המבקרת

מי לעזאזל קבע שאתה צריך לכתוב???

   (הרשימה הנ"ל מתייחסת רק לסיפורת, לא לשירה). כבר רבע מאה אני נמצאת בעובי הקורה של הספרות העברית. כסופרת, עורכת, מבקרת ולעיתים גם לקטורית, עבדתי כמעט עם כל ההוצאות לאור, מהקטנות עד הגדולות. ועדיין לא התרגלתי לקלות הבלתי נסבלת של הפרסום הספרותי.  זה שהוצאות ספרים וסדנאות כתיבה כבר הפכו מזמן לעסק כלכלי מצליח, ושאי אפשר להתנגד לתהליך, לא גורם לי ...

קרא עוד »

דחיית סיפוקים

  הפוסט החשוב והמעניין של רונן א. קידר, והתגובות המרתקות והשונות שעלו בו, גרמו לי לחשוב עוד ועוד על הרשת, הבלוגים, ואיך הולך ונעלם לו הגורם הכה חשוב ומכריע בכתיבה ספרותית: דחיית סיפוקים. אני סבורה שיצירה ספרותית צריכה זמן מדף בלי קשר איפה היא תתפרסם, בספר או ברשת. אני סבורה שכותב צריך להימנע מסיפוקים מיידיים, למרות שהם מפתים, ולמרות שכיום, ...

קרא עוד »

בשבחי הנוחות

לא קראתי את הספר "על הנוחות" של אורנה קזין, אבל שמעתי אותה מתראיינת בטלוויזיה ומספרה על ספרה. אז אולי זה לא הוגן לכתוב על ספר שלא קראתי, אבל קזין סיפרה די והותר מהרעיונות שנטועים בו, ומה אגיד, עם כל הכבוד לתיאוריה המעניינת שלה, שאנחנו הולכים ומשתקעים בנוחות במקום לאתגר את עצמנו, אני אומרת: ומה נעשה, גם ככה החיים קשים, לא? ...

קרא עוד »

אנחנו זן מגעיל

   בספרה השלישי, "מתקנים ואטרקציות" (חרגול פלוס) שוחטת מיכל זמיר את הבורגנות הישראלית החדשה. התוצאה מאוד נעימה לקריאה אבל לא מגבשת אמירה חדשה על הישראליות. הרשימה התפרסמה ב- 25.9.08 בגיליון 308-309 של מגזין טיים אאוט.   בספרה השלישי מתנפלת מיכל זמיר ("ספינת הבנות", "שתים עשרה פגישות") על הבורגנות הישראלית החדשה, תאבת הממון, מול ישראל הישנה והערכית – נושא שנחבט מכל ...

קרא עוד »

מי מפחד מהרשת?

    להלן שתי סדנאות כתיבה בהנחייתי בסדנת אמני הקיבוץ, שייפתחו בראשית נובמבר 08: 1. כל בלוגר הוא מבקר (940) כתיבה למדיה חדשה, לצעירים  יעל ישראל,   יום א" 21:30-19:00   החל מה 9.11.08 – 24.5.09 3 ש"ש X 28 מפגשים , סה"כ 84 שעות המחיר: 3000 ₪ 2. מי מפחד מהרשת?(941) כתיבה למדיה חדשה (גיל הזהב) יעל ישראל, יום ב" ...

קרא עוד »

גבולות מטושטשים

  עולמות מקבילים ותודעות כפולות מעסיקים את הספרות והקולנוע ממש מראשית ימיו, ומובן שהם משגשגים בספרות המד"ב. אלא שלא צריך עלילות מד"ביות מסובכות מאוד כדי לצלול עמוק לתוך העולמות ההזויים הללו. דווקא טקסטים מד"בים לא טכנולוגיים, או ספרות בעלת רבדים קיומיים, מתמקמים בנישה הזאת בצורה הכי מעניינת. העולם הזה, הלא כאן לא שם, הגבולות המטושטשים בין דמיון למציאות מופיעים הרבה ...

קרא עוד »

המתנקשת העיוורת

  זה לא סוד שמרגרט אטווד היא אחת הסופרות האהובות עלי. כבר הזכרתי את זה וכתבתי על כך כמה וכמה פעמים. עכשיו, סוף סוף יצא בעברית הספר שלה "המתנקש העיוור" (זמורה ביתן).   קראתי אותו כבר בשנת 2000, כשראה אור. עכשיו קיבלתי אותו מההוצאה, ועדיין לא צלחתי את כל חמש מאות ומשהו עמודיו, אבל אני עדיין זוכרת את העלילה המרתקת ...

קרא עוד »

עברית קדומה או עברית עכשווית?

  ראיתי אצל לונדון וקירשנבאום שיצא עכשיו תנ"ך לילדים בעברית קלה ועכשווית, תנ"ך רם שמו. לא משהו סלנגי, פשוט קל יותר להבנה. כמובן שהיה בתוכנית עליהום קטן של צמד החטייארים על כך שמעזים ל"עברת" את העברית התנ"כית לעברית מודרנית, ומה אגיד, אני לא מבינה את ההתנגדות.   יותר טוב שילדים ישנאו את הטקסט התנ"כי בגלל שנוצר בהם אנטי נוראי בבית ...

קרא עוד »

בתו

ספרו החדש של רן יגיל, הנובלה "אני ואפסי" (הוצאת כרמל-עמדה) משלבת שני נושאים מרתקים ומלאי עוצמה: יחסים קשים ומורכבים בין אב ובתו, ועולמם ההולך ונעלם של ענקי הבידור של שנות השבעים.   בשנות השמונים-תשעים פרחה בעולם כתיבה של סופרות על יחסיהן עם אמותיהן. בארץ אפילו יצאה באמצע שנות התשעים אנתולוגיה בשם "אימהות ובנות" שמאוד הצליחה. יחסי בנות ואבותיהן, זה כבר ...

קרא עוד »

לרצוח את החרא

  בספרה השמיני "עכשיו זה כתוב" (בבל) מצליחה אילנה ברנשטיין להיות קולחת ומטלטלת ןלשפד את הקורא לשעה של קריאה אינטנסיבית, אבל מפספסת חריש עמוק וחשוב בנפש האישה המוכה. הרשימה פורסמה ב-17.7.08, בגיליון 298 של מגזין טיים אאוט    נשים מוכות לא זוכות להיות גיבורות בספרים. זה נושא מביך ולא נעים, ולא פלא שאין כמעט סופרים וסופרות שמייחדים לאשה המוכה רומן ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות ל