ענבים
פֵּרוֹת כֹּה רַבִּים מְקוֹרָם בִּוְרָדִים,
מִוֶּרֶד הַוְּרָדִים,
מִן הַוֶּרֶד הַמְגֻלָּל,
וֶרֶד כָּל הָעוֹלָם.
תּוֹדֶה שֶׁתַּפּוּחִים וְתוּתִים וַאֲפַרְסֵקִים וְאַגָּסִים וְדֻבְדְּבָנִים
כֻּלָּם וַרְדָּנִיִּים,
צֶאֱצָאָיו שֶׁל הַוֶּרֶד הַמְפֹרָשׁ,
הַוֶּרֶד גְּלוּיהָאֲרֶשֶׁת, הַוֶּרֶד הַמְחַיֵּךְ אֶל הַשָּׁמַיִם.
וּמָה עַל הַגֶּפֶן?
הוֹ, מָה עַל גֶפֶן הַקְּנוֹקָנוֹת?
שֶׁלָּנוּ יְקוּמוֹ שֶׁל הַוֶּרֶד הַמְקֻפָּל,
הַהִתְגַּלּוּת הַמְפֹרֶשֶׁת
הַנֶּאֱמָנָה.
אַךְ זֶה מִכְּבָר, זֶה מִכְּבָר
בְּטֶרֶם הֵחֵל הַוֶּרֶד לְחַיֵּךְ כְּשׁוֹטֶה גָּמוּר,
בְּטֶרֶם הֵחֵל וֶרֶד הַוְּרָדִים, וֶרֶד כָּל הָעוֹלָם, אַף לְהָנֵץ,
בְּטֶרֶם נֶעֶרְמוּ הַקַּרְחוֹנִים מִן הַיַּמִּים וְהָרוּחוֹת שֶׁלֹּא נִקְּווּ,
אוֹ בְּטֶרֶם נִתַּן לָהֶם לְהִנָּתֵךְ שֵׁנִית אַרְצָה, בַּמַּבּוּל שֶׁל נֹֹחַ,
הָיֹה הָיָה עוֹלָם אַחֵר, עוֹלַם דִּמְדּוּמִים, חֲשׂוּךְ פְּרָחִים, עוֹלַם קְנוֹקָנוֹת
וִיצוּרִים קוּרִיִּים וּבוֹצָנִיִּים,
וּבְשׁוּלַיִם, אֲנָשִׁים רַכֵּי-פֶּשַׂע וְקַדְמוֹנִים,
שְׁלֵוִים, וּרְגִישִׁים, וְנִמְרָצִים,
רְגִישֵׁי שֵׁמַע וּמִשּׁוּשׁ כְּשֶׁל קְנוֹקֶנֶת מְנַוֶּטֶת וּמְגַשֶּׁשֶׁת,
מְגַשֶּׁשֶׁת וְלוֹפֶתֶת בְּחוּשׁ מְעֻדָּן מִזֶּה שֶׁל הַלְּבָנָה בְּמַשְּׁשָׁהּ אֶת מוֹעֲדֵי הַיָּם.
מִן הָעוֹלָם הַהוּא, הַגֶּפֶן הָיְתָה הַוֶּרֶד הָאִי-נִרְאֶה,
בְּטֶרֶם נִפְרְשׂוּ עֲלֵי כּוֹתֶרֶת, בְּטֶרֶם הִפְרִיעַ הַצֶּבַע, בְּטֶרֶם רָאוּ עֵינַיִם
יוֹתֵר מִדַּי.
בְּעוֹלָם יָרֹק, מְרֻפָּשׁ, קוּרִי לְמִדְרָךְ, חֲשׂוּךְ שִׁיר, שֶׁאֵין לְהַבִּיעוֹ
הַגֶּפֶן הָיְתָה וֶרֶד הַוְּרָדִים.
לֹא הָיוּ פְּרָגִים אוֹ נוּרִיּוֹת,
בְּקשִׁי שׁוֹשַנָּה יְרַקְרַקָּה, קְלוּשָׁה עַד מִסְמוּס.
שִׂגְשׂוּג גְּפָנִים יָרֹק, עָמוּם, לֹאנִרְאֶה
מִתְהַדֵּר בְּמַלְכוּתִיּוּת.
רְאֵה כָּעֵת, אֲפִלּוּ כָּעֵת, אֵיךְ הוּא שׁוֹמֵר עַל חֹזֶק רִחוּקוֹ מִן הָעַיִן!
רְאֵה מַה שָּׁחֹר, מַה כָּחֹל-שָׁחֹר, מַה מְכֻדָּר בְּחשֶׁךְ מִצְרַיִם
שָׁמוּט בֵּין עָלָיו, הָעֵנָב הָאָפֵל תָּלוּי!
רְאֵה אוֹתוֹ שָׁם, הַשְׁחַרְחַר, כֹּה לֹא-נִרְאֶה בַּעֲלִיל:
אֶת מִי נִשְׁאָל עַל אוֹדוֹתָיו?
הַכּוּשִׁי עָשׂוּי לָדַעַת שֶׁמֶץ דָּבָר.
כְּשֶׁהַגֶּפֶן הָיְתָה וֶרֶד, אֵלִים הָיוּ שְׁחוּמֵי עוֹר.
בַּכְּכוּס הוּא חֲלוֹמוֹ שֶׁל חֲלוֹם.
אֱלֹהִים הָיָה פַּעַם כּוּשִׁי כֻּלּוֹ, כְּשֵׁם שֶׁעַכְשָׁיו הוּא צָחֹר.
אַךְ זֶה כֹּה מִזְּמַן, וְהַבּוּשְׁמֶן הַקַּדְמוֹן שָׁכַח, יוֹתֵר מֵאִתָּנוּ, שֶׁמֵּעוֹדֵנוּ
לֹא יָדַעְנוּ.
כִּי אֲנַחְנוּ עַל מִפְתַּן הַהִזָּכְרוּת מֵחָדָשׁ.
וְזוֹ הַסִּבָּה, אֲנִי חוֹשֵׁב, שֶׁמַּעַיְנֶיהָ שֶׁל אֲמֶרִיקָה נִסְתַּתְּמוּ.
יוֹמֵנוּ הַחִוֵּר שׁוֹקֵעַ אֶל דִּמְדּוּמִים,
וְאִם אֲנַחְנוּ גּוֹמְעִים מִן הַיַּיִן, נְגַלֶּה חֲלוֹמוֹת שֶׁעָטִים עָלֵינוּ
מִן הַלַּיְלָה הַמְמַשְׁמֵשׁ וּבָא.
לֹא וָלֹא, אֲנַחְנוּ מוֹצְאִים אֶת עַצְמֵנוּ חוֹצִים אֶת הַחֲזִיתוֹת
מְבֻשְּׂמוֹת-הַשְּׁרָכִים
שֶׁל עוֹלָם בְּטֶרֶם מַבּוּלִים, שֶׁבּוֹ אָדָם הָיָה כֵּהֶה וַחֲמַקְמָק
וּפֶרַח הַגֶּפֶן הַזָּעִיר שֶׁל וֶרֶד הַוְּרָדִים, בָּשׂוּם,
וְהַכֹּל מֻבָּע בְּאַחֲוָה עֵירֹמָה, כְּפִי שֶׁמַבָּטֵנוּ הַמְחֻפֶּה אֵינוֹ מְסֻגָּל עוֹד לְהַבִּיעַ.
מַרְאוֹת נוֹף, לְאֹרֶךְ שְׂדֵרוֹת חֲשׁוּכוֹת,
בְּגָמְעֵנוּ מִן הַיַּיִן.
הָעֵנָב כֵּהֶה, הַשְּׂדֵרוֹת אַפְלוּלִיּוֹת, וּמִסְתַּלְסְלוֹת, נִתְפָּשׂוֹת בְּדַקּוּת,
וְאוּלָם אֲנַחְנוּ, בְּחַלְחֲלַת יְקִיצָתֵנוּ, לוֹפְתִים אֶת נוֹפֵינוּ הַשִּׁוְיוֹנִיִּים, שְׂדֵרוֹת,
קְרוֹנוֹת חַשְׁמָלִית, שׁוֹטְרִים.
הָשִׁיבוּ לָנוּ אֶת אֲשֶׁר לָנוּ,
בּוֹאוּ וְנֵלֵךְ אֶל דּוּכַן מֵי-הַסּוֹדָה, לְהִתְפַּכֵּחַ.
פִּכְּחוּת, פִּקָּחוֹן.
זֶה דּוֹמֶה לִזְדוֹנוֹ הַמְיֻסָּר שֶׁל יֶלֶד כְּבַדתְּנוּמָה, הַנֶּאֱבָק, נֶּאֱבָק לְהִשָּׁאֵר עֵר;
פִּכְּחוּת, פִּקָּחוֹן, בְּעֵינַיִם כְּבֵדוֹת קְרוּעוֹת לִרְוָחָה.
אַפְלוּלִיּוֹת שְׂדֵרוֹת הַיַּיִן,
וְעָלֵינוּ לַחֲצוֹת אֶת הַחֲזִיתוֹת, אַף כִּי לֹא יַעֲלֶה בְּיָדֵנוּ,
שֶׁל הָעוֹלָם הָאָבוּד, מְבֻשַּׂם-הַשְּׁרָכִים:
קְחוּ אֶת זֶרַע-הַשָּׁרָךְ עַל שְׂפָתֵינוּ,
עִצְמוּ אֶת הָעֵינַיִם, וּלְכוּ
לְאֹרֶךְ הַשְּׂדֵרוֹת הַמְסֻלְסָלוֹת שֶׁל הַיַּיִן וְהָעוֹלָם הַבָּא.
סאן גרבזיו
מתוך מבחר שירי ד"ה לורנס בתרגומי: ורד כל העולם, הוצאת "קשב" לשירה, 2001.
גיורא, תודה על התרגום ועל שהבאת איתך את היין- לחיים!
חג שמח.
גיורא יקירי, שיר מופלא
בַּכְּכוּס הוּא חֲלוֹמוֹ שֶׁל חֲלוֹם.
תרגום קולח. חג שמח
ד"ה לורנס פוגש נחש, כותב על גפנים דרך הסלאלום הבראשיתי של הוורד, החידתי. צולל אל תהומות קדמוניות של עולם הִיולי של טרם היות ומחזיר אותנו להוויית היומיום ולקיוסק הסודה, לדוכן. שיר נפלא שמסתיים נפלא ומסמם אותך ומערפל את חושיך. וגם השיר על הנחש היה נפלא. תן לנו עוד הרבה כאלה מתרגומיך: בלייק, ריץ' ועוד. אנשים קוראים כמהים לזה. חג שמח, גיורא.