בננות - בלוגים / / בימת אורח: משה דור — שני שירים חדשים
עֵט לָעֵת
  • גיורא לשם

    יליד תל-אביב, 1940. נשוי ואב לשתי בנות. למדתי בילדותי מוזיקה קלסית. אני בוגר ביה"ס החקלאי-התיכון בנחלת יהודה. התחלתי לפרסם שירה במוספים ובכתבי-עת לספרות ב-1959. למדתי באוניברסיטה מדעי הטבע והתמחיתי בפיתוח תוכנה בתחומי הרפואה. בשנות ה-90 עסקתי בעריכה בתחום העתונות היומית.ב-1997 נמניתי עם מיסדי הוצאת קשב לשירה ועורכיה. עיקר עיסוקי כיום הוא בתחומי הספרות השונים, לרבות תרגום מאנגלית ולעתים מגרמנית.  רשימת פרסומים (מקור, שירה): הוא ולא מלאך. עקד. 1966 צבעי יסוד. אל"ף. 1985 הסוסים האחרונים בתל-אביב. כרמל. 1892 שולי האש. הוצאת "קשב" לשירה. 1999 הנה ימים באים. הוצאת "קשב" לשירה. 2007 תמונה קבוצתית עם עיר, הוצאת "קשב" לשירה, 2010 מסה מסיבוב כפר סבא לאזרחות העולם. זמורה-ביתן/אגודת הסופרים העברים. 1991 ציירי הנמרים. הוצאת "קשב" לשירה, 2008 תרגום שירה ויליאם בלייק.  נישואי העדן והשאול. עקד. 1968 שאול כרמל. מצלע חלום. הוצאת הקיבוץ המאוחד ואגודת הסופרים העברים. 1990. (מרומנית, ביחד עם המשורר) ריבה רובין. דיאלוג – מבחר שירים 1990-1970. ספרי עתון 77, 1992 ברברה גולדברג. הדבר הנורא הקרוי אהבה. כרמל. 1993. (ביחד עם משה דור) דניאל ויסבורט. אֶרֶצְכֶּלֶב. כרמל. 1994. (ביחד עם משה דור) ויליאם בלייק. נישואי העדן והשאול. הוצאת "קשב" לשירה. 1998. (תרגום חדש) ד.ה. לורנס. ורד כל העולם. הוצאת "קשב" לשירה. 2001 אדריין ריץ'.  דם הוא רעל קדוש. הוצאת "קשב" לשירה. 2002 אליזבת בישופּ. מעל האבנים מעל העולם. הוצאת "קשב" לשירה. 2005 ריבה רובין. גבישי רוח. הוצאת "קשב" לשירה. 2010 סיפורת  (--). החלילן ושדון ההר – סיפורי עם איריים. גוונים. 1996 א"א פו, רבינדרת טאגור. חטאים (מבחר סיפורים). גוונים. 1997 אנדרו סאנדרס. חנינא, בני. גוונים. 1998 ניק קייב. ותרא האתון את המלאך. גוונים. 1999 קרסמן טיילור. מען לא ידוע (נובלה במכתבים). נתיב 2002 דז'ונה בארנס. חֹרשלילה. כרמל. 2004  (--). כלובי הנשמה. גוונים. 2004 (מבחר מהחלילן ושדון ההר) אנדרו סאנדרס. אישי, בר כוכבא – רומן היסטורי. גפן הוצאה לאור. 2005 קולם טויבין. האמן. בבל. 2006 קולם טויבין. אמהות ובנים. בבל. 2009 מסה יוסף ברודסקי. מנוסה מביזנטיון. ספרית פועלים. 1992 סבינה ציטרון. כתב אשמה. גפן הוצאה לאור. 2007 עריכת אנתולוגיות: רבקול. התאחדות אגודות הסופרים בישראל. 1989. (עריכה ותרגום) The Stones remember – אנתולוגיה של השירה העברית החדשה. הוצאת THE WORD WORKS. (ביחד עם ברברה גולברג ומשה דור), 1992.    פרסים ספרותיים פרס ברנשטיין לביקורת ספרות. שנים: 1982, 1984, 1986 פרס מרים טלפיר לשירה. 1985 קרן ראש הממשלה. שנים: 1985, 2003 נוצת הזהב, פרס אקו"ם לשירה. שנים: 1990, 1997 עיטור רשות הספריות הציבוריות בארה"ב בעבור אנתולוגיה זרה. 1992. מבחר פרסומים בתחום תוכנת מחשבים

בימת אורח: משה דור — שני שירים חדשים

מנהרות

 

עֵינֵינוּ הָרוֹאוֹת: יֵשׁ אוֹר בִּקְצֶה הַמִּנְהָרָה,

הוּא רַק מִתְרַחֵק וְהוֹלֵךְ. אוֹ לְיֶתֶר דִּיּוּק,

הַמִּנְהָרָה שֶׁבָּהּ אַתְּ נוֹהֶגֶת, וַאֲנִי לְצִדֵּךְ, מוֹבִילָה

לְמִנְהָרָה נוֹסֶפֶת שֶׁגַּם בָּהּ מְהַבְהֵב אוֹר בַּקָּצֶה,

וּכְשֶׁנַּגִּיעַ אֵלָיו תִּפָּתַח עוֹד מִנְהָרָה, וְכָךְ

הָלְאָה וְכָךְ הָלְאָה. הַאִם נַגִּיעַ לְאוֹר

יָצִיב, לִקְצֶה הַקְּצָווֹת, לְסוֹף סוֹפֵי

הַמִּנְהָרוֹת? אֵינֵךְ שׁוֹאֶלֶת בְּקוֹל, אַךְ

שְׂפָתַיִךְ רוֹטְטוֹת וַאֲנִי אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ לְהָשִׁיב

אַף כִּי מֵעוֹדִי לֹא אָהַבְתִּיךְ כָּךְ, כְּשֶׁאִי

הַוַּדָּאוּת נִפְעָר לְפָנֵינוּ כְּמִנְהָרָה

וְהָאוֹר, הָאוֹר…

 

 

צופר

 

צוֹפַר הָאַמְבּוּלַנְס אֵינוֹ מְבַטֵּא חֶמְלָה.

צוֹפַר מְכוֹנִית-הַמִּשְׁטָרָה אֵינוֹ מְגַלֶּה תַּקִּיפוּת וְקַפְּדָנוּת.

הָאָדָם, בְּמַאֲמָצָיו הַנּוֹאָשִׁים לְהַאֲנִישׁ אֶת הַסְּבִיבָה,

מַקְנֶה לְצִוְחוֹת הַמַּתֶּכֶת מִתְּכוּנוֹתָיו שֶׁלּוֹ.

 

זֶה אֵינוֹ מַפְרִיעַ לְרוּחַ הַסְּתָו לַחְתּוֹת אֶת גַּחֲלֵי הָאֶדֶר

הַנּוֹשְׁרוֹת אֶל גַּגּוֹת הָאַמְבּוּלַנְס וּמְכוֹנִית-הַמִּשְׁטָרָה.

 

 

14 תגובות

  1. מירי פליישר

    שירים יפים וחכמים. תודה

  2. יהונדב פרלמן

    אהבתי מאוד את השיר הראשון. יש בו ערבוב של אהבה גדולה עם המחילה הנצחית אליה נופלים כולנו – ארנבים לבנים שכמותנו.

  3. נו נו מוני,כמי שהכיר אותך פעם,בשנות השישים העליזות,אינך צעיר בהרבה מגיורא לשם.שניכם באותו גיל,פחות או יותר.
    ולעניין הבושות שאתה עושה מעצמך – שתיקה.

  4. למוני יקים,
    האם עלה על דעתך שאתה בסך-הכל פאשיסט?!

  5. תודה לכל המגיבים בשמו של משה דור ובשמי.
    אני חוזר ומצהיר בזה שלטרדן הסדרתי מוני יקים תהיה זכות לתגובה אחת בלבד בכל פוסט, ואפילו זה, יש שטוענים, ליברלי מדי.

  6. מעתה ואילך לא תהיה עוד למוני יקים זכות להציב תגובה בבלוג שלי, בכל פוסט שהוא.
    החלטתי התקבלה לאחר שתגובתו בפוסט "שירים על מות משוררים" היתה משוקצת במיוחד, ואף כי לא היתה אישית.
    לא סברתי שבשירים טראגיים כאלה יכול אדם להיכנס ולזהם את סביבתו.
    תגובתו גם הניעה אותי להחליט לא לתת לו עוד זכות כניסה למרות שהדבר עומד בניגוד עקרוני למדי לאופן התנהגותי.

השאר תגובה ל יהונדב פרלמן ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לגיורא לשם