בננות - בלוגים / גיורא לשם / יוסיף ברודסקי – סאן פייטרו
עֵט לָעֵת
  • גיורא לשם

    יליד תל-אביב, 1940. נשוי ואב לשתי בנות. למדתי בילדותי מוזיקה קלסית. אני בוגר ביה"ס החקלאי-התיכון בנחלת יהודה. התחלתי לפרסם שירה במוספים ובכתבי-עת לספרות ב-1959. למדתי באוניברסיטה מדעי הטבע והתמחיתי בפיתוח תוכנה בתחומי הרפואה. בשנות ה-90 עסקתי בעריכה בתחום העתונות היומית.ב-1997 נמניתי עם מיסדי הוצאת קשב לשירה ועורכיה. עיקר עיסוקי כיום הוא בתחומי הספרות השונים, לרבות תרגום מאנגלית ולעתים מגרמנית.  רשימת פרסומים (מקור, שירה): הוא ולא מלאך. עקד. 1966 צבעי יסוד. אל"ף. 1985 הסוסים האחרונים בתל-אביב. כרמל. 1892 שולי האש. הוצאת "קשב" לשירה. 1999 הנה ימים באים. הוצאת "קשב" לשירה. 2007 תמונה קבוצתית עם עיר, הוצאת "קשב" לשירה, 2010 מסה מסיבוב כפר סבא לאזרחות העולם. זמורה-ביתן/אגודת הסופרים העברים. 1991 ציירי הנמרים. הוצאת "קשב" לשירה, 2008 תרגום שירה ויליאם בלייק.  נישואי העדן והשאול. עקד. 1968 שאול כרמל. מצלע חלום. הוצאת הקיבוץ המאוחד ואגודת הסופרים העברים. 1990. (מרומנית, ביחד עם המשורר) ריבה רובין. דיאלוג – מבחר שירים 1990-1970. ספרי עתון 77, 1992 ברברה גולדברג. הדבר הנורא הקרוי אהבה. כרמל. 1993. (ביחד עם משה דור) דניאל ויסבורט. אֶרֶצְכֶּלֶב. כרמל. 1994. (ביחד עם משה דור) ויליאם בלייק. נישואי העדן והשאול. הוצאת "קשב" לשירה. 1998. (תרגום חדש) ד.ה. לורנס. ורד כל העולם. הוצאת "קשב" לשירה. 2001 אדריין ריץ'.  דם הוא רעל קדוש. הוצאת "קשב" לשירה. 2002 אליזבת בישופּ. מעל האבנים מעל העולם. הוצאת "קשב" לשירה. 2005 ריבה רובין. גבישי רוח. הוצאת "קשב" לשירה. 2010 סיפורת  (--). החלילן ושדון ההר – סיפורי עם איריים. גוונים. 1996 א"א פו, רבינדרת טאגור. חטאים (מבחר סיפורים). גוונים. 1997 אנדרו סאנדרס. חנינא, בני. גוונים. 1998 ניק קייב. ותרא האתון את המלאך. גוונים. 1999 קרסמן טיילור. מען לא ידוע (נובלה במכתבים). נתיב 2002 דז'ונה בארנס. חֹרשלילה. כרמל. 2004  (--). כלובי הנשמה. גוונים. 2004 (מבחר מהחלילן ושדון ההר) אנדרו סאנדרס. אישי, בר כוכבא – רומן היסטורי. גפן הוצאה לאור. 2005 קולם טויבין. האמן. בבל. 2006 קולם טויבין. אמהות ובנים. בבל. 2009 מסה יוסף ברודסקי. מנוסה מביזנטיון. ספרית פועלים. 1992 סבינה ציטרון. כתב אשמה. גפן הוצאה לאור. 2007 עריכת אנתולוגיות: רבקול. התאחדות אגודות הסופרים בישראל. 1989. (עריכה ותרגום) The Stones remember – אנתולוגיה של השירה העברית החדשה. הוצאת THE WORD WORKS. (ביחד עם ברברה גולברג ומשה דור), 1992.    פרסים ספרותיים פרס ברנשטיין לביקורת ספרות. שנים: 1982, 1984, 1986 פרס מרים טלפיר לשירה. 1985 קרן ראש הממשלה. שנים: 1985, 2003 נוצת הזהב, פרס אקו"ם לשירה. שנים: 1990, 1997 עיטור רשות הספריות הציבוריות בארה"ב בעבור אנתולוגיה זרה. 1992. מבחר פרסומים בתחום תוכנת מחשבים

יוסיף ברודסקי – סאן פייטרו

 

א'

מָלְאוּ שְׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת וְהָעֲרָפֶל עוֹדוֹ נִצְמָד אֶל צְרִיחַ

הַפַּעֲמוֹנִים הַלָּבָן שֶׁל הָרֹבַע הַחוּם הַמַּשְׁמִים הַזֶּה

הַנָּעוּץ בְּפִנָּה חֵרֶשֶׁת-אִלֶּמֶת

שֶׁל צְפוֹן הַיָּם הָאַדְרִיָטִי. אוֹרוֹת

חַשְׁמַל מַמְשִׁיכִים לִדְלֹק בַּפֻּנְדָּק בִּשְׁעַת צָהֳרַיִם.

צָהֹב כְּטִגּוּן עָמֹק מַכְתִּים אֶת אַבְנֵי

הַמִּרְצֶפֶת. מְכוֹנִיּוֹת בְּקִפְאוֹן תְּנוּעָה

נְמוֹגוֹת מִן הָעַיִן בְּלִי לְהַתְנִיעַ אֶת מְנוֹעֵיהֶן.

וְקָצֵהוּ שֶׁל תַּמְרוּר אֵינוֹ בָּרוּר דַּיּוֹ. אַךְ

אֵין זֶה הַטַּחַב שֶׁמְּחַלְחֵל מִבַּעַד לַסִּקְרָא וְלַחֶרֶס

אֶלָּא הַחֶרֶס וְהַסִּקְרָא הֵם הַמְחַלְחֲלִים מִבַּעַד לַטַּחַב.

 

צֵל יוֹנֵק אֶת מִחְיָתוֹ מִן הָאוֹר

וּמֵגִיב בְּחֶדְוָה נוֹצְרִית

כַּאֲשֶׁר מְעִיל מוּסָר

מִמַּסְמְרוֹ. תְּרִיסִים פָּרְשׂוּ אֶת כַּנְפֵיהֶם

כְּמַלְאָכִים

בִּקְפִיצָה נַחְשׁוֹנִית

אֶל קְטָטוֹתָיו שֶׁל מִישֶׁהוּ אַחֵר. אֵי-פֹה וְאֵי-שָׁם

מִתְקַלֵּף טִיחַ מֻקְרָם בִּשְׁחִין,

חוֹשֵׂף לְבֵנִים אֲדֻמּוֹת מֻדְלָקוֹת, וְגִלְדֵי פְּצָעִים

הַמִּתְיַבְּשִׁים זֶה שְׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת נִדְבְּקוּ

כָּל-כָּךְ אֶל הָאֲוִיר הַפָּתוּחַ וְחֶבֶל הַכְּבִיסָה

עַד כִּי אִם מִישֶׁהוּ יוֹצֵא הַחוּצָה הֲרֵי זֶה

בְּלֹא לְבוּשׁ מִתַּחַת לִמְעִילוֹ, יָחֵף בְּנַעֲלֵי-הַבַּיִת שֶׁלּוֹ.

 

שְׁתַּיִם אַחֲרֵי הַצָּהֲרַיִם. צְלָלִיתוֹ שֶׁל דַּוָּר

לוֹבֶשֶׁת צוּרָה מֻגְדֶּרֶת בְּחַדּוּת בְּמִסְדְּרוֹן

כְּדֵי לַהֲפֹךְ בְּעוֹד רֶגַע שׁוּב לִצְלָלִית.

פַּעֲמוֹן, בְּצַלְצְלוֹ בָּעֲרָפֶל,

פָּשׁוּט מְשַׁנֵּן אֶת הַנֹּהַל.

לְפִיכָךְ אַתָּה מַבִּיט מוּכָנִית עַל סְבִיבוֹתֶיךָ

אֶל מְגָמַת פָּנֶיךָ כִּמְשׁוֹטֵט אַקְרַאי

הַמְנַסֶּה לִתְפֹּס מַבָּט טוֹב בְּקַרְסֻלֶּיהָ שֶׁל נַעֲרָה נָאָה

כַּאֲשֶׁר הִיא חוֹלֶפֶת עַל פָּנָיו בְּאִוְשׁוּשׁ אַךְ אֵין אַתָּה יָכוֹל לִרְאוֹת דָּבָר

חוּץ מִפִּסּוֹת עֲרָפֶל. אֵין רוּחַ; רַק דְּמָמָה.

דֶּרֶךְ עֲקִיפִין. מִסָּבִיב לְעִקּוּל

פָּנָסֵי רְחוֹב מִתְאַבְּכִים כְּאֶלִיפְּסוֹת לְבָנוֹת,

שֶׁאֵין אַחֲרֵיהֶן וְלֹא כְלוּם חוּץ מֵרֵיחוֹ שֶׁל עֵשֶׂב-יָם

וּמִתְאֲרוֹ שֶׁל מֵזַח. אֵין רוּחַ.

וּדְמָמָה כְּצַהֲלָתָהּ שֶׁל סוּסַת וִיקְטוֹר עִמָּנוּאֵל

מִבַּרְזֶל יָצוּק, שֶׁאֵינָהּ מְהַסֶּסֶת לְעוֹלָם.

 

 

ב'

בַּחֹרֶף, שְׁעַת בֵּין-עַרְבַּיִם, בְּדֶרֶךְ כְּלָל מֻקְדֶּמֶת מִדַּי

בְּאֵי-שָׁם חִיצוֹן, הַרְחֵק, שָׁם לְמַעְלָה.

מְחֻתָּלִים בִּבְלוֹיֵי מַלְמָלָה הֲדוּקִים,

מְחוֹגֵי שְׁעוֹן הָעִיר

מְפַגְּרִים אַחֲרֵי אוֹר-הַיּוֹם הַמְפֻזָּר

וְדוֹעֵךְ בַּמֶּרְחָק.

דַּיָּר שֶׁיָּצָא לְהַשִּׂיג כַּמָּה סִיגָרִיּוֹת

חוֹזֵר לְחַדְרוֹ כַּעֲבוֹר עֶשֶׂר דַּקּוֹת

דֶּרֶךְ הַמִּנְהָרָה שֶׁגּוּפוֹ שֶׁלּוֹ

כָּרָה בָּאֹבֶךְ.

הַזִּמְזוּם הַמִּתְמַשֵּׁךְ שֶׁל מָטוֹס לֹא נִרְאֶה

מַעֲלֶה מֵאוֹב הִמְהוּם שֶׁל רִיק

בְּקָצֵהוּ הָרָחוֹק שֶׁל פְּרוֹזְדוֹר בֵּית-מָלוֹן,

אַחַר-כָּךְ גּוֹוֵעַ, מוֹחֵק אֶת הָאוֹר.

"אֹבֶךְ," מְפַהֵק הַחַזַּאי;

בִּן רֶגַע, עַפְעַפַּיִם נֶעֱצָמוֹת

כִּצְדָפָה כַּאֲשֶׁר שׂוֹחֶה דַּג בִּסְבִיבָתָהּ

(עִם הָאִישׁוֹן הַיּוֹרֵד לִזְמַן-מָה

אֶל אֲפֵלַת אֵם-הַפְּנִינָה שֶׁלּוֹ).

נוּרָה מְמֻסְגֶּרֶת בְּמַעֲבָר מְקֻמָּר נִרְאֵית

כְּמוֹ צָעִיר שָׁקוּעַ בִּקְרִיאָה

מִתַּחַת לַשְּׂמִיכוֹת; הַשְּׂמִיכוֹת אֲסוּפוֹת

כִּגְלִימָתוֹ שֶׁל קָדוֹשׁ בְּגֻמְחָה. הַהֹוֶה,

זְמַנֵּנוּ שֶׁלָּנוּ, נֶהֱדָף מִן הַלְּבֵנָה הַחֲלוּדָה

שֶׁל הַבָּזִילִיקָה הַקְּדוּמָה, כְּאִלּוּ הָיָה זֶה

כַּדּוּר עוֹר לָבָן שֶׁהִטִּיחוּ בָּהּ

תַּלְמִידֵי בֵּית-סֵפֶר לְאַחַר גְּמַר הַלִּמּוּדִים.

 

חֲזִיתוֹת בָּתִּים מְרֻפָּטוֹת, סְדוּקוֹת וּמְגֻמָּמוֹת,

שֶׁאֵין לָהֶן חֹפֶשׁ בְּחִירָה לְהִתְיַצֵּב בִּצְדוּדִית.

רַק הַשּׁוֹקַיִם הַחֲשׂוּפוֹת שֶׁל מַעֲקִים מְעֻקָּלִים

מְפִיחִים רוּחַ חַיִּים בַּגְּזוּזְטְרָאוֹת הַמּוּגָפוֹת הֵיטֵב

שֶׁעֲלֵיהֶן אִישׁ לֹא הוֹפִיעַ לֹא יוֹרֶשֶׁת עֲשִׁירָה

אוֹ אוֹמֶנֶת _ בְּמֶשֶׁךְ מָאתַיִם שָׁנָה.

כַּרְכֹּבִים שֶׁנִּבְחֲרוּ עַל-יְדֵי מִפְלָצוֹת לְפוּתִים

בְּחִבּוּק אוֹ פָּשׁוּט בְּשִׁעֲמוּם מָוֶת.

עַמּוּדִים מִתְנַקְּזִים כְּמִלְחֵי סַבּוֹן,

וּפְאֵר הָאֲכָטִיס הָעִוֵּר שֶׁל זְכוּכִית

לֹא חֲדִירָה שֶׁמֵּאֲחוֹרֶיהָ מִסְתַּתְּרִים

סַפָּה וּפְסַנְתֵּר זָקוּף:

סוֹדוֹת עַתִּיקִים שֶׁמּוּטָב, לְמַעַן הָאֱמֶת,

לְשָׁמְרָם אַפְלוּלִיִּים בְּאוֹר יוֹם.

 

כַּאֲשֶׁר מֶזֶג-הָאֲוִיר קַר, קוֹל נוֹרְמָלִי יַעֲדִיף

לֵיהָנוֹת מִחֻמּוֹ שֶׁל הַגָּרוֹן עַל הִסְתַּכְּנוּת בְּגַחֲמָתוֹ שֶׁל הֵד.

הַדָּג חֲשׁוּק שְׂפָתַיִם; הַרְחֵק בִּפְנִים הָאָרֶץ

תּוֹר שָׁר אֶת שִׁירוֹ. אַךְ אֵינְךָ יָכוֹל לִשְׁמֹעַ

אַף לֹא אֶחָד מֵהֵם. גֶּשֶׁר מֵעַל לִתְעָלַת מַיִם חַיִּים

שׁוֹמֵר עַל הַגָּדָה הַמְעֻרְפֶּלֶת שֶׁמִּנֶּגֶד

מִלִּבְרֹחַ וּלְהִסָּחֵף אֶל הַיָּם.

לְפִיכָךְ, עַל זְגוּגִית מְצֻפָּה בְּהֶבֶל-פֶּה, אֶפְשָׁר לְהַתְווֹת

אֶת רָאשֵׁי-הַתֵּיבוֹת שֶׁל שְׁמוֹת הַנֶּעֱדָרִים שֶׁחֶסְרוֹנָם קָשֶׁה לְעִכּוּל;

וַחֲתִימַת שֵׁם חֲבִיבָה נוֹטֶפֶת מַטָּה

כִּזְנָבוֹ שֶׁל סוּס יָם. עֲשֵׂה שִׁמּוּשׁ בַּסְּפוֹג הָאָדֹם

שֶׁל רֵאוֹתֶיךָ וּרְוֵה עַד תֹּם מִן הָאֹבֶךְ הַחֲלָבִי

הַסָּמִיךְ הֶבֶל פִּיהֶן שֶׁל אֱלִילַת הַיָּם וְנִמְפוֹתֶיהָ!

הוֹשֵׁט יָד וּקְצוֹת אֶצְבְּעוֹתֶיךָ

יִגְּעוּ בְּגֵו מֻכְתָּם בְּבוּעוֹת זְעִירוֹת

וּמְבֻשָּׂם בְּרֵיחַ הַיּוֹד שֶׁל הַיַּלְדוּת.

 

 

ג'

צְלִיף אַדְווֹת עַל מִשְׁטָחוֹ הָרָחוּץ וְהַמְגֹהָץ

שֶׁל הַמִּפְרָץ, וּלְרֶגַע, אֲוִיר חֲסַר-צֶבַע

נִדְחָס לְתוֹךְ יוֹנָה אוֹ שַׁחַף,

אַךְ נָמוֹג מַהֵר. אַרְבּוֹת, סִירוֹת אֲרֻכּוֹת,

גּוֹנְדוֹלוֹת, סִירוֹת שְׁטוּחוֹת, מוּצָאוֹת מִן הַמַּיִם,

מֻנָּחוֹת מְפֻזָּרוֹת כְּנַעֲלַיִם בּוֹדְדוֹת עַל הַחוֹל

הַחוֹרֵק מִתַּחַת לָרַגְלַיִם. זִכְרוּ:

כָּל תְּנוּעָה הִיא בִּיסוֹדָהּ

הַתָּקַת כָּבְדוֹ שֶׁל גּוּף מִמָּקוֹם

לְמָקוֹם. זִכְרוּ: הֶעָבָר לֹא יַהֲלֹם

אֶת הַזִּכָּרוֹן בְּלִי לְהוֹתִיר שְׁיָר;

הוּא זָקוּק לֶעָתִיד. וְזִכְרוּ הֵיטֵב:

רַק מַיִם, וְהֵם בִּלְבַד,

נֶאֱמָנִים לְעַצְמָם בְּכָל מָקוֹם

וְתָמִיד, חֲסִינִים מִפְּנֵי תְּמוּרוֹת הַצּוּרָה, אָפְקִיִּים,

נוֹכְחִים בְּכָל מָקוֹם שֶׁבּוֹ יַבָּשָׁה

נֶעֱלֶמֶת. וּנְפִיחוּת הַחַיִּים

עַל תְּחִלָּתָם, אֶמְצָעִיתָם, יוֹמָנָם הָאוֹזֵל,

קִצָּם, וְכוּ' מִצְטַמֶּקֶת מִפְּנֵי

אַדְווֹת נִצְחִיּוֹת, רְדוּדוֹת, חַסְרוֹת צֶבַע.

 

חוּט הַהַדְלָיָה חֲסַר-הַחַיִּים, הַקָּשִׁיחַ, שֶׁל הַגֶּפֶן

רוֹטֵט בְּאֹפֶן בִּלְתִּי נִכָּר בִּמְתִיחוּת עַצְמוֹ.

עֵצִים בְּחֶשְׁכַת הַגַּן,

לֹא נִבְדָּלִים מִן הגָּדֵר הַדּוֹמָה

לְמִישֶׁהוּ חֲסַר כֹּל, אוֹ, חָשׁוּב יוֹתֵר,

לְכָל מִי שֶׁנִּשְׁאָר וְאֶפְשָׁר לְהִתְוַדּוֹת בְּפָנָיו.

אוֹר בֵּין-עַרְבַּיִם. אֵין רוּחַ. הַדְּמָמָה.

קוֹל כִּרְסוּם הַקּוֹקְוִינָה, רִשְׁרוּשׁ הַקָּנִים הָרְמוּסִים,

הַמִּתְפּוֹרְרִים בְּרַקְבּוּבִית. פַּחִית שֶׁשֻּׁגְּרָה אֶל הַשָּׁמַיִם

בִּקְצֵה הַנַּעַל מַפְלִיגָה

אֶל מִחוּץ לִתְחוּם הָרְאִיָּה, וְדַקָּה לְאַחַר מִכֵּן

קוֹל נְפִילָתָהּ עֲדַיִן לֹא נִשְׁמָע

עַל חוֹל לַח. אוֹ, עַד כַּמָּה שֶׁזֶּה לָעִנְיָן, קוֹל נֶתֶז.

 

ונציה, 1977  

 

מאנגלית: גיורא לשם

על־פי תרגומו של בארי רובין מרוסית לאנגלית, תרגום שזכה לאישורו של המשורר.

 

יוסיף אלכסנדרוביץ' ברודסקי (1996-1940), משורר, מסאי ומחזאי. נולד בלנינגרד למשפחה יהודית. בגיל 15 עזב את בית הספר. החל לכתוב שירים בגיל 16. היה מקורב למשוררת אנה אחמטובה שניבאה לו עתיד מזהיר. ב־1964 נעצר בעוון "שוטטות", נשפט לחמש שנות גלות באזור ארחנגלסק. שוחרר מכלאו ב־1965 בעקבות לחץ דעת הקהל העולמית.

ב־4 ביוני 1972 גורש מברית המועצות והתיישב באן ארבור שבמישיגן, שבה לימד באוניברסיטה בחוג ללימודים סלביים. קיבל ב־1980 אזרחות אמריקנית וב־1981 עבר להתגורר בניו יורק. בשנותיו בארצות הברית כתב שירים ברוסית ובאנגלית. מרבית שיריו המתורגמים לאנגלית תורגמו בפיקוחו. את מסותיו כתב באנגלית ולא ברוסית, בנמקו את בחירתו בכך שאנגלית היא שפה של חרות בעוד שרוסית היא שפת דיכוי. קיבל פרס נובל לספרות ב־1987 והיה מן הזוכים הצעירים ביותר בתולדות הפרס. ברודסקי נבחר לשר השירה של ספריית הקונגרס בשנים 1992-1991.

ברודסקי מת מהתקף לב בניו יורק ונקבר על פי בקשתו בוונציה.

ספריו בעברית:

עקדת יסאק, שירים, מרוסית: עזרא זוסמן, עקד, תל אביב, 1969.

מנוסה מביזנטיון , מסות, מאנגלית ואחרית דבר: גיורא לשם, ספרית פועלים, תל אביב, 1992.

יוסיף ברודסקי – שירים ראשונים ואחרונים, מרוסית: עמינדב דיקמן, דביר, 1997.

יוסיף ברודסקי

 

8 תגובות

  1. רות בלומרט

    כמה טוב לקרוא שירה מורכבת של משורר גדול. תודה גיורא.

  2. גיורא, לא מבין למה דיקמן לא כלל את השיר באסופה שתרגם.
    שיר גדול ותרגום קולח.

    כמדומני צ"ל:
    מְמַסְמְרוֹ
    מִתְאָרוֹ
    כְּצָהֳלָתָהּ

  3. דן (אנדריי)

    טוב לדעת, ששיריו של ברודסקי תורגמו גם לשפה העברית ומישהו מתעניין בהם.
    אני מעריצו של ברודסקי זה שנים רבות ושיריו, שאני מקיר בספה הרוסית, כל-כך נוגעים בלב, מלווים אותי לאורך כל החיים.

  4. דן (אנדריי)

    טוב לדעת, ששיריו של ברודסקי תורגמו גם לשפה העברית ומישהו מתעניין בהם.
    אני מעריצו של ברודסקי זה שנים רבות ושיריו, שאני מקיר בספה הרוסית, כל-כך נוגעים בלב, מלווים אותי לאורך כל החיים.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לגיורא לשם