מחברות הקולנוע

החסד עדיין מופלא

  וזה לאסתי ירושלמי הסרט הישראלי הכי אהוב עלי בכל הזמנים כבר די ישן, נעשה ב-1992: "חסד מופלא", סרטו הרביעי והאחרון של עמוס גוטמן, שמת מאיידס שנה אחרי. והנה אני, אישה סטיירטית, ובכל זאת סרט הומואי הוא הסרט הישראלי הכי אהוב עלי.   זהו, שבעיני, אישית לגמרי, לעובדה שזה סרט על הומואים אין שום משמעות. אלה יכלו להיות גם גיבורים ...

קרא עוד »

הקריירה המזהירה שלי

    השבוע נפגשתי עם קולנוענית צעירה, שרוצה לעשות סרט מהרומן שלי "רואות מכאן את כל העולם" (תחזיקו אצבעות).  בראשית השיחה הייתי די ספקנית לגבי ההתגשמות של דבר כזה, כי תעשיית הקולנוע בישראל זכורה לי, מהימים בהם הייתי מבקרת קולנוע, כדחליל נטול משאבים.  עכשיו מספרת לי הקולנוענית שהיום יש ביקוש גדול לקולנוע הישראלי באירופה,  בעיקר בצורות קופרודוקציות, שלא לדבר על ...

קרא עוד »

אני האיש הבודד של אלוהים

  הנה אחד שלא זכה באוסקר, "נהג מונית", למרות שאם תבחנו אותו מול עשרות סרטים אחרים שזכו באוסקר, ומול מאות, אלפים ומאות-אלפים של סרטים אחרים שנעשו באמריקה ובעולם מאז, לא תוכלו שלא להשתחוות או לפחות להוריד את הכובע.   "נהג מונית" הוא סרט החניכות שלי. הייתי נערה כאשר הוא יצא. ראיתי אותו בהצגת הבכורה בקולנוע "צפון", ומיד למחרת הלכתי לראות אותו ...

קרא עוד »

ייקח או לא ייקח?

  הסרטים שזכו באוסקר הם אף פעם לא הסרטים שאני הייתי בוחרת. שנים שזה כך. בשנותיי כמבקרת קולנוע תמיד נאלצתי לכתוב על פי דרישת העורך מעין "טוטו אוסקרים", ותמיד הסרט שאהבתי לא היה הסרט שזכה. המקרה הכי חמור היה בשנת 1985:  קורוסוואה היה מועמד עם "ראן" המופלא שלו, ומי זכה? סידני פולק ו"זיכרונות מאפריקה" השמלצי.   זה היה בראשית ימי ...

קרא עוד »

גם לצברינו החמודים מותר להזיל דמעה

       את המאמר הזה כתבתי בראשית שנות התשעים בהזמנה לאנתולוגיה על קולנוע הישראלי, שלא ראתה אור בסופו של דבר. אפילו שולם לי עליו, אבל מאז הוא תקוע שנים על המחשב. חשבתי שהגיע הזמן לפרסם אותו.           גם לצברינו החמודים מותר להזיל דמעה                       קווים לדמות הגבר בקולנוע הישראלי במהלך חמישה עשורי קולנוע                                                   יעל ישראל   בראשית היה ...

קרא עוד »

האישה שהצליחה לשנות את גורלו של כפר שלם

אם לא הייתי רואה את הסרט הדוקומנטרי "בושה", לא הייתי מאמינה לסיפור המטורף הזה. אפילו תסריטאי הוליווד המשופשפים ביותר לא יכלו להמציא סיפור מדהים כזה.      בשנת 2002 אישה צעירה בשם מוחתרן מאי נאנסה אונס קבוצתי אכזרי על ידי כעשרה גברים מבני כפרה בפקיסטן. גברים נוספים צפו בנעשה ולא פצו פה. הבחורה הובאה במצב קשה לבית חולים, אבל לא ...

קרא עוד »

הישבן המגרה של הרווי קייטל

  לאחרונה ראיתי שוב את "עד שייצא עשן" של ג"ין קמפיון, במאית שאני אוהבת בעיקר בזכות סרטיה "הפסנתר" ו"דיוקנה של גברת", ודווקא "עד שייצא עשן" אינו מבחירי סרטיה בעיני.     ובכל זאת אני נדרשת אליו. אולי כי אני במו·ד כזה לאחרונה, של לבחון את גבולות מלחמת המינים והאם משהו השתנה; אולי כי בפעם השנייה חשבתי על הסרט קצת יותר ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות ל