רודיארד קיפלינג
מדינאי מת
לֹא יָכֹלְתִּי לַחְפֹּר; לֹא הֵעַזְתִּי לִשְׁדֹּד:
לָכֵן רִצִּיתִי הֲמוֹנִים בְּשַׁקְרִי עוֹד וְעוֹד.
עַכְשָׁו הֻכְחוּ כִּכְזָבִים בְּדָיוֹתַי
וְעָלַי לְהִתְיַצֵּב בִּפְנֵי כָּל קָרְבְּנוֹתַי.
אֵיזֶה סִפּוּר יוֹשִׁיעֵנִי כָּאן וְעַתָּה
בֵּין צְעִירַי שֶׁהוֹנֵיתִי וַחֲמָתָם-בְּעָתָה?
מאנגלית: משה דור
שמו של הסופר והמשורר האנגלי ג'וזף רודיארד קיפלינג (1936-1865), יליד בומביי בהודו, הולך לפניו בעיקר כאמן הסיפורת קִים, ספרי הג'ונגל והסיפורים האנגלו-הודיים ועל כך קיבל את פרס נובל לספרות לשנת 1907.
קיפלינג גם כתב שירה שירו הידוע ביותר הוא אִם שבה נתן ביטוי לחיילים הבריטיים מן המעמד התחתון שבדמם וזיעתם הוקמה האימפריה הענקית ולהשקפותיו על תפקיד האדם הלבן כנושא דגל התרבות לכל קצוות תבל. הפילוסופיה האמפריאליסטית הזאת עוררה עליו בבוא העת התקפות מרות ותהליך רוויזיה אכזרי שנטה להמעיט בערכו הספרותי.
במלחמת העולם הראשונה איבד את בנו היחיד וכתוצאה מכך שינה את טעמו וכתב שורה של שירים סארקסטיים וזה אחד מהם שהוקיעו את הממסד הפוליטי והחברתי האחראי לטבח הנורא.
ג'וזף רודיארד קיפלינג
.
למדינאים בארץ שלנו זה לא יקרה. אף אחד לא יקום ויודה…
(איזו דמות, איזה גבות דולצ'ין)
גיורא,
כל הכבוד למשה דור על תרגומיו
זה בסדר ככה, בוודאי. התרגום וודאי מדוייק. ויש אומרים אין לשם מה להכיר את המקור, זה רק מקלקל ומיותר, מי שיכול לקרוא במקור שיקרא את המקור ואיננו זקוק כלל לתרגום, אם מביאים את המקור זה רק משמש את הביקורת – זו לעולם אינה מסופקת, תמיד חסר לה משהו. המביא מקור סימן שהוא מתבייש בתרגומו ומבקש חיזוק במקור. הוא מכיר בעובדה שתרגום הוא .second best על כן בכל תרגומיי אני משתדל להביא גם את המקור…
למשה גנן,
באשר לתרגום שיר בודד בכתב-עת או בבלוג, הסוגייה הזאת הזאת נתונה לשיקול דעתו של המתרגם. רוצה, יציג מקור; לא רוצה, לא יציג.
בספרים, הדברים מסובכים יותר. עצם הזכות לתרגום כרוך בתשלום. העתקת המקור כרוכה בתשלום נוסף, והעניין מתחיל להיות תלוי בשיקולים כספיים של המו"ל.
באשר לי, אישית, אני מעדיף תמיד להדפיס את התרגום בלא המקור. אם התרגום נקרא באופן טבעי כאילו היה מקור, המקור מיותר.
כשקראתי את השיר חשבתי מיד על סטלין. אולי בגלל שלא מכבר ביקרתי בבית ילדותו בעיר גורי, האיש שהוכתר כרוצח המונים. קיפילינג לא ידע שיש רע יותר מהגרוע.