בננות - בלוגים / / תשעים שנה לסיום מלחמת העולם ה-1
עֵט לָעֵת
  • גיורא לשם

    יליד תל-אביב, 1940. נשוי ואב לשתי בנות. למדתי בילדותי מוזיקה קלסית. אני בוגר ביה"ס החקלאי-התיכון בנחלת יהודה. התחלתי לפרסם שירה במוספים ובכתבי-עת לספרות ב-1959. למדתי באוניברסיטה מדעי הטבע והתמחיתי בפיתוח תוכנה בתחומי הרפואה. בשנות ה-90 עסקתי בעריכה בתחום העתונות היומית.ב-1997 נמניתי עם מיסדי הוצאת קשב לשירה ועורכיה. עיקר עיסוקי כיום הוא בתחומי הספרות השונים, לרבות תרגום מאנגלית ולעתים מגרמנית.  רשימת פרסומים (מקור, שירה): הוא ולא מלאך. עקד. 1966 צבעי יסוד. אל"ף. 1985 הסוסים האחרונים בתל-אביב. כרמל. 1892 שולי האש. הוצאת "קשב" לשירה. 1999 הנה ימים באים. הוצאת "קשב" לשירה. 2007 תמונה קבוצתית עם עיר, הוצאת "קשב" לשירה, 2010 מסה מסיבוב כפר סבא לאזרחות העולם. זמורה-ביתן/אגודת הסופרים העברים. 1991 ציירי הנמרים. הוצאת "קשב" לשירה, 2008 תרגום שירה ויליאם בלייק.  נישואי העדן והשאול. עקד. 1968 שאול כרמל. מצלע חלום. הוצאת הקיבוץ המאוחד ואגודת הסופרים העברים. 1990. (מרומנית, ביחד עם המשורר) ריבה רובין. דיאלוג – מבחר שירים 1990-1970. ספרי עתון 77, 1992 ברברה גולדברג. הדבר הנורא הקרוי אהבה. כרמל. 1993. (ביחד עם משה דור) דניאל ויסבורט. אֶרֶצְכֶּלֶב. כרמל. 1994. (ביחד עם משה דור) ויליאם בלייק. נישואי העדן והשאול. הוצאת "קשב" לשירה. 1998. (תרגום חדש) ד.ה. לורנס. ורד כל העולם. הוצאת "קשב" לשירה. 2001 אדריין ריץ'.  דם הוא רעל קדוש. הוצאת "קשב" לשירה. 2002 אליזבת בישופּ. מעל האבנים מעל העולם. הוצאת "קשב" לשירה. 2005 ריבה רובין. גבישי רוח. הוצאת "קשב" לשירה. 2010 סיפורת  (--). החלילן ושדון ההר – סיפורי עם איריים. גוונים. 1996 א"א פו, רבינדרת טאגור. חטאים (מבחר סיפורים). גוונים. 1997 אנדרו סאנדרס. חנינא, בני. גוונים. 1998 ניק קייב. ותרא האתון את המלאך. גוונים. 1999 קרסמן טיילור. מען לא ידוע (נובלה במכתבים). נתיב 2002 דז'ונה בארנס. חֹרשלילה. כרמל. 2004  (--). כלובי הנשמה. גוונים. 2004 (מבחר מהחלילן ושדון ההר) אנדרו סאנדרס. אישי, בר כוכבא – רומן היסטורי. גפן הוצאה לאור. 2005 קולם טויבין. האמן. בבל. 2006 קולם טויבין. אמהות ובנים. בבל. 2009 מסה יוסף ברודסקי. מנוסה מביזנטיון. ספרית פועלים. 1992 סבינה ציטרון. כתב אשמה. גפן הוצאה לאור. 2007 עריכת אנתולוגיות: רבקול. התאחדות אגודות הסופרים בישראל. 1989. (עריכה ותרגום) The Stones remember – אנתולוגיה של השירה העברית החדשה. הוצאת THE WORD WORKS. (ביחד עם ברברה גולברג ומשה דור), 1992.    פרסים ספרותיים פרס ברנשטיין לביקורת ספרות. שנים: 1982, 1984, 1986 פרס מרים טלפיר לשירה. 1985 קרן ראש הממשלה. שנים: 1985, 2003 נוצת הזהב, פרס אקו"ם לשירה. שנים: 1990, 1997 עיטור רשות הספריות הציבוריות בארה"ב בעבור אנתולוגיה זרה. 1992. מבחר פרסומים בתחום תוכנת מחשבים

תשעים שנה לסיום מלחמת העולם ה-1

 

 

וילפרד אואן

 

המנון לנוער היורד דוּמה

 

אֵילוּ צִלְצְלֵי־דּוּמָה לַגּוֹוְעִים כִּבְנֵי־בָּקָר?

– רַק חֲרוֹנָם הַמִּפְלַצְתִּי שֶׁל קְנֵי תּוֹתָח.

רַק גִּמְגּוּמוֹ שֶׁל לַהַג הָרוֹבִים הַמְחֻרְחָר

יַחְרִישׁ אֶת תַּחֲנוּנָם הַמְקֻטָּע.

לְמַעֲנָם אַל־נָא בְּלַעַג תְּפִלּוֹת אוֹ עִנְבָּלִים,

גַּם לֹא נְהִי-קִינָה זוּלַת הַמַּקְהֵלוֹת, –

הַמַּקְהֵלוֹת הַמְטֹרָפוֹת שֶׁל הַפְּגָזִים הַמְיַלְּלִים,

וַחֲצוֹצְרוֹת מִמְּחוֹזוֹת קוֹדְרִים לָהֶם תּוֹרְעוֹת.

 

אֵילוּ נֵרוֹת נָאִיר לִשְׁמֹר נַפְשָׁם מֵרַע?

לֹא עַל־יְדֵי הַנְּעָרִים, כִּי בְּבָבַת־עֵינָם

יִגְּהוּ הַזַּהֲרוּרִים שֶׁל קֹדֶשׁ פְּרִידָתָם.

צְחֹר מֵצַח הַנְּעָרוֹת לָהֶם חֻפָּה שְׁחֹרָה;

וּפִרְחֵיהֶםהַמַּחֲמָדִים שֶׁבַּהֲגוּת בִּינוֹת,

וְכָל דִּמְדּוּם עַרְבִית סְגוֹרָם שֶׁל וִילוֹנוֹת.

 

 

מְשַׁל הַצָּעִיר וְהַזָּקֵן

 

וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָם וַיְבַקַּע עֲצֵי עֹלָה, וַיֵּלֵךְ,

וַיִּקַח בְּיָדוֹ אֶת הָאֵשׁ וְאֶת הַמַּאֲכֶלֶת.

וְכַאֲשֶׁר בָּאוּ אֶל הַמָּקוֹם, שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו,

יִצְחָק, הַבֵּן הַבְּכוֹר, אָמַר, אָבִי,

הַבֵּט אֶל הַמַּעֲרָכָה, הָאֵשׁ וְהַבַּרְזֶל,

וְאַיֵּהוּ הַשֵּׂה לְקָרְבַּן־עֹלָה?

וַיַּעֲקֹד אַבְרָם אֶת הַנַּעַר בְּאֵזוֹר וּשְׂרוֹךְ,

וַיִּבֶן סוֹלְלוֹת לַחֲפִירוֹת בָּאֲתָר,

וַיִּשְׁלַח אֶת הַמַּאֲכֶלֶת לִשְׁחֹט אֶת בְּנוֹ.

וּרְאֵה! וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאָךְ מִן הַשָּׁמַיִם

וַיֹּאמֶר, אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר,

אַל תַּעַשׁ לוֹ מְאוּמָה. הַבֵּט וּרְאֵה,

אַיִל נֶאֱחַז בִּסְבַךְ בְּקַרְנָיו;

הַעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בִּנְךָ־יְחִידְךָ.

 

אַךְ הַזָּקֵן מֵאֵן, וְאֶת בְּנוֹ שָׁחַט,

וַחֲצִי זַרְעָהּ שֶׁל אֵירוֹפָּה, אֶחָד, אֶחָד.

 

מאנגלית: גיורא לשם

 

וילפרד אדוארד סולטר אואן (1918-1893) נמנה עם המשוררים הבולטים בשירה האנגלית. בצד התעניינותו בבוטניקה ובספרות השפיעה עליו אימו, נוצרית אוונגליסטית אדוקה, להתעמק בלימודי הדת. לאחר לימודיו בבית־הספר התיכון החל לעבוד כעוזרו של כומר אולם לבסוף החליט כי ספרות חשובה לו מן הדת. שנתיים שהה בצרפת שבה למד את שפתה וספרותה.

באוגוסט 1914, עם פרוץ המלחמה חזר לאנגליה ולאחר התלבטות התגייס לצבא הבריטי ובדצמבר 1916 הועבר לצרפת כמפקד מחלקה בחטיבת מנצ"סטר. במהלך המלחמה פגש את המשורר זיגפריד ששון שהורחק מן השרות הפעיל לאחר שפירסם "מכתב גלוי" שמחא על המשך המלחמה. בהשפעת שירתו של ששון החל אואן לכתוב שירים שבהם ביכה את ההרג במלחמה.באוגוסט 1918, לאחר בלימת מתקפתם האחרונה של הגרמנים במלחמה, הסתער עם מחלקתו על הקו הגרמני בּבּוֹרוֹוְאַר־פּוֹנסוֹם. כאשר סייע לאנשיו להרכיב גשר סירות נפגע ונהרג.

על תחושתו כמשורר במלחמה כתב במבוא לספר שיריו שראה אור לאחר מותו: "העיקר – עיסוקי אינו השירה: ענייני הוא המלחמה והחמלה שמעוררת המלחמה. השירה נמצאת בחמלה."

 

 

 וילפרד אואן

מבחר משירתו של וילפרד אואן ראה אור בתרגומה של חנה ניר בקובץ "קרעי שני" שראה אור בהוצאת קשב לשירה בשנת 2001.  

 

 

 

8 תגובות

  1. יפה שהבאת אותו, גיורא. אם זכרוני אינו מטעני, רקוויאם המלחמה של בריטן מתבסס על שיריו.

  2. לגיורא – תודה על התזכורת: אכן , תשעים שנה למלחמה ההיא.ובקרוב – שבעים שנה למלחמה הגדולה השנייה.וממש עכשיו -כששים שנה למלחמת העצמאות בארצנו , מלחמה שבילדותי הרחוקה סיפרו לנו שהיתה האחרונה , אלא שמאז (כך חישבתי במחשבון שלי )עברתי בחיי מלחמות כל ( בערך ) 6.6 שנים. ולכן שירו של אואן הוא גם עלינו, אקטואלי . לצערי ולבושתנו – אדוני המלחמות בכל מקום לא למדו דבר. גם לא היוצאים למלחמות ( וכידוע , היוצאים ואולי לא שבים – בדרך כלל אינם אלה ששלחו אותם ).אבל השיר כאן , איתנו ,וחשוב לקרוא אותו, שהרי לא הכל צפוי , והרשות נתונה. דרך אגב : כן, בריטן – פציפיסט מוצהר, שקיבל (!) גם תואר "סר" מהמלכה – הלחין את הטקסטים של אואן ביצירתו המפורסמת .

השאר תגובה ל עודד אסף ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לגיורא לשם