יעל ישראל עושה אהבה
  • יעל ישראל

    סופרת, עורכת ספרים, מבקרת ספרות וקולנוע, מנחת סדנאות כתיבה, מייסדת ומנהלת את "בננות בלוגס". זוכת פרס אס"י של איגוד סופרי ישראל לשנת 2009 על הרומן "אני ואימא בבית המשוגעות"

המלך והמלכה של שבת

    עומריקול, הבן של בת-אחי, מתנדב להיות כל שבוע המלך של שבת. בשבוע שעבר, כשבאו לקחת אותו מקבלת שבת בגן, הוא אמר: "אני רוצה להיות מלך גם בבית!" אז הוריו אמרו לו: "אבל אתה כבר מלך, שכחת?"  המבוכה…. והנשיקה!

קרא עוד »

אז האם יש או אין "ספרות נשים"?

  כותבת לי המגיבה קיקה בתגובה על הערב הספרותי בנושא "האם יש או אין ספרות נשים":  "בכל פעם שאני שומעת על ערב כזה, אני מצטערת שאני לא שוביניסט."  והנה תשובתי, לגבי תגובות כאלה שעולות לא פעם בהקשר לנושא הבעייתי הזה: "קל לשלול נושא כזה אם מביטים בו באופן פופוליסטי. גם אני מתחבטת שנים רבות אם יש או אין "קול נשי" או ...

קרא עוד »

ושוב אני שואלת: אז למה עשיתם ילדים?

  כל שבוע אני מחכה בדריכות לראות ב"ארץ נהדרת" את הילדה ממערכון "הבת-מצווש", זאת שמצליחה ללחוץ על רגשי האשם של הוריה ולגרום להם לעשות לה אירוע פסיכי מהבת מצווה, כי ביומיום הם מזניחים אותה. יותר מאשר לצחוק מזה, ומהמשחק הנפלא של שני כהן שמגלמת ילדה בת 11 וחצי בכזאת טבעיות, בא לי לבכות.   היתה לאחרונה בטלוויזיה סדרה דוקומנטרית בשם ...

קרא עוד »

הצד האפל של יום המשפחה.

לפני שלוש וחצי שנים ראיינתי ל-YNET את אחותי האהובה, שולמית, על עשר שנות נישואיה כאישה מוכה.  למזלה, היא ניצלה. היא עזבה את בעלה לפני 27 שנים, ומאז שיקמה את חייה. אני מקווה, שכל מי שחיה בנישואים כאלה, תעשה כמוה ותפרח מחדש, עם או בלי משפחה חדשה.  אתם מוזמנים לקרוא כאן את הכתבה שערכתי עימה בווי-נט.  תוכלו גם להיכנס לבלוג שלה ...

קרא עוד »

הפנקס השנתי שלי

    אני כל כך שמחה וגאה להשתתף בפרויקט "פנקס הילדות שלי" שהפיקו קרן קרב וסיפורטרון לשנת השפה העברית בבית הספר, בעריכת איריס ארגמן.   הילדים בבתי הספר מקבלים את הפנקס הזה, ובו סיפורי ילדות של שישה סופרים – יהודה אטלס, חני ליבנה, לאה נאור, יחזקאל רחמים, איל אדר ואנוכי – ומוזמנים להפליג בדמיונם בכתיבת סיפור משלהם או ציור שיציירו ...

קרא עוד »

הלכה כמו מלכה

  לזכר פביאנה חפץ   לפני 18 שנים בדיוק, בחורף, נערכה באולם הישיבות של "עם עובד" מסיבת עיתונאים לסופרים שספריהם יצאו באותה עת, וכן לעיתונאי ומבקרי ספרות.   זה היה ספרי הראשון, והנה אני הצעירה יושבת עם כל "המי ומי". כמעט שניסיתי להסתתר מאחורי הגב של מוקי רון, העורך שלי, ושאלתי אותו מי זה ומי ההוא שנכנסים. מצידי השני ישב ...

קרא עוד »

עד היהודי האחרון

     בשנת 1986, כשהייתי מבקרת קולנוע צעירה, הוזמנתי לסימפוזיון הבינלאומי על הקולנוע הנאצי, שהתקיים באוניברסיטת בר אילן. במשך חמישה ימים "ביליתי" מבוקר עד ערב בצפייה ב"מיטב" הסרטים הנאצים של אולפני אופא, ובהרצאות מרתקות מפי מומחים מרחבי העולם. זו היתה החשיפה הבינלאומית הראשונה להמון סרטים מהגנזכים של הנאצים, ולא רק סרטים נודעים כמו "ניצחון הרצון" של לני ריפנשטל או "יהודי ...

קרא עוד »

אולי הם לא היו צריכים לעלות לארץ…

     בשבוע שעבר סיפרתי כאן על משפחת אמי, שעלו ארצה מאיסטנבול בשנת 1934. מבחינות רבות, ועד כמה שזה נשמע מזעזע ולא ציוני, אני לא יכולה שלא לחשוב שהיה עדיף לסבי לא להעלות את המשפחה ארצה, אלא להישאר בתורכיה.   סיפרתי על החיים היפים שלהם, הכסף, הרווחה, שלפעמים מקילים על החיים ועוזרים לנו לקיים חיים טובים יותר, לא רק חומרית, ...

קרא עוד »

חטאים היסטוריים

      טרם קראתי את הספר של איריס אליה, יען כי מרוב עבודה בספרים קשה לי מאוד לקרוא ספרים זה שנתיים (לכן גם עזבתי את עבודת הביקורת בעיתון), אבל קראתי את הביקורת של תמר על העולם הישראלי של אז, המחולק לאשכנזים ומזרחים בספר של איריסקה. ואז קראתי משהו שכתבה כרמלה כהן שלומי בפייסבוק (היא כותבת מקסים על משפחתה הסלוניקאית, ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות ל