ג'ין נורדהאוס
אתונו של בלעם
גַּם בְּהַכּוֹתוֹ אוֹתָהּ מֵאֲנָה לָמוּשׁ נִכְחָה. וּבְשׁוּבוֹ לְהַכּוֹתָהּ
נִלְחֲצָה אֶל הַקִּיר וְלָחֲצָה אֵלָיו אֶת רַגְלוֹ.
לְבַסּוֹף רָבְצָה תַּחְתָּיו וְסֵרְבָה לָזוּז אַף לֹא כְּזֶרֶת
תּוֹפָעָה שֶׁאֵינֶנָּה חֲרִיגָה בֵּין חֲמוֹרִים, אָתוֹן קְטַנָּה
שֶׁשְּׂעָרָהּ חוּם וּמְאֻבָּק. גַּם אֵין שֶׁמֶץ הַפְתָּעָה
בִּתְלוּנָתָהּ: "מֶה-עָשִׂיתִי לְךָ כִּי הִכִּיתָנִי זֶה שָׁלשׁ רְגָלִים?
הַהַסְכֵּן הִסְכַּנְתִּי לַעֲשׂוֹת לְךָ כֹּה?" אוֹ דְּבָרִים
דּוֹמִים אַף כִּי מִלִּים, קוֹל אֱנוֹשִׁי מִפִּי
חֲמוֹר, זֶה כְּבָר עִנְיָן שׁוֹנֶה. הֶהָיָה זֶה בְּרַק זָהָב
בָּאֲשָׁלִים, רִפְרוּף כְּנָפַיִם כְּכַנְפֵי
יוֹנָה? כְּשֶׁפָּתְחָה אֶת פִּיהָ וְדִבְּרָה,
סוֹף סוֹף רָאָה אֶת הַמַּלְאָךְ נִצָּב בַּדֶּרֶךְ.
מִכָּאן וָאֵילָךְ הָעֲלִילָה נוֹסֶקֶת לַגְּבָהִים
לְבָרֵךְ אֶת עַם יִשְׂרָאֵל אוֹ לְאָרְרוֹ וּשְׁאָר
סוּגְיוֹת שֶׁעֲדַיִן לֹא הֻכְרְעוּ בְּעוֹד הָאָתוֹן
נֶעֱלֶמֶת מֵעֵין רוֹאֶה, אוֹצַר מִלּוֹתֶיהָ
רֵיק כִּכְלוֹת פֶּרֶץ דִּבּוּר אֶחָד וְאֵין בִּלְתּוֹ,
אִם גַּם אֵין סָפֵק שֶׁנִעֲרָה אֶת הָאָבָק
מִשְּׂעָרָהּ וְטָפְפָה הָלְאָה תַּחַת עַגְבוֹתֶיהָ שֶׁל
הַהִיסְטוֹרְיָה, הִיא שֶׁרוּחוֹת רְפָאִים וּמַלְאָכִים סָרוּ אֵלֶיהָ,
וּפַעַם בְּפַעַם הִתְעַקְּשָׁה לָטַעַת אֶת פַּרְסוֹתֶיהָ בַּקַּרְקַע.
מאנגלית: משה דור
ג'ין נורדהאוס, בת למשפחה יהודית מבולטימור שבמדינת מרילנד, סיימה את חוק לימודיה באוניברסיטת ייל וקיבלה תואר דוקטור בספרות גרמנית. אחד מספריה, הקופים של משה מנדלסון, הופיע בתרגומי בהוצאת כרמל. היא ביקרה בישראל פעמים אחדות ותום, ספר-שיריה האחרון, הופיע בהוצאת האוניברסיטה של אוהיו. האתון בשירה היפהפה של ג'ין מוכרת לנו היטב מהסיפור על בלעם בן בעור, שמלך מואב שוכר אותו לקלל את בני ישראל החונים על גבולו, ואילו החוזה, היושב בפתור אשר על נהר פרת, אינו יכול אלא לעשות כמצוות אלוהים ולברך במקום לארר. לאתון זו אנו חבים את הפסוק שנשתרש בלשוננו, "ויפתח אדוני את פי האתון" שלא תמיד הוא נדרש לשבחו של פלוני ואילו לבעליה את "מה טובים אוהליך יעקב."
ג'ין נורדהאוס מבקרת בימים אלה בישראל.
ג'ין נורדהאוס (צילום: ברברה וורדן)
ברוכה הבאה. ולהאתון שלום 🙂
וצ"ל: נִלְחֲצָה (בקמץ), שֶׁאֵינֶנָּה (בלי מפיק), עָשִׂיתִי, אֱנוֹשִׁי.
אמיר,
תודה רבה על התיקונים. הטעויות חמקו מעיני בעת הניקוד.
גיורא, זה באמת שיר יפה מזווית הראייה של האתון ותפקידה בעולם ויש בו שורות שובות לב. אני גם זוכר את הרומן החזק שתרגמת של אמן הרוק האוסטרלי ניק קייב שכותרתו נקשרת לשיר הזה "ותרא האתון את המלאך". רני.
הי גיורא, האתון שהתעקשה לטעת פרסותיה בקרקרע קיבלה פֶּה ומזכרת בשיר מקסים זה,שיר המשתמש באוצר מילים לא ריק בכלל, צרופים נהדרים שכמעט נשכחו יחד עם האתון, ואני אוהבת לקרוא את השמוש בהם בתוך התרגום(למוש נכחה, הסכן הסכנתי ועוד).
יופי של שיר. בעיקר עניין הלקלל או לברך את עם ישראל שעדיין לא הוכרע.
בפירוש הנלוה לשיר, צ"ל "מה טובו אוהליך…" ולא כפי שכתוב.
לדייקן,
כותב הנספח לשיר, המתרגם משה דור, לא רצה לצטט במדויק בזמן הווה.