בננות - בלוגים / / שיר על מדינאי מת
עֵט לָעֵת
  • גיורא לשם

    יליד תל-אביב, 1940. נשוי ואב לשתי בנות. למדתי בילדותי מוזיקה קלסית. אני בוגר ביה"ס החקלאי-התיכון בנחלת יהודה. התחלתי לפרסם שירה במוספים ובכתבי-עת לספרות ב-1959. למדתי באוניברסיטה מדעי הטבע והתמחיתי בפיתוח תוכנה בתחומי הרפואה. בשנות ה-90 עסקתי בעריכה בתחום העתונות היומית.ב-1997 נמניתי עם מיסדי הוצאת קשב לשירה ועורכיה. עיקר עיסוקי כיום הוא בתחומי הספרות השונים, לרבות תרגום מאנגלית ולעתים מגרמנית.  רשימת פרסומים (מקור, שירה): הוא ולא מלאך. עקד. 1966 צבעי יסוד. אל"ף. 1985 הסוסים האחרונים בתל-אביב. כרמל. 1892 שולי האש. הוצאת "קשב" לשירה. 1999 הנה ימים באים. הוצאת "קשב" לשירה. 2007 תמונה קבוצתית עם עיר, הוצאת "קשב" לשירה, 2010 מסה מסיבוב כפר סבא לאזרחות העולם. זמורה-ביתן/אגודת הסופרים העברים. 1991 ציירי הנמרים. הוצאת "קשב" לשירה, 2008 תרגום שירה ויליאם בלייק.  נישואי העדן והשאול. עקד. 1968 שאול כרמל. מצלע חלום. הוצאת הקיבוץ המאוחד ואגודת הסופרים העברים. 1990. (מרומנית, ביחד עם המשורר) ריבה רובין. דיאלוג – מבחר שירים 1990-1970. ספרי עתון 77, 1992 ברברה גולדברג. הדבר הנורא הקרוי אהבה. כרמל. 1993. (ביחד עם משה דור) דניאל ויסבורט. אֶרֶצְכֶּלֶב. כרמל. 1994. (ביחד עם משה דור) ויליאם בלייק. נישואי העדן והשאול. הוצאת "קשב" לשירה. 1998. (תרגום חדש) ד.ה. לורנס. ורד כל העולם. הוצאת "קשב" לשירה. 2001 אדריין ריץ'.  דם הוא רעל קדוש. הוצאת "קשב" לשירה. 2002 אליזבת בישופּ. מעל האבנים מעל העולם. הוצאת "קשב" לשירה. 2005 ריבה רובין. גבישי רוח. הוצאת "קשב" לשירה. 2010 סיפורת  (--). החלילן ושדון ההר – סיפורי עם איריים. גוונים. 1996 א"א פו, רבינדרת טאגור. חטאים (מבחר סיפורים). גוונים. 1997 אנדרו סאנדרס. חנינא, בני. גוונים. 1998 ניק קייב. ותרא האתון את המלאך. גוונים. 1999 קרסמן טיילור. מען לא ידוע (נובלה במכתבים). נתיב 2002 דז'ונה בארנס. חֹרשלילה. כרמל. 2004  (--). כלובי הנשמה. גוונים. 2004 (מבחר מהחלילן ושדון ההר) אנדרו סאנדרס. אישי, בר כוכבא – רומן היסטורי. גפן הוצאה לאור. 2005 קולם טויבין. האמן. בבל. 2006 קולם טויבין. אמהות ובנים. בבל. 2009 מסה יוסף ברודסקי. מנוסה מביזנטיון. ספרית פועלים. 1992 סבינה ציטרון. כתב אשמה. גפן הוצאה לאור. 2007 עריכת אנתולוגיות: רבקול. התאחדות אגודות הסופרים בישראל. 1989. (עריכה ותרגום) The Stones remember – אנתולוגיה של השירה העברית החדשה. הוצאת THE WORD WORKS. (ביחד עם ברברה גולברג ומשה דור), 1992.    פרסים ספרותיים פרס ברנשטיין לביקורת ספרות. שנים: 1982, 1984, 1986 פרס מרים טלפיר לשירה. 1985 קרן ראש הממשלה. שנים: 1985, 2003 נוצת הזהב, פרס אקו"ם לשירה. שנים: 1990, 1997 עיטור רשות הספריות הציבוריות בארה"ב בעבור אנתולוגיה זרה. 1992. מבחר פרסומים בתחום תוכנת מחשבים

שיר על מדינאי מת

רודיארד קיפלינג

 

מדינאי מת

 

לֹא יָכֹלְתִּי לַחְפֹּר; לֹא הֵעַזְתִּי לִשְׁדֹּד:

לָכֵן רִצִּיתִי הֲמוֹנִים בְּשַׁקְרִי עוֹד וְעוֹד.

עַכְשָׁו הֻכְחוּ כִּכְזָבִים בְּדָיוֹתַי

וְעָלַי לְהִתְיַצֵּב בִּפְנֵי כָּל קָרְבְּנוֹתַי.

אֵיזֶה סִפּוּר יוֹשִׁיעֵנִי כָּאן וְעַתָּה

בֵּין צְעִירַי שֶׁהוֹנֵיתִי וַחֲמָתָם-בְּעָתָה?

 

מאנגלית: משה דור

 

 

שמו של הסופר והמשורר האנגלי ג'וזף רודיארד קיפלינג (1936-1865), יליד בומביי בהודו,  הולך לפניו בעיקר כאמן הסיפורת קִים, ספרי הג'ונגל והסיפורים האנגלו-הודיים ועל כך קיבל את פרס נובל לספרות לשנת 1907.

קיפלינג גם כתב שירה שירו הידוע ביותר הוא אִם שבה נתן ביטוי לחיילים הבריטיים מן המעמד התחתון שבדמם וזיעתם הוקמה האימפריה הענקית ולהשקפותיו על תפקיד האדם הלבן כנושא דגל התרבות לכל קצוות תבל. הפילוסופיה האמפריאליסטית הזאת עוררה עליו בבוא העת התקפות מרות ותהליך רוויזיה אכזרי שנטה להמעיט בערכו הספרותי.

במלחמת העולם הראשונה איבד את בנו היחיד וכתוצאה מכך שינה את טעמו וכתב שורה של שירים סארקסטיים וזה אחד מהם שהוקיעו את הממסד הפוליטי והחברתי האחראי לטבח הנורא.

 

 
ג'וזף רודיארד קיפלינג

 

.    

 

8 תגובות

  1. למדינאים בארץ שלנו זה לא יקרה. אף אחד לא יקום ויודה…
    (איזו דמות, איזה גבות דולצ'ין)

  2. גיורא,

    כל הכבוד למשה דור על תרגומיו
    זה בסדר ככה, בוודאי. התרגום וודאי מדוייק. ויש אומרים אין לשם מה להכיר את המקור, זה רק מקלקל ומיותר, מי שיכול לקרוא במקור שיקרא את המקור ואיננו זקוק כלל לתרגום, אם מביאים את המקור זה רק משמש את הביקורת – זו לעולם אינה מסופקת, תמיד חסר לה משהו. המביא מקור סימן שהוא מתבייש בתרגומו ומבקש חיזוק במקור. הוא מכיר בעובדה שתרגום הוא .second best על כן בכל תרגומיי אני משתדל להביא גם את המקור…

  3. גיורא לשם

    למשה גנן,
    באשר לתרגום שיר בודד בכתב-עת או בבלוג, הסוגייה הזאת הזאת נתונה לשיקול דעתו של המתרגם. רוצה, יציג מקור; לא רוצה, לא יציג.
    בספרים, הדברים מסובכים יותר. עצם הזכות לתרגום כרוך בתשלום. העתקת המקור כרוכה בתשלום נוסף, והעניין מתחיל להיות תלוי בשיקולים כספיים של המו"ל.
    באשר לי, אישית, אני מעדיף תמיד להדפיס את התרגום בלא המקור. אם התרגום נקרא באופן טבעי כאילו היה מקור, המקור מיותר.

  4. כשקראתי את השיר חשבתי מיד על סטלין. אולי בגלל שלא מכבר ביקרתי בבית ילדותו בעיר גורי, האיש שהוכתר כרוצח המונים. קיפילינג לא ידע שיש רע יותר מהגרוע.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לגיורא לשם