בננות - בלוגים / גיורא לשם / סילביה פלאת — שירים אחרונים
עֵט לָעֵת
  • גיורא לשם

    יליד תל-אביב, 1940. נשוי ואב לשתי בנות. למדתי בילדותי מוזיקה קלסית. אני בוגר ביה"ס החקלאי-התיכון בנחלת יהודה. התחלתי לפרסם שירה במוספים ובכתבי-עת לספרות ב-1959. למדתי באוניברסיטה מדעי הטבע והתמחיתי בפיתוח תוכנה בתחומי הרפואה. בשנות ה-90 עסקתי בעריכה בתחום העתונות היומית.ב-1997 נמניתי עם מיסדי הוצאת קשב לשירה ועורכיה. עיקר עיסוקי כיום הוא בתחומי הספרות השונים, לרבות תרגום מאנגלית ולעתים מגרמנית.  רשימת פרסומים מקור שירה הוא ולא מלאך. עקד. 1966 צבעי יסוד. אל"ף. 1985 הסוסים האחרונים בתל-אביב. כרמל. 1892 שולי האש. הוצאת "קשב" לשירה. 1999 הנה ימים באים. הוצאת "קשב" לשירה. 2007 תמונה קבוצתית עם עיר, הוצאת "קשב" לשירה, 2010 מסה מסיבוב כפר סבא לאזרחות העולם. זמורה-ביתן/אגודת הסופרים העברים. 1991 ציירי הנמרים. הוצאת "קשב" לשירה, 2008 תרגום שירה ויליאם בלייק.  נישואי העדן והשאול. עקד. 1968 שאול כרמל. מצלע חלום. הוצאת הקיבוץ המאוחד ואגודת הסופרים העברים. 1990. (מרומנית, ביחד עם המשורר) ריבה רובין. דיאלוג – מבחר שירים 1990-1970. ספרי עתון 77, 1992 ברברה גולדברג. הדבר הנורא הקרוי אהבה. כרמל. 1993. (ביחד עם משה דור) דניאל ויסבורט. אֶרֶצְכֶּלֶב. כרמל. 1994. (ביחד עם משה דור) ויליאם בלייק. נישואי העדן והשאול. הוצאת "קשב" לשירה. 1998. (תרגום חדש) ד.ה. לורנס. ורד כל העולם. הוצאת "קשב" לשירה. 2001 אדריין ריץ'.  דם הוא רעל קדוש. הוצאת "קשב" לשירה. 2002 אליזבת בישופּ. מעל האבנים מעל העולם. הוצאת "קשב" לשירה. 2005 ריבה רובין. גבישי רוח. הוצאת "קשב" לשירה. 2010 סיפורת  (--). החלילן ושדון ההר – סיפורי עם איריים. גוונים. 1996 א"א פו, רבינדרת טאגור. חטאים (מבחר סיפורים). גוונים. 1997 אנדרו סאנדרס. חנינא, בני. גוונים. 1998 ניק קייב. ותרא האתון את המלאך. גוונים. 1999 קרסמן טיילור. מען לא ידוע (נובלה במכתבים). נתיב 2002 דז'ונה בארנס. חֹרשלילה. כרמל. 2004  (--). כלובי הנשמה. גוונים. 2004 (מבחר מהחלילן ושדון ההר) אנדרו סאנדרס. אישי, בר כוכבא – רומן היסטורי. גפן הוצאה לאור. 2005 קולם טויבין. האמן. בבל. 2006 קולם טויבין. אמהות ובנים. בבל. 2009 מסה יוסף ברודסקי. מנוסה מביזנטיון. ספרית פועלים. 1992 סבינה ציטרון. כתב אשמה. גפן הוצאה לאור. 2007 עריכת אנתולוגיות רבקול. התאחדות אגודות הסופרים בישראל. 1989. (עריכה ותרגום) The Stones remember – אנתולוגיה של השירה העברית החדשה. הוצאת THE WORD WORKS. (ביחד עם ברברה גולברג ומשה דור), 1992.    פרסים ספרותיים פרס ברנשטיין לביקורת ספרות. שנים: 1982, 1984, 1986 פרס מרים טלפיר לשירה. 1985 קרן ראש הממשלה. שנים: 1985, 2003 נוצת הזהב, פרס אקו"ם לשירה. שנים: 1990, 1997 עיטור רשות הספריות הציבוריות בארה"ב בעבור אנתולוגיה זרה. 1992 מבחר פרסומים בתחום תוכנת מחשבים - בריאות האשה ההרה ותינוקה. - ניתוחי נתונים ברישום המרכזי לסרטן בישראל. - ניתוחי נתונים ברישום המרכזי לשחפת בישראל. - מערכת התחנות לבדיקת השד באגודה למלחמה בסרטן - פיתוח מערכות תוכנה לבדיקות מעבדה במרפאה ציבורית מחוזית. - הסבה דיגיטלית של רישומי אק"ג: הכנסת אלגוריתמים לשיטות קיצוב לב - תוכנה להבחנה בין רעש לאות במערכת אולטרא-סאונד. - סריקה ממוחשבת של תצלומי רנטגן לגילוי גרורות סרטן. - סקר מחלות לב בישראל, עיבודים סטטיסטיים. - סקר סרטני עור בצפון הארץ, לרבות מלנומה. - מערכת מחשב לניהול מרפאה קרדיולוגית. - מערכת לחיזוי מאגר חלב פרה ארצי כהכנה לשעת חירום. - תוכנת מחשב תעשייתי לפיתוח על תהליכי תסיסה יבשה ביצור אלכוהול. - מערכת מחשב לרישום חולים ואבחנה ראשונית ב"מכון מור". - מערכת לפיקוח על אלקטרוליטים וחלבונים בטיפול בכוויות. - שיטות תמחור בבתי-חולים ובמוסדות רפואיים ללא כוונת רווח. - תוכנה לחיזוי החזר גלי קול ממשטחים לא חלקים, צפודים למחצה, מזוותים וצמיגים. - כללים בדירוג סיווגי סרטן במכון פסטר בצרפת. - הקמת מערך לניהול מחסן תרופות ארצי בקופ"ח הכללית.  

סילביה פלאת — שירים אחרונים

 

סילביה פלאת

המועמד

קֹדֶם כֹּל, הַאִם אַתָּה מִשֶּׁלָּנוּ?
הַאִם הִנְּךָ עוֹנֵד
עֵין זְכוּכִית, שִׁנַּיִם תּוֹתָבוֹת אוֹ קַב,
חֲגוֹרַת־שֶׁבֶר אוֹ וָו,
שְׁדֵי גּוּמִי אוֹ מִפְשַׂעַת גּוּמִי,

תְּפָרִים שֶׁיָּעִידוּ עַל חֶסֶר? לֹא, לֹא? אָז
אֵיךְ אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לָתֵּת לְךָ דְּבַר־מָה?
חֲדַל לְיַבֵּב.
פְּתַח אֶת הַיָּד.
רֵיקָה? רֵיקָה. הֵא לְךָ יָד

כְּדֵי שֶׁתִּתְמַלֵּא וְתִרְצֶה
לְהָבִיא סִפְלֵי־תֵּה וְלִגְרֹר מִכָּאן כְּאֵבֵי־רֹאשׁ
וְלַעֲשׂוֹת כָּל מַה שֶּׁתֹּאמַר לָהּ.
הַאִם תִּנָּשֵׂא לָהּ?
מֻבְטָח לְךָ

שֶׁתַּעֲצֹם לִבְסוֹף אֶת עֵינֶיךָ
וְתִמַּס מִצַּעַר.
אֲנַחְנוּ מְכִינִים מְלַאי חָדָשׁ מִן הַמֶּלַח.
אֲנִי מַבְחִינָה שֶׁאַתָּה עֵירֹם וְעֶרְיָה.
מַה בְּנוֹגֵעַ לַחֲלִיפָה הַזֹּאת –

שְׁחֹרָה וּצְפוּדָה, אַךְ בְּגִזְרָה לֹא רָעָה.
הַאִם תִּנָּשֵׂא לָהּ?
הִיא עֲמִידָה לְמַיִם, לְזַעֲזוּעַ, חֲסִינָה לָעַד
בִּפְנֵי אֵשׁ וּפְצָצוֹת מִן הַגַג.
הַאֲמֵן לִי, הֵם יִקְבְּרוּ אוֹתְךָ בָּהּ.

וְגַם רֹאשְׁךָ, סְלַח לִי, רֵיק.
יֵשׁ לִי עַל כָּךְ תְּעוּדַת פִּקָּדוֹן.
בּוֹא הֵנָּה, מֹתֶק, צֵא מִן הָאָרוֹן.
וּבְכֵן, מָה אַתָּה חוֹשֵׁב עַל זֹאת?
עֵירֹמָה בַּתְּחִלָּה כִּשְׁטָר

בְּתוֹךְ עֶשְׂרִים־וְחָמֵשׁ שָׁנָה הִיא תִּהְיֶה כֶּסֶף,
בַּחֲמִשִּׁים, זָהָב.
בֻּבָּה חַיָּה, הֵיכָן שֶׁלֹּא תִּסְתַּכֵּל.
הִיא מְסֻגֶּלֶת לִתְפֹּר, הִיא מְסֻגֶּלֶת לְבַשֵּׁל,
הִיא מְסֻגֶּלֶת לְדַבֵּר, לְדַבֵּר, לְדַבֵּר.

הִיא פּוֹעֶלֶת, אֵין בָּהּ פְּגָם.
לְךָ יֵשׁ חוֹר, הִיא תַּחְבּשֶׁת.
לְךָ יֵשׁ עַיִן, הִיא מַרְאִית.
נַעֲרִי, הִיא מִפְלָטְךָ הָאַחֲרוֹן.
הַאִם תִּנָּשֵׂא לָהּ, תִּנָּשֵׂא לָהּ, תִּנָּשֵׂא לָהּ.

11.10.62

ליידי לזרוס

עָשִׂיתִי אֶת זֶה שֵׁנִית.
פַּעַם בְּעֶשֶׂר שָׁנִים
זֶה עוֹלֶה בְּיָדִי –

מֵעֵין נֵס מְהַלֵּךְ, עוֹרִי
בּוֹהֵק כְּאָהִיל נָאצִי,
רַגְלִי הַיְּמָנִית

מִשְׁקֹלֶת־נְיָר,
פָּנַי פִּשְׁתָּן יְהוּדִי חֲסַר־אֹפִי,
בְּלִי דֹּפִי.

הָסֵר אֶת הַמַּפִּית
הוֹ צוֹרְרִי.
הַאִם אֲנִי מַבְעִיתָה? –

הָאַף, נִקְּרוֹת הָעַיִן, מַעֲרֶכֶת־הַשִּׁנַיִם הַשְּׁלֵמָה?
הֶבֶל־הַפֶּה הַמְעֻפָּשׁ
יִתְפּוֹגֵג בְּתוֹךְ יְמָמָה.

בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה
הַבָּשָׂר שֶׁבִּלַּע כּוּךְ־הַקְּבוּרָה
יִחְיֶה עִמִּי בִּנְעִימוּת

וַאֲנִי אִשָּׁה חַיְכָנִית.
רַק בַּת שְׁלשִׁים.
וּכְמוֹ הֶחָתוּל נָכוֹנוּ לִי תֵּשַׁע פְּעָמִים לָמוּת.

זוֹ הַשְּׁלִישִׁית בְּמִסְפָּר.
אֵיזוֹ מִין טִפְּשוּת
לְחַסֵּל כָּל עָשׂוֹר.

אֵיזֶה סְבָךְ שֶׁל מִילְיוֹן קוּרִים.
קְהַל מְפַצְּחֵי־הַבָּטְנִים
פּוֹרֵץ פְּנִימָה לִרְאוֹת

אוֹתָם גּוֹלְלִים אוֹתִי יָד וָרֶגֶל –
מוֹפַע הַחַשְׂפָנוּת הַגָּדוֹל.
רַבּוֹתַי, גְּבִירוֹתַי

אֵלּוּ הֵן יָדַי
אֵלּוּ בִּרְכַּי.
יִתָּכֵן שֶׁאֲנִי עוֹר וַעֲצָמוֹת,

וּבְכָל זֹאת, אֲנִי אוֹתָהּ הָאִשָּׁה עַצְמָהּ.
הָיִיתִי בַּת עֶשֶׂר כְּשֶׁזֶּה קָרָה לָרִאשׁוֹנָה.
זֹאת הָיְתָה תְּאוּנָה.

בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה הָיְתָה לִי כַּוָּנָה
לְהַחֲזִיק מַעֲמָד וּבִכְלָל לֹא לַחֲזֹר.
הִתְנוֹדַדְתִּי עַד סְגוֹר

כְּמוֹ קוֹנְכִית.
הָיָה עֲלֵיהֶם לִצְעֹק וְלִצְעֹק
וְלִפְלוֹת מֵעָלַי אֶת הָרִמָּה כִּפְנִינִים דְּבִיקוֹת.

מִיתָה
זֹאת אָמָּנוּת, כְּכָל דָּבָר אַחֵר.
אֲנִי עוֹשָׂה אֶת זֶה בְּצוּרָה טוֹבָה בְּיוֹתֵר.

אֲנִי עוֹשָׂה אֶת זֶה עַד שֶׁזֶּה זְוָעָתִי.
אֲנִי עוֹשָׂה אֶת זֶה עַד שֶׁזֶּה מְצִיאוּתִי.
אֲנִי מְשָׁעֶרֶת שֶׁיָּכֹלְתָּ לוֹמַר כִּי זֶה יֵעוּדִי.

קַל לְמַדַּי לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה בְּחֶדְרוֹן.
קַל לְמַדַּי לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה וּלְהִתָּקַע.
זֹאת שִׁיבַת־הַנִּצָּחוֹן

הַתֵּיאָטְרָלִית לְאוֹר יוֹם
לְאוֹתוֹ הַמָּקוֹם, לְאוֹתָן הַפָּנִים, לְאוֹתָהּ הַצְּעָקָה
הַמְּשֻׁעֲשַׁעַת, אֲטוּמַת־הַחוּשִׁים:

"נֵס!"
זֶה מַפִּיל אוֹתִי לַקְּרָשִׁים.
יֵשׁ מְחִיר

לַצְּפִיָּה בִּפְצָעַי, יֵשׁ מְחִיר
לַהַאֲזָנָה לְלִבִּי –
הוּא אָכֵן פּוֹעֵל.

וְיֵשׁ מְחִיר, מְחִיר גָּבֹהַּ מְאוֹד
לְמִלָּה אוֹ לִנְגִיעָה
אוֹ לְטִפַּת דָּם

אוֹ לְפִסָּה מִשְּׂעָרִי אוֹ מִבְּגָדַי.
נוּ, נוּ, הֶר דּוֹקְטוֹר.
נוּ, הֶר צוֹרֵר.

אֲנִי יְצִירַת־הַמּוֹפֵת שֶׁלְּךָ,
אֲנִי שְׂכִיַּת־הַחֶמְדָה שֶׁלְּךָ,
עוֹלַל הַזָּהָב הַטָּהוֹר

הַנָּמֵס לִצְוָחָה.
אֲנִי סוֹבֶבֶת וְנִשְׂרֶפֶת.
אַל נָא תַּחֲשֹׁב שֶׁאֲנִי מְזַלְזֶלֶת בְּגֹדֶל דַאֲגָתְךָ.

אֵפֶר, אֵפֶר –
אַתָּה תּוֹחֵב וּבוֹחֵשׁ.
בָּשָׂר, עֶצֶם, אֵין שָׁם כְּלוּם –

חֲתִיכַת סַבּוֹן,
טַבַּעַת נִשּׂוּאִין,
סְתִימַת זָהָב.

הֶר אֱלֹהִים, הֶר לוּצִיפֶר,
הִזָּהֵר
הִזָּהֵר.

מִן הָאֵפֶר
אֲנִי מַמְרִיאָה בִּשְׂעָרִי הָאַדְמוֹן
וּכְמוֹ אֲוִיר זוֹלֶלֶת גְּבָרִים לְתֵאָבוֹן.

23-29.10.62 

מכתב בנובמבר

אֲהוּבִי, הָעוֹלָם
מִשְׁתַּנֶּה לְפֶתַע, מְשַׁנֶּה צֶבַע. פָּנָס־הָרְחוֹב
מִשְׁתַּסֵּעַ מִבְּעַד לִזְנַב־הָעַכְבָּר
שֶׁל תַּרְמִילֵי הַלַּבּוּרְנוּם* בְּתֵשַׁע בַּבֹּקֶר.
זֶה הַקֹּטֶב הַצְּפוֹנִי,

הַחוּג הַקָּטָן
הַשָּׁחֹר הַזֶּה, עַל מְשִׁי עֲשָׂבָיו הַחוּמִים־הַצְּהֻבִּים – שְׂעַר תִּינוֹקוֹת.
בָּאֲוִיר שְׁרוּיָה יַרְקוּת,
מְעַנֶּגֶת, רַכָּה.
הִיא מְרַפֶּדֶת אוֹתִי בְּאַהֲבָה.

אֲנִי סְמוּקָה וְחָמָה.
אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁיִּתָּכֵן שֶׁאֲנִי עֲנָקִית,
אֲנִי מְאֻשֶּׁרֶת בְּאֹפֶן כֹּה מְטֻפָּשׁ,
מַגָּפַי הַגְּבוֹהִים
מְבוֹסְסִים וּמְבוֹסְסִים בָּאֹדֶם הַיָּפֶה.

זֹאת נַחֲלָתִי.
פַּעֲמַיִם בְּיוֹם
אֲנִי מִתְהַלֶּכֶת בָּהּ, מְרַחְרַחַת
אֶת הָאֶדֶר הַפְּרָאִי עַל צִדְפוֹתָיו
הַיְּרֻקּוֹת־הַתְּכֻלּוֹת, בַּרְזֶל צָרוּף,

וְאֶת חוֹמַת הַגְּוִיּוֹת הַיְּשָׁנוֹת.
אֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתָהּ.
אֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתָהּ כְּמוֹ דִּבְרֵי־הַיָּמִים.
הַתַּפּוּחִים זְהֻבִּים,
תָּאֵר לְעַצְמְךָ –

שִׁבְעִים עֵצַי
מַשְׁרִים אֶת כַּדּוּרֵיהֶם אֲדֻמֵּי־הַפָּז
בִּנְזִיד־מָוֶת סָמִיךְ אָפוֹר,
מִלְיוֹן
עֲלֵיהֶם הַזְּהֻבִּים מַתֶּכֶת וְקֹצֶר־נְשִׁימָה.

הוֹ אָהוּב, הוֹ מִתְנַזֵּר.
אִישׁ זוּלָתִי
אֵינֶנּוּ מִתְהַלֵּךְ בְּמֵי הַמָּתְנַיִם.
הַזְּהָבִים שֶׁאֵין לָהֶם תַּחֲלִיף
מְדַמְּמִים וּמְחַלְחֲלִים, הַפִּיּוֹת שֶׁל תֶּרְמוֹפִּילַיי.

11.11.62

לבורגנום: צמח ממשפחת המגנוליות, פרחיו צהובים. רוב חלקי הצמח רעילים מאוד. 

מות ושות"

שְׁנַיִם, בְּוַדַּאי שֶׁהֵם שְׁנַיִם.
זֶה נִרְאֶה עַכְשָׁיו טִבְעִי בְּהֶחְלֵט –
הָאֶחָד שֶׁלְּעוֹלָם אֵינֶנּוּ מֵעִיף מַבָּט, שֶׁעֵינָיו מְחֻפּוֹת
וּמְכֻדָּרוֹת, כְּשֶׁל בְּלֵייק,
הַמַּצִּיג לְרַאֲוָה

אֶת כִּתְמֵי־הַלֵּידָה שֶׁהֵם סִימָנוֹ הַמִּסְחָרִי –
צַלֶּקֶת הַכְּוִיָּה בְּרוֹתְחִין,
הַקַּנְקַנְתּוֹם
הֶחָשׂוּף שֶׁל הַקּוֹנְדּוֹר.
אָנֹכִי בָּשָׂר אָדֹם. מַקּוֹרוֹ

נוֹקֵשׁ בִּמְצֻדָּד: עֲדַיִן אֵינֶנִּי שֶׁלּוֹ.
הוּא מְסַפֵּר לִי כַּמָּה רַע אֲנִי מִצְטַלֶּמֶת.
הוּא מְסַפֵּר לִי כַּמָּה מְתוּקִים
הַתִּינוֹקוֹת נִרְאִים בְּמַקְרֵר בֵּית
הַחוֹלִים, פִּיף

פָּשׁוּט עַל הַצַּוָּאר,
לְאַחַר מִכֵּן הָאִמְרוֹת שֶׁל מַחְלְצוֹת־הַמָּוֶת
הָאִיּוֹנִיּוֹת שֶׁלָּהֶם,
לְאַחַר מִכֵּן שְׁתֵּי רַגְלַיִם זְעִירוֹת.
הוּא אֵינֶנּוּ מְחַיֵּךְ אוֹ מְעַשֵּׁן.

אֶת זֹאת עוֹשֶׂה הַשֵּׁנִי,
שְׂעָרוֹ אָרֹךְ וְגַנְדְרָנִי.
מַמְזֵר
שֶׁמְּאוֹנֵן נִיצוֹץ,
רוֹצֶה שֶׁיֹּאהֲבוּ אוֹתוֹ.

אֵינֶנִּי זָעָה.
הַכְּפוֹר בּוֹרֵא פֶּרַח,
הַטַּל בּוֹרֵא כּוֹכָב,
הַפַּעֲמוֹן הַמֵּת,
הַפַּעֲמוֹן הַמֵּת.

מִישֶׁהוּ חֻסַּל.

14.11.62

חבּורה

צֶבַע נוֹהֵר אֶל הַכֶּתֶם, אַרְגָּמָן חַדְגּוֹנִי.
שְׁיַר הַגּוּף סָחוּט עַד תְּשִׁישׁוּת,
בְּצֶבַע פְּנִינִי.

בִּנְקִיק סֶלַע
הַיָּם יוֹנֵק בִּשְׁקִיקָה,
שְׁקַעְרוּרִית אַחַת צִירוֹ שֶׁל הַיָּם כֻּלּוֹ.

בְּגֹדֶל זְבוּב,
אוֹת הָאֲבָדוֹן
זוֹחֵל בְּמוֹרַד הַקִּיר.

הַלֵּב נֶאֱטָם,
הַיָּם נָסוֹג לְאָחוֹר,
הַמַּרְאוֹת מִתְעַטְּפוֹת בִּסְדִינִים.

4.2.63 

קצה

הָאִשָּׁה נִהְיֵית כְּלִיל הַשְּׁלֵמוּת.
גּוּפָהּ

הַמֵּת מְשַׁוֶּה לְעַצְמוֹ חִיּוּךְ שֶׁל הֶשֵּׂג,
הָאַשְׁלָיָה שֶׁל כֹּרַח יְוָנִי

גּוֹלֶשֶׁת בִּמְגִלּוֹת גְּלִימָתָהּ,
רַגְלֶיהָ

הַמְעֻרְטָלוֹת אוֹמְרוֹת לִכְאוֹרָה
הִגַּעְנוּ עַד הֲלוֹם, וְזֶה נִגְמַר.

כָּל יֶלֶד מֵת כָּרוּךְ, נָחָשׁ לָבָן,
אֶחָד בְּכָל קַנְקַן

חָלָב קָטָן, רֵיק עַכְשָׁיו.
הִיא גָּלְלָה

אוֹתָם בַּחֲזָרָה לְתוֹךְ גּוּפָהּ כְּשֵׁם שֶׁעֲלֵי־כּוֹתֶרֶת
שֶׁל וֶרֶד מִתְקַפְּלִים כַּאֲשֶׁר הַגַּן

מִצְטַפֵּד וְרֵיחוֹת מְדַמְּמִים
מִן הַגְּרוֹנוֹת הָעֲמֻקִּים, הַמְּתוּקִים שֶׁל פֶּרַח הַלַּיְלָה.

לַלְּבָנָה אֵין דָּבָר לְהִצְטַעֵר עָלָיו,
בּוֹהָה מִבַּרְדַּס שִׁלְדָהּ.

הִיא מֻרְגֶּלֶת בִּדְבָרִים כָּאֵלֶּה.
שַׂלְמוֹתֶיהָ הַשְּׁחֹרוֹת מִתְפַּצְפְּצוֹת וְנִשְׂרָכוֹת.

מאנגלית: גיורא לשם 

כל השירים תורגמו בשנות ה-80.

 

28 תגובות

  1. יהונדב פרלמן

    גיורא. קראתי רק את הראשון. אני צריך קצת לנוח. הוא ממש מדהים

  2. חגית גרוסמן

    גיורא תודה על התרגומים הם עדיין זועקים בראשי!!!

  3. חגית גרוסמן

    גיורא תודה על התרגומים הם עדיין זועקים בראשי!!! כל הכבוד!!!

  4. חגית גרוסמן

    גיורא תודה על התרגומים הם עדיין זועקים בראשי!!!

  5. תודה לך, כל שיר של סלביה פלאת הוא בשבילי מתנה.

  6. מִיתָה
    זֹאת אָמָּנוּת, כְּכָל דָּבָר אַחֵר.
    אֲנִי עוֹשָׂה אֶת זֶה בְּצוּרָה טוֹבָה בְּיוֹתֵר.

  7. גיורא יקירי, תודה על הרענון. השירים של פלאת כמו תמיד חדים ופוצעים, והתרגום לעילא

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לגיורא לשם