בננות - בלוגים / גיורא לשם / תורת היחסות בשורות קצרות
עֵט לָעֵת
  • גיורא לשם

    יליד תל-אביב, 1940. נשוי ואב לשתי בנות. למדתי בילדותי מוזיקה קלסית. אני בוגר ביה"ס החקלאי-התיכון בנחלת יהודה. התחלתי לפרסם שירה במוספים ובכתבי-עת לספרות ב-1959. למדתי באוניברסיטה מדעי הטבע והתמחיתי בפיתוח תוכנה בתחומי הרפואה. בשנות ה-90 עסקתי בעריכה בתחום העתונות היומית.ב-1997 נמניתי עם מיסדי הוצאת קשב לשירה ועורכיה. עיקר עיסוקי כיום הוא בתחומי הספרות השונים, לרבות תרגום מאנגלית ולעתים מגרמנית.  רשימת פרסומים (מקור, שירה): הוא ולא מלאך. עקד. 1966 צבעי יסוד. אל"ף. 1985 הסוסים האחרונים בתל-אביב. כרמל. 1892 שולי האש. הוצאת "קשב" לשירה. 1999 הנה ימים באים. הוצאת "קשב" לשירה. 2007 תמונה קבוצתית עם עיר, הוצאת "קשב" לשירה, 2010 מסה מסיבוב כפר סבא לאזרחות העולם. זמורה-ביתן/אגודת הסופרים העברים. 1991 ציירי הנמרים. הוצאת "קשב" לשירה, 2008 תרגום שירה ויליאם בלייק.  נישואי העדן והשאול. עקד. 1968 שאול כרמל. מצלע חלום. הוצאת הקיבוץ המאוחד ואגודת הסופרים העברים. 1990. (מרומנית, ביחד עם המשורר) ריבה רובין. דיאלוג – מבחר שירים 1990-1970. ספרי עתון 77, 1992 ברברה גולדברג. הדבר הנורא הקרוי אהבה. כרמל. 1993. (ביחד עם משה דור) דניאל ויסבורט. אֶרֶצְכֶּלֶב. כרמל. 1994. (ביחד עם משה דור) ויליאם בלייק. נישואי העדן והשאול. הוצאת "קשב" לשירה. 1998. (תרגום חדש) ד.ה. לורנס. ורד כל העולם. הוצאת "קשב" לשירה. 2001 אדריין ריץ'.  דם הוא רעל קדוש. הוצאת "קשב" לשירה. 2002 אליזבת בישופּ. מעל האבנים מעל העולם. הוצאת "קשב" לשירה. 2005 ריבה רובין. גבישי רוח. הוצאת "קשב" לשירה. 2010 סיפורת  (--). החלילן ושדון ההר – סיפורי עם איריים. גוונים. 1996 א"א פו, רבינדרת טאגור. חטאים (מבחר סיפורים). גוונים. 1997 אנדרו סאנדרס. חנינא, בני. גוונים. 1998 ניק קייב. ותרא האתון את המלאך. גוונים. 1999 קרסמן טיילור. מען לא ידוע (נובלה במכתבים). נתיב 2002 דז'ונה בארנס. חֹרשלילה. כרמל. 2004  (--). כלובי הנשמה. גוונים. 2004 (מבחר מהחלילן ושדון ההר) אנדרו סאנדרס. אישי, בר כוכבא – רומן היסטורי. גפן הוצאה לאור. 2005 קולם טויבין. האמן. בבל. 2006 קולם טויבין. אמהות ובנים. בבל. 2009 מסה יוסף ברודסקי. מנוסה מביזנטיון. ספרית פועלים. 1992 סבינה ציטרון. כתב אשמה. גפן הוצאה לאור. 2007 עריכת אנתולוגיות: רבקול. התאחדות אגודות הסופרים בישראל. 1989. (עריכה ותרגום) The Stones remember – אנתולוגיה של השירה העברית החדשה. הוצאת THE WORD WORKS. (ביחד עם ברברה גולברג ומשה דור), 1992.    פרסים ספרותיים פרס ברנשטיין לביקורת ספרות. שנים: 1982, 1984, 1986 פרס מרים טלפיר לשירה. 1985 קרן ראש הממשלה. שנים: 1985, 2003 נוצת הזהב, פרס אקו"ם לשירה. שנים: 1990, 1997 עיטור רשות הספריות הציבוריות בארה"ב בעבור אנתולוגיה זרה. 1992. מבחר פרסומים בתחום תוכנת מחשבים

תורת היחסות בשורות קצרות

קאמרה אובסקורה

 

מֶה חָשׁ הָאוֹר כְּשֶׁהוּא חוֹצֶה חָלָל

בִּמְהִירוּת שֶׁאֵין גְּדוֹלָה הֵימֶנָּהּ?

צִפּוֹר כְּלוּאָה?

 

הַאִם קַרְנָיו חוֹבְטוֹת בִּכְלוּב הָאֲפֵלָה

מִסּוֹף הָעוֹלָם עַד סוֹפוֹ?

 

אָמַר מִי שֶׁאָמַר,

כִּי הַתְּבוּנָה הִיא נֵר דַּקִּיק, מַבְלִיחַ

בְּחֶשְׁכַּת הַתּוֹדָעָה. הֶבְזֵק עַל צֵלוּלוֹאִיד.

 

וּכְמוֹ כָּל דָּבָר שֶׁנַּעֲשֶׂה בַּחשֶׁךְ

יֵשׁ אַהֲבָה כָּאן.

 

וּמַשֶּׁהוּ גַּם מֵת.

 

20 תגובות

  1. הוצאת קשב לעצירות

    מֶה חָשׁ הָאוֹר או המשורר הגרוע כְּשֶׁהוּא חוֹצֶה חָלָל, מותיר שובל נפיחה מעיק על סביבותיו?

    בִּמְהִירוּת שֶׁאֵין גְּדוֹלָה הֵימֶנָּהּ?
    נבנה על רפי ויכרט ומשה דור ונספח להוצאת קשב לשירה למרות שהוא צואה וכתיבתו חרא וגרועה

    צִפּוֹר כְּלוּאָה? אכן כלואה בכלוב כמו עורב בקול גס והמוני שפתח לעצמו הוצאת ספרים כדי שיוכל לנבוח ככלב לקרקר כתרנגול או לגעור כפרה:

    מווווו! מוווווו!
    אני משורר! אני חשוב ביותר!
    אם לא חנוך לוין או ביאליק, אם לא אבידן או זך, לפחות וייכרט או דור,אכן פני המשורר (הכלב) כפני הדור
    פני הכלב כפני הדור

    הַאִם קַרְנָיו חוֹבְטוֹת בִּכְלוּב הָאֲפֵלָה

    מִסּוֹף הָעוֹלָם עַד סוֹפוֹ?

    אָמַר מִי שֶׁאָמַר,

    כִּי הַתְּבוּנָה הִיא נֵר דַּקִּיק, מַבְלִיחַ

    בְּחֶשְׁכַּת הַתּוֹדָעָה. הֶבְזֵק עַל צֵלוּלוֹאִיד.

    וּכְמוֹ כָּל דָּבָר שֶׁנַּעֲשֶׂה בַּחשֶׁךְ

    יֵשׁ אַהֲבָה כָּאן.

    וּמַשֶּׁהוּ גַּם מֵת.

  2. הוצאת קשב לעצירות ושלשולים

    מֶה חָשׁ הָאוֹר או המשורר הגרוע כְּשֶׁהוּא חוֹצֶה חָלָל, מותיר שובל נפיחה מעיק על סביבותיו?

    בִּמְהִירוּת שֶׁאֵין גְּדוֹלָה הֵימֶנָּהּ?
    נבנה על רפי ויכרט ומשה דור ונספח להוצאת קשב לשירה למרות שהוא צואה וכתיבתו חרא וגרועה

    צִפּוֹר כְּלוּאָה? אכן כלואה בכלוב כמו עורב בקול גס והמוני שפתח לעצמו הוצאת ספרים כדי שיוכל לנבוח ככלב לקרקר כתרנגול או לגעור כפרה:

    מווווו! מוווווו!
    אני משורר! אני חשוב ביותר!
    אם לא חנוך לוין או ביאליק, אם לא אבידן או זך, לפחות וייכרט או דור,אכן פני המשורר (הכלב) כפני הדור
    פני הכלב כפני הדור

    הַאִם קַרְנָיו של העורב חוֹבְטוֹת בִּכְלוּב הָאֲפֵלָה מִסּוֹף הָעוֹלָם עַד סוֹפוֹ?

    אָמַר מִי שֶׁאָמַר,

    כִּי הַתְּבוּנָה הִיא נֵר דַּקִּיק, מַבְלִיחַ

    בְּחֶשְׁכַּת הַתּוֹדָעָה. כמו איברו הזעיר של המשורר שאין מי שמקשיב לו מלבד הקיר.
    הבזק צלולוייד נשכח מתקופה אחרת, בה היתה לו בלורית, תקוה, חלום, ועכשיו הוא נואש, אובד, נמצא בסופו של יום.

    וּכְמוֹ כָּל דָּבָר שֶׁנַּעֲשֶׂה בַּחשֶׁךְ

    יֵשׁ אַהֲבָה כָּאן.
    וּמַשֶּׁהוּ גַּם מֵת. זה המשורר שמת וזהו שירו הנשכח מלב. נמכר בשקל בחנות הספרים באלנבי, איפה שפעם הוא חלם כי הוא רילקה….

  3. חני ליבנה

    אני אוהבת את השיר, מאוד.

  4. שיר יפה. עדין. הסוף קצת מכביד עליו, לדעתי

  5. עורך גיורא לשם (סטרייט??)

    שני שירים חדשים של אילן שיינפלד

    מתוך ספרו החדש חוזר לארון בספריה החדשה בעריכתו של פרופ' מנחם פרי

    איברו של חברי – שיר חדש של אילן שיינפלד

    איברו של חברי נע ונד
    על גופי הערום מהלך כנוד
    גובהו מרקיע שחקים
    חוזקו כברזל הטנקים
    מתיקותו כתפוח בדבש
    כשר למהדרין ללא כל חשש
    ריחו מור ומי בשמים
    הוא השושנה בין החוחים
    בזין של מחמדי אראה אב ואם
    בזין של גוזלי מרעות אתנחם
    מאיברו של חברי אתמוגג
    על ישבני הוא יעבור ובל יהרג!
    זקיפותו כישראל הגאה בין העמים
    הוא הקדוש בין חול הימים
    הוא ינחני בדרך
    בפניו אכרע ברך
    בו אגנוז תשוקתי
    לו אשא תפילתי
    הוא תקותי
    ואחרי שיפרוק בי זרעו המפעים, המרעיש,
    כיתום אומר אחריו קדיש!
    כי יתום אני בלי איברו של חברי,נע ונד ערירי.
    אך איברו של חברי ישאר לנצח עימי.
    כי איברו של חברי הוא האני העצמי!

    לילדי הקטן – שיר חדש של אילן שיינפלד

    תחזקנה ידיי המחזיקים בישבנים
    עת האיבר חודר אל עומק הרחם הגברי, מחפש חום ילדות שאבד.

    מאחור הילד שלי הקט נולד.

    מגללי הצואה הצמיח פנים.

    מפרץ הזרע יגדל בשנים.

    לוואי ויהיה בני לוחם בצבא הגיבורים.

    הטובח בילדים, בנשים, בגברים.

    הללויה לזיין! הללויה לישבן! הללויה לילדי הקטן!

    בַּל תִּפֹּל רוּחֲכֶם האוחזים באיברי אחיכם, וּבַל יִשָּׁמֵט ישבנכם עטור התהילה!

    בני ורעי, אתם נועדתם לגדולה!

    מאחור תבוא הגאולה!

    הַמְשִׁיכוּ לְהַרְעִישׁ שָׁם, זקורים ופרוצים, בארץ הלבנון,

    דם, דימעה, וזרע – אני למות למען זרעי יהיה ראשון!

    וְלֹא יִהְיֶה בָּכֶם מוּג לֵב. וְלֹא יֵעוֹר בָּכֶם אָשָׁם.

    תַּחְזֵקְנָה יְדֵי כָּל בָּנֵינוּ הַמְּחרבים אֶת חַיֵּינוּ בַּאֲשֶׁר הֵם שָׁם.

    • ללללללללללללללל

      בית משפט השלום: ת"א 10-05-25061 עזיז נ' שיינפלד.

      התובע: עזיז ליאור. ת
      נגד
      הנתבעים:

      1. שיינפלד אילן. כתובת: כפר סבא 21 ת"א.
      2. עיתון מעריב. בעלים: נימרודי עופר. כתובת: קרליבך 2 ת"א.
      3. אתר haaretz. בעלים: שוקן עמוס. כתובת: שוקן 21 ת"א.

      מהות התביעה: עבירות על חוק איסור לשון הרע.
      סכום התביעה: 200,000 ש"ח.

      כתב התביעה

      חלק מקדמי:

      1. אני סופר מוכר וידוע לציבור. פירסמתי שני ספרים בהוצאת זמורה ביתן
      ובהוצאת הקיבוץ המאוחד, שזכו לביקורות מהללות וטובות בעיתון הארץ
      ובעיתון ידיעות אחרונות. נערכו עימי ראיונות ענק בעיתונות הכתובה
      והמשודרת.
      סיפורים שלי נכללו באנתולוגיות יוקרתיות בישראל ובארגנטינה.

      2. יש לי תואר בהצטיינות מהחוג לקולנוע וטלביזיה באונ' ת"א.
      בעת האירוע, הייתי סטודנט שנה ד' למשפטים, בתוכנית למצטיינים, במרכז
      הבינתחומי בהרצליה.

      3. שם משפחתי מהולל מהבחינה הצבאית. דודי, נסים עזיז, הוא ההרוג הראשון
      בקרב הגדול על ת"א בשנת 1947. זה היה הקרב הפותח של מלחמת העצמאות,
      ודודי הוא ההרוג הראשון של מלחמה זו. על שמו של נסים עזיז ושניים
      מחבריו שנפלו בקרב זה, השלושה, יש בתל אביב כיכר ואנדרטה, ברחוב ויצמן,
      סמוך לגדות הירקון.

      הפרסומים שהם לשון הרע (כל הנספחים מצורפים):

      הפרסום הראשון (נספח 1):

      4. ב-13.12.2005 פורסם עלי בכתבת ענק במעריב כך:

      "לשיינפלד לא היה ספק לרגע מי עומד מאחורי ההודעה המאיימת. במקום
      לשרוף ספרים, מיהר שיינפלד למשטרת מרחב ירקון וסיפר לחוקרים "ליאור
      עזיז מאיים לרצוח אותי."
      ציטוט נוסף: "לפתע הבחנתי בבחור עם וספה שחנה ברחוב השני, עבר לידי
      והסתכל עלי במבט מזרה אימים … עד הבוקר לא ידעתי איך עזיז נראה
      וחשדתי שזה הוא … לא היתה לו שום סיבה להיות שם, והאופנוען הגיע בדיוק
      בשעה שהוא אמור היה להגיע."

      ציטוט נוסף: "בינתיים בית משפט השלום בתל אביב קבע אתמול שקיים חשד
      סביר שעזיז העביר הודעות מאיימות דרך האינטרנט לשיינפלד כי מותו
      קרב…עזיז נשלח להסתכלות, והיום יובא שוב לבית המשפט שיחליט מה
      לעשות איתו."

      5. מדובר בלשון הרע, דברי שקר ונאצה כנגדי, המייחסים לי ביצוע עבירות
      פליליות חמורות. בשל הדברים הייתי עצור יומיים. התיק הפלילי נגדי
      נסגר (נספח 2), לאחר שבבדיקת המחשב שלי במשטרה נמצא, כי לא אני
      שלחתי לשיינפלד איומים דרך האינטרנט. וכמובן, שלא אני הגעתי לביתו של
      שיינפלד על וספה. אין לי רשיון נהיגה.
      שיינפלד אילן אומר, כי "לא ידע איך עזיז נראה", אז איך הוא קובע, כי אני
      הייתי זה שהגיע לביתו?
      מדובר בפרסום לשון הרע נגדי מתוך כוונת זדון לפגוע בי.
      הקורא הסביר, על פי דבריו של שיינפלד, בטוח, כי אני איימתי עליו ברצח, ואף
      הגעתי לביתו במטרה לפגוע בו.

      הפרסום השני (נספח 3):

      6. ב-11.12.2005 נכתב עלי באתר haaretz:

      "איומים על חיי המשורר ובעל ההוצאה אילן שיינפלד. חלק מהאיומים
      שפורסמו באינטרנט יוחסו לסופר ליאור עזיז, שאיים על העורך מנחם
      פרי. עזיז עוכב לחקירה."

      ציטוט נוסף: "משטרת מרחב ירקון עיכבה הערב לחקירה את הסופר ליאור
      עזיז, שנעצר באחרונה לאחר שאיים לפגוע בעורך הספרות פרופ' מנחם פרי."

      ציטוט נוסף: "בימים האחרונים התקבלו מאתרי האינטרנט של הקהילה ההומו
      לסבית תגובות גולשים ובהם איומים לפגוע בחייו של שיינפלד. בין היתר נכתב
      באחת התגובות כי לשיינפלד נותרו "שעתיים לחיות" … חלק מהאיומים נחתמו
      בשמו של עזיז. שיינפלד ציין בתלונתו כי הוא חושד, שהוא האיש העומד
      מאחורי האיומים עליו."

      7. מדובר בלשון הרע חמורה כנגדי. מעולם לא איימתי על שיינפלד אילן דרך
      האינטרנט.

      התנהגות הנתבעים:

      8 . שיינפלד אילן פרסם את הדברים בזדון, מתוך כוונה לפגוע, לבזות,
      ולהכפיש את שמי הטוב, ולפגוע במשלח ידי כסופר, תוך ידיעה, שהוא מוסר
      לעיתונות דברי שקר, שאין בהם תום לב.

      9. שיינפלד אילן טוען בעיתון, כי מעולם לא ראה אותי. שקר גס. הוא פגש בי,
      יותר מפעם אחת, ואף דיבר איתי מספר פעמים.
      במעריב הוא אומר, כי התקשר אלי ואמר לי, כי יש לי שיר מצויין.
      אדם שלא ראה אדם אחר, יתקשר אליו כך סתם, בלא הכרות מוקדמת?
      שיינפלד אילן אכן התקשר אלי, כמה פעמים, אך לא כדי לדבר על שיר, אלא
      הוא הציע לי הצעות מיניות בוטות. כשסרבתי להצעותיו, שיינפלד אילן הבטיח
      לי, כי יפגע בי בעתיד. ואכן, הוא מצא את ההזדמנות לחסל איתי חשבונות,
      ולהכפיש את שמי הטוב.

      10. אפשר ללמוד על כוונת הזדון הנוראית של שיינפלד אילן מדבריו על האירוע
      בכתבה באתר ynet ב-11.12.2005. (נספח 4) שם שיינפלד אילן אומר כך:

      "ואחר הצהריים הוא הבחין באדם הדומה לתיאור של החשוד, המסתובב ליד
      ביתו."

      ציטוט נוסף: "ואכן אחר הצהריים נתקלתי באדם הדומה לתיאור שלו מסתובב
      בסמוך לביתי עם קטנוע."

      שיינפלד אילן מודה, כי הכיר את תיאורו של החשוד, וראה אדם הדומה
      לתיאור שלו. כלומר, שיינפלד אילן ידע איך אני נראה, ולמרות שידע, כי אני
      לא האופנוען ליד ביתו, בכל זאת אמר במעריב, כי אני הוא זה שהגיע לביתו
      רכוב על אופנוע. כל זאת בסתירה מוחלטת לדבריו בכתבה במעריב, בה הוא
      אומר, כי "לא ידע איך עזיז נראה."
      הדבר מעיד באופן ברור על כוונת הזדון של שיינפלד אילן במטרה לפגוע בשמי
      הטוב, בכבודי, ובמשלח ידי.

      11. לגבי עיתון מעריב: שלחתי ליועץ המשפטי של מעריב, בלייך מאיר, אימייל
      (נספח 5), וביקשתי ממנו תיקון והכחשה לפרסום הלשון הרע כנגדי
      בעיתון, כמנוי בס' 17 לחוק איסור לשון הרע או כמנוי בס' 25א(א) לחוק.
      מאיר בלייך הבטיח לי תיקון. אחרי שבוע שוחחנו, והוא טען שבמעריב אוספים
      חומרים לפירסום כתבה בנושא. בלייך מאיר שיקר לי, ומעריב לא פרסמו
      האמת כמתחייב בחוק איסור לשון הרע.

      12. לגבי אתר haaretz: שלחתי אימייל (נספח 6) בו אני מבקש עידכון לידיעה,
      וזאת על פי ס' 25א לחוק. בתגובה עו"ד ליבליך טל שלך לי, אימייל (נספח 7),
      בו היא מבקשת שאביא לה אישור על סגירת התיק מהמשטרה או
      הפרקליטות. מדובר בלעג וזלזול בוטה בנפגע לשון הרע כאשר עורכת דין
      בכירה בישראל חושבת שארבע שנים אחרי – התיק הפלילי על איום אנונימי
      דרך האינטרנט עדיין פתוח! כמובן, שתוך שעה, הידיעה נעלמה מן
      האינטרנט במטרה לברוח מעונש.
      ידועה הסיסמא, כי "הארץ הוא עיתון לאנשים חושבים". כנראה, כיוון שאני
      טיפש ולא קורא הארץ, הם חושבים שאפשר לפגוע בכבודי, בשמי הטוב,
      ובשם משפחתי היקר לי מכל.

      הפיצוי המבוקש:

      13. בפסק דין ע"א 492/89 סלונים נגד דבר קבע ביהמ"ש כך: "בחומרה יתרה
      יראה בית המשפט פרסום המייחס לנפגע ביצוע עבירה פלילית."
      פה מייחסים לי עבירה של איומים, שהיא עבירה פלילית חמורה ביותר.

      בפסק דין בע"א 214/89 אבנרי נ' שפירא אומר השופט ברק כך: " כבודו ושמו
      הטוב של אדם יקרים לו מכל יקר, לעיתים גם מחייו. כבוד האדם ושמו הטוב
      חשובים לאדם כחיים עצמם, הם יקרים לו לרוב יותר מכל נכס אחר."

      בפסק דין רע"א 4740/00 נאמר: בהגיע השעה לפסוק פיצויים בגין לשון
      הרע, יעריך בית המשפט את הנזק בהתחשב בטיב הפרסום, בהיקפו,
      באמינותו, בחומרת פגיעתו ובהתנהגות הצדדים … במקרה שהפרסום
      נעשה על ידי כלי תקשורת, כמו עיתון, רדיו או טלוויזיה, ככל שהתפוצה
      היא רבה יותר, הנזק עשוי להיות גדול יותר, והפיצוי רב יותר."

      עיתון מעריב ואתר הארץ הם גופי תקשורת רבי תפוצה, ומאות אלפים
      קראו על שקריו של שיינפלד אילן כנגדי, ולכן, הנזק לשמי הטוב,
      לאמינותי, ולשמי הטוב כסופר מקצועי, ישר, ונקי מכל רבב, הוא רב
      וחמור ביותר. שהרי מי ירצה לקרוא ספר או להוציא לאור ספר של סופר
      שאיים ברצח על אחרים?

      לא רק שהדברים שפורסמו אינם אמת, הנתבעים גם לא נקטו לפני
      הפרסום באמצעים סבירים להיווכח אם מדובר באמת או בשקר.
      פה ברור, כי הפרסום אינו אמין לחלוטין, שהרי כיצד יתכן, כי תלונה על
      איומים דרך טוקבקים באינטרנט, תפורסם בתקשורת בהרחבה?
      בידיעה בynet נכתב, כי אחת ההודעות המאיימות נחתמה בשמו של יגאל
      עמיר. האם זה מוכיח, כי יגאל עמיר, איים על שיינפלד אילן?
      הרי מן המפורסמות הוא, כי טוקבקים ותגובות באינטרנט נחתמים
      בשמות בדויים. שמי מוכר וידוע לציבור, אז מי שמפרסם תגובה תחת
      השם ליאור עזיז, קובע בוודאות, כי ליאור עזיז הוא זה שפרסם את
      התגובה?
      התנהגות הנתבעים היא מבישה וראוייה לכל גנאי, ועל ביהמ"ש, בבואו
      לפסוק את הסעד המבוקש, להתריע ולהעניש את הפוגעים לשוא בשמו
      ובכבודו הטוב של האדם."

      סיכום:

      14. סכום הפיצוי המבוקש מבוסס על שני פרסומים בכוונת זדון של לשון הרע
      כנגדי, בה יוחסו לי ביצועם של עבירות פליליות חמורות.
      בהתאם לזאת, אבקש מכב' בית המשפט לתת לי את הסעד המבוקש, כפיצוי
      על הפגיעה בשמי הטוב, בשמה הטוב של משפחתי, בשמי הספרותי, ובמשלח
      ידי.

      15. אבקש מכב' בית המשפט לצוות על גופי התקשורת הנתבעים לפרסם את
      האמת בעניני, כאשר הפרסום יהיה בהבלטה, ובדיוק בדרך שבה פורסמה לשון
      הרע כנגדי, כולל תמונות של שיינפלד אילן ותמונה שלי.

      16. אבקש החזר הוצאות משפט.

      בכבוד רב, ליאור עזיז.

    • עעעעעעעעעעעעעעע

      אילן שיינפלד אהוב בננות בלוג חבר קרוב של יעל ישראל ושרלי צלצנסקי, מוציא ספר חדש של שירה מקסימה ואיכותית. הפעם אילן שיינפלד לא מוצץ לאנשי ידעיות ולכן לא יכתבו על ספרו או ביקורות משוחדות…כמו שהיה בספרו המצליח רב המכר השני רק למיין קאמף של היטלר. שיינפלד מדווח כי הוא שרירי יפה ומחזקי בחבר הצעיר ממנו בשלוישם שנה-אמנם פאסיבי עןם זיין קטן-אבל הי למה להיות בררניים..

      שני שירים חדשים של אילן שיינפלד

      מתוך ספרו החדש חוזר לארון בספריה החדשה בעריכתו של פרופ' מנחם פרי

      איברו של חברי – שיר חדש של אילן שיינפלד

      איברו של חברי נע ונד
      על גופי הערום מהלך כנוד
      גובהו מרקיע שחקים
      חוזקו כברזל הטנקים
      מתיקותו כתפוח בדבש
      כשר למהדרין ללא כל חשש
      ריחו מור ומי בשמים
      הוא השושנה בין החוחים
      בזין של מחמדי אראה אב ואם
      בזין של גוזלי מרעות אתנחם
      מאיברו של חברי אתמוגג
      על ישבני הוא יעבור ובל יהרג!
      זקיפותו כישראל הגאה בין העמים
      הוא הקדוש בין חול הימים
      הוא ינחני בדרך
      בפניו אכרע ברך
      בו אגנוז תשוקתי
      לו אשא תפילתי
      הוא תקותי
      ואחרי שיפרוק בי זרעו המפעים, המרעיש,
      כיתום אומר אחריו קדיש!
      כי יתום אני בלי איברו של חברי,נע ונד ערירי.
      אך איברו של חברי ישאר לנצח עימי.
      כי איברו של חברי הוא האני העצמי!

      לילדי הקטן – שיר חדש של אילן שיינפלד

      תחזקנה ידיי המחזיקים בישבנים
      עת האיבר חודר אל עומק הרחם הגברי, מחפש חום ילדות שאבד.

      מאחור הילד שלי הקט נולד.

      מגללי הצואה הצמיח פנים.

      מפרץ הזרע יגדל בשנים.

      לוואי ויהיה בני לוחם בצבא הגיבורים.

      הטובח בילדים, בנשים, בגברים.

      הללויה לזיין! הללויה לישבן! הללויה לילדי הקטן!

      בַּל תִּפֹּל רוּחֲכֶם האוחזים באיברי אחיכם, וּבַל יִשָּׁמֵט ישבנכם עטור התהילה!

      בני ורעי, אתם נועדתם לגדולה!

      מאחור תבוא הגאולה!

      הַמְשִׁיכוּ לְהַרְעִישׁ שָׁם, זקורים ופרוצים, בארץ הלבנון,

      דם, דימעה, וזרע – אני למות למען זרעי יהיה ראשון!

      וְלֹא יִהְיֶה בָּכֶם מוּג לֵב. וְלֹא יֵעוֹר בָּכֶם אָשָׁם.

      תַּחְזֵקְנָה יְדֵי כָּל בָּנֵינוּ הַמְּחרבים אֶת חַיֵּינוּ בַּאֲשֶׁר הֵם שָׁם.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לגיורא לשם