בננות - בלוגים / / כנס מחזורים בביה"ס החקלאי-התיכון בנחלת-יהודה
עֵט לָעֵת
  • גיורא לשם

    יליד תל-אביב, 1940. נשוי ואב לשתי בנות. למדתי בילדותי מוזיקה קלסית. אני בוגר ביה"ס החקלאי-התיכון בנחלת יהודה. התחלתי לפרסם שירה במוספים ובכתבי-עת לספרות ב-1959. למדתי באוניברסיטה מדעי הטבע והתמחיתי בפיתוח תוכנה בתחומי הרפואה. בשנות ה-90 עסקתי בעריכה בתחום העתונות היומית.ב-1997 נמניתי עם מיסדי הוצאת קשב לשירה ועורכיה. עיקר עיסוקי כיום הוא בתחומי הספרות השונים, לרבות תרגום מאנגלית ולעתים מגרמנית.  רשימת פרסומים (מקור, שירה): הוא ולא מלאך. עקד. 1966 צבעי יסוד. אל"ף. 1985 הסוסים האחרונים בתל-אביב. כרמל. 1892 שולי האש. הוצאת "קשב" לשירה. 1999 הנה ימים באים. הוצאת "קשב" לשירה. 2007 תמונה קבוצתית עם עיר, הוצאת "קשב" לשירה, 2010 מסה מסיבוב כפר סבא לאזרחות העולם. זמורה-ביתן/אגודת הסופרים העברים. 1991 ציירי הנמרים. הוצאת "קשב" לשירה, 2008 תרגום שירה ויליאם בלייק.  נישואי העדן והשאול. עקד. 1968 שאול כרמל. מצלע חלום. הוצאת הקיבוץ המאוחד ואגודת הסופרים העברים. 1990. (מרומנית, ביחד עם המשורר) ריבה רובין. דיאלוג – מבחר שירים 1990-1970. ספרי עתון 77, 1992 ברברה גולדברג. הדבר הנורא הקרוי אהבה. כרמל. 1993. (ביחד עם משה דור) דניאל ויסבורט. אֶרֶצְכֶּלֶב. כרמל. 1994. (ביחד עם משה דור) ויליאם בלייק. נישואי העדן והשאול. הוצאת "קשב" לשירה. 1998. (תרגום חדש) ד.ה. לורנס. ורד כל העולם. הוצאת "קשב" לשירה. 2001 אדריין ריץ'.  דם הוא רעל קדוש. הוצאת "קשב" לשירה. 2002 אליזבת בישופּ. מעל האבנים מעל העולם. הוצאת "קשב" לשירה. 2005 ריבה רובין. גבישי רוח. הוצאת "קשב" לשירה. 2010 סיפורת  (--). החלילן ושדון ההר – סיפורי עם איריים. גוונים. 1996 א"א פו, רבינדרת טאגור. חטאים (מבחר סיפורים). גוונים. 1997 אנדרו סאנדרס. חנינא, בני. גוונים. 1998 ניק קייב. ותרא האתון את המלאך. גוונים. 1999 קרסמן טיילור. מען לא ידוע (נובלה במכתבים). נתיב 2002 דז'ונה בארנס. חֹרשלילה. כרמל. 2004  (--). כלובי הנשמה. גוונים. 2004 (מבחר מהחלילן ושדון ההר) אנדרו סאנדרס. אישי, בר כוכבא – רומן היסטורי. גפן הוצאה לאור. 2005 קולם טויבין. האמן. בבל. 2006 קולם טויבין. אמהות ובנים. בבל. 2009 מסה יוסף ברודסקי. מנוסה מביזנטיון. ספרית פועלים. 1992 סבינה ציטרון. כתב אשמה. גפן הוצאה לאור. 2007 עריכת אנתולוגיות: רבקול. התאחדות אגודות הסופרים בישראל. 1989. (עריכה ותרגום) The Stones remember – אנתולוגיה של השירה העברית החדשה. הוצאת THE WORD WORKS. (ביחד עם ברברה גולברג ומשה דור), 1992.    פרסים ספרותיים פרס ברנשטיין לביקורת ספרות. שנים: 1982, 1984, 1986 פרס מרים טלפיר לשירה. 1985 קרן ראש הממשלה. שנים: 1985, 2003 נוצת הזהב, פרס אקו"ם לשירה. שנים: 1990, 1997 עיטור רשות הספריות הציבוריות בארה"ב בעבור אנתולוגיה זרה. 1992. מבחר פרסומים בתחום תוכנת מחשבים

כנס מחזורים בביה"ס החקלאי-התיכון בנחלת-יהודה

 

 

נַחֲלַת יְהוּדָה מִזְּמָן, הַיּוֹם

                         ללאה זוסמן

 

א'  יְרוֹקַת הַחֲמוֹר

כְּפִצְצַת מִצְרָר נִתָּז הַזֶּרַע

מִירוֹקַת הַחֲמוֹר: תְּגוּבַת שַׁרְשֶׁרֶת

מִנִּצְרָה שְׁלוּפָה

נִדְרֶכֶת בְּמַגַּע יָד 

לְכָל כַּדּוּר יֵשׁ כְּתֹבֶת.

 

וַעֲדַיִן אֲנִי מִשְׁתָּאֶה עַל מַנְגְּנוֹנֵי הַפֶּרִי 

אֵיךְ נוֹרָה לְמֵרָחוֹק הָרֶסֶס הַיָּרֹק

וְהָעוֹר נֶחֱרָךְ בַּמְּסוֹס:

יַמָּ"ח יָרֹק כָּזֶה

תָּפוּחַ מִמּוֹקְשֵׁי מַגָּע

וְרַרְנָ"טִים שֶׁל זֶרַע.

 

כָּךְ הַיְּקוּם נִבְרָא, אוֹמְרִים.

בְּרֵאשִׁית, חֶלְמוֹנִית שֶׁל שֶׁמֶשׁ,

הֶבְהֵק מַפָּץ גָּדוֹל

(אוֹר שִׁבְעַת הָרְקִיעִים),

וְאַחַר כָּךְ הַבְדָּלָה בֵּין יַרְקוּת לְיַרְקוּת.

 

בְּנַחֲלַת יְהוּדָה בֵּין עִשְׂבֵי הַבָּר

נָגַעְתִּי בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בִּירוֹקַת הַחֲמוֹר,

וּבֵן חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה יָדַעְתִּי פֶּתַע

בָּעִרְבּוּבְיָה הַנִּתֶּזֶת טוֹב וָרָע

וַאֲנִי נוֹגֵעַ וְנוֹגֵעַ


ב'  הַיּוֹם, מִזְּמָן

בְּיָמִים מִשֶּׁכְּבָר רָאִיתִי

בַּצְּעָדִים שֶׁטָּבְעוּ בַּחוֹל

פֶּרַח שָׁסוּעַ לְכָל אָרְכּוֹ, חוֹשֵׁק

בְּשִׂפְתוֹתֵי עֶרְוָה לַחוֹת

אֶת דַּבּוּרֵי הַשֶּׁמֶשׁ הָרַעַבְתָּנִים.

 

בְּשַׁעַר הַפַּרְדֵּס,

בְּצֵל שׁוּרַת הַבְּרוֹשִׁים, חֲמַקְמַק

בַּאֲבַק הַכֻּרְכָּר הַפּוֹרֵחַ

וּבָאֲוִיר, רָאִיתִי

אֶת צִלִּי עָקוּץ

בַּשֶּׁמֶשׁ, יוֹנֵק מָתוֹק

חַם, טַעַם עַז

לֹא זָכוּר כְּמוֹתוֹ

מֵאָז, וְעָף

 

בִּרְבוֹת הַיָּמִים, אֶתְמוֹל בְּנַחֲלַת יְהוּדָה, בַּדֶּרֶךְ

רָאִיתִי סְבַךְ־תִּפְרַחַת צֵל לָפוּת בִּזְרוֹעוֹת

הַמְטַפֵּס שֶׁעַל הַשַּׁעַר, רוֹחֵשׁ

עָסִיס וְעֹקֶץ.

 

זוֹ הַמְּתִיקוּת? הַפֶּרַח הַמְפֻלָּח שׁוֹתֵת

זִמְזוּם, זָכוּר הַיּוֹם.

 


ג'  קִבְרוֹ שֶׁל זוּסְמָן בְּרִאשׁוֹן לְצִיּוֹן

גַּם בְּיוֹם קַיִץ בְּבֵית הַקְּבָרוֹת הַיָּשָׁן בְּרִאשׁוֹן

קָרִיר בְּצֵל הַצַּמָּרוֹת.

תְּרֵיסַר שָׁנִים וְיוֹתֵר מֵאָז.

 

לֹא בְּיוֹם הַשָּׁנָה, כִּי אִם

בְּמוֹצָאֵי שִׂמְחַת־תּוֹרָה נִשְׁמַע בָּרַדְיוֹ

הַמִּזְמוֹר "לִפְנֵי כִּסְאֲךָ, הוֹ אֵלִי, אֶתְיַצְּבָה"

כִּבְיוֹם הַקַּיִץ הַמַּחֲנִיק בְּנַחֲלַת יְהוּדָה.

בַּצָּהֳרַיִם לִוִּינוּ אֶת עֶזְרָא לִמְנוּחָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה.

 

אֶת צַמֶּרֶת הַשֶּׁסֶק הַמּוֹרִיקָה בַּחֲצַר בֵּיתִי (הָעֶרֶב,

שְׁחֹרָה־מַבְהִיקָה,) אֵינֶנִּי יָכוֹל לְדַמּוֹת

לְחוֹמַת הַבְּרוֹשִׁים שֶׁבְּבֵית־הַקְּבָרוֹת הַיָּשָׁן בְּרִאשׁוֹן

 

לַמְרוֹת הַמֶּרְחָק, שֶׁהוּא חֲצִי שָׁעָה בְּקַו אֲוִירִי.

 

 

 

ד'  כִּמְלֹא פַּרְסָה

אֵיפֹה מוֹצְאִים הַיּוֹם פַּרְסָה שֶׁל סוּס?

 

לֹא הַשַּׂהֲרוֹן בַּסָּלוֹן,

כִּי אִם חֲצִי סַהַר,

חָלוּד מִן הָאֻרְוָה,

אֲנִי מִתְכַּוֵּן.

 

וְרֵיחַ.

וּשְׁבִיל הֶחָלָב

בְּנַחֲלַת, אֲנִי מִתְכַּוֵּן.

 

חוּמָה, הַסּוּסָה

הַזְּקֵנָה שֶׁמֵּתָה,

אֲנִי מִתְכַּוֵּן. וְגוּרָה

הַחַצְרָן, חֲבֵרוֹ שֶׁל בְּרֶנֶר,

מִיָּד אַחֲרֶיהָ.

 

נְעוּרַי, אֲנִי מִתְכַּוֵּן.

סוּסֵי הָעֵץ,

הַטְּרוֹיָאנִים שֶׁל זִכְרוֹנוֹתַי.

 

 

ה'  שִׁעוּר בְּחַקְלָאוּת: נְשִׁירִים

כְּשֶׁקָּרָאתִי בָּעִתּוֹן שֶׁסָּגְרוּ אֶת

בֵּית־הֶעָלְמִין הַיָּשָׁן ("מֵחֹסֶר מָקוֹם"),

נִזְכַּרְתִּי.

 

נִכְתַּב

שֶׁהִכְשִׁירוּ בֵּית־קְבָרוֹת חָדָשׁ

(לָשׁוֹן מְנֻפָּה, הִכְשִׁירוּ,

בְּטַעַם חֶבְרֵה־קַדִּישֶׁא)

בָּאֲדָמָה חַקְלָאִית, מֻפְקַעַת.

 

מֵעַתָּה, אֲנִי יוֹדֵעַ,

הָאֲדָמָה תַּצְמִיחַ רַק שַׁיִשׁ מְשֻׁיָּף,

חָמֵשׁ דַּקּוֹת מִכָּל מָקוֹם

שֶׁבּוֹ הַחַיִּים עוֹשִׂים אֶת הַמָּוֶת לַחַיִּים.

 

אֵין פֶּלֶא שֶׁנִּזְכַּרְתִּי עַכְשָׁיו

בַּשִּׁעוּר הַהוּא בְּחַקְלָאוּת, בְּנַחֲלַת־יְהוּדָה,

עַל תְּלָמִים רְחָבִים בִּנְשִׁירִים

(עֲצֵי שָׁזִיף, תַּפּוּחַ, אַגָּס וְכוּלֵי)

כְּדֵי שֶׁשָּׁתִיל לֹא יַעֲשֶׂה אֶת הַמָּוֶת לִשְׁכֵנוֹ.

 1998-1985

________________________

ב-26 במאי השנה ייערך בביה"ס החקלאי בנחלת יהודה כנס מחזורים. התאריך מציין 50 שנה למועד שבו גמרתי את לימודי במוסד, אם כי המשכתי ללמד בו מדי פעם.
אני חוזר ומפרסם את השירים האלה כאות כבוד למוסד, מנהליו, מורי ומדריכיו: מתילדה הלפרין, שמואל ברגסון, ארנון ירדני, ישראל הלר, גיסיה סולקיס, משה גורה, האחים למשפחת שאול  ואחרים, שרבים מהם כבר אינם עמנו.
 
 

תמונת המחזור של בני כיתתי

 

 

34 תגובות

  1. אי ליגל פואט

    אלו שירים עם אבק
    שירי שיתוף בחוויות נושנות בשפה נושנה
    ותמונה שיש בה יותר מורים מתלמידים.
    כמה מורים היה צריך בשביל ללמד נער לקצור בחרמש
    ולהבדיל בין צנונית לגזר כשהם עוד ברחם?

    • גיורא לשם

      לאי ליגל פואט:
      משורר ישן כתב דברים ישנים.
      למורים האלה היו גם תלמידים אחרים בביה"ס.
      אתה מבדיל בין צנונית לגזר כשהם ברחם?
      אתה בכלל מסוגל לקצור בחרמש או במגל?

      • אי ליגל פואט

        יכול ללמד אותך גם איך עושים את זה עם עוד כמה כלים
        וגם להבחין בין צנונית וגזר כשהם עוד ברחם
        למרות שאת מיטב החינוך החקלאי שלי השקעתי בגידול עשבים

        הכל אוטודידקטי

        • גיורא לשם

          לאי ליגל פואט:
          הקוצר בחרמש או במגל חייב להתכופף כדי לקצור היטב.
          אינני מתכוון להתכופף די הצורך לקצור אותך!

  2. טובה גרטנר

    היי גיורא
    איזה… יופי
    כל כך רומנטי
    זו מתחקות…
    להתראות טובה

  3. תמי קאלי

    :)))
    זו רק תגובה ראשונית לשיר הראשון- ירוקת החמור…טוב שיד אחת תמיד פנויה לכתוב, לתעד …שיר שובב ומשפריץ בעדינות.

    • רות בלומרט

      השירים מזכירים תקופה אחרת, של איכפתיות שאינה מתביישת בתמימותה הרעננה. ילדות ונעורים בחיק טבע לא מעוצב, לימודים במוסדות שעיצבו גם רוח.

  4. מרגש, השירים והתמונה – ואיפה אתה, גיורא? תגלה לנו.

    • גיורא לשם

      לענת,
      הו, אני?
      בתחתית התצלום למטה באמצע. כשכולם הצטלמו אני הייתי בבית-חולים והביאו תמונה מן הבית.
      לכל המגיבים אני מבקש לציין, כי האשה שלה מוקדש השיר, לאה זוסמן ז"ל, היתה רעייתו של המשורר עזרא זוסמן שיום מותו מצויין בשיר. הילד י. זוסמן בתצלום הוא בנם.
      המשפחה התגוררה בנחלת יהודה מ-1922 ומתגוררת שם עד עצם היום הזה.
      ולשאר שוחרי האינפורמציה. המורה לספרות ולתנ"ך י. הלר היה דודו של יהושע קנז.

  5. יפה ,עדינה ומצחיקה האנלוגיה לירוקת החמור.

    הנה משלי:
    http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=6926&blogID=236

  6. גיורא, לצערי, בית הקברות החדש "ירקון" הופקע ממשפחתי. השטח היה הפרדסים של סבי ז"ל.
    "החיים עושים את המוות לחיים"

    • גיורא לשם

      צר לי.
      אולי זה מנחם: דוד אבידן קבור שם.
      יתרה מזו: דודתי, אחות אבי, ובעלה קבורים שם. הדוד הגיע לגיל 95 ומת לפני חודשים אחדים.

      • גיורא, גם לי חבל כי לאחיו של סבי היו פרדסים באיזור אחר. בזמנו הפרדס של אותו אח, לא הניב פירות כה טובים כמו אצל סבי, והחקלאים צחקו עליו ועל ביש המזל שלו. לימים הסתבר שאותה אדמה הניבה שכונה שלמה, ששילמה מליונים תמורת האדמה, לבנו של האח ההוא. צחוק גורל..:)

  7. מירי פליישר

    שירים יפים ונוגעים ללב. אין תחושה של אבק אלא של אמת

השאר תגובה ל גיורא פישר ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לגיורא לשם