בננות - בלוגים / / משירי דיאן ואקוסקי – בעקבות פוסט של עודד פלד
עֵט לָעֵת
  • גיורא לשם

    יליד תל-אביב, 1940. נשוי ואב לשתי בנות. למדתי בילדותי מוזיקה קלסית. אני בוגר ביה"ס החקלאי-התיכון בנחלת יהודה. התחלתי לפרסם שירה במוספים ובכתבי-עת לספרות ב-1959. למדתי באוניברסיטה מדעי הטבע והתמחיתי בפיתוח תוכנה בתחומי הרפואה. בשנות ה-90 עסקתי בעריכה בתחום העתונות היומית.ב-1997 נמניתי עם מיסדי הוצאת קשב לשירה ועורכיה. עיקר עיסוקי כיום הוא בתחומי הספרות השונים, לרבות תרגום מאנגלית ולעתים מגרמנית.  רשימת פרסומים (מקור, שירה): הוא ולא מלאך. עקד. 1966 צבעי יסוד. אל"ף. 1985 הסוסים האחרונים בתל-אביב. כרמל. 1892 שולי האש. הוצאת "קשב" לשירה. 1999 הנה ימים באים. הוצאת "קשב" לשירה. 2007 תמונה קבוצתית עם עיר, הוצאת "קשב" לשירה, 2010 מסה מסיבוב כפר סבא לאזרחות העולם. זמורה-ביתן/אגודת הסופרים העברים. 1991 ציירי הנמרים. הוצאת "קשב" לשירה, 2008 תרגום שירה ויליאם בלייק.  נישואי העדן והשאול. עקד. 1968 שאול כרמל. מצלע חלום. הוצאת הקיבוץ המאוחד ואגודת הסופרים העברים. 1990. (מרומנית, ביחד עם המשורר) ריבה רובין. דיאלוג – מבחר שירים 1990-1970. ספרי עתון 77, 1992 ברברה גולדברג. הדבר הנורא הקרוי אהבה. כרמל. 1993. (ביחד עם משה דור) דניאל ויסבורט. אֶרֶצְכֶּלֶב. כרמל. 1994. (ביחד עם משה דור) ויליאם בלייק. נישואי העדן והשאול. הוצאת "קשב" לשירה. 1998. (תרגום חדש) ד.ה. לורנס. ורד כל העולם. הוצאת "קשב" לשירה. 2001 אדריין ריץ'.  דם הוא רעל קדוש. הוצאת "קשב" לשירה. 2002 אליזבת בישופּ. מעל האבנים מעל העולם. הוצאת "קשב" לשירה. 2005 ריבה רובין. גבישי רוח. הוצאת "קשב" לשירה. 2010 סיפורת  (--). החלילן ושדון ההר – סיפורי עם איריים. גוונים. 1996 א"א פו, רבינדרת טאגור. חטאים (מבחר סיפורים). גוונים. 1997 אנדרו סאנדרס. חנינא, בני. גוונים. 1998 ניק קייב. ותרא האתון את המלאך. גוונים. 1999 קרסמן טיילור. מען לא ידוע (נובלה במכתבים). נתיב 2002 דז'ונה בארנס. חֹרשלילה. כרמל. 2004  (--). כלובי הנשמה. גוונים. 2004 (מבחר מהחלילן ושדון ההר) אנדרו סאנדרס. אישי, בר כוכבא – רומן היסטורי. גפן הוצאה לאור. 2005 קולם טויבין. האמן. בבל. 2006 קולם טויבין. אמהות ובנים. בבל. 2009 מסה יוסף ברודסקי. מנוסה מביזנטיון. ספרית פועלים. 1992 סבינה ציטרון. כתב אשמה. גפן הוצאה לאור. 2007 עריכת אנתולוגיות: רבקול. התאחדות אגודות הסופרים בישראל. 1989. (עריכה ותרגום) The Stones remember – אנתולוגיה של השירה העברית החדשה. הוצאת THE WORD WORKS. (ביחד עם ברברה גולברג ומשה דור), 1992.    פרסים ספרותיים פרס ברנשטיין לביקורת ספרות. שנים: 1982, 1984, 1986 פרס מרים טלפיר לשירה. 1985 קרן ראש הממשלה. שנים: 1985, 2003 נוצת הזהב, פרס אקו"ם לשירה. שנים: 1990, 1997 עיטור רשות הספריות הציבוריות בארה"ב בעבור אנתולוגיה זרה. 1992. מבחר פרסומים בתחום תוכנת מחשבים

משירי דיאן ואקוסקי – בעקבות פוסט של עודד פלד

 

 

הקוסם

 

מַטֶּה־הַקֶּסֶם שֶׁלְּךָ,

גִּבְעוֹלוֹ הַפּוֹרֵחַ שֶׁל הַצְּנוֹן,

חַם,

לֹא מְתֻבָּל אֲבָל חַד;

 

אֲנִי נוֹגַעַת

בְּשִׁנַּי

בַּשֹּׁרֶשׁ,

בְּבֻלְבּוּס לָבָן זֶה;

 

יְרָקוֹת

מַזְכִּירִים לִי שֶׁאֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתְךָ,

אֶת צוּרוֹתֶיךָ הַשּׁוֹנוֹת;

 

הַקּוֹסֵם עוֹבֵד בְּשֶׁקֶט.

אֵין מוּזִיקָה מִסְּבִיבוֹ, הַקֶּצֶב הַיָּחִיד

דֹּפֶק בְּאֹזֶן הָאַרְנָב הַנִּפְחָד.

 

כַּאֲשֶׁר הוּא מְקַפֵּל אֶת מֶשְׁיוֹ

וְתוֹלֶה אֶת חֲלִיפָתוֹ,

הוּא מַחְלִיק אֶת שַׁרְבִיטוֹ

אֶל מַרְפֵּקוֹ.

 

קוֹסֵם עֵירֹם זֶה פּוֹסֵעַ אֶל פַּעֲמוֹן דַּלְתִּי

שֶׁאֵינוֹ מְצַלְצֵל.

אֲנִי שׁוֹמַעַת אוֹתוֹ,

הַקֶּסֶם עַכְשָׁיו נִמְצָא

בְּאָזְנַי.

 

הוּא מוֹתִיר אֶת עֵינָיו עַל כְּתֵפַי וּמְאַפֵּר אֶת בִּרְכַּי.

 

 

במקום צלצול טלפון לחצי־האי ערב

 

מַאֲפֵרָה רֵיקָה

מִכֵּיוָן שֶׁאֵינֶנִּי מְעַשֶּׁנֶת

הִיא הַסִּימָן

לְמַשֶּׁהוּ חָסֵר

 

הַשְּׁקַעְרוּרִית

בִּגְרוֹנִי

שָׁעָה שֶׁאַתָּה יָכוֹל לִרְאוֹת וָרִיד כָּחֹל אֶחָד

כְּמַסְמֵר בּוֹלֵט בְּלוּחַ אֹרֶן

רֵיקָה גַּם הִיא

 

אִשָּׁה הִיא מַחֲצִית אַחַת שֶׁל תְּאוֹמִים סִיאָמִים.

מַחֲצִיתִי הָאַחֶרֶת/הַחֵלֶק

שֶׁמְּמַלֵּא אֶת הַתּוֹשֶׁבֶת

שֶׁל גְּרוֹנִי

הַמְלַחֶשֶׁת בְּאָזְנִי בְּלָשׁוֹן חַמָה

וְהוֹפֶכֶת אֶת גּוּפִי

כִּשְׁעוֹן חוֹל

מַבְרִיחָה רוֹבִים רֵיקִים בַּחֲצִי־הָאִי עֲרָב.

 

חוֹל בְּפִי;

הֵם שׂוֹרְפִים אוֹתוֹ לְסַפִִּירִים.

אַתָּה צַלֶּקֶת נֶעֱדֶרֶת עַל זְרוֹעִי.

סִיגָרִיָּה שֶׁנֶּעֶשְׁנָה

חֲפִיסָה רֵיקָה שֶׁל גָּלוּאָה בְּלוּ

אֲנִי נְיַר־

הַכֶּסֶף

הַמְצַפֶּה

אוֹתָהּ.

 

 

העננים המגלניים

 

            (לאלינור שאוהבת לראות את שמהּ בדפוס)

 

לוּחִית הַצִּילוּם מְטֻשְׁטֶשֶׁת.

אֵזוֹר מְטֻשְׁטָשׁ זֶה

הוּא הֵיכָן שֶׁצָּחַקְתְּ

וְנָשַׁפְתְּ עַל הַלּוּחַ, לְטָאָה פְּשׁוּטַת־עוֹר

צַבָּרִים אֲדֻמִּים מִשְׁתַּלְשְׁלִים מִפִּיךְ; צִפּוֹר אַרְגְּמָנִית

מְפַתֶּלֶת אֶת לְשׁוֹנֵךְ בְּמַקּוֹרָהּ

וַעֲלֵי קַקְטוּס מְטֹרָפִים שֶׁל אַהֲבָה מַצְמִידִים אוֹתָךְ בְּמַזָּל

לְגֶבֶר אֶחָד;

יֵשׁ לָךְ מְלֹא הַפֶּה כּוֹכָבִים כַּאֲשֶׁר אַתְּ צוֹחֶקֶת

וְאַתְּ מִתְרַפֶּקֶת עַל שְׁבִיל הֶחָלָב שֶׁלְּרַגְלַיִךְ.

בַּדֶּלֶת הַסְּמוּכָה הָעֲנָנִים הַמָּגֶלָנִיִּים מִסְתַּחְרְרִים

וּמְנַסִּים לִדְחֹק אֶת עַצְמָם לְתוֹךְ צִיּוּרַיִךְ

אַךְ אַתְּ מְאֻשֶּׁרֶת מִדַּי בְּצַיְרֵךְ

לְבָבוֹת קְטַנִּים וּלְבָבוֹת גְּדוֹלִים וּבְהַדְבִּיקֵךְ אוֹתָם

עַל כָּל בַעֲלֵךְ

שֶׁהוּא נָהָר הַמַּזְרִים עָלַיִךְ בַּחֹשֶׁךְ דַּג כֶּסֶף.

                                               

הַבִּיטִי בִּזְהִירוּת.

צְעָקָתִי יוֹצֶרֶת קַו כֶּסֶף עַל הַגְּרָף.

לוּחִית הַצִּלּוּם מְטֻשְׁטֶשֶׁת.

אֵזוֹר מְטֻשְׁטָשׁ זֶה

הוּא הָעֲנָנִים הַמָּגֶלָנִיִּים

מֵעַרְפִּלִּית אַחֶרֶת.

בְּתוֹכִי מִסְתַּחְרֵר מַשֶּׁהוּ דּוֹמֶה לָעֲנָנִים

הַמָּגֶלָנִיִּים.

כָּל הַחַיּוֹת שֶׁאֲנִי רוֹכֶבֶת עֲלֵיהֶן נִמְצָאוֹת בָּעֲנָנִים הַמָּגֶלָנִיִּים.

נִגְזַר עַל חַיַּי לִהְיוֹת עָנָן,

עַרְפִּלִּית, שְׁנוֹת אוֹר,

מֻפְרָדִים. סוּפַת אָבָק עַל הַמִּדְבָר. הָעֲרָפֶל מֵעַל הַנָּהָר.

חֹפֶן הָאָבָק עִם מְכִתּוֹת צֶדֶף זְעִירוֹת

מִתְאַר זָהָב עַל רֶקַע הַשָּׁמַיִם.

 

אַךְ אֲנִי יְכוֹלָה לְהַסְבִּיר לָךְ אֶת זֶה וְכָל הַנָּשִׁים הַבַּשְׂרָנִיּוֹת שֶׁאֲנִי מַכִּירָה.

נָשִׁים, אִמָּהוֹת, אֲהוּבוֹת, מוּגָנוֹת,

בִּידֵי גְּבָרִים שֶׁהֵן אוֹהֲבוֹת,

בַּעֲלֵי הַכָּתֵף שֶׁלְּתוֹכָהּ הֵן מְסַלְסְלוֹת אֶת רֹאשָׁן בַּלַּיְלָה.

אֵיךְ אֲנִי יְכוֹלָה לְהַסְבִּיר לְעַצְמִי עֲנַן אָבָק זֶה שֶׁהוּא חַיַי?

אֲנִי מְדַבֶּרֶת בִּשְׁנָתִי, בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁאֲנִי מְדַבֶּרֶת בְּהָקִיץ.

אִישׁ אֵינֶנּוּ מַקְשִׁיב לִי זולַת זָרִים.

פַּעַם בָּא אֵלַי בָּעֲנָנִים הַמָּגֶלָנִיִּים וְרִיד חַשְׁמָל כָּחֹל

וְאָמַר שֶׁיֵּשׁ מְחִיר

לְחַיֵי כָּל אָדָם.

בְּגוֹלְלִי אֶת אָזְנַי כֶּעָלִים חֲדָשִׁים,

הִבַּטְתִּי בְּעוֹלָמִי,

בְּגוּפִי הַמְצֻלָּק,

בִּילָדַי הַנֶּעֱדָרִים,

בַּפֵּרוּד מִן הַגְּבָרִים שֶׁדִּבְּרוּ בִּלְשׁוֹנִי.

הַמְּחִיר הוּא לִצְעֹד

בָּדָד

בְּמַעֲלֵה הַמַּדְרֵגוֹת,

בָּדָד

מִדֵּי לַיְלָה עִם נֵרֵךְ,

וּבָדָד

בְּמוֹרַד הַמַדְרֵגוֹת

בָּדָד

מִדֵּי בֹּקֶר בִּטְבִיעוֹת רַגְלַיִם לְבָנוֹת

וּסְפָלִים שֶׁל דְּמָעוֹת.

בַּחֲלוֹמוֹתַיִךְ בְּהָקִיץ עָלַיִךְ לָשֵׂאת אֶת גּופוֹת יְלָדַיִךְ

כְּרוּכוֹת כְּלֵי־לֹבֶן וּרְצוּעוֹת לְלוּחוֹת־עֵץ קָשִׁים;

בְּנֵי־אָדָם יִרְדְּפוּ אוֹתָךְ וְיַאֲשִׁימוּךְ בְּרֶצַח.

הַיְּלָדִים יָשִׁירוּ בְּאָזְנַיִךְ וְיַחְתְּכוּ אוֹתָךְ בַּזָּוִיּוֹת

הַחַדּוֹת שֶׁל חִיּוּכֵיהֶם.

שִׁירַיִךְ יְדַמְּמוּ

מִמֵּךְ

מִדֵּי יוֹם, בַּאֲשֶׁר אַתְּ נֶחְתֶּכֶת בְמַכְשִׁירִים שׁוֹנִים,

סַכִּינֵי־גִּלּוּחַ, סַכִּינִים, מִסְפָּרַיִם, עֵשֶׂב, נְיָר, זְכוּכִית.

יוֹם אֶחָד הַמִּלִּים תֵּצֵאנָה מִמַּרְפֵּקַיִךְ וְיוֹם אֶחָד

מִבִּרְכַּיִךְ. צַלָּקוֹת וְחוֹרִים וּמַכְתֵּשִׁים יְכַסּוּ אוֹתָךְ.

כַּאֲשֶׁר בְּנֵי־אָדָם יַבִּיטוּ בָּךְ הֵם יָנוּסוּ

אוּלָם מִלִּים,

הַמִּלִּים שֶׁקָּנִית יִזְחֲלוּ מִחוֹרִים

כִּפְקָעוֹת חוּטִים יְפֵהפִיּוֹת.

יוֹם אֶחָד אֶמֹּג בָּעֲנָנִים הַמָּגֶלָנִיִּים

אַךְ אַמְתִּין בַּחֲדָרִים לְהִכָּנֵס לְתוֹךְ צִיּוּרִים.

אֲפִלּוּ הַחַשְׁמָל, הָאֵשׁ

אוֹמֶרֶת לִי שֶׁלֹּא

אֶצְטָרֵךְ לְבַלּוֹת אֶת כָּל

זְמַנִּי

בַּשָׁמַיִם,

יוֹם אֶחָד תִּהְיֶה זוֹ נְשִׁימָתִי שֶׁתְּטַשְׁטֵשׁ אֶת לוּחִיּוֹת הַצִּלּוּם

וְהָאַסְטְרוֹנוֹמִים יֹאמְרוּ

"רוֹאִים כֶּתֶם מְעֻנָּן זֶה עַל הַלּוּחִית?

פַּעַם חָשַׁבְנוּ שֵֶׁאֵלֶּה הָעֲנָנִים הַמָּגֶלָנִיִּים, אַךְ הֵם

נָעוּ

וְהִרְחִיקוּ

אֶל הֶחָלָל.

זֶהוּ דָּבָר חָדָשׁ, עָנָן כַּבִּיר אַחֵר הַמֻּרְכָּב מִגָּזִים

מְשֻׁנִּים וְחֶלְקִיקִים זָרִים. זֶהוּ דָּבָר חָדָשׁ

וַעֲדַיִן אֵין לָנוּ שֵׁם בִּשְׁבִילוֹ,"

וַאֲנִי אֶנְשֹׁם בִּכְבֵדוּת רַבָּה יוֹתֵר,

אֶנְשֹׁב בְּעָצְמָה רַבָּה יוֹתֵר,

אֲטַשְׁטֵשׁ יוֹתֵר אֶת הַלּוּחִית,

אֶעֱבֹר דֶּרֶךְ חֲדָרִים וַחֲדָרִים וַחֲדָרִים שֶׁל זִכְרוֹנוֹת בְּצוּרַת

תַּפּוּחִים, צִפֳּרִים, אוֹפַנֵּי בַּרְזֶל.

 

הָעֲנָנִים, הָעֲנָנִים, הָעֲנָנִים הַמָּגֶלָנִיִּים, הָעֲנָנִים

בְּלִבִּי, הָעֲנָנִים שֶׁעֲלֵיהֶם אֲנִי רוֹכֶבֶת, הָעֲנָנִים שֶׁמִּתַחַת לְמִטָּתִי,

הָעֲנָנִים שֶׁל חַיַּי, הָעֲנָנִים שֶׁתָּמִיד

נוֹטְפִים מִתַּחַת לַדֶּלֶת בַּחֶדֶר הַשֵּׁנִי.

 

אֲנִי עָנָן,

אָבָק עַל הַמִּדְבָּר,

עֲרָפֶל מֵעַל הַמַּיִם,

גָּזִים בַּשָּׁמַיִם,

 

הַאִם יְכוֹלָה לִהְיוֹת

עַצְבוּת כָּלְשֶׁהִי

כַּאֲשֶׁר קוֹרְאִים בִּשְׁמִי.

 

מאנגלית: גיורא לשם

 

בעקבות הפוסט של עודד פלד שהציג תרגומים משיריה של המשוררת האמריקנית דיאן ואקוסקי, היצבתי כאן שירים נוספים מפרי עטה. דומני שפרט לתרגומיו של עודד פלד ושלי, איש לא תירגם משיריה. שיר אחד משלה מופיע באנתולוגיה "שמעתי את אמריקה שרה" בתרגומו של עודד פלד.

 
שעות אחדות לאחר הצבת הפוסט הגיע אלי מארה"ב דוא"ל של המשורר משה דור
ובו הדברים הבאים:

גיורא יקירי,

גדולים מעשי המוזות, כולן בחוכמה נעשו.

פתחתי באקראי את הבלוג שלך וראיתי את תרגומיך היפים לדייאן ואקוסקי.  אף קראתי את ההערה על תרגומי עודד ותרגומיך.

וראה זה פלא, בדיוק כשפתחתי את הבלוג הייתי עסוק בתרגום השיר הר"ב של דייאן ואקוסקי.  אני מכיר את שירתה, אך משום מה לא נדרשתי לה עד עתה, והחילותי לתרגם את השיר המסויים "סתם ככה", מפני שמצא חן בעיניי.

אז סיימתי לתרגם ואני שולחו אליך ולבלוגך.

בכלל, לא פעם אני נותן את דעתי שאמריקה מצמיחה משוררים מצויינים ללא הרף, על אף תרבותה המאטריאליסטית התוקפנית, הראויים—למשמרותיהם ולדורותיהם—להיתרגם לשפתנו. אבל  לשם תרגום ופירסום שיטתיים דרושים משאבים, ולאמריקה הרשמית לא איכפת כלל אם יצירתם של משורריה הראויים תיתרגם ללשונות זרות אם לאו.

שלך

משה

 

הלהטוטרית

 

הָאִשָּׁה הַזֹּאת בַּשִּׂמְלָה הָאֲדַמְדָּמָה מַחֲזִיקָה כַּדּוּר בְיַדָּהּ.

הִיא תַּנִּיחַ אוֹתוֹ תַּחַת סֵפֶל

וְאַתָּה,

גּוֹחֵן עָלָיו בִּלְבוּשְׁךָ הַמִּקְצוֹעִי

תִּתְבּוֹנֵן וְתֹאמַר, "זֶה כָּאן".

 

אֲנִי, בָּרֵקַע,

בִּצַּעְתִּי אוֹתָהּ תַּחְבּוּלָה עַצְמָהּ,

יוֹדַעַת אֶת סוֹד הַכַּדּוּרִים.  אֲבָל אַתָּה

לֹא תֵּאֲנֵק בְּהַפְתָּעָה אִלּוּ עֲשִׂיתִי זֹאת אֲנִי

לֹא תִּגְרַע מִכְּבוֹדָהּ שֶׁל הַגְּבֶרֶת הַלְּבוּשָׁה בְּאָדֹם אִלּוּ

חָשַׂפְתִּי אֲנִי

אִת הַלַּהֲטוּט.

 

הַמַּאֲמִין מִרְצוֹנוֹ לוֹקֵחַ אֶת יַדָּהּ שֶׁל גְּבִרְתּוֹ,

לֹא בִּגְלַל לַהֲטוּטֶיהָ,

אֶלָּא בִּגְלָלָהּ.

הוּא אוֹהֵב לוֹמַר, "אֲנִי לוֹקֵחַ אֶת הַגְּבֶרֶת הַזֹּאת בִּגְלַל לַהֲטוּטֶיהָ",

אַךְ רַק מִפְּנֵי

שֶׁבְּאֹפֶן כָּזֶה זִכְרוֹן-הַדְּבָרִים נִרְאֶה טוֹב יוֹתֵר.

 

מאנגלית: משה דור

דיאן ואקוסקי

 

 

 

 

 

16 תגובות

  1. גיורא יקירי, תודה חמה על השירים הנהדרים והתרגום הנפלא. נדמה לי שאתה אינך טועה בהנחתך – ככל הידוע גל לי, איש מלבד שנינו לא תרגם מעולם משירתה לעברית ואני מסופק אם חוץ משנינו מישהו מכיר אותה או שמע עליה בכלל – לרבות אנשי האקדמיה הנכבדים בחוגים לספרות אנגלית. מה דעתך שנעבוד יחד על ספר תרגומים שלה?

    • גיורא לשם

      הוספתי בפוסט את העובדה שתירגמת בשעתו שיר של ואקוסקי והוא כלול בנתולוגיה "שמעתי את אמריקה שרה". רעיון התרגום המשותף של מבחר שיריה מוצא חן בעיני.

  2. נ.ב. למה אתה מאיית את שמה ואקובסקי?

    • איזה יופי. לכו על הפרוייקט הזה, עודד וגיורא. אני אשמח לקרוא עוד ממנה.

    • גיורא לשם

      עודד,
      אכן תיקנתי, משום שהיה צריך להיות ואקוסקי, ולא כפי שכתבתי בתחילה בטעות.

  3. סופ"ש לירי עם דיאן ואקוסקי 🙂
    עולם שירי מיוחד, מהפנט
    מאד אוהבת
    וגם למדתי שוריד מנקדים בקמץ מתחת ל-וו
    תודה רבה

  4. האם השיר "במקום צלצול טלפון לחצי־האי ערב", מתייחס לארתור רמבו?

השאר תגובה ל *** ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לגיורא לשם