הפתעות
בַּהֲקִיצִי מִשְׁנָתִי לֹא יָדַעְתִּי שֶׁמְצַפּוֹת לִי הַפְתָּעוֹת
אַךְ כָּךְ בְּדִיּוּק קָרָה:
הַתַּחֲזִית הָיְתָה נְהִירָה: הַיּוֹם – מֶזֶג-אֲוִיר בָּהִיר,
וְאִלּוּ מֵהַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר הָיָה מְעֻנָּן, קָרִיר וְגֶשֶׁם יָרַד לִפְרָקִים,
וְזֶה דַּוְקָא כְּשֶׁנִּקְבַּע לִי מִבְּעוֹד זְמַן תּוֹר לָרוֹפֵא
וְהִתְלַבַּשְׁתִּי קָצָר וְקֵיצִי.
אֶצְבְּעוֹת הַגֶּשֶׁם הָיוּ עֲדִינוֹת לְמַגָּע
כְּכַף יָדֵךְ בְּהַחֲלִיקָהּ עַל רֹאשִׁי
כְּשֶׁלֹּא מִתְחַשֵּׁק לָךְ לְדַבֵּר אִתִּי אַהֲבָה
וְהָאֲוִיר הָאַפְרוּרִי הִזְכִּיר לִי אֶת עֵינֵי
סָבָתִי שֶׁלֹּא הָיְתָה לִי מֵעוֹדִי, אִישׁ
לֹא הֵשִׂיחַ בָּהּ גַּם בְּהֶעְדֵּר נוֹשְׂאִים
לְשִׂיחָה בְּוִעוּדִים מִשְׁפַּחְתִּיִּים וְשׁוּם
תַּצְלוּם לֹא נוֹתָר מִמֶּנָּהּ לְנֶחָמָה.
לַטֶּכְנַאי שֶׁלָּקַח מִמֶּנִּי דָּמִים לִבְדִיקָה
הָיָה חִתּוּךְ פָּנִים מוֹנְגוֹלִי, הוּא מָצָא אֶת הַוָּרִיד
חִישׁ קַל וְדָקַר אוֹתוֹ בִּמְיֻמָּנוּת נְטוּלַת כְּאֵב לַחֲלוּטִין
וּשְׁמוֹ הִדְהִימַנִּי בְּעִבְרִיּוּתוֹ כְּאִלּוּ הָיָה שַׂר בַּחֲצַר הַחָן הַכּוּזָרִי בְּאִטִּיל
וּבְצֵאתִי מֵעַל פָּנָיו אָמַר לִי שֶׁיִּהְיֶה טוֹב וַאֲנִי אֲפִלּוּ
הֶאֱמַנְתִּי לוֹ לְשַׁבְרִיר שְׁנִיָּה.
הַיּוֹצֵא מִזֶּה שֶׁלֹּא הִשְׁתָּאֵיתִי כְּלָל כְּשֶׁחָזַרְתִּי הַבָּיְתָה
וְרָאִיתִי – וּבְאֱמֶת, אֵיךְ לֹא הִבְחַנְתִּי בְּכָךְ עַד אָז? –
שֶׁעֲצֵי הָרְחוֹב הֵחֵלוּ מִתְעַטְּפִים בְּסוּדָרִים צִבְעוֹנִיִּים
לִקְרָאת הַחֲזָרָה עַל הַצָּגַת "סְתָו בַּשְּׁכוּנָה".
אַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל, תָּמִיד יָדַעְתִּי שֶׁאֲמֵרִיקָה
הִיא אֶרֶץ הָאֶפְשָׁרֻיּוֹת הַבִּלְתִּי-מֻגְבָּלוֹת.
אוהבת את השיר עד מאד.
תואם לסתיו חכם ועצוב.
"אֶצְבְּעוֹת הַגֶּשֶׁם הָיוּ עֲדִינוֹת לְמַגָּע
כְּכַף יָדֵךְ בְּהַחֲלִיקָהּ עַל רֹאשִׁי"
אהבתי את השיר ובעיקר את המשפט הזה..
לא פלא שהמומחה הטכנולוגי גיורא לשם הרומני עם שיני הזהב מפרגן למשה דור הגזען האשכנזי שהלך בתלם והיה שותף למעשי פילגש בגבעה לסתימת פיות והנצחת ההגמוניה הכוזרואשכנזית הגזענית.
גרפומן וחרזן די עלוב אבל לא משורר.
בחורבן הציונות הכוזרואשכנזית ננוחם.