משפטים הזויה כזו, ניתקתי מיד את המסנג'ר בגועל. ושאלתי את עצמי, זו רק אני, שנטפלים אלי או עבדים או שונאי נשים, או שזה ככה אצל כולן???

 

והיה עוד קטע מגוחך. טוב, צריך להתחשב בעובדה שהייתי תמימה בכל ענייני שידוכי הרשת האלה.

 

קיבלתי מסנג'ר ממישהו מאמריקה. ראיתי את הפרופיל שלו. גבר יפה תואר, שנראה כמו דוגמן למרלבורו. וגם יהודי, וגם רווק, וגם רופא או עורך דין, הכול מושלם. טוב, אני לא עד כדי כך נאיבית, לא באמת האמנתי לסבך השקרים-כלשהם האלה, ובכל זאת החלטתי לענות על שיחת מסנג'ר.

 

בהתחלה זה הלך דווקא אלגנטי . ומיינד יו, עוד הייתי צריכה לעשות את כל ההתכתבות באנגלית, בגלל שלפחות הפרט הזה היה נכון, הוא באמת היה מארה"ב. אבל מהר מאוד זה הידרדר לכך שהוא תבע שנעבור לצ'ט וידיאו ואפתח את מצלמת הוידיאו (שאין לי בכלל), ורצה לחשוף את שלו, תרתי משמע…

 

אחרי חצי דקה של סמול טוק אלגנטי, ה"פלשר" כבר היה מוכן לערוך לי מופע חשפנות.

 

זה היה יום שבת, השעה היתה ארבע אחר הצהריים אצלי, ז"א, איזה שש בבוקר אצלו באמריקה. ודמיינתי איך זה אצלו: בטח חמק למחשב עם נעלי בית ותחתוני בוקסר ושיער פרוע ופה מסריח משינה, בשעה שאשתו עדיין נמה במיטה הזוגית, ועכשיו הוא מתכנן להגיע לאיזה פורקן פאתטי משיחת וידיאו עם מישהי בקצה האחר של העולם, שהוא מנסה לשכנע אותה שהוא עורך דין יהודי יפה תואר מברוקלין, חחחח…

 
ומירינקה, אם משעמם לך במיטה בבית החולים, תיכנסי ל"צ'טרולט", אולי יעלה בגורלך רווק יהודי רופא/עורך דין יפה תואר, או לפחות נערת גימנסיה מבלגרד.