עֵט לָעֵת
  • גיורא לשם

    יליד תל-אביב, 1940. נשוי ואב לשתי בנות. למדתי בילדותי מוזיקה קלסית. אני בוגר ביה"ס החקלאי-התיכון בנחלת יהודה. התחלתי לפרסם שירה במוספים ובכתבי-עת לספרות ב-1959. למדתי באוניברסיטה מדעי הטבע והתמחיתי בפיתוח תוכנה בתחומי הרפואה. בשנות ה-90 עסקתי בעריכה בתחום העתונות היומית.ב-1997 נמניתי עם מיסדי הוצאת קשב לשירה ועורכיה. עיקר עיסוקי כיום הוא בתחומי הספרות השונים, לרבות תרגום מאנגלית ולעתים מגרמנית.  רשימת פרסומים (מקור, שירה): הוא ולא מלאך. עקד. 1966 צבעי יסוד. אל"ף. 1985 הסוסים האחרונים בתל-אביב. כרמל. 1892 שולי האש. הוצאת "קשב" לשירה. 1999 הנה ימים באים. הוצאת "קשב" לשירה. 2007 תמונה קבוצתית עם עיר, הוצאת "קשב" לשירה, 2010 מסה מסיבוב כפר סבא לאזרחות העולם. זמורה-ביתן/אגודת הסופרים העברים. 1991 ציירי הנמרים. הוצאת "קשב" לשירה, 2008 תרגום שירה ויליאם בלייק.  נישואי העדן והשאול. עקד. 1968 שאול כרמל. מצלע חלום. הוצאת הקיבוץ המאוחד ואגודת הסופרים העברים. 1990. (מרומנית, ביחד עם המשורר) ריבה רובין. דיאלוג – מבחר שירים 1990-1970. ספרי עתון 77, 1992 ברברה גולדברג. הדבר הנורא הקרוי אהבה. כרמל. 1993. (ביחד עם משה דור) דניאל ויסבורט. אֶרֶצְכֶּלֶב. כרמל. 1994. (ביחד עם משה דור) ויליאם בלייק. נישואי העדן והשאול. הוצאת "קשב" לשירה. 1998. (תרגום חדש) ד.ה. לורנס. ורד כל העולם. הוצאת "קשב" לשירה. 2001 אדריין ריץ'.  דם הוא רעל קדוש. הוצאת "קשב" לשירה. 2002 אליזבת בישופּ. מעל האבנים מעל העולם. הוצאת "קשב" לשירה. 2005 ריבה רובין. גבישי רוח. הוצאת "קשב" לשירה. 2010 סיפורת  (--). החלילן ושדון ההר – סיפורי עם איריים. גוונים. 1996 א"א פו, רבינדרת טאגור. חטאים (מבחר סיפורים). גוונים. 1997 אנדרו סאנדרס. חנינא, בני. גוונים. 1998 ניק קייב. ותרא האתון את המלאך. גוונים. 1999 קרסמן טיילור. מען לא ידוע (נובלה במכתבים). נתיב 2002 דז'ונה בארנס. חֹרשלילה. כרמל. 2004  (--). כלובי הנשמה. גוונים. 2004 (מבחר מהחלילן ושדון ההר) אנדרו סאנדרס. אישי, בר כוכבא – רומן היסטורי. גפן הוצאה לאור. 2005 קולם טויבין. האמן. בבל. 2006 קולם טויבין. אמהות ובנים. בבל. 2009 מסה יוסף ברודסקי. מנוסה מביזנטיון. ספרית פועלים. 1992 סבינה ציטרון. כתב אשמה. גפן הוצאה לאור. 2007 עריכת אנתולוגיות: רבקול. התאחדות אגודות הסופרים בישראל. 1989. (עריכה ותרגום) The Stones remember – אנתולוגיה של השירה העברית החדשה. הוצאת THE WORD WORKS. (ביחד עם ברברה גולברג ומשה דור), 1992.    פרסים ספרותיים פרס ברנשטיין לביקורת ספרות. שנים: 1982, 1984, 1986 פרס מרים טלפיר לשירה. 1985 קרן ראש הממשלה. שנים: 1985, 2003 נוצת הזהב, פרס אקו"ם לשירה. שנים: 1990, 1997 עיטור רשות הספריות הציבוריות בארה"ב בעבור אנתולוגיה זרה. 1992. מבחר פרסומים בתחום תוכנת מחשבים

פוסט אזהרה

 

 

 

 

אן סקסטון/מכה הנשים

 

הַלַּיְלָה יִהְיֶה בּוֹץ עַל הַשָּׁטִיחַ

וְגַם דָּם בָּרֹטֶב.

מַכֶּה הַנָּשִׁים נִמְצָא בַּחוּץ,

מַכֶּה הַיְּלָדִים נִמְצָא בַּחוּץ

אוֹכֵל חוֹל וְשׁוֹתֶה קְלִיעִים מִסֵּפֶל.

הוּא מְהַלֵּךְ אָנֶה וְאָנָה

בַּחֲזִית חֲלוֹן־הַסְּטוּדְיוֹ שֶׁלִּי

לוֹעֵס נְתָחִים קְטַנִּים אֲדֻמִּים מִלִּבִּי.

עֵינָיו בּוֹרְקוֹת כְּעֻגַּת יוֹם־הוּלֶדֶת.

וְהוּא מוֹצִיא לֶחֶם מִסֶּלַע.

 

אֶתְמוֹל צָעַד

כְּגֶבֶר בְּעוֹלָמוֹ.

הוּא הָיָה זְקוּף־קוֹמָה וְשַׁמְרָן

אַךְ חַמְקָנִי בְּמִקְצָת, מִדַבֵּק בְּמִקְצָת.

אֶתְמוֹל הֵקִים לְמַעֲנִי מְדִינָה

וּפָרַשׂ צֵל שֶׁבּוֹ אוּכָל לִישׁוֹן

אַךְ הַיּוֹם אֲרוֹן־מֵתִים לַמָּדוֹנָה וְיַלְדָהּ,

הַיּוֹם שְׁתֵּי נָשִׁים בִּלְבוּשׁ תִּינוֹקוֹת יִהְיוּ לְקָצִיץ.

 

בְּלָשׁוֹן סַכִּינִית יְנַשֵּׁק,

אֶת הָאֵם, אֶת הַיֶּלֶד,

וּשְׁלשְׁתֵּנוּ נִצְבַּע יַחַד אֶת הַכּוֹכָבִים בְּשָׁחוֹר

לְזֵכֶר אִמּוֹ

שֶׁכָּבְלָה אוֹתוֹ לְעֵץ־הַמָּזוֹן

וְסוֹבְבָה אוֹתוֹ כְּבֶרֶז מַיִם

וּבְמֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁנִים הָאֲבִיכוֹת הָלָּלוּ הָפְכָה נָשִׁים

לְאוֹיֵב בַּעַל לֵב שֶׁל כְּזָבִים.

הַלַּיְלָה כָּל הַכְּלָבִים הָאֲדֻמִּים רוֹבְצִים בְּפַחַד

וְהָאִשָּׁה וְהַבַּת נִסְרָגוֹת זוֹ בְּזוֹ

עַד הֵרָצְחָן.

 

התוודעתי היום לבלוג של שולמית גלאור. לאחר הקריאה בו החלטתי להקדיש לבלוג שלה שיר מאת אן סקסטון שתירגמתי לפני כ-15 שנה. תרגומי פורסם פעמים אחדות במוספי ספרות, נקרא פעמים רבות בערבי שירה והוצב בבלוגים של חברים הכותבים בבלוגיות אחרות.

יהיה השיר הזה שלט (פוסט) אזהרה!

 

 

 

36 תגובות

  1. היי גיורא
    עלכל כך מפחיד
    גם אמיתי.
    רובץ בחוץ… צריך להזהר
    והרי הזהרת
    להתראות טובה

  2. שיר נוקב, חד, בתרגום משובח.
    דווקא היום, עם ארועי החדשות, השיר הזה מקבל רובד נוסף, מזעזע.
    לְאוֹיֵב בַּעַל לֵב שֶׁל כְּזָבִים – גם אם הכוונה שונה, השורה הזו מכה כמו פטיש במסך מולי.
    תודה.

  3. דפנה שחורי

    גיורא יקירי

    ברוך בואך!!!

    שלך

    ד

  4. הוי, מאוד מצוין גיורא. אתה מצליח להעביר לא רק מלותיה של סקסטון אלא גם את הקצב וטון הדיבור שלה.
    ואני מניחה שהבאת את השיר הזה היום גם כהתרסה כנגד התבוססותה של המדינה ב"עסקאות" במקום להשקיע בשאלה הקרדינלית: אי-המוסריות הבוטה של הכיבוש..

  5. לשון סכינית מצמררת.

    שיר חזק ותרגום מפלח.

    ברוך הבא!

  6. איזה שיר מצמרר, מכה בבטן, וסבוב סכין

  7. תרגום קולח כאילו נכתב עברית.
    יפה גם מזויע.

  8. חגית גרוסמן

    תרגום משובח לשיר גאוני. כל הכבוד. לשניכם.

  9. תרגום יפה.

  10. שולמית גלאור

    לגיורא, חן חן על התרגום וההקדשה. שיר חזק!! תודה משולמית

  11. גם אני אוהבת את השיר, ולא רק בגלל ששולמית ג. היא אחותי יקירתי.

  12. גלדמן מוטי

    התרגום מצוין, גיורא. השיר הוא מנת זוועה, המעוררת התפעלות מנפלאותיו המוזרות של הדמיון.
    אגב, ראיתי סרט המזכיר את השיר, ואולי אפילו נעשה בהשראתו, על פסיכיאטרית שאחד המטופלים שלה, סאדיסט חסר מעצורים, חודר לבית הנופש שלה ועושה שמות מזוויעות בה ובבני משפחתה.

  13. …אעקוב אחריו ואצפה לפרסומך הבאים.

    השיר אכן יפה מאוד כפי ששאר המגיבים ציינו.

    עכשיו מסקרן מה יש בו בבלוג של שולמית גלאור

  14. שיר יפה וקשה
    תפקיד נורא ניתן כאן לאם.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לגיורא לשם