יעל ישראל עושה אהבה סופרת, עורכת, מבקרת ספרים וסרטים, מנחת סדנאות כתיבה, מנהלת את "בננות בלוגס".

  כמו תמיד, אני מרחמת על הילדים. אני מרחמת על כולנו, בכל הצדדים, אבל במיוחד אני מרחמת על הילדים. תמיד. נראה לי שאלוהים נתן לי לב כדי שארחם על ילדים. אולי בגלל זה אני נמצאת כאן, בעולם.   אני חושבת על הילדים שלנו ושלהם, שצריכים למות מפחד במקלטים, בחדרים המוגנים או סתם בבתים, כפי שבטח קורה בצד השני. וכך, יום ...

  אתמול ראיתי סרט חביב בשם "מכושפת", שבו נסיכה מסיפור אגדה נוחתת בניו יורק "הפושעת", ושוב צצה לה נעל הזכוכית המיתולוגית. ואני שוב שאלתי את עצמי, למה לעזאזל, נעל זכוכית?   אז מעבר למשמעויות הפסיכולוגיות שאולי טמונות בנעל הזו (האם האישה שפוסעת על זכוכית מסמלת את מעמד האישה הרעוע בעולם?), נשאלת השאלה מה כל כך מושך ברגל האישה.   בעיני, ...

אני מאלה שמסתכלים גם על איך כתוב מה שאני קוראת. כשעוד כתבנו בכתב יד, הייתי בוחנת את כתבי היד של אנשים שהתכתבתי איתם. היום אני מביטה בסוג האות ובגודל הפונט.   אז באיזה סוג אות אתם כותבים?   אני כתבתי די הרבה שנים ב"לבנים", ובשנים האחרונות החלטתי שהכי נוח לי לכתוב ב"אריאל". הוא יפה, נקי ואלגנטי מאוד. והעיקר, מאוד קל ...

    בקמפוס של הר הצופים גרה חתולה מופלאה שמאוד נהנית להתארח על ברכי הסטודנטים בזמן ההרצאות, בייחוד עכשיו כשקר בחוץ. אבל פרנסי האוניברסיטה לא מרוצים מזה שתתווסף לשיעורים שומעת חופשית שלא משלמת שכר לימוד מופקע. אחרת, אינני יודעת מה מפריע להם שחתולה תיכנס לשיעורים ותיהנה מקצת חום. כי עכשיו מאיימים לזרוק אותה, ולכן מחפשים לה בית. הנה הפרטים. תעבירו ...

הרשימה של ענת אבישר והציטוט מהסרט "פישר קינג" הזכירו לי את טרי גיליאם ואת אהבתי לסרטיו, וכמה מיוחד הוא (בדרך כלל) בתוך חבורת הבמאים בני דורו, גם כשעשה פייסקואים מרהיבים כמו "הברון מינכאוזן", שממנו יצאתי החוצה אומנם, אבל תחת זאת ראיתי איזה חמש פעמים את "ברזיל" ואת "13 קופים", שגם כשיישכחו יתר סרטיו, הם יישארו לעד. וכמובן, "פישר קינג", שכל ...

  תיארתי לי שהפוסט "הנסים של חיי" יעלה ספקות מובנים מצד אנשים שאינם מאמינים, לגבי מהות האמונה. הצהרות כגון: "אשרייך שאת מאמינה, כי כך בוודאי קל לך יותר לחיות ", או ש"האמונה היא מעין שיקוי נגד קשיי החיים, ושאין כאן אלא מעין אוטוסוגסטיה של אדם שזקוק לתשובות". רבות אני שומעת את הטיעונים הללו.   אלא שלפחות מבחינתי אין בהם אמת. ...

  קראתי הלילה את הרשימה של יגאל סרנה על הנסים בחייו ועל האמונה בנסים, ונזכרתי מיד ברשימה הזו שכתבתי לפני כחודשיים, במטרה להעלות אותה, אבל איכשהו חשתי אז צורך להתמהמה איתה.  והנה, הרשימה המרגשת של יגאל (שאתמול התברר לי שהיינו שכנים בילדותנו, ממש בית ליד בית, איזה צירוף מקרים מקסים), עודדה אותי להעלות אותה, למרות שאני עדיין קצת מתביישת, כי ...

כמו לפרוסט ועוגית המדלין שאמו נתנה לו בילדותו, ועל כן זכר אותה תמיד וכתב עליה ב"בעקבות הזמן האבוד", גם לי יש עוגה שאני לא שוכחת ומתקשה מאוד למצוא כמותה כיום. כאילו שדווקא בגלל שהתרבו העוגות וחנויות העוגות, קשה למצוא היום את העוגות "כמו של פעם".   העוגה שאני מייחלת אליה היא תלולית גנאש שוקולד מצופה שוקולד. מכרו אותה בכמה קונדיטוריות, ...

  בעקבות שבוע הכלבים הספונטני שיצא כאן, אני מעלה את אחת הרשימות מטורי באנרג"י מעריב, שבו כתבתי על אהבתן מכמירת הלב של כלבת נחייה וחתולת גינה. רק לאחרונה ראיתי אותן מחובקות אצל חברי: מין סופגניה עשויה מבצק לבן (הכלבה) ועליה תלולית קצפת שחורה (החתולה). אז הנה הטור הישן ההוא: חתולים וכלבים יכולים לחיות יחד באידיליה נוסח גן עדן. את זה ...

  לאליענה אלמוג, באהבה ובהזדהות רבה   התגלית הגדולה של חיי היא אהבת בעלי החיים. במקרה שלי, חתולים, אבל זה עניין טכני בלבד. עם כל אהבתי המטורפת לחתולים, אני אוהבת את כל בעלי החיים אהבה עזה. לו גרתי בבית צמוד קרקע כבר היו לי כלבים, תרנגולות, עזים, סוסים, לוטרות, חמוסים, הכול מכול וכול.   שוב אני אומרת: התגלית הגדולה של ...