בננות - בלוגים / / מחווה לאוכל הקווקזי
יעל ישראל עושה אהבה
  • יעל ישראל

    סופרת, עורכת ספרים, מבקרת ספרות וקולנוע, מנחת סדנאות כתיבה, מייסדת ומנהלת את "בננות בלוגס". זוכת פרס אס"י של איגוד סופרי ישראל לשנת 2009 על הרומן "אני ואימא בבית המשוגעות"

מחווה לאוכל הקווקזי

 

אני מקווה שהמלחמה המטופשת הזו תסתיים במהרה, ובינתיים אני נזכרת באהבה ובתאווה במאכל נפלא שאכלתי שם. עד היום לא מצאתי אותו בארץ.  

בביקור שלנו שם לפני כעשרים שנה לקחו אותנו המפיקים, בכספי חברת ההפקה הסובייטית, לכל המסעדות הכי נהדרות בברה"מ. לפני חנויות הלחם השתרך תור ארוך, ואנחנו, למרבה הזוועה, סעדנו כמו מלכים ממיטב המעדנים. המון קווייאר מצוין, ונקניקים משובחים, ותבשילים נהדרים עם שמנת ופטריות יער ואני לא יודעת מה עוד. והמון וודקה משובחת ביותר. ובחוץ עמדו בתורים. לפני כל חנות מזון היה תור, ובצרכניות הגדולות היו המדפים ריקים.

 

האכילו אותנו כמו בני מלכים, אבל אני התאוותי דווקא לאוכל הפשוט, העממי, שאוכלים ברחוב, ולכן ניסיתי המון דברים, לא כולם התגלו כטעימים. עוגיות קווקזיות מקומית שקנינו באוסטיה ברחוב התגלו כזוועה, והושלכו מיד לפח. לעומת זאת, מין קינוח של דומדמניות וקצפת היה נפלא, והשיא: גלידה סובייטית פשוטה, שבעצם הייתה לא יותר מריבוע של קצפת קפואה. הייתי קונה אותה ברחוב בכל פעם שיכולתי. היה סוף נובמבר, אבל כולם קנו את הגלידה הנהדרת הזו שעלתה כמה קופייקות.

 

כעבור חמש שנים, כששבתי לשם, וחיפשתי נואשות אחר הגלידה העממית הזו, כבר היה קשה להשיגה, ומארחי הרוסים צחקו עלי והציעו לי במקום את זה אחת הגלידות המיובאות, ולא הבינו למה לי גוש קצפת קפואה כשכבר יש לקנות גלידות תעשייתיות ומעובדות ומיובאות.

 

אבל השיא הקולינרי, ללא ספק, היה בקווקז. באחת הארוחות החגיגיות שעשו לכבודנו הגענו לחדר סעודה פרטי במסעדה, ושם השולחן היה ערוך למופת עם המון סוגי ירק וירקות שלמים, כמו שהכרתי בביתי החצי פרסי: גבעולי פטרוזיליה ונענע ורשאד והמון עגבניות, צנוניות ומלפפונים בקליפתם. ממש הגשתי בבית.

 

ואז הגיעו ארבעה טסי ענק בקוטר של חצי מטר לפחות, ובהם מין מאפי ענק שטוחים ומטוגנים. המעדן הזה נקרא "סחרג"ה", ואני כמעט הרגתי כדי לקבל את המתכון. נכנסתי למטבח עם המתורגמנית שלנו וקיבלתי מתכון שלא הרבה הבנתי ממני בסופו של דבר.

 

הסחרג"ה הזה הוא מין הכלאה בין מלאווח, בורקס ופיצה. גודלו כפיצה משפחתית, הוא עשוי מבצק עלים, ובתוכו מילויים נפלאים בטעמם: בשר, תפוחי אדמה, סוגי גבינות, והכי טעים – תרד וגבינה. את ה"חביתה" הבצקית הממולאת הזו מטגנים במחבת עם די הרבה שמן. וזה כל כך טעים. עד היום אני מחפשת את זה בארץ ולא מוצאת.

 

אז ניסיתי לעשות בעצמי, וזה מה שיצא.

 

סחרג"ה (הבורקס הקווקזי), במילוי תרד וגבינה

מצרכים:

שתי חבילות עלי מלאווח מופשרים

מעט דבק קמח (שלוש כפות קמח ומעט מים)

שני קילו תרד, עדיף בולגרי או ערבי

500 גרי גבינת טוב טעם (או גבינת שמנת מוצקה)

מלח ופלפל לפי הטעם

כוס שמן לטיגון

 

אופן ההכנה:

לבשל את התרד, לסחוט, לערבב עם הגבינה והתבלינים (ניתן להוסיף עשבי תיבול לפי הטעם).

לקחת עלה מלאווח, למרוח עליו מלית, לא מעט מדי, לא הרבה מדי. להשאיר שוליים של סנטימטר וחצי ולמרוח עליהם מעט מדבק הקמח. לשים מעל עלה שני ולסגור יפה בצדדים. לטגן במחבת עם שמן בגובה של סנטימטר, על אש קטנה. להפוך ולטגן לצד השני. 

לאכול חם.

את יתר המליות (תפוחי אדמה, בשר, גבינות) עושים כמו במילוי לבורקס.

 

 

 

9 תגובות

  1. מממ…מעורר תאבון!

    אבל אם אין קווקזי, תאכלי אווזי.

    שחרג"ה-מריו.

  2. מממממממממממממממ….. נראה טעים, אבל מסובך לעשות.

  3. יעלה,טוב. אני מצפה למעדן הזה בפגישתנו הראשונה לספירה הנוכחית…

  4. איריס קובליו

    יאמי
    הנה עוד אהבה משותפת ביננו: לכתוב על אוכל

    (אבל לא בקיץ… חכי, כשיבוא החורף עוד אביא כאן ממיטב המאכלים הרומנים)
    🙂

  5. מירי פליישר

    תודה יעל רעיון גאוני להשתמש בעלי המלווח למילויים.

    • נשמע טעים יאמי יאמי, אבל אין סחרגה דיאט חארם על הבריאות ,הכולסטרול הקלוריות ,זה לוקסוס ממכר, יעלי, אני רק אראה זאת מרחוק ואליו לא אבוא:)

      • איריס, רוצים מתכונים רומנים תיכף ומיד!!!

        חנה, תודה, חטאים משמינים. תמשיכי לשיר ותרזי בשירה ותאכלי טעים. הכי טוב לרזות כתוצאה מיצירה.

        מירי, העלי מלאווה זה ברירת מחדל, המקור הרבה יותר טעים כמובן.

  6. נשמע טעים, אבל מלא שמן… אצלנו כנראה לא ייכנס הביתה.

    אגב, יש (או לפחות היתה) בפלורנטין מסעדה גיאורגית, נדמה לי ששמה ננוצ"קה, שזכורה לי כחוויה קולינרית מדהימה.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות ל