מנהרות
עֵינֵינוּ הָרוֹאוֹת: יֵשׁ אוֹר בִּקְצֶה הַמִּנְהָרָה,
הוּא רַק מִתְרַחֵק וְהוֹלֵךְ. אוֹ לְיֶתֶר דִּיּוּק,
הַמִּנְהָרָה שֶׁבָּהּ אַתְּ נוֹהֶגֶת, וַאֲנִי לְצִדֵּךְ, מוֹבִילָה
לְמִנְהָרָה נוֹסֶפֶת שֶׁגַּם בָּהּ מְהַבְהֵב אוֹר בַּקָּצֶה,
וּכְשֶׁנַּגִּיעַ אֵלָיו תִּפָּתַח עוֹד מִנְהָרָה, וְכָךְ
הָלְאָה וְכָךְ הָלְאָה. הַאִם נַגִּיעַ לְאוֹר
יָצִיב, לִקְצֶה הַקְּצָווֹת, לְסוֹף סוֹפֵי
הַמִּנְהָרוֹת? אֵינֵךְ שׁוֹאֶלֶת בְּקוֹל, אַךְ
שְׂפָתַיִךְ רוֹטְטוֹת וַאֲנִי אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ לְהָשִׁיב
אַף כִּי מֵעוֹדִי לֹא אָהַבְתִּיךְ כָּךְ, כְּשֶׁאִי
הַוַּדָּאוּת נִפְעָר לְפָנֵינוּ כְּמִנְהָרָה
וְהָאוֹר, הָאוֹר…
צופר
צוֹפַר הָאַמְבּוּלַנְס אֵינוֹ מְבַטֵּא חֶמְלָה.
צוֹפַר מְכוֹנִית-הַמִּשְׁטָרָה אֵינוֹ מְגַלֶּה תַּקִּיפוּת וְקַפְּדָנוּת.
הָאָדָם, בְּמַאֲמָצָיו הַנּוֹאָשִׁים לְהַאֲנִישׁ אֶת הַסְּבִיבָה,
מַקְנֶה לְצִוְחוֹת הַמַּתֶּכֶת מִתְּכוּנוֹתָיו שֶׁלּוֹ.
זֶה אֵינוֹ מַפְרִיעַ לְרוּחַ הַסְּתָו לַחְתּוֹת אֶת גַּחֲלֵי הָאֶדֶר
הַנּוֹשְׁרוֹת אֶל גַּגּוֹת הָאַמְבּוּלַנְס וּמְכוֹנִית-הַמִּשְׁטָרָה.
שירים יפים וחכמים. תודה
מצטרף לדברי מירי.
דור מתבונן חכם, ותובנותיו יפות ושורה עליהן תוגה.
אהבתי מאוד את השיר הראשון. יש בו ערבוב של אהבה גדולה עם המחילה הנצחית אליה נופלים כולנו – ארנבים לבנים שכמותנו.
נו נו מוני,כמי שהכיר אותך פעם,בשנות השישים העליזות,אינך צעיר בהרבה מגיורא לשם.שניכם באותו גיל,פחות או יותר.
ולעניין הבושות שאתה עושה מעצמך – שתיקה.
למוני יקים,
האם עלה על דעתך שאתה בסך-הכל פאשיסט?!
תודה לכל המגיבים בשמו של משה דור ובשמי.
אני חוזר ומצהיר בזה שלטרדן הסדרתי מוני יקים תהיה זכות לתגובה אחת בלבד בכל פוסט, ואפילו זה, יש שטוענים, ליברלי מדי.
מעתה ואילך לא תהיה עוד למוני יקים זכות להציב תגובה בבלוג שלי, בכל פוסט שהוא.
החלטתי התקבלה לאחר שתגובתו בפוסט "שירים על מות משוררים" היתה משוקצת במיוחד, ואף כי לא היתה אישית.
לא סברתי שבשירים טראגיים כאלה יכול אדם להיכנס ולזהם את סביבתו.
תגובתו גם הניעה אותי להחליט לא לתת לו עוד זכות כניסה למרות שהדבר עומד בניגוד עקרוני למדי לאופן התנהגותי.