בננות - בלוגים / גיורא לשם / ויליאם באטלר ייטס – שלושה שירים
עֵט לָעֵת
  • גיורא לשם

    יליד תל-אביב, 1940. נשוי ואב לשתי בנות. למדתי בילדותי מוזיקה קלסית. אני בוגר ביה"ס החקלאי-התיכון בנחלת יהודה. התחלתי לפרסם שירה במוספים ובכתבי-עת לספרות ב-1959. למדתי באוניברסיטה מדעי הטבע והתמחיתי בפיתוח תוכנה בתחומי הרפואה. בשנות ה-90 עסקתי בעריכה בתחום העתונות היומית.ב-1997 נמניתי עם מיסדי הוצאת קשב לשירה ועורכיה. עיקר עיסוקי כיום הוא בתחומי הספרות השונים, לרבות תרגום מאנגלית ולעתים מגרמנית.  רשימת פרסומים (מקור, שירה): הוא ולא מלאך. עקד. 1966 צבעי יסוד. אל"ף. 1985 הסוסים האחרונים בתל-אביב. כרמל. 1892 שולי האש. הוצאת "קשב" לשירה. 1999 הנה ימים באים. הוצאת "קשב" לשירה. 2007 תמונה קבוצתית עם עיר, הוצאת "קשב" לשירה, 2010 מסה מסיבוב כפר סבא לאזרחות העולם. זמורה-ביתן/אגודת הסופרים העברים. 1991 ציירי הנמרים. הוצאת "קשב" לשירה, 2008 תרגום שירה ויליאם בלייק.  נישואי העדן והשאול. עקד. 1968 שאול כרמל. מצלע חלום. הוצאת הקיבוץ המאוחד ואגודת הסופרים העברים. 1990. (מרומנית, ביחד עם המשורר) ריבה רובין. דיאלוג – מבחר שירים 1990-1970. ספרי עתון 77, 1992 ברברה גולדברג. הדבר הנורא הקרוי אהבה. כרמל. 1993. (ביחד עם משה דור) דניאל ויסבורט. אֶרֶצְכֶּלֶב. כרמל. 1994. (ביחד עם משה דור) ויליאם בלייק. נישואי העדן והשאול. הוצאת "קשב" לשירה. 1998. (תרגום חדש) ד.ה. לורנס. ורד כל העולם. הוצאת "קשב" לשירה. 2001 אדריין ריץ'.  דם הוא רעל קדוש. הוצאת "קשב" לשירה. 2002 אליזבת בישופּ. מעל האבנים מעל העולם. הוצאת "קשב" לשירה. 2005 ריבה רובין. גבישי רוח. הוצאת "קשב" לשירה. 2010 סיפורת  (--). החלילן ושדון ההר – סיפורי עם איריים. גוונים. 1996 א"א פו, רבינדרת טאגור. חטאים (מבחר סיפורים). גוונים. 1997 אנדרו סאנדרס. חנינא, בני. גוונים. 1998 ניק קייב. ותרא האתון את המלאך. גוונים. 1999 קרסמן טיילור. מען לא ידוע (נובלה במכתבים). נתיב 2002 דז'ונה בארנס. חֹרשלילה. כרמל. 2004  (--). כלובי הנשמה. גוונים. 2004 (מבחר מהחלילן ושדון ההר) אנדרו סאנדרס. אישי, בר כוכבא – רומן היסטורי. גפן הוצאה לאור. 2005 קולם טויבין. האמן. בבל. 2006 קולם טויבין. אמהות ובנים. בבל. 2009 מסה יוסף ברודסקי. מנוסה מביזנטיון. ספרית פועלים. 1992 סבינה ציטרון. כתב אשמה. גפן הוצאה לאור. 2007 עריכת אנתולוגיות: רבקול. התאחדות אגודות הסופרים בישראל. 1989. (עריכה ותרגום) The Stones remember – אנתולוגיה של השירה העברית החדשה. הוצאת THE WORD WORKS. (ביחד עם ברברה גולברג ומשה דור), 1992.    פרסים ספרותיים פרס ברנשטיין לביקורת ספרות. שנים: 1982, 1984, 1986 פרס מרים טלפיר לשירה. 1985 קרן ראש הממשלה. שנים: 1985, 2003 נוצת הזהב, פרס אקו"ם לשירה. שנים: 1990, 1997 עיטור רשות הספריות הציבוריות בארה"ב בעבור אנתולוגיה זרה. 1992. מבחר פרסומים בתחום תוכנת מחשבים

ויליאם באטלר ייטס – שלושה שירים

פוליטיקה
 
בתקופתנו מגלה גורלו של אדם את משמעותו במונחים פוליטיים.
תומס מאן
 
אֵיךְ אוּכַל, וְהָעַלְמָה נִצֶּבֶת שָׁם,
לְהַקְשִׁיב רֹב קֶשֶׁב,
לְפּוֹלִיטִיקָה רוֹמִית אוֹ רוּסִית
אוֹ סְפָרָדִית?
וְהִנֵּה כָּאן מִי שֶׁהִרְבָּה לִנְסֹעַ
הַיּוֹדֵעַ אֶת אֲשֶׁר הוּא שָׂח,
וְשָׁם הַמְּדִינַאי
שֶׁקָּרָא וְגַם הָגָה.
וְאֶפְשָׁר שֶׁדִּבְרֵיהֶם אֱמֶת
עַל מִלְחָמָה וּמוֹרְאוֹתֶיהָ,
וְהוֹ, הַלְוַאי שֶׁשּׁוּב הָיִיתִי צָעִיר
וּמַחֲזִיקָהּ בִּזְרוֹעוֹתַי.
 
1939

ההתגלות השנייה
סוֹבֵב סוֹבֵב בַּסִּחְרוּר הַנִּפְעָר
הַבַּז אֵינוֹ יָכֹל לִשְׁמֹעַ אֶת הַבַּזְיָר;
דְּבָרִים מִתְפּוֹרְרִים; עֲמוּד הַתִּיכוֹן נִשְׁמָט;
בַּיְּקוּם מִשְׁתַּלַּחַת הֶפְקֵרוּת לִשְׁמָהּ;
מִשְׁתַּלַּחַת הַגֵּאוּת כְּהוּיַת־הַדָּם, וּבְכָל אֲתָר
אוֹבֶדֶת בַּתְּהוֹם הַדְרָתוֹ שֶׁל הַתּוֹם;
הַטּוֹבִים בָּאֲנָשִׁים חִדְלֵי אֹמֶן כֻּלָּם, בְּעוֹד
שֶׁחִדְלֵי הָאִישִׁים חֲדוּרִים עָצְמָה מִתְלַהֶמֶת.
חָזוֹן כָּלְשֶׁהוּ לָבֶטַח קָרֵב וּבָא;
הַהִתְגַּלּוּת הַשְּׁנִיָּה לָבֶטַח קְרֵבָה לָבוֹא.
הַהִתְגַּלּוּת הַשְּׁנִיָּה! אַךְ נֶהֱגוּ הַמִּלִּים
וּדְמוּת כַּבִּירָה מִתּוֹכְכֵי נִשְׁמַת הָעוֹלָם
מַעֲכִירָה אֶת רְאוּתִי: בְּחוֹלוֹת הַיְשִׁימוֹן, אֵי־שָׁם,
צֶלֶם־דְּמוּת בְּגוּף אַרְיֵה וְרֹאשׁ אָדָם,
מַבָּט רֵיקָן וְאַכְזָרִי כְּמוֹ הַחַמָּה,
מֵנִיד אֶת יְרֵכָיו הַנִּרְפּוֹת, וּמִסְּבִיבָיו
חָגִים צִלְלֵי עוֹפוֹת־יְשִׁימוֹן מְלֵאֵי חֵמָה.
הַחֲשֵׁכָה צוֹנַחַת בַּשֵּׁנִית; אַךְ עַכְשָׁיו אֲנִי יוֹדֵעַ
כִּי אַלְפַּיִם שְׁנוֹת תְּנוּמָה אַבְנִית
הֻקְנְטוּ לִכְדֵי בַּלָּהוֹת בְּעֶרֶשׂ מִתְנוֹדֵד,
וּבְהֵמָה גַּסָּה, שֶׁשְּׁעָתָהּ הִגִּיעָה לְבַסּוֹף,
מִתְנַהֶלֶת בִּכְבֵדוּת אֶל בֵּית לֶחֶם כְּדֵי לְהִוָּלֵד?
 


*
כַּאֲשֶׁר תִּהְיִי זְקֵנָה שָׂבָה ומְלֵאַת תְּנוּמָה,
וְנָדָה בְּרֹאשֵׁךְ לְיַד הָאָח, הוֹרִידִי אֶת הַסֵּפֶר
וְקִרְאִי אַט־אַט, חִלְמִי עַל רֹךְ הַסֵּבֶר
שֶׁעֵינַיִךְ פַּעַם לָבָשׁוּ, עַל בָּבוּאָתָן הָעֲלוּמָה;
 
אֵיךְ אָהֲבוּ רַבִּים אֶת רִגְעֵי מְאוֹר־הַפָּנִים,
וְאֶת יָפְיֵךְ אָהֲבוּ אַהֲבַת אֱמֶת אוֹ שֶׁקֶר,
אַךְ אִישׁ אֶחָד אָהַב אֶת נַפְשֵׁךְ הַמִּשְׁתּוֹקֶקֶת,
וְאַף אָהַב אֶת הַתּוּגוֹת בְּפָנַיִךְ הַמִּשְׁתַּנִים;
 
ובְהִתְכּוֹפְפֵךְ לְיַד סוֹרְגֵי הָאָח הַמְלֻבִּים,
מַלְמְלִי, מְעַט בְּצַעַר, אֵיךְ אֲהוּבֵךְ נָדַד
וְעַל הָרִים מִמַּעַל אֶת צְעָדָיו מָדַד
וְאֶת פָּנָיו הִסְתִּיר בֵּין כּוֹכָבִים רַבִּים.
 
מאנגלית: גיורא לשם
 

18 תגובות

  1. מיטב הקלאסיקה, גיורא. את THE SECOND COMING אני אוהב במיוחד – ובזה אין שום דבר מיוחד :) אבל לפני שנים תרגמתיו גם אני. אולי אביא הנה ונעשה לנו מדור השוואת תרגומים.

  2. חן קלינמן

    היי גיורא,
    שמחתי לתרגומך כאן לשיריו של ייטס. משורר שיש לו פינה חמה בליבי. לייטס יש איזה מקצב ייחודי משלו שאי אפשר לפספס, מקצב שעובר היטב בתרגום שנתת לנו כאן.
    בשירים שהבאת כאן יש ייצוג טוב של שני אלמנטים תימטיים מרכזיים בשירתו: האחד הוא הפן המיסטי הטעון בציורים וסמלים קלטיים ונוצריים (ולא רק), והשני הוא אהבה באור תמורות הזמן, מבטא את הכמיהה הרומנטית העמוקה של ייטס.
    בכלל הזמן אצל ייטס נע בספירלות, קדימה ואחורה, מעלה ומטה ומה לא.

  3. גיורא, הנה הזקנה שלי:

    כְּשֶׁתִּהְיִי זְקֵנָה

    כְּשֶׁתִּהְיִי זְקֵנָה וַעֲיֵפָה, אוֹסֶפֶת גֵחָלַיִךְ,

    טְלִי סֵפֶר זֶה בְּיָד רוֹטֶטֶת, וּבֵין דַּפָּיו

    רְאִי מָה רַךְ וּמָה קוֹסֵם הָיָה מַבַּט עֵינַיִךְ

    וּמַה כּוֹמְסִים וַעֲמֻקִּים הָיוּ צְלָלָיו.

    אֶל לֵב רַבִּים נִכְנַסְתְּ ,שְׂמֵחָה וְחִנָּנִית,

    הִדְלַקְתְּ אוֹתָם לְאַהֲבַת אֱמֶת אוֹ אַהֲבַת אַכְזָב

    וְרַק אֶחָד, נַפְשׁוֹ יָצְאָה אֶל נִשְׁמָתֵךְ הַצַלְיָנִית

    קְלַסְתֵּר פָּנַיִךְ הַמִּשְׁתַּנֶּה עִם כְּאֵבָיו

    וְהוּא קוֹנֵן עַל אַהֲבָה חוֹמֶקֶת, שֶׁלֹּא יִזְכֶּה לִרְווֹת

    כְּשֶׁנִרְכַּן כָּמוֹךְ אֶל זִיק גַּחַל,

    לִפְנֵי אֲשֶׁר נָשָׂא רַגְלָיו אֶל הַפְּסָגוֹת

    לִטְמֹן פָּנָיו בַּכּוֹכָבִים מֵעַל.

  4. גיורא לשם

    תודה למגיבים.
    ותגובתה של סבינה מעין ראשית של מדור "השוואת תרגומים".

    • גיורא, הבית האחרון אצלך ואצל סבינה
      ב"כאשר תהיי זקנה" שונים בתכנם. לטעמי יש לוודא שאכן התרגום נאמן למקור בכוונתו (בלוגיקה שלו).
      אהבתי את העובדה שניסית לשמור על החריזה א-ד ב-ג (משמר מקצב כמו שציין חן), אבל אולי ניתן לשפר – במיוחד בבית השני(ב-ג)…?

      • גיורא לשם

        לנוני,
        עניין החריזה בבית השני ב-ג היה קשה למדי. המעט שעשיתי הוא לחרוז חריזה מלעילית חלקית.
        לא לי לקבוע אם גירסתה של סבינה בסיום השיר עדיפה או אינה עדיפה על שלי.
        מוטב שהקוראים יקראו וישפטו.
        מכל מקום, תודה על התגובה.

        • גיורא, עכשיו נזכרתי שכבר היינו שכנים בדיוק בשיר הזה בהשוואת תרגומים של אשר רייך ב'מאזניים'.
          את "פוליטיקה" תרגמו תלמידיי במספר תרגומים. הנה אחד:

          פּוֹלִיטִיקָה

          "בתקופתנו גורל האדם מציג את כוונותיו
          במונחים פוליטיים"
          תומס מאן

          אֵיךְ אוּכַל, כְּשֶׁזּוֹ עוֹמֶדֶת שָׁם,
          אֶת דַּעְתִּי לָתֵת,
          עַל פּוֹלִיטִיקָה רוֹמִית,
          אוֹ רוּסִית, אוֹ סְפָרַדִּית?
          אַךְ הִנֵּה אִישׁ אֲשֶׁר רָאָה עוֹלָם,
          וְהוּא יוֹדֵעַ עַל מָה הוּא מְדַבֵּר,
          וְשָׁם פּוֹלִיטִיקַאי
          אֲשֶׁר קָרָא וְגַם חָשַׁב,
          אוּלַי נְכוֹנִים דִּבְרֵיהֶם
          עַל מִלְחָמָה וּמוֹרְאוֹתֶיהָ.
          אַךְ לוּ הָיִיתִי שׁוּב צָעִיר
          אִתָּהּ, אָחוּז בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ!

          23.5.1938

          מאנגלית: אייל רכטר

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לגיורא לשם