פעם ערכתי ספר מתורגם של סופרת קנדית חשובה ומוערכת מאוד, סופרת שגם אני מאוד מאוד אוהבת ומעריכה. תירגמה אותו מתרגמת שזכתה בעבר בפרס כלשהו לתרגום, ולכן החזיקו ממנה מאוד בהוצאה, מה גם שהיא הייתה חברתה של בעלת ההוצאה.   מה שקיבלתי לעריכה המם אותי. לא האמנתי שאת זה תירגמה זוכת פרס לתרגום. מלבד התרגומיות השגורות שכל עורך תרגום מכיר ...

הייתה לי חברה שאביה היה פרטיזן בשואה. צעיר בין 18 שאיבד את רוב בריאותו ביערות המושלגים של פולין. הוא כתב את סיפור השואה שלו, והוציאו לאור בהוצאה עצמית דרך איזה מו"ל גנב שמתמחה בדברים האלה.   הוא ידע שאני מבקרת ספרים, וביקש מבתו לתת לי עותק. די עשיתי לה פנים על זה, כי ידעתי שלא אצליח לקרוא את זה, ולא ...

בהקשר לפוסט הקודם "בזיון ספרותי", אני מעלה כאן לינקים לרשימות שפרסמתי לפני מספר חודשים על זילות הספרות וההוצאות במימון מחבר. למי שמתעניין.       זילות הספרות http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?blogID=23&itemID=8073     מי לעזאזל קבע שאתה צריך לכתוב? http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?blogID=23&itemID=8045   צערם של המוציאים בהוצאות במימון מחבר http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?blogID=23&itemID=8100     לא הוצאה עצמית, הונאה עצמית http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?blogID=23&itemID=8090   ומי שבכל זאת רוצה לפרסם   ...

  במקרה יצא לי לראות תוכנית ספרותית בשם "קראתי לך" בערוץ 33, בהנחיית אחד, אריה יאס, למיטב זכרוני מכתבי העבר של מעריב בתחום התרבות. הסיבה שנשארתי לראות את התוכנית המביכה והמשעממת הזו היא שהיה כתוב ששחר מריו מרדכי חברנו גם הוא מנחה את התוכנית, אז נתקעתי איתה כדי לראות אותו. בסוף ש"מ שלנו לא הופיע בכלל, אבל מה שאני ראיתי ...

   יש ימים שאענה על כך ב"כן", ויש ימים שאענה ב"לא". למשל, כשאני שומעת את התרגומית "זה עושה לי לבכות", בא לי לא רק לבכות, אלא גם למות. לפעמים אני נהנית מהמצאות השפה שנולדות באופן טבעי, אורגני, גם אם מדובר באינגלוזים למיניהם, ולפעמים אני על סף הייאוש, שלא לומר ההקאה.   בספרו "ישראלית שפה יפה" (עם עובד) טוען הבלשן פרופ' ...

  אני רוצה להמליץ על ספר ילדים שקראתי עכשיו. אבל האמת, הוא מומלץ לכל מי שאוהב אגדות עם. שמו, "שש גיבורות גדולות במיתולוגיות של עמי העולם" (הוצאת כנרת) וכתבה אותו שהם סמיט, חברתנו לבלוגייה. שהם מספרת שהיא התכוונה לכתוב ספר על גיבורים וגיבורות, אבל כשהסתבר לה שכמעט אין גיבורות של ממש במיתולוגיות של העמים, היא החליטה להתמקד דווקא בגיבורות. התוצאה, רק ...

  כך חש אחד מגיבוריו של בועז יזרעאלי בקובץ החדש שלו, "השכן המסוכן". הגיבור של יזרעאלי בכל סיפורי הקובץ נאמן למסורת הגיבור המודרני: הוא מיוסר, פחדן, חסר ביטחון, תלוש וסכיזואידי, אטום בשריונו, מתוסבך וקטנוני. קצת פרנואידי אפילו. קשה לומר שהחיים מתאימים לו או שהוא מתאים לחיים. הוא שונא את כולם, ונדמה לו שכולם שונאים אותו.   לפעמים נדמה שהוא כמעט ...

"נשיקת הבודהא" של פיטר טאסקר (חרגול-עם עובד) הוא מותחן מבריק ואינטליגנטי שמבצע מחווה למיטב סופרי המותחן, החל מסימנון ועד האמט, ובדרך אפילו מצדיע למורקמי. הרשימה פורסמה ב-11.12.08 בגיליון 319 של מגזין טיים אאוט       לא כל יום מזדמן לקורא מותחן שווה באמת, וכשזה קורה, אין מה לדבר, כיף גדול. אבל מה שמעניין ב"נשיקת הבודהא" הוא לא מי רצח ...

  למה אהבתי את ספרו החדש של שי גולדן "הבן הטוב" (זמורה ביתן) ואפילו קינאתי בו, ומדוע אני חושבת שיש בו כמה פספוסים רציניים שמאפילים על מה שיכול היה להיות יצירה חד פעמית.     אם השאיפה לאותנטיות ולאמינות מרבית היא אחת מן המטרות הכבירות של הספרות, אז בשביל מה להתעטף בכל מיני הטעיות, תכסיסים וכיסויים? מדוע לא לכתוב את ...

    דיון קטן שהחל אצל רני יגיל הביא אותי לרשימה הזו, שממילא אני מהרהרת בה מעת לעת. ונדמה לי שאין מקום טוב יותר לדון בה, מאשר כאן, בבלוגיית סופרים ומשוררים.   איכשהו הזכיר אמיר אור, שבזקנתו היה המשורר, העורך והמבקר משה בן שאול אדם מריר. לגבי משה אינני יודעת, שכן לא הכרתי אותו אישית, למרות שעשה עימי חסד גדול ...