בננות - בלוגים / / לזכרה של אישה יקרה ואמיצה מאוד: יעל לוטן ז"ל
יעל ישראל עושה אהבה
  • יעל ישראל

    סופרת, עורכת ספרים, מבקרת ספרות וקולנוע, מנחת סדנאות כתיבה, מייסדת ומנהלת את "בננות בלוגס". זוכת פרס אס"י של איגוד סופרי ישראל לשנת 2009 על הרומן "אני ואימא בבית המשוגעות"

לזכרה של אישה יקרה ואמיצה מאוד: יעל לוטן ז"ל

 

יעל לוטן, אשת רוח ייחודית, פעילה למען השלום ומובילה פוליטית, הלכה לעולמה. הכרנו לפני 25 שנים, כשהיא ערכה את המוסף הספרותי של "על המשמר" אחרי פרישתו של א.ב.יפה ז"ל. ביחד עם רוביק רוזנטל, עורך המוסף "חותם", היא הייתה העורכת הראשונה שלי. את כל מה שאני יודעת על כתיבה עיתונאית, למדתי מהם. מבט אחד שלה ברצנזיה הראשונה שלי במדור לספרות, וישר יעל נתנה לי טיפים חשובים מאין כמוהם להמשך הכתיבה.

יעל לוטן הייתה עורכת מיומנת ומקצועית מאוד, בעלת טביעת עין, אבל גם הייתה סופרת ועיתונאית ומתרגמת ומבקרת חברתית מרתקת, שונה מכל היתר – מקורית, לא מתפשרת, אמיצה מאוד, כפי שהיתה גם בחייה.

 

היא לא התפשרה גם כשהובילה את משלחת הישראלים לרומניה כדי להיפגש עם הפלסטינאים, בשנת 1986. ולהזכירם, אז זה היה לא חוקי להידבר עם פלסטינאים, ובכל זאת יעל הובילה את המשלחת ביד רמה, גם במחיר של התנכלויות ואיומים על חייה.

 

מאחר שהשכרתי לה את דירתי, אני יודעת מה בדיוק עבר עליה. מספר פעמים היה עלי לבקש את החלפת מספר הטלפון החסוי בדירה, כי אנשי הימין גילו אותו תמיד והתקשרו, משאירים הודעות זוועתיות, כולל איומי רצח.

 

גם למערכת "על המשמר" הם הגיעו, למרות שנאסר על פקידות הקבלה להעביר אליה טלפונים מאנשים לא מוכרים. ויעל עמדה באומץ בכל האיומים וההתנכלויות, ומול כל הקריאות שהיא "זונה של ערבים", ותאמינו לי שזו הייתה אחת הקללות הפחות קשות שקיבלה…

 

אנחנו, שהיינו צעירים מאוד, בגיל ילדיה, מאוד הערצנו אותה ב"על המשמר": חברתי שֶׁז, חברתי תמר משמר, אילן שיינפלד שעבד תחתיה כמשנה לעריכת המדור לספרות, וידידנו המשורר איתי עורב ז"ל, מראשוני נפגעי מחלת האיידס בארץ, שממש אהב אותה אהבת נפש.

 

כולנו הבטנו בה בהערכה ובהערצה, והיא מעולם לא התנשאה מעלינו, והייתה כמו חברה טובה: נותנת עצה אימהית, עוזרת באיזה עניין מקצועי ומושיטה יד בכל דבר. נדמה לי שהיא ראתה בכולנו את ילדיה.

 

מצמרמר אותי שאני יושבת עכשיו בדירתי, שהיא גרה בה שלוש שנים מחייה ביחד עם בתה (בעצם, חדר השינה שלי היה גם חדר השינה שלה), ואני חושבת עליה ונזכרת בה בגעגועים.

 

עם השנים ניתק הקשר בינינו, כמו שקורה עם הרבה אנשים, החיים סוחפים את כולם לכל מיני צדדים, אבל אני תמיד נזכרת בה. לעיתים רחוקות אפילו מגיע לכאן טלפון עבורה, למרות שעברו המון שנים מאז שעזבה.

 

בשבילי, יעל לוטן הייתה מדריכה ומורת דרך להמשך פעילותי העיתונאית, חברה וגם מעין דמות אם.

 

אני נזכרת בכל מיני אנקדוטות אישיות מחייה בדירתי: היא מאוד אהבה לעשות בייביסיטר לילדי השכנים, ועד היום הם לפעמים שואלים אותי מה שלומה. אני נזכרת בפעם שהיא סיפרה לי שאימצה שני גורי חתולים סיאמיים, לבנים עם עיניים כחולות, שהם תמיד חרשים, וכיצד הם התפרעו בדירה וקפצו על "החומה הסינית" שלי, מין קיר מחיצה שמפריד בדירתי את הסלון מחדר האוכל, וקופצים עליה משם ומבהילים אותה, עד שהחליטה שזה לא בשבילה ומסרה אותם. סתם דברים קטנים כאלה, שאני נזכרת בהם באהבה כשאני חושבת עליה.

 

יהי זכרה ברוך.

 

הנה הידיעה על מותה

לבלוג של יעל לוטן

12 תגובות

  1. צר לי מאוד על מותה של יעל לוטן.
    את ספר שיריו של איתי עורב ז"ל ערכתי לאחר מותו. הספר יצא ביוזמת ידידיו.

  2. שולמית אפפל

    כמה עצוב. תנחומי.

  3. אשה אמיצה ורחבת אופק ודעת, לוחמת זכויות ואוהבת אדם באופן בלתי מצוי. כמה כמה עצוב.

  4. יהי זכרה ברוך. נשמע שהיתה אישה מרשימה.

  5. מלים – רגישות – כדורבנות, יעל! תודה שכתבת. מאוד הצטערתי לדעת על כך בערוב היום. יעל אכן הייתה אישיות ייחודית, ידענית גדולה, חכמה ומרתקת, ואישה מלאת מצפון ולב שתרמה רבות לתרבות העברית ולצלמה המוסרי, והיא מאוד מאוד תחסר. אישית, אני חייבת לה על סיפור שניים שלי, נדמה לי, שתרגמה לאנגלית, ועל דברים שנשאה פעם אודות אחד מספריי בבית ראובן. היטב אני גם זוכרת את נעימת דיבורה המיוחדת שהייתה מתנגנת הרבה לפניה או אחריה ב"על המשמר". יהי זכרה ברוך. ותנחומי הכנים למשפחתה.

  6. יעל טוב ששהדלקת כאן נר קטן לזכר אישה אמיצה שאין רבות או רבים כמותה שהלכה עם האמת שלה בלי פחד.נדירה

  7. חבל על דאבדין

    • רות בלומרט

      בשובי מארה"ב נפגשתי בירושלים פעמים רבות עם יעל לוטן, להראות לה את פרי עטי ולהתייעץ. היא היתה חביבה ונבונה ובעיקר משכילה. לא אחת ביקשה חומר ל"על המשמר" וביקורות ספרים.
      חביבותה נגעה ללבי בימים שאנשי רוח וספר התנכרו לי. אולי גם בזכותה זכיתי להכרה ספרותית מסוימת ולחברה כשהיתי זרה בירושלים…

  8. יעל היקרה,
    שמחתי והתרגשתי לקרוא את שכתבת. אני זוכרת את שמך היטב כמובן אבל לא זכור לי אם נפגשנו.
    לאבד אם, כל אם ובכל גיל, היא חויה קשה. אבל החם והתמיכה שקיבלנו הן ברמה האישית והן דרך התקשורת היו מחזקים.

    למרות שמספר שבועות לפני מותה אמרה שהיא את שלה עשתה בעולם, בליבי אני יודעת שעוד היה לה הרבה לתת.

    למעוניינים ניתן לקרוא עליה ואף לכתוב בבלוג שלה
    http://ylotan.net

    תודה
     

    • אילנה היקרה, כן, נפגשנו פעם אחת, או במערכת, או אולי בגרונר, היכן שגרתם, בדירה שלי. את בטח זוכרת, ברמא"ג. אני זוכרת אותך היטב. צעירה ויפה.

      תודה על ההפניה. לא ידעתי שהיה ליעל בלוג. ודווקא כה רציתי כל השנים להזמין אותה לפתוח כאן אצלנו בלוג, במסגרת סופרים ומשוררים.

      תחזיקו מעמד, שלך, יעל

השאר תגובה ל חני ליבנה ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות ל