אתמול, כשהעליתי בפוסט כמה פרקים מהספר שלי "רואות מכאן את כל העולם", בהקשר לחרם שעושים ילדים על ילדים אחרים, כתבתי שלא עברתי חרם בעצמי. ואז חשבתי לי: אם ככה, איך כל כך מוכרת לי תחושת הנידוי שעוברת על הגיבורות בספר, שילדות אחרות מנדות אותן? אני עצמי לא הייתי ילדה פופולרית, אבל גם ילדה מנודה לא הייתי. לו זה קרה לי, ...

  בילדותי, בבית ספר "דוגמה", היו לוקחים אותנו בכל שבוע לחווה החקלאית, לשיעור חקלאות. כן, היו דברים כאלה פעם, תתפלאו. חלוציות, עבודת האדמה, סוציאליזם… ומדובר בשנת 1971-1972, לא לפני מאה שנה. בשבילנו זה היה חופש נהדר מהלימודים ומהכיתה. שלוש-ארבע שעות בשבוע של חופש בטבע, בחווה החקלאית על גבול רמת גן. השבוע נודע לי שהיום החווה פתוחה לכל אדם, אבל אז ...

  ראיתי סרט דוקומנטרי על חזיות. נשמע קצת מצחיק: סרט דוקומנטרי על חזיות. אבל מסתבר שיש הרבה מה להגיד על הנושא. למשל, על השיטות להרכבת חזיות. הידעתם שחזייה היא המוצר הכי הנדסי בשטח?  וממה היא עשויה? התשובה: פלדה (הברזלים) ונפט (הספנדקס). ואני ישר חשבתי, ומה יעשו כשייגמר הנפט בעולם? ממה יכינו את פריט הביגוד הזה, שאי אפשר איתו ואי אפשר ...

  קצת נמשכתי אליו, אני מודה. בעיקר באיזה משחק תופסת מוזר שנקלענו אליו באחד הבילויים הליליים על חוף הים, בבית הקפה שבו ישבנו, כל החבורה, בחודשי הקיץ. הוא היה אחד מהחבורה שלנו, בחור נאה, אינטליגנטי מאוד, מצליחן בתחומו. הוא גם היה סגור כזה, ביישן, אניגמטי, ואני כל הזמן חקרתי חבר משותף שלנו, שחתם את פיו בסופֶּר-גְלו,  מה הקטע שלו. הוא ...

  מקרה דודו טופז, אסף גולדרינג, דוד פחימה שרצח את זוגתו ובתה, הדייר שרצח את בעלת הבית שלו, שלל האימהות שרצחו את ילדיהן, ועוד מקרים רבים אחרים מהשנים האחרונות, מעלים בדחיפות את השאלה לאן נעלמה המערכת הפסיכיאטרית, איפה הכוח שלה. נדמה כאילו כבר אין לה שיניים. בעבר היה קל למדי לקבל צו אשפוז פסיכיאטרי אצל הפסיכיאטר המחוזי עבור אנשים שנחשדו ...

קרה המקרה שכתבתי זיכרון קולנועי מהילדות לאנתולוגיה בנושא, על הסרט "התפוז המכני", שראיתי בגיל 12 ונורא הרשים אותי, והנה למחרת התעוררתי לשבוע של רציחות מזוויעות בסגנון הסרט של קובריק: גופות נשים מבותרות צפות בנהר, גופת גבר אזוק ורצוח, ואדם שהלך לטייל עם המשפחה בטיילת בשבת בערב ונרצח סתם ככה.   ופתאום זה נראה קרוב יותר ויותר, מפחיד יותר ויותר כל ...

  היו דברים רבים שלא שכנעו אותי בקומוניזם של ברה"מ, אבל הדבר שהכי קומם אותי היה האיצטלה הפמיניסטית לראווה שהוא עטה. כאילו, הנה אנחנו, החברה הכי השוויונית בעולם, מעניקה שוויון זכויות והזדמנויות לגברים ולנשים, הנשים אצלנו עושות קריירות נהדרות והן יכולות להיות אפילו מדעניות טילים.   וזה לא היה רק שם. גם במקומות אחרים בהם משל הקומוניזם, למשל בקובה. לאחרונה ...

  מעניין, לא פעם אני נתקלת אצלי בפוסטים בתגובות חשדניות של אנשים שחושבים שאני ממציאה כמעט כל דבר, אפילו את מקום מגוריי… חחח. כמה אפשר להיות חשדן? ואיך זה שאיזו תדמית שיש לאנשים עליך, קובעת בדעותיהם את מה שאתה ומה שאתה לא? כמה מוזר. נדמה שכתיבה אישית בבלוג תבהיר לקורא את זהותך, אבל מסתבר שלא. אני מהרהרת בזה כבר שלוש ...

  אתמול ראיתי את "שושנת קהיר הסגולה", אחרי שלא ראיתי אותו די הרבה שנים. יש שם קטע כזה שבו מיה פארו אומרת לדמות שבתוך הסרט, זה שהתאהב בה, שהיא לעולם לא תשכח את ליל הבילוי שלהם ביחד בניו יורק הבליינית, זו שבסרט שבתוך הסרט כמובן. ונזכרתי בלילה אחד כזה, לילה של בילויים בעיר נידחת, עם הבחור הכי מתוק בעולם. אפילו ...

  אני באיזה שדה טיז-אל-נאבי בהודו, עם המכנסיים מופשלים למטה, מנסה לעשות את צרכיי, שערי מסריח משתן, העיניים צורבות לי בגלל עדשות המגע שהתלכלכו מהחול, אני כולי מקוררת וחלשה בגלל האנטיביוטיקה, יש לי איזו בלוטה מלאת מוגלה בפרצוף, והיא אוטוטו עומדת להתפוצץ, אני רעבה נוראות, ומולי מתקרב בריצה פר ענקי, שעוד רגע ינגח בי!!!   היינו בנסיעה מגואה לבנגלור, 16 ...