בעקבות הפוסט "זיון או משגל?"   בשנת 1992 פגשתי בפסטיבל הקולנוע באוברהאוזן שבגרמניה מבקר קולנוע מזרח גרמני לשעבר. זה היה שלוש שנים אחרי נפילת חומת ברלין. הוא עדיין גר במזרח העיר, אבל העיתון שבו עבד כבר לא היה "מזרח גרמני".      הרבה צחוקים העברנו בשבוע הפסטיבל, בו שנינו היינו שופטים מטעם תא מבקרי הקולנוע הבינלאומי. אבל שיא ...

   יש לי תלמידים מופלאים בכיתת הכתיבה שלי בקמרה אובסקורה. אבל הם, איך לומר, שמרנים. בזמני, סוף שנות השבעים, תחילת השמונים, גם אני לא יכולתי להוציא מפי את המילה זיון מבלי להסמיק ולחרחר מעט. אבל היום?     אמש צעקו עלי התלמידים שלא אשתמש במילה זיון. אמרו שאגיד משגל, אמרתי, לא יודעת מה זה משגל, לא מבינה את המילה הזו, לא ...

אין לי אף מילה טובה על בנק הפועלים ומיסיס אריסון, אבל לפרויקט הקריאה שממומן על ידם: עשרה ספרי ילדים מובחרים במחיר עשרה ₪ לספר, אינני יכולה להישאר אדישה.       כל שנה אני רוכשת לי כמה ספרים ברשימה שלא קראתי בילדותי, או שקראתי וזרקתי כי חשבתי ש"אני גדולה", ואז באו הגעגועים עם הגיל, ואני אכלתי לעצמי את הלב על שהוריתי ...

   מדי שנה כשמגיע ספר ג"ינס החדש, אני נמלאת עליצות ילדותית משונה. אני עטה על מקבץ הפריקים, כדי לראות איזה פריק חדש נוסף השנה לרשימת המשוגעים שמוצאים לעצמם שיאים משונים כדי להיכנס לספר הביזארי. מהדורת 2008 משופעת במוזרויות כאלה יותר מתמיד.     מדוע יבלה אדם בגידול ציפורני אצבעותיו במשך שנים? מה זה נותן לו להיות בעל הציפורניים הארוכות ביותר בעולם? ...

    אנשים פשוטים, דהויים, שבורים מהחיים, כאלה שפוגשים בסופר ובבנק  הם הגיבורים של שי צלר בקובץ הביכורים שלו "המסע לאורקולי (זמורה ביתן). מה הוא עושה איתם, לאיזה פיתולים עלילתיים הוא לוקח אותם, זה כבר דבר אחר. לא תמיד זה מצליח. כשזה כן, זה מרתק ונוגע ללב. הרשימה פורסמה ב-20.12.07בגיליון 268 של מגזין "טיים אאוט" אנשים פשוטים, דהויים, שבורים מהחיים, ...

  היא דקרה את את העולם בחָזָה, אבל איש לא זוכר את הדימום. למה רחל איתן היא אחת מן הסופרים החשובים של שנות השישים, למרות שפירסמה רק שני ספרים, נחשדה על ידי מבקרי דורה צרי האופקים והשוביניסטים כסופרת של רכילות תל אביבית זניחה, ונשכחה מלב ומעין.  ולמה אני אישית אוהבת אותה כל כך.   היא פירסמה רק שני ספרים, נפטרה ...

  "חיי שניים" של ויקראם סת (זמורה ביתן, מאנגלית: דינה מרקון) הוא ביוגרפיה אפית מרתקת על התקופה הכי מקוללת בהיסטוריה האנושית. דרך סיפור האהבה הארוך של דודו שאנטי סת, רופא שיניים שהתאהב ביהודיה גרמניה לפני מלחמת העולם השנייה, הוא מגולל אפוס היסטורי מתוחכם ומרגש. הרשימה פורסמה ב- 1.11.07 בגיליון 261 של מגזין טיים אאוט      שווה לקרוא את "חיי שניים", ...

   הכול התחיל כשקראתי את "השחקנית" של יוסי וקסמן. התאהבתי בספר, ונשביתי בדמות המדהימה הזו, טיפאני, האלטר אגו של הגיבור או של אחותו השחקנית – אותה מלכת דראג מטורפת ומדהימה כל כך, בעלת שפת אשפתות, לב של זהב והומור של סטנדאפיסטית.     זו הייתה הפעם הראשונה שפגשתי ביוסי ובספר שלו, והתאהבתי. על המקום. סופית סופנית.      באותו זמן ...

היא שולטת בגברים ומסובבת אותם סביב אצבעה הענודה בטבעות זהב שהם קנו לה, אבל בלילה היא ישנה עם אישה. מדהים לגלות שרוקסאנה, הדמות הנשית הגדולה של דניאל דפו ב"רוקסאנה" (ידיעות ספרים), נולדה זמן רב לפני שג"יין אוסטין והאחיות ברונטה אמרו את שלהן בדבר זכויות האשה. הרשימה פורסמה ב-18.9.07, בגיליון 259 של מגזין טיים אאוט.     "רוקסאנה", הרומן האחרון שכתב ...

    את חיי המקצועיים התחלת כמבקרת. משנת 1984, במשך 13 שנה, הייתי מבקרת קולנוע. במקביל (וכמובן לאחר מכן, כולל היום), כתבתי ביקורת ספרים. מלוא התכווננותי כלפי הספר הייתה כשל מבקר.       כמבקרת, איני רואה בעצמי ישות שיש עליה לספק את הסופר או להעניק לו תובנות כיצד היה עליו לכתוב את ספרו. כל הטענות של סופרים על "ביקורת בונה" ...