בננות - בלוגים / / מן השירה האמריקנית — ג'יימס טייט
עֵט לָעֵת
  • גיורא לשם

    יליד תל-אביב, 1940. נשוי ואב לשתי בנות. למדתי בילדותי מוזיקה קלסית. אני בוגר ביה"ס החקלאי-התיכון בנחלת יהודה. התחלתי לפרסם שירה במוספים ובכתבי-עת לספרות ב-1959. למדתי באוניברסיטה מדעי הטבע והתמחיתי בפיתוח תוכנה בתחומי הרפואה. בשנות ה-90 עסקתי בעריכה בתחום העתונות היומית.ב-1997 נמניתי עם מיסדי הוצאת קשב לשירה ועורכיה. עיקר עיסוקי כיום הוא בתחומי הספרות השונים, לרבות תרגום מאנגלית ולעתים מגרמנית.  רשימת פרסומים (מקור, שירה): הוא ולא מלאך. עקד. 1966 צבעי יסוד. אל"ף. 1985 הסוסים האחרונים בתל-אביב. כרמל. 1892 שולי האש. הוצאת "קשב" לשירה. 1999 הנה ימים באים. הוצאת "קשב" לשירה. 2007 תמונה קבוצתית עם עיר, הוצאת "קשב" לשירה, 2010 מסה מסיבוב כפר סבא לאזרחות העולם. זמורה-ביתן/אגודת הסופרים העברים. 1991 ציירי הנמרים. הוצאת "קשב" לשירה, 2008 תרגום שירה ויליאם בלייק.  נישואי העדן והשאול. עקד. 1968 שאול כרמל. מצלע חלום. הוצאת הקיבוץ המאוחד ואגודת הסופרים העברים. 1990. (מרומנית, ביחד עם המשורר) ריבה רובין. דיאלוג – מבחר שירים 1990-1970. ספרי עתון 77, 1992 ברברה גולדברג. הדבר הנורא הקרוי אהבה. כרמל. 1993. (ביחד עם משה דור) דניאל ויסבורט. אֶרֶצְכֶּלֶב. כרמל. 1994. (ביחד עם משה דור) ויליאם בלייק. נישואי העדן והשאול. הוצאת "קשב" לשירה. 1998. (תרגום חדש) ד.ה. לורנס. ורד כל העולם. הוצאת "קשב" לשירה. 2001 אדריין ריץ'.  דם הוא רעל קדוש. הוצאת "קשב" לשירה. 2002 אליזבת בישופּ. מעל האבנים מעל העולם. הוצאת "קשב" לשירה. 2005 ריבה רובין. גבישי רוח. הוצאת "קשב" לשירה. 2010 סיפורת  (--). החלילן ושדון ההר – סיפורי עם איריים. גוונים. 1996 א"א פו, רבינדרת טאגור. חטאים (מבחר סיפורים). גוונים. 1997 אנדרו סאנדרס. חנינא, בני. גוונים. 1998 ניק קייב. ותרא האתון את המלאך. גוונים. 1999 קרסמן טיילור. מען לא ידוע (נובלה במכתבים). נתיב 2002 דז'ונה בארנס. חֹרשלילה. כרמל. 2004  (--). כלובי הנשמה. גוונים. 2004 (מבחר מהחלילן ושדון ההר) אנדרו סאנדרס. אישי, בר כוכבא – רומן היסטורי. גפן הוצאה לאור. 2005 קולם טויבין. האמן. בבל. 2006 קולם טויבין. אמהות ובנים. בבל. 2009 מסה יוסף ברודסקי. מנוסה מביזנטיון. ספרית פועלים. 1992 סבינה ציטרון. כתב אשמה. גפן הוצאה לאור. 2007 עריכת אנתולוגיות: רבקול. התאחדות אגודות הסופרים בישראל. 1989. (עריכה ותרגום) The Stones remember – אנתולוגיה של השירה העברית החדשה. הוצאת THE WORD WORKS. (ביחד עם ברברה גולברג ומשה דור), 1992.    פרסים ספרותיים פרס ברנשטיין לביקורת ספרות. שנים: 1982, 1984, 1986 פרס מרים טלפיר לשירה. 1985 קרן ראש הממשלה. שנים: 1985, 2003 נוצת הזהב, פרס אקו"ם לשירה. שנים: 1990, 1997 עיטור רשות הספריות הציבוריות בארה"ב בעבור אנתולוגיה זרה. 1992. מבחר פרסומים בתחום תוכנת מחשבים

מן השירה האמריקנית — ג'יימס טייט

 

 

 

הַסּוּלָה הכחולה

 

הַסּוּלָה הַכְּחֻלָּה* חַיָּה

עַל הַסְּלָעִים הַחֲשׂוּפִים

שֶׁל גַּלַּפָּגוֹס

וְאֵינָה פּוֹחֶדֶת מִשּׁוּם כְּלוּם.

חַיֶּיהָ פְּשׁוּטִים:

הִיא נִזּוֹנָה מִדָּגִים,

וּבְאֵזוֹר מִחְיָתָהּ יֵשׁ רַק חַיּוֹת-טֶרֶף סְפוּרוֹת.

כְּמוֹ-כֵן אֵין הַזְּכָרִים

מִשְׁתַּטִּים

בִּרְדִיפָה אַחַר הַגְּבָרוֹת

הַצְּעִירוֹת.  נַהֲפֹךְ הוּא,

הֵם אוֹסְפִים אֶת הַעֲצָמִים

הַכְּחֻלִּים שֶׁל הָעוֹלָם

וּבוֹנִים מֵהֵם

 

קֵן  חֲפִיסָה מִקְרִית שֶׁל

סִגַּרְיוֹת גּוֹלוּאַז,

מַחֲרֹזֶת חֲרוּזִים,

פִּסַּת בַּד מֵחֲלִיפַת

מַלָּח. תְּכוּנָה זוֹ

בָּאָה בִּמְקוֹם הַצֹּרֶךְ

בְּנוֹצוֹת מְסַנְוְרוֹת; אָכֵן,

בַּחֲמִשִּׁים מִילְיוֹנֵי

הַשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת

הַזָּכָר נַעֲשָׂה, בְּמִדָּה נִכֶּרֶת,

מַשְׁמִים יוֹתֵר,

אִבֵּד אֶת הַיְּכֹלֶת לָשִׁיר הֵיטֵב.

בָּהּ-בָּעֵת הַנְּקֵבָה

מַמְעִיטָה לִתְבֹּעַ מִמֶּנּוּ 

הַכָּחֹל מַשְׂבִּיעַ אֶת

כָּל מַאֲוַיֶּהָ, מַפְעִיל

עֲלֶיהָ הַשְׁפָּעָה

קְסוּמָה. בְּשׁוּבָהּ

מִיּוֹם שֶׁל רְכִילוּת וּקְנִיּוֹת,

הִיא נוֹכַחַת שֶׁמָּצָא בִּשְׁבִילָהּ

גֶּזֶר חָדָשׁ שֶׁל רִקּוּעַ מַתֶּכֶת:

עַל כָּךְ הִיא גּוֹמֶלֶת לוֹ

בְּגוּפָהּ הַכֵּהֶה,

הַכּוֹכָבִים סוֹבְבִים לְאִטָּם

בְּגֶזֶר-הַמַּתֶּכֶת הַכָּחֹל שֶׁעַל-יָדָם

כְּעֵינָיו שֶׁל מוֹשִׁיעַ נְעִים-הֲלִיכוֹת.

 

 

מי יכול לומר מתי הוא ער

 

כְּלוּם אֵין מִי שֶׁכְּבָר הֵקִיץ בְּבֹקֶר קַר זֶה?

אֲנִי הָאִישׁ. הִנְּנִי עֵר לְמֶחֱצָה

צָף מִבַּעַד לִכְפַר דַּיָּגִים נָטוּשׁ

וְחַיַּי כְּמַצְנֵחַ מֵאֲחוֹרַי.

 

בַּחֲטָף אֲנִי בָּא וְיוֹצֵא מֵעֵין הָאֱלֹהִים,

לְפָחוֹת אֶת זֶה שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ,

הַצָּרָה הִיא שֶׁאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ מָתַי אֲנִי מִלְגַּו, מָתַי מִלְבַר?

זוֹ הַתְּשׁוּקָה לִכְרֹעַ עַל בִּרְכַּי

וּפַעֲמוֹן עוֹפֶרֶת כִּי יּורַד עָלַי,

אוֹ לִפְרֹץ מִקֶּרֶב הַחֲלוֹם הַזֶּה

וְלִרְאוֹת הַכֹּל מִכֹּל כֹּל לְאַלְתַּר

כְּמוֹ מַלְחִין סוּמָא יוֹצֵא פֶּרוּ,

 

לְזַנֵּק מִמַּעֲבֵה הַיַּעַר

וְלִבְלֹעַ צִפּוֹר יְרֻקָּה!

 

הָה לוּ רַק הָיְתָה זוֹ הָאֱמֶת!

לוּ רַק הָיָה מַחְשֵׁב מֻפְלָא

שֶׁיֹּאמַר לִי כָּל אֲשֶׁר עָשִׂיתִי מֵהַסּוֹף לַהַתְחָלָה…

 

כָּל רְצוֹנִי הוּא סֵפֶל תֵּה לְלֹא חוֹרִים.

בְּכֵנוּת אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ מִפְּנֵי מַה

בִּי כָּכָה מַבִּיטִים כֻּלָּם.

 

 

ראש אשה לבנה קורץ

 

יֵשׁ לָהּ דְּבוֹרָה זַמְזְמָנִית טוֹבָה אַחַת

אֲשֶׁר אוֹתָהּ הִיא מוֹלִיכָה בְּרַחֲבֵי הָעִיר

בִּרְצוּעַת תִּלְתָּן.

גְּדוֹלָה כְּכֶלֶב סט. בֶּרְנַרְד הִיא

אַךְ שְׁבִירָה מֵאֵין כְּמוֹתָהּ.

הַבְּרִיּוֹת רוֹצִים לְלַטֵּף אֶת פַּרְוָתָהּ הָאֲרֻכָּה, הַשְּׂעִירָה.

בְּרֻבָּם יִהְיוּ אֵלֶּה דֶּרְוִישִׁים מִסְתַּחְרְרִים

שֶׁיָּצְאוּ לִקְנוֹת אֲבִיזָרִים.

כְּשֶׁלִּילִי קוֹרֶצֶת, הֵם מְבִינִים הַכֹּל,

מַמָּשׁ עַד לְחֶלְקִיק

שֶׁל כְּנַף פַּרְפָּר הַנְּעוּצָה

בְּעֵינָהּ הַתְּקִינָה הָאַחֲרוֹנָה.

בְּזֶה הָאֹפֶן הַמַּצָּב נִמְנָע,

הַיְּכֹלֶת לְשׁוֹאָה

מְסֻכָּלָה בְּנֵס,

וְהַדְּבוֹרָה גּוֹרֶרֶת

צְרוֹר קָטָן שֶׁל עֲצַבֶּיהָ הַמְשֻׁיָּפִים

קָדִימָה, בִּשְׁלִיחוּת

שֶׁל אֵיזוֹ אֱלֹהוּת חוֹלָה, עוּלַת־יָמִים.

 

מאנגלית: משה דור

 

 

תינוי אהבים

 

הָאֲדָמָה חוֹלֶפֶת מִתַּחַת לְרַגְלֵינוּ 

אֲנִי מְנַשְּׁקֵךְ זְמָן רַב,

פִּיךְ מָלֵא זְכוּכִית,

יָדַיִךְ שַׁעֲוָה.

 

שָׂדוֹת וַאֲגָמִים וְחֻרְשׁוֹת מִתְפַּתְּלִים,

בָּתֵי־אֲחוּזָה קְטַנִּים

נִמְעָכִים בְּצִנַּת הַבֹּקֶר;

וְאַחַר־כָּךְ מֵעַל הָעִיר

אֲנָשִׁים רַבִּים עוֹבְדִים כָּאן לְמַטָּה.

מַה לָּנוּ וְלָהֶם,

הַפּוֹעֲלִים הַלָּלּוּ.

 

נְשִׁימָתֵנוּ מֻנְפֶּקֶת בְּקֻפְסָאוֹת.

אֲנַחְנוּ צוֹפִים בִּקְלִפּוֹת הַבֵּיצִים הַנּוֹשְׁרוֹת אַט־אַט

עַל גַּגּוֹת בָּתֵי־חֲרשֶׁת.

מְכוֹנוֹת זוֹחֲלוֹת אֶל הֶהָרִים וּנְמֵסוֹת,

הַפּוֹעֲלִים נִרְדָּמִים מִיָּד.

עֵשֶׂב מְבַצְבֵּץ

בְּגַבָּם.

 

עֵינֵינוּ יְבֵשׁוֹת כִּנְיָר.

מֵעַל הַיָּם אֲנַחְנוּ פּוֹנִים הַחוּצָה,

וּבְעוֹד כְּשָׁעָה נִנְחַת.

לְתוֹךְ אֲרוֹנֵךְ. אַתְּ

שֶׁהִנָּךְ כָּעֵת אוֹיְבִי, הָנִיחִי לִי.

 

 

מאנגלית: גיורא לשם:

סוּלָה כחוּלה: עוף טרופי, הידוע בשם הסולה המטומטמת, המצוי באיי האוקינוס השקט שבקצה הדרומי של דרום אמריקה. 

 

 
ג'יימס טייט, מחשובי המשוררים האמריקנים המודרניים, נולד בקנזס סיטי שבמדינת מיזורי ב-1943. אביו, טייס בחיל האוויר האמריקני, לא חזר ממשימה קרבית ב-1944. קובץ שיריו של טייט, הטייס האבוד, נבחר ב-1967 לראות אור בסידרת המשוררים הצעירים של אוניברסיטת ייל. מאז זכה בפרסי-ספרות נחשבים, לרבות פרס פוליצר בעד ספרו מבחר שירים ב-1991. הוא ייצג את ארה"ב בפסטיבל השירה הבינלאומי בירושלים ומשמש פרופסור לספרות באוניברסיטת מסצ'וסטס באמהרסט.

ג'יימס טייט בחדר עבודתו

 

 

 

16 תגובות

  1. מירי פליישר

    תודה על השירה!

  2. קול אחר לגמרי, ובלתי מוכר לחלוטין בשום מקבילה בשירתנו.
    מהי הסולה הכחולה? יש באמת חיה כזו מתחת לכוכבית?

    בשיר 1 צ"ל מַאֲוַיֶּיהָ, בשיר 3 צ"ל מַצָּב,
    בשיר 4 צ"ל הָאָחוּ, בשיר 5 צ"ל התניית אהבים, הַלָּלוּ.

  3. טובה גרטנר

    הייי גיורא
    זה כמו מוזקה קלסית, מנגינה בתןך מנגינה, מרדף של דימויים שמביאים לקודה: עייננו יבשות כניר, מעל הים אנחנו פונים החוצה.

    (הניגוד בן הים ליובש)
    בעוד שעה נניחת
    את

    שהינך כעת אויבי, הניחי לי.

    גיורא אני לוקחת אוויר, זה כל כך כמו החיים, דבר והיפוכו של היפוכו
    להתראות טובה

  4. תודה גיורא, שירים נפלאים.

    במיוחד התאהבתי בסולה הכחולה.

  5. חני ליבנה

    גיורא, תודה, האם יצא ספר שלו בעברית? אני לגמרי התאהבתי,

  6. גיורא לשם

    תודה לכל המגיבים.
    המשורר הזה כמעט שלא תורגם בעבר לעברית, ואולי בכלל לא.
    כן, הוא חריג. זאת הסיבה שמשה דור ואנוכי תירגמנו מבחר קטן משיריו בשנים האחרונות.
    אני מקווה שעוד יזדמן לי להציג שירים נוספים מפרי עטו.
    אני מודה גם על הערות התיקון. יש להן, בעיני, חשיבות רבה.

  7. גיורא, תודה על השירים והתרגומים שאתה מעניק לנו כאן.

השאר תגובה ל אמיר אור ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לגיורא לשם