אל תיכנסו ואל תבלבלו

Normal
0

false
false
false

MicrosoftInternetExplorer4

/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"Times New Roman";
mso-ansi-language:#0400;
mso-fareast-language:#0400;
mso-bidi-language:#0400;}

הנה תגובה אנונימית נרגנת שנכתבה אצל רונית בר לביא:

"נכון – ספרי את זה לאיריס אליה או ליעל ישראל – שעושה רושם ששתיהן (אם כי להבדיל זו מזו ברמה ובמה שיש להן לכתוב, לטובת יעל, כמובן) חיות חיים וירטואלים כאן עד זרא… אבל כמובן לא רק הן. עוד רבים וטובים.
באחרונה גם אצלי קיימת תחושה כזאת על כן מיעוט הכתיבה ובהתאמה, מיעוט הקריאה של מה שנכתב כאן…"

והנה תגובתי בתגובה:

"נראה לי שמי שחי חיים וירטואליים עד זרא, הוא מי שאורב לכל פוסט שלי או של איריס אליה. למי אכפת כמה אנחנו כותבים כאן? מי שמשתעמם, אל ייכנס לבלוגנו. לא אמרתי שמונים אלף פעם שבלוג הוא יומן רשת אישי? כותבים כמה שרוצים, מתי שרוצים, ואף אחד לא חייב להיכנס ולהתלונן בנרגנות כזו. מה, גנבתי למישהו ספייס? אם כולם כל כך מתלוננים על הבלוגייה הזו, ששירלי ואני הקמנו בעמל רב, מה אתם נדבקים לכאן תמיד? לכו ואל תחזרו. בחיי שהתלונות הנרגנות נמאסו.

"שלא לדבר על כך, שכבר הסברתי מיליון פעם את הסיבה ששירלי ואני פתחנו את הבלוגייה הזו: לאפשר לכותבים מקצועיים, כמו סופרים, עיתונאים משוררים וכו', לפתוח יומן רשת שבו יכתבו על כל דבר, לאו דווקא יפרסמו מיצירותיהם. העובדה שהרוב מעדיפים לפרסם משירתם, היא בחירתם האישית. אני, אישית, דווקא הייתי שמחה לקרוא מהגיגיהם. קרי, מהגיגיכם…"

ועוד משהו. בפוסט שלי מאמש, גליה אבן חן כתבה שכתיבה היא עיסוק שולי לשעות הפנאי. אני מסכימה שכתיבה לבלוג היא בדרך כלל עיסוק שולי לשעות הפנאי, אבל לא מסכימה שכתיבת רומן היא עיסוק שולי לשעות הפנאי. כתיבת רומן היא חציבה באבן, היא התלקחות פנימית של הנפש, דיבור של הנפש עם עצמה, ובאמת שאין לה דבר וחצי דבר עם הזולת. אישית אני סבורה שחומר ספרותי אין לפרסם ואין להראות, אלא רק שהטקסט צבר מספיק חיי מדף, הבשיל ושוכתב כמה שצריך.

אבל משום מה, אנשים כנראה סבורים שכתיבה לבלוג גם היא ככתיבת ספרות, ולא היה. מי שכותב כאן את הגיגיו ומחשבותיו, עושה זאת להנאתו, ומי שאינו מתעניין, אנא, יסור מכאן לעולמות וירטואליים אחרים.