בננות - בלוגים / גיורא לשם / תד יוז: שיר על סילביה פלאת
עֵט לָעֵת
  • גיורא לשם

    יליד תל-אביב, 1940. נשוי ואב לשתי בנות. למדתי בילדותי מוזיקה קלסית. אני בוגר ביה"ס החקלאי-התיכון בנחלת יהודה. התחלתי לפרסם שירה במוספים ובכתבי-עת לספרות ב-1959. למדתי באוניברסיטה מדעי הטבע והתמחיתי בפיתוח תוכנה בתחומי הרפואה. בשנות ה-90 עסקתי בעריכה בתחום העתונות היומית.ב-1997 נמניתי עם מיסדי הוצאת קשב לשירה ועורכיה. עיקר עיסוקי כיום הוא בתחומי הספרות השונים, לרבות תרגום מאנגלית ולעתים מגרמנית.  רשימת פרסומים (מקור, שירה): הוא ולא מלאך. עקד. 1966 צבעי יסוד. אל"ף. 1985 הסוסים האחרונים בתל-אביב. כרמל. 1892 שולי האש. הוצאת "קשב" לשירה. 1999 הנה ימים באים. הוצאת "קשב" לשירה. 2007 תמונה קבוצתית עם עיר, הוצאת "קשב" לשירה, 2010 מסה מסיבוב כפר סבא לאזרחות העולם. זמורה-ביתן/אגודת הסופרים העברים. 1991 ציירי הנמרים. הוצאת "קשב" לשירה, 2008 תרגום שירה ויליאם בלייק.  נישואי העדן והשאול. עקד. 1968 שאול כרמל. מצלע חלום. הוצאת הקיבוץ המאוחד ואגודת הסופרים העברים. 1990. (מרומנית, ביחד עם המשורר) ריבה רובין. דיאלוג – מבחר שירים 1990-1970. ספרי עתון 77, 1992 ברברה גולדברג. הדבר הנורא הקרוי אהבה. כרמל. 1993. (ביחד עם משה דור) דניאל ויסבורט. אֶרֶצְכֶּלֶב. כרמל. 1994. (ביחד עם משה דור) ויליאם בלייק. נישואי העדן והשאול. הוצאת "קשב" לשירה. 1998. (תרגום חדש) ד.ה. לורנס. ורד כל העולם. הוצאת "קשב" לשירה. 2001 אדריין ריץ'.  דם הוא רעל קדוש. הוצאת "קשב" לשירה. 2002 אליזבת בישופּ. מעל האבנים מעל העולם. הוצאת "קשב" לשירה. 2005 ריבה רובין. גבישי רוח. הוצאת "קשב" לשירה. 2010 סיפורת  (--). החלילן ושדון ההר – סיפורי עם איריים. גוונים. 1996 א"א פו, רבינדרת טאגור. חטאים (מבחר סיפורים). גוונים. 1997 אנדרו סאנדרס. חנינא, בני. גוונים. 1998 ניק קייב. ותרא האתון את המלאך. גוונים. 1999 קרסמן טיילור. מען לא ידוע (נובלה במכתבים). נתיב 2002 דז'ונה בארנס. חֹרשלילה. כרמל. 2004  (--). כלובי הנשמה. גוונים. 2004 (מבחר מהחלילן ושדון ההר) אנדרו סאנדרס. אישי, בר כוכבא – רומן היסטורי. גפן הוצאה לאור. 2005 קולם טויבין. האמן. בבל. 2006 קולם טויבין. אמהות ובנים. בבל. 2009 מסה יוסף ברודסקי. מנוסה מביזנטיון. ספרית פועלים. 1992 סבינה ציטרון. כתב אשמה. גפן הוצאה לאור. 2007 עריכת אנתולוגיות: רבקול. התאחדות אגודות הסופרים בישראל. 1989. (עריכה ותרגום) The Stones remember – אנתולוגיה של השירה העברית החדשה. הוצאת THE WORD WORKS. (ביחד עם ברברה גולברג ומשה דור), 1992.    פרסים ספרותיים פרס ברנשטיין לביקורת ספרות. שנים: 1982, 1984, 1986 פרס מרים טלפיר לשירה. 1985 קרן ראש הממשלה. שנים: 1985, 2003 נוצת הזהב, פרס אקו"ם לשירה. שנים: 1990, 1997 עיטור רשות הספריות הציבוריות בארה"ב בעבור אנתולוגיה זרה. 1992. מבחר פרסומים בתחום תוכנת מחשבים

תד יוז: שיר על סילביה פלאת

 

הירייה

 

פֻּלְחָנֵךְ הִצְרִיךְ אֵל.

בְּמָקוֹם חֲסַר אֵל, הוּא מָצָא אֵל.

בַּרְנָשִׁים רְגִילִים נֶהְפְּכוּ לְאֵלִים

נִמְשָׁחִים לְאֵלִים עַל-יְדֵי הִתְאַהֲבוּתֵךְ

שֶׁיֻּעֲדָה לִכְאוֹרָה מִלֵּידָה לְאֵל.

אַהֲבָתֵךְ הָיְתָה רוֹדֶפֶת אֵל. מוֹצֵאת אֵל.

אָבִיךְ כִּוֵּן אוֹתָךְ אֶל אֵל

כַּאֲשֶׁר מוֹתוֹ נָגַע בַּהֶדֶק.

                                  בַּהֶבְזֵק הַהוּא

רָאִית אֶת כָּל חַיַּיִךְ. נִתַּרְתְּ כְנֶתֶז

לְאֹרֶךְ מַסְלוּל כּוֹכָבֵךְ הָעִקָּרִי

בְּסַעֲרוֹ

שֶׁל קָלִיעַ בִּמְהִירוּת לֹעַ גְּבוֹהָה

שֶׁאֵינוֹ מְסֻגָּל לְחַסֵּר מֵעַצְמוֹ קִילוֹגְרַם-מֶטֶר אֶחָד

שֶׁל אֵנֶרְגִּיָה קִינֵטִית. הַבְּחִירִים

מֵתוּ פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר בַּפְּגִיעָה

הֵם הָיוּ בְּנֵי-תְּמוּתָה יוֹתֵר מִשֶּׁיָּכְלוּ לָשֵׂאת זֹאת. הֵם הָיוּ חֹמֶר-שֵׂכֶל,

אֲרָעִיִּים, עִיּוּנִיִּים, הַאֲצָלוֹת פְּשׁוּטוֹת.

אֵרוּעִים בְּמַחְסוֹם הַקּוֹל לְאֹרֶךְ נְתִיב מְעוּפֵךְ.

אַךְ בְּתוֹךְ הַקְּלִינֶקְס שֶׁלָּךְ רְווּי הַיִּפְחוֹת

וּבְאֵימוֹת הַלַּיְלָה הַשַּׁבָּתִיּוֹת שֶׁלָּךְ,

מִתַּחַת לִשְׂעָרֵךְ הַסָּדוּר בְּאֹפֶן זֶה אוֹ אַחֵר,

מֵאֲחוֹרֵי מַה שֶּׁנִּרְאָה כְהֵרָתְעֻיּוֹת לְאָחוֹר

וְאֶשֶׁד זְעָקוֹת בְּדִימִינוּאֶנְדוֹ

לֹא הֻסַּטְתְּ מִמַּסְלוּלֵךְ.

הָיִית עֲטוּיַת זָהָב, כֶּסֶף מוּצָק,

חֻדֵּךְ נִיקֶל. מַסְלוּל מָעוֹף מֻשְׁלָם

כְּדֶרֶךְ אֵתֶר. אֲפִלּוּ צַלֶּקֶת הַלְּחִי,

בַּמָּקוֹם שֶׁנִּרְאָה כִּסְטִירַת בֵּטוֹן

שִׁמְּשָׁה כְּחֵרוּק קֶדַח בְּרוֹבֶה

כְּדֵי לִשְׁמֹר עַל נֶאֱמָנוּתֵךְ לַמָּקוֹר.

                                   עַד שֶׁמַּטְרָתֵךְ

הָאֲמִתִּית הִסְתַּתְּרָה מֵאֲחוֹרַי. אָבִיךְ,

הָאֵל עִם הָרוֹבֶה הֶעָשֵׁן. זְמַן רַב

עָמוּם כְּאֹבֶךְ, אֲפִלּוּ לֹא יָדַעְתִּי שֶׁנִּפְגַּעְתִּי,

אוֹ שֶׁחָלַפְתְּ דַּרְכִּי בִּשְׁלֵמוּת

לִקְבֹּר אֶת עַצְמֵךְ לְבַסּוֹף בְּלִבּוֹ שֶׁל הָאֵל.

 

בִּמְקוֹמִי, רוֹפֵא הָאֱלִיל הַנָּכוֹן

הָיָה עָשׂוּי לִתְפֹּס אוֹתָךְ בִּמְעוּפֵךְ בְּיָדָיו הַחֲשׂוּפוֹת,

מֵנִיף אוֹתָךְ, לְצִנּוּן מִיָּד אַחַת לַשְּׁנִיָּה,

חַסְרַת אֵל, מְאֻשֶּׁרֶת, מֻשְׁקֶטֶת.

                                בְּיָדַי עָלוּ

קְוֻצָּה מִשְּׂעָרֵךְ, טַבַּעְתֵּךְ, שְׁעוֹנֵךְ, כְּתֹנֶת הַלַּיְלָה שֶׁלָּךְ.

 

מאנגלית: גיורא לשם
מתוך "מכתבי יום הולדת"

סילביה פלאת

10 תגובות

  1. גיורא. זה יפה להפליא וכול כך עצוב. חוסר האונים של הגבר הזה.. . .

  2. וואו! שיר יפהפה. מתאר יצירה שטבועה בה רליגיוזיות גדולה. אבל בעצם, ברבים משירי משוררים נמצא אותה.
    מעניינת נקודת המבט של הכותב (כבעל, כמאהב) על יצירתה של אשתו. מהמם!

  3. תפישה מעניינת באיבחון בעיה במעין התנצלות מאוחרת של יוז. תרגום מצוין.

  4. שיר חזק מאד! האם יש ספר תרגום שלם משירת טד יוז? כמובן בתרגום טוב ומומלץ. דגמתי חלק משיריו בספרי מבחר ובכתבי-עת. אני כבר הרבה זמן מחפשת, יכול להיות גם ישן. את שירת סלביה פלאת אני הרבה יותר מכירה מספרים רבים ולאחרונה מ "אלקטרה בשביל האזליאות" בתרגום אורה סגל הוצאת כרמל 2000 .

    • לגליה,
      הספר "מכתבי יום הולדת" אינו ספר קטן ותירגמתי ממנו כ-20 שירים, שמהם פירסמתי אולי שניים-שלושה.
      מבחר משירי טד יוז ראה אור לפני 14 שנה והרי פרטיו:
      טד יוז/ שועל המחשבה: מבחר שירים/ תרגום ואחרית דבר, סבינה מסג/ הקדמה, יהודה עמיחי (ירושלים: שוקן, תשנ"ז 1996)

      • רשמתי לפני את שני הספרים, תודה.

        • לגיורא,

          מזמן רציתי להתייחס לשיר הזה. אלא שחששתי מכיוון שיש כאן משחק של פרספקטיבות על גבי פרספקטיבות, וכמובן, יש לזכור שזהו טד יוז שכותב על סילביה פלאת'. וכמובן שסילביה פלאת, לעניות דעתי נחרתה בזיכרון הקולקטיבי הרבה יותר מאשר טד יוז למגינת ליבו, אולי.

          ניסיתי לבדוק דברים ומצאתי שיר של טד יוז שנקרא נדמה לי פרידה והירח. השיר הוא על פרידה ביתו של טד יוז והצורה בה היא מתבוננת על המציאות דרך עיניו של טד יוז. ואולם פרידה – הבת לא היתה סילביה פלאת' וזה כל ההבדל.

          כמובן שהשיר מתורגם בצורה נפלאה, עד כי אולי אפילו אי אפשר לדעת שזהו תרגום.
          הארוע המכונן בו היא הירייה שנורתה לרקתו של האב – לכאורה התאבד ביריה. ומדוע זה אירוע מכונן, מכיוון שכל הצורה בה מתוארת סילביה פלאת שמי שתרה אחרי בני אל ואינה מוכנה לקבל אנשים כמות שהם בשר ודם הם השלכה של האב על הבת, כאילו היא ראוייה לאל, למישהו נשגב.

          השאלה, אם זה נכון? תרתי בביוגראפיה של סילביה פלאת, ולא מצאתי, כי מותו של האב כל כך השפיע על חייה של הבת, או אפילו חייו. מה שכן מופיע בביוגראפיה הוא הנטייה למיתוסים ליצור מיתולוגיות בזעיר אנפין של טד יוז עצמו. אמונות למינהן, מיתיזציות שאת אימונו בהם ניסה להשפיע גם על אישתו סילביה פלאת'.

          עולה מכאן אולי שטד יוז לש את סילביה פלאת' כרצונו ויוצר לעצמו דמות בשיר שאינה קשורה בהכרח עם מי שהייתה במציאות.

          כאילו הדמות שבשיר מותכת בצבעים של זהב, כסף ומתכות יקרות. מי שמגיע לה או שהיא פוגשת אמור להיות אפוף בהאלהה מסוימת. החזרה על המילה אל בחלק הראשון של השיר – עד לאירוע היריה – מראה, כי אותה הדמות חיפשה בכל מי שפגשה את הצד האלי, האלוהי או המיתי שבו.

          בחלק השני של השיר, לעומת זה, עולה הקושי של הדמות הנשית להתמודד עם כל מה שהוא אנושי, יומיומי, בנאלי, טרוויאלי, נטול כל הילה שהיא – מכיון שהיא חונכה או זקוקה לראות בגברים, יצורים, החיים וכו' האצלה (לא של אפלטון) אלית ולכן היומיומי קשה לה.

          טד יוז אולי מעיד לבסוף שסערות הנפש האלו היו קשות לו כאשר נאלץ להרגיע אותן.

          היריעה כאן קצרה. יש מקום לניתוח יותר מעמיק של השיר, באם היה מונח לפני.
          אלא שעולה תמיהה. האם סילביה פלאת' באמת היתה כזאת? סילביה פלאת' היתה אישה מאוד חולה – במחלת נפש. בגיל צעיר כבר היתה מאושפזת במוסדות פסיכיאטרים וטופלה בנזמי חשמל – שוקים חשמליים. הטיפולים הפסיכיאטריים היו מאוד בחיתוליהם. אגב, סילביה פלאת ומרלין מונרו כמודמתני מתו באותה השנה.

          האם באמת הבעיה של סילביה פלאת' היתה הצורך לראות עצמה כנסיכה או אלה שרק אלים מגיעים לה. האם זוהי תוצאה של המחלה. קשה מאוד לצאת מתוך הנחה כזאת. מחלות פסיכיאטריות הן הרבה יותר מורכבות ביומיום והרבה יותר מכוערות לרבות הטיפול בהן אז שיצר נזק מתמשך.

          כדאי עוד לזכור, שטד יוז בגד בסילביה פלאת' עם אישה אחרת ולבסוף אף נטש אותה – דבר שלבטח לא הטיב עימה.

          בסיום השיר הוא מופיע כמי שמרכך את מכותיה? והרי לא עשה כן על פני זמן מתמשך.

          אין לי להסיק, אלא שזהו שיר של טד יוז. שההשלכות הן של טד יוז, ואולי גם האפלוגטיקה היא שלו. ואולי הוא מנסה לעשות הון שירי, כלומר להאדיר עצמו כמשורר על-ידי כתיבה על סילביה פלאת' שהיתה אישתו. כל מסקנה תהיה ראוייה.

          דבר אחד אין כאן. נראה לי, כי מן השיר הזה אין להסיק על הביוגראפיה של סילביה פלאת כלל וכלל, לא על בעיותיה, ולא על אירועים מרכזיים בחייה. הם מאירים על דבר אחר בלבד על טד יוז עצמו.

          ושאלה נוספת היא, האם טד יוז לא היה מקדיש את השיר לסילביה פלאת' או מציין שהוא כותב על אודותיה – מה היה אז גורלו של השיר? השיר כתוב טוב, או שמא התרגום מצויין. יוז כמובן מאיר עצמו באור החיובי ביותר שאפשר כגבר המרגיע, המנכיח את המציאות. אלא שיש כאן סתירות לגבי יוז עצמו שקשה לישב. איך הוא יכול להרגיע בעוד שיש לו עצמו נטייה להאלהה ולפולחנים כאלו ואחרים ובכך השפיע גם על סילביה פלאת.

          מסקנה: (שלי כמובן) כדאי תמיד לקרוא את סילביה פלאת' עצמה. למרות שיוז הוכתר כמשורר הלאומי של אנגליה גם בגלל שכתב על הטבע, כהמשך למסורת אנגלית מפוארת לכתוב על הטבע. מי שתחקק בזיכרון הקולקטיבי הציבורי ובפנתיאון של הספרות תהיה תמיד סילביה פלאת' כיוצרת, כמי שמרדה במוסכמות, כאישה כותבת, אבל גם כאישה חולה מאוד.

          אומר לסיום דברים שאמר לי גיורא לשם. אני את דליה רביקוביץ מאוד אהבתי. מגיל מאוד צעיר הייתי מחוברת לשירה שלה. גם כאשר פרצה יונה וולך, הריתמוס של דליה רביקוביץ בשירה נגע בכל נימי נפשי. ידעו שהיא חולה, דברו על זה. ידעו הרבה פעמים שהמחלה שלה גם קשורה בגברים – או באהבת גברים. היה חבל לי על כך. בגיל מבוגר יותר אפילו דברה על כך בראיונות טלוויזיה.

          ביום בו מתה או התאבדה בכיתי. היתה לי מועקה נוראה. כאילו אבדתי מישהי יקרה. היתה גם פעם שדברתי איתה על איתן הבן שלי. את סילביה פלאת – פעמון הזכוכית קראתי כאשר הייתי מאוד צעירה. הספר השפיע עלי מאוד, ויחד עם זאת דכאניות קשה שרתה עליו.

          זוהי פעם ראשונה שאני נתקלת בשיר של טד יוז – או שמא בתרגום מעולה של גיורא לשם.

          ועל כך תודה לך
          גיורא היקר.

          בהרבה הוקרה
          חוה

  5. לחוה ולמגיבים אחרים,
    טד יוז ביקר בארץ פעמיים וקרא משיריו. הפעם הראשונה, למיטב זכרוני, היתה בשליש האחרון של שנות ה-70.
    בשתי שהיותיו בארץ שוחחתי אתו אך כמובן שלא היה אפשר לדבר על פלאת.
    גם ידידי משה דור פגש אותו והכיר אותו, אולי טוכ ממני.
    לטעמי, שיריה של פלאת בשנה וחצי האחרונות לחייה הם שירה גדולה, גדולה מסך-כל שירתו של טד יוז.
    אך אין בכך כדי לבטל את ערך שירתו של יוז וחשיבותה בשירה האנגלית.
    קשה מאוד לרדת לכל פרטי חייה של פלאת. היא עצמה לא תמיד כתבה את האמת במכתביה וביומניה. גם בשיחותיה עם מכרים וידידים היתה הרבה העמדת פנים.
    היו לה מצבי רוח שונים ומשונים, ורצונה להטביע חותמה כדמות, ולא רק כמשוררת, השפיע על התנהגותה עם חברים ומכרים.
    הכתיבה על חייה מורכבת מאוד.
    עד כה התפרסמו ביוגרפיות לא מעטות וכל אחת מהן רואה את חייה באור אחר, עד כי באמת קשה לגבש דעה אחידה על אופייה וטיב התנהגותה.
    עם זאת, בהקשר זה כדאי לקרוא את מסתו של אל אלברז שהכיר אותה, בספרו החשוב "האל האכזר". הוא אולי הצלול ביותר באשר לאופי התאבדותה.
    מות אביה כאשר היתה בת 8 השפיע עליה מאוד אך אין לראות בכך את הסיבה למחלתה שהיתה, כפי שנקבע בחייה ואף נאמר לי מפי רופאים, מוּלדת.
    שיר "מכתב אחרון", שלא נכלל ב"מכתבי יום הולדת" התגלה באוקטובר 2010 ככתב-יד.
    פקסימיליה שלו נדפסה בעתונות הבריטית. השיר מתאר את שלושת ימיה האחרונים של פלאת. הוא היחיד בעטו של יוז המתאר את הימים האחרונים האלה.
    אני מצרף לתגובתי את הקישור למאמר על שירו של יוז:
    http://www.newstatesman.com/blogs/cultural-capital/2010/10/hughes-poem-poet-publish

  6. תודה גיורא, השיר מרגש ואין בו שאריות תרגום, כלומר הוא זורם בעברית,

    ובקשר לביוגרפיות שלה לזאת שהזכירה והתפלאה , כמעט בכולן נזכר מות האב כארוע מכונן, אם זה כך או לא מי ידע

    • גיורא, הזכרתי חזור והזכר שהתרגום הוא נפלא. פניתי גם אל הקישור, ועברה בי ממש צמרמורת.

      אלא, שמה שניסיתי להאיר הוא לא את הביוגרפיה של סילביה פלאת, אלא כיצד טד יוז תופס את אשתו. לאור מה שקראתי בגוגול לא נזכר מות האב בהתאבדות כאירוע הטראומטי בחייה. ואת פעמון הזכוכית איני זוכרת למרות שקראתי אותו פעמיים.

      נדמה לי ששתיקתו של יוז באמת מראה על מה שהוא חש – בעיקר הרבה רגשי אשמה, אותם הוא מזכיר גם בשיר על הימים האחרונים של סילביה פלאת' ואיך לא. הוא כבר לא היה בבית והוא גם בגד בה.

      אני לא מאשימה. כי מי אני ומה אני שאכנס אל תוך האירוע הזה.

      כל פרשנות של השיר צריכה בחינה יותר מדוקדקת על מערך האמונות של טד יוז עצמו, השפעתו על אישתו. היחסים ביניהם, שירתו של טד יוז וכמובן בנפרדות מוחלטת לבדוק את שירתה של סילביה פלאת.

      מעבר לזה אני מסכימה עם כל מה שכתבת.

      והתרגום פשוט נהדר

      חוה

השאר תגובה ל יהונדב ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לגיורא לשם